גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תואר ראשון עם טוויסט: כך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק באקדמיה

יותר ויותר סטודנטים עושים שימוש בבינה מלאכותית לצורך כתיבת עבודות, ובעוד הם מדווחים על הקלה ויעילות - באוניברסיטאות חוששים מפגיעה ביכולות החשיבה ● בתוך המהפכה הזו, המוסדות האקדמיים מנסים להמציא את עצמם מחדש עם כללי שימוש, שיטות הוראה חדשות ופיתוחים שיסייעו לשני הצדדים ● כך או כך, מאמינים בתחום, "הסטודנטים תמיד יקדימו את המרצים בשלושה צעדים"

הבינה המלאכותית משנה את האקדמיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
הבינה המלאכותית משנה את האקדמיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"הנה ממוצע הציונים שלי בסמסטר א' וב' בתואר השני. מיותר לציין שכל העבודות נכתבו על ידי מכונה. 70% לא קראתי אפילו לפני ההגשה. מצב האקדמיה מעולה", כך אמר סטודנט אנונימי, שסיים את התואר שלו בציון 97.7. התמונה הופיעה בציוץ של מומחה הבינה המלאכותית תום הגלעדי, שטוען בעקבות זאת כי "מודל ההערכה האקדמי פשוט קרס".

ראיון | הסיפור המדהים שמסתתר מאחורי החברה שבונה את מחשב העל של ישראל
המנכ"לית המשפיעה שווה 7.8 מיליארד דולר ועדיין מגיעה לעבודה מדי יום, גם בגיל 82

זו לא הפעם הראשונה שברשתות ובתרבות הפופולרית עולה התמונה של הלימודים האקדמיים בעידן ה־AI כעולם שבו סטודנטים כותבים את העבודות במכונה, מרצים בודקים אותן במכונה, בוטים מדברים עם בוטים. זהו איום משמעותי, פן אחד של משבר ה־AI המאיים על כולנו, ומחייב את האקדמיה להיות חלוצה וחדשנית בלהמציא מחדש את שיטות ההוראה ובעיקר, את שיטות ההערכה.

"לפעמים הצ'ט קיבל 70 על עבודה, לפעמים 50"

התמונה שתוארה לעיל קיצונית, אבל קשורה למציאות, כפי שמספרת לנו שיר, סטודנטית לתואר ראשון באחת האוניברסיטאות המוכרות.

"לא השתמשתי בבינה המלאכותית עד שנפלתי על קורס שבו המרצה זרקה מילים, שכל אחת מהן הבנתי, אבל לא את הקשר ביניהן. שום דבר שם לא היה מסודר, ואם שאלתי שאלה, שלחו אותי לראות סרטונים באתר הקורס, כל אחד באורך שעתיים. חברות שכנעו אותי לתת צ'אנס לצ'ט, והוא קיבל 60".

לגמרי לבד?
"הוצאתי את המקפים האלה שרק הוא משתמש בהם. שיניתי חלק מהמילים. יש מילה כזו 'אפוף'? אני לא מכירה, אז שיניתי אותה. אני לא היחידה שהגישה את העבודה בקורס הזה באמצעות צ'ט, והתוצאות שלו היו מאוד לא צפויות. לפעמים הוא קיבל 70, ולפעמים אותו צ'ט על אותה עבודה קיבל 50".

והמרצה לא אמרה כלום לאף אחד מהמגישים?
"היא העירה לי, למשל, שהייתי צריכה לכתוב פסקה בצורה שונה, אבל ייחסה את זה לכך שלא הייתי בשיעור ולא שמעתי את ההוראות, ולא לצ'ט".

זה ממכר? עכשיו את רוצה להשתמש בצ'ט תמיד?
"לא, זה נורא. אני לא יודעת שום דבר בקורס הזה עכשיו", היא משיבה, אבל לאחר שהשתמשה בבינה המלאכותית כדי לעבור את האתגר הנקודתי הזה - היא החלה לבחון שימושים מעט יותר חוקיים שלה. "היום אני נעזרת בצ'ט כדי לסכם לי טקסט באנגלית, או לכתוב לי אותו מחדש באנגלית פשוטה יותר. זה לא אומר בהכרח שלא אקרא אחר כך את הטקסט, אבל קודם אקבל מושג מה אני עומדת לקרוא. למזלי אני כן יודעת אנגלית, אז אני יכולה לבדוק שהוא בכיוון. נתנו לי לאחרונה רעיון להכניס את ספר הקורס לצ'ט ולומר לו - 'ספר לי את זה כסיפור מעניין'. הוא מסביר ממש טוב. זה לא מושלם אבל אלה שתי מדרגות מתוך 10, ומשם יותר קל".

לפעמים, ההקלה הזו יכולה להיות ההבדל בין להיות מסוגל לסיים את התואר, לבין להישאר בלי. כך מספר ע', מילואימניק לוחם ובעל עסק, שנרשם ללימודים במקביל. הוא מאמץ חידושים בתחום הבינה המלאכותית, והשימוש שהוא עושה בה הוא מתוחכם יותר, בהתאם לכך שהוא גם נמצא בשלב יותר מתקדם בתואר.

"אני נעזר בו למצוא מאמרים עבור העבודות שאני מכין, ולסכם לי את המאמרים תחילה, כדי שאראה איזה מאמר הכי מתאים לי. זה חוסך לי אולי 60% מהעבודה, ודווקא את החלק המיותר שלה. אני משתמש בו כדי שיכתוב לי את הציטוטים בפורמט הנכון. אם אני מכין עבודה במנהל עסקים, אני יכול לבקש ממנו לבצע מחקר שוק, או לאתר לי דוגמה למקרה שתואם את התזה שאני מסביר. חייבים לבדוק אותו צמוד מאוד, כי הוא יכול להתבלבל אפילו בעובדות פשוטות, ואני לא רוצה להיות חתום על שטויות". לא כל הסטודנטים עושים כך, הוא אומר. "נתקלתי בסטודנטים שפסלו להם מבחנים או עבודות כי עשו שימוש בצ'ט ללא גילוי נאות".

סטודנטית בשם אסתר מספרת כי הצ'ט שיפר את יכולות הלמידה שלה בצורה משמעותית, וגם את הציונים. "כמו כולם אני משתמשת בו לסיעור מוחות, לערוך תשובות, לסיכומים. מה שאני עושה אולי שונה הוא, שאני מבקשת ממנו לשאול אותי שאלות על החומר - לא בהכרח לבחון אותי, אלא לנהל שיחה. אגב, לפעמים הוא טועה, ואני יודעת שאני צודקת. כך שמי שלא לומד את החומר מאפס ועושה רק את זה, עלול ליפול איתו".

חוקר לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון שמכיר את הנושא משני הצדדים, כסטודנט וכחבר סגל, אומר כי: "הבעיה היא שמי שלא ישתמש בבינה אולי ילמד יותר, אבל יספיק הרבה פחות. אז בעולם שבו כולנו בתחרות, זו הולכת בהחלט להיות בעיה".

אסתר מעלה גם את הצד השני של הסוגיה: "החזירו לי עבודה אחרי יום. יכול להיות שלא רק הסטודנטים משתמשים בצ'ט?".

זה פוגע בך שטרחת על עבודה ועין אנושית לא קראה אותה?
"שאלה טובה. מצד אחד זה קצת ביאס. כמו שאני השקעתי חודשים בעבודה, ציפיתי לקבל קריאה מעמיקה ומכבדת. מצד שני... כמו כל סטודנטית לחוצה שמחתי לקבל ציון מהר. יאמר לזכות המרצה שההערות שקיבלתי היו ענייניות ונכונות, אז לא הרגשתי אי צדק".

חשש מפסיביות ורדידות: "המוח פחות פעיל"

עד כה שמענו את חוויית הסטודנטים, אבל איך מתמודדות האוניברסיטאות עם הנושא? פרופ' יניב פוקס, ראש פיתוח יוזמות בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן, שמגיע דווקא מן הפקולטה להיסטוריה, אומר כי: "הסגל מרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. הם רוצים להשתמש בבינה כדי לשפר את ההוראה שלהם ולכבוש את תשומת לב הסטודנטים, וחוששים להישאר מאחור. הם חשים שאיבדו כלי עיקרי להעריך את הסטודנטים, כי הצ'ט יכול היום לכתוב, עם קצת עזרה, עבודה סבירה של סטודנט בתואר ראשון. והם גם מרגישים שהם צריכים להכין את הסטודנטים לשימוש בכלי הזה בעתיד, ולא בטוחים שהם יודעים איך לעשות זאת".

ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית וסגנית נשיא אוניברסיטת רייכמן, מספרת על תחושות דומות, ונוספות: "החששות המידיים הם שמירה על טוהר המבחן, קושי לזהות תוצרים מקוריים, והחשש שהצ'ט ילמד את התלמידים מידע לא נכון. ברמה העמוקה יותר אנחנו חוששים מאיזו פאסיביות, אחידות או רדידות מחשבה. מחקר שפרסמו חוקרים מ־MIT, הראה כי כאשר מבצעים משימה לימודית דומה עם בינה מלאכותית או עם כלי חיפוש רגילים, המוח של המשתמשים בבינה פחות פעיל. זה אתגר פדגוגי רציני.

"אתמול דיברתי עם מרצה מחו"ל שאמר לי - הסטודנטים הם אנשים מבוגרים. זו האחריות שלהם ללמוד בצורה שתשכיל אותם ותכין אותם לשוק התעסוקה. אנחנו חושבים אחרת. זה האתגר שלנו ללמד את התלמידים להשתמש ביכולות הקוגניטיביות שלהם".

אל מול תחושת הערעור, החלו כבר להתגבש כמה לקחים עיקריים. פוקס: "הבנו שכל ניסיון למנוע את השימוש בבינה בעצם הופך את כל האינטראקציה עם הסטודנטים לשיטור, וזה לא מה שאנחנו רוצים. לכן ברירת המחדל שלנו היום היא לומר שהשימוש בבינה המלאכותית מותר, אבל תחת כמה כללים. אחד - עליהם לחשוף מה השימוש שעשו בבינה. והשני - למרצים יש חופש פעולה להחליט מהם השימושים המותרים בקורסים שלהם".

עיקרון השימוש המותר עם הגילוי הנאות אומץ על ידי כמה אוניברסיטאות נוספות, כולל רייכמן, שגם הטמיעה באופן מסודר שימוש בבינה בכתיבת עבודות בחלק מן הקורסים. "למשל, מבקשים מהסטודנטים מלכתחילה להציג תשובה של בינה מלאכותית, ואז לבקר אותה, או להשוות בין התשובות מכמה בינות. גם המחקר מ־MIT מראה כי ביקורת על תוצרים של AI כן מפעילה את המוח", אומרת בן עזר גלברד.

ד''ר איילת בן עזר גלברד / צילום: דניאל סטרבו

הגישה לפיה כל שימוש בבינה מותר עם גילוי נאות זוכה להערכה רבה בקרב הסטודנטים שעמם שוחחנו, שמרגישים שסומכים עליהם ושהגישה הזו תואמת את רוח החדשנות והעתיד. אך היא לא בהכרח מקלה על המרצים. כעת עליהם לבדוק גם את העבודות וגם את טופס הגילוי, ולנסות לשקלל את השימוש בבינה לתוך ההערכה שהם נותנים לסטודנט, ללא כלים מסודרים שמנחים אותם כיצד לעשות זאת.

במבחנים שבהם הציון הוא יחסי וההערכה חשובה לעתיד הסטודנטים, פותחו גם כלים אחרים. "יש מערכות שמשתלטות על המחשב של הסטודנט במהלך מבחן בית, וזה מקשה עליו להשתמש בצ'ט, אם כי הוא תמיד יכול לעשות את זה ממחשב אחר", אומר פוקס. הוא מציין גם תוכנה שמשווקת ככלי לאתר פלגיאטים שטושטשו על ידי שימוש בבינה מלאכותית. כמה אוניברסיטאות משתמשות בכלים האלה, "אבל הם מפלים דווקא נגד אנשים שעברית היא לא שפת האם שלהם", אומר פוקס, ולכן בבר אילן בחרו לא לעשות זאת.

שחר בן נתן, דוקטורנט במעבדתו של ד"ר אורן צור באוניברסיטת בן גוריון שמכיר את הנושא גם כסטודנט וגם כמרצה, לא היסס לומר כי: "הטכנולוגיה עדיין לא טובה מספיק, וסטודנטים שמסתמכים עליה בצורה עיוורת, הם טיפשים. יצא לי לבדוק עבודות כאלו, זה מביך. גם חוסר המודעות מביך: למשל עבודה שחציה נכתב על ידי מודלים וחציה בכוחות עצמיים, והפער בולט ממש, אבל הסטודנט לא רואה אותו. אני כנראה נאיבי, אבל אני לא רואה סיבה להיות סטודנט אם אתה לא סקרן. מה הטעם?".

ליאור ביטון, מסטרנטית באותה מעבדה שבה בן נתן חוקר, מציפה תופעה נוספת: "סטודנטים סומכים על הצ'ט גם כשהוא טועה ומתעקשים רק כי 'הצ'ט אמר' - גם כשהתשובה סותרת דעות של חברים שמבינים או את האינסטינקטים שלהם עצמם".

אתם מרגישים שהאוניברסיטאות מתמודדת עם הבעיה היטב?
"לא כל כך. אין הכשרה פדגוגית למרצים ומרצות בשוטף, כיצד להשתמש בכלים. יש פורומים שצמחו מלמטה ולא בצורה מערכתית. כמו תמיד, הסטודנטים יקדימו את המרצים בשלושה צעדים".

אולם, כאשר סטודנט עשה עבודה שלמה באמצעות בינה מלאכותית ולא חשף זאת בטופס הגילוי, לא היססו ברייכמן להעלות אותו לדין משמעתי.

שיטה אחרת שבה משתמשים ברייכמן וגם באוניברסיטאות נוספות, ומאוד מקובלת בעולם, היא לבקש מצגת בעל פה במקום עבודה כתובה. מצגת אמנם יכולה להפלות נגד סטודנטים פחות כריזמטיים, אבל היא בהחלט לא מאפשרת להתחבא - לא מאחורי בינה מלאכותית ולא מאחורי אדם אחר. הסטודנט והידע שלו חשופים לגמרי למרצה. תגובת המרצה בן האנוש בזמן אמת, חשופה גם היא לסטודנט.

"שיחה עם קורס" ומשחק שמבוסס על הרצאה

ואיך משנה הצ'ט את ההוראה? פוקס מספר על פיתוח של בר אילן שהחל כניסיון לעזור למילואימניקים שהפסידו לימודים. "פיתחנו בוט שמאפשר להם 'לדבר עם הקורס', לשאול שאלות. הפיילוט התחיל עם 20 קורסים וראינו היענות טובה, והיום אנחנו מטמיעים את זה לכל הרוחב. עשינו גם תהליכי גיימיפיקציה של הרצאות ומאמרים. אני יכול לתת לקלוד רק את חומר הקורס ולבקש ממנו ליצור משחק שכאשר הסטודנט או הסטודנטית יסיימו לשחק בו, נדע בוודאות שהם הבינו את הקורס. נניח בקורס על היומיום של חיילי ימי הביניים המוקדמים, בניתי משחק שבו צריך ליצור פאזל מחלקי פפירוס, וכל השלמה פותחת שאלה למענה".

כמה זמן לוקח לפתח משחק כזה עם הבינה?
פוקס: "בערך חצי שעה".

בן עזר גלברד: "אנחנו עושים המון שימוש בבינה להוראה. הוא יכול לייצר מצגות במהירות, לנתח מאמרים כולל השוואה ביניהם. יש כלי שיכול להפוך את המאמר שהצגת לו לפודקאסט מעניין, כדי שתוכלי לשמוע בדרך. אפשר לעשות סימולציות למשפט".

לפני כמה חודשים, סטודנטית באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי, ארה"ב, תבעה את המרצה שלה לאחר ששמה לב שהוא מייצר את חומרי הלימוד באמצעות צ'ט. כל קורס באוניברסיטה עולה כ־8,000 דולר, והיא הרגישה שלא קיבלה תמורה לכספה. היא הפסידה בתביעה.

פרופ' יניב פוקס / צילום: סמדר ברגמן־יערי

אתם מגבילים גם את המרצים באופן שבו הם יכולים להשתמש בבינה המלאכותית?
פוקס: "אנחנו לא נתיר למרצה לעשות מה שלא נתיר לסטודנט, כלומר גם הם מחוייבים בגילוי נאות".

בן עזר גלברד: "אנחנו לא מגבילים את המרצים בהכנת חומרי לימוד באמצעות הצ'ט, אבל דיברנו איתם על כך שיש עליהם אחריות כבדה שהתוצרים יהיו ראויים וגם מהם אנחנו דורשים שקיפות. בדיקת עבודות לא תיעשה על ידי צ'ט. זה נגד הקוד האתי. אם כי גם במקרה הזה, הם יכולים להיעזר בצ'ט, כל עוד הם גם מבקרים אותו. אם תלמיד שואל מדוע קיבל ציון מסוים, אנחנו מצפים מן המרצה להיות מסוגל לענות לו".

בן עזר גלברד מבינה מדוע אסתר הייתה עלולה להיעלב מכך שהצ'ט לא קרא את העבודה שלה. "הוראה אקדמית חייבת להיות גם אינטראקציה בין־אישית", היא אומרת. "אנחנו כל הזמן קוראים לבוגרים שלנו להגיע לקמפוס, לדבר עם המרצים ואחד עם השני. אסור לפספס את האמפתיה בתוך כל השיגעון הטכנולוגי".

אולי המשימה לסטודנטים יכולה להיות לפתח משחק לקורס באמצעות AI ואז לבדוק אותו, והסטודנטים של שנה הבאה ישתמשו בטובים מביניהם.
פוקס: "יש פה גם שיקול של שוויוניות, למשל פיתוח בוט יכול להיעשות רק על צ'ט בתשלום. זה נשמע כמו מעט כסף, אבל לא לסטודנט. וקשה לתת את זה בספריה, למשל, כי הסטודנטים נמשכים לספר לצ'ט דברים מאוד אישיים ואנחנו לא רוצים לחשוף אותם".

מעניין שאתה אחראי על הנושא הזה, ומגיע דווקא מתחום ההיסטוריה.
פוקס: "אני לא יודע לכתוב קוד, אבל כתיבת פרומפט טוב דורשת דווקא רגישות וידע בשפה. אני חושב שאולי אנשי מדעי הרוח והחברה עשויים דווקא להרוויח מהשינוי הזה, שמחזיר את הכלים לידיים של השפה. אנשים שיודעים להתבטא בצורה מושכלת ומובנת, יכולים למצוא את עצמם במקום טוב יותר, כי כעת המכונה מופעלת באמצעות מילים ולא באמצעות מספרים".

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט שוב מעלה את ההימור על השוק הזה

ברקשייר האת'וויי הגדילה את אחזקותיה בחברות מיצובישי ומיטסוי, מהלך שנתפס כהבעת אמון בבתי המסחר היפניים והוביל לעליות במניותיהן ● החברות היפניות הסכימו להקל על מגבלת ההחזקה של ברקשייר, שיעורי האחזקה צפויים להתכנס לרמה של כ־10% בדומה לאחרות

הצוותים הסודיים שמפענחים את התעלומות הגדולות של כספי הטרור / צילום: Shutterstock

"לפעמים כשמחברים את הנקודות מגלים שכל החברות הן של בן דוד של סינוואר"

מאז 7 באוקטובר עובדים ארגוני הטרור שעות נוספות כדי לגייס כספים למימון פעילותם, ועושים זאת במסווה של סיוע הומניטרי ● אלא שמאחורי הקלעים עמלים גופים פרטיים, בשילוב עם הרשויות, כדי לחשוף את החשבונות הסוררים ולנסות לשלוט במגמה המתפשטת ● גלובס דיבר עם אנשי המפתח באותם הצוותים ומביא את הסיפורים והאסטרטגיות שמשמשות את שני הצדדים

מור פפקין / צילום: איילה ברק

המנכ"לית שמבטחת ביטולי טיסות ל-700 אלף לקוחות: "מוכרים את הכרטיסים מחדש"

"אם המוצר היה נשען רק על החזרת הכסף ללקוח זה היה בוודאות פשיטת רגל. המומחיות שלנו היא להצליח למכור מחדש את כרטיסי הטיסה וגם הכדורגל או ההופעה" ● שיחה קצרה עם מור פפקין, מנכ"לית חברת ביטוח ביטולי הטיסות טריפ גרנטי

לרוויה: מה היו המרכיבים המקוריים של הקוקה קולה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפעמים האגדה האורבנית היא אמת: לא תאמינו מה הכיל המשקה הפופולרי במקור

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין

מה חושבת מנכ"לית אל־על על המהלך של וויזאייר?

דינה בן טל גננסיה התייחסה לאפשרות שחברת הלואו־קוסט וויזאייר תקים בסיס פעילות קבוע בנתב"ג, ואמרה כי החברה "מצפה לתחרות הוגנת" ● ממשק חדש מסייע למשרתי מילואים ולנכי צה"ל למצוא מכרזים לקרקעות של רמ"י, בהתאם להטבות שהם זכאים להן ● וקבוצת הנדל"ן סופרין נפרדת מהמנכ"ל לאחר שמונה שנים ● אירועים ומינויים

סינטה עגלה באומניה ביסטרו. החוויה מתחילה הרבה לפני הביס / צילום: אנטולי מיכאלו

במרכז מסחרי בגליל מצאנו את אחת ממסעדות הבשר הטובות בארץ

מפעל קולינרי שזכה לכינוי "דליקטסן של הצפון", שלושה יקבים נהדרים, מנה בלתי נשכחת של קטאייף וסוויטה מוקפת גפנים עם שכשוכית להרגעת החום של אוגוסט ● חופשה קצרה בבקעת בית הכרם ● חגית אברון תופרת יום

איתי להט. ''נכנס בכל בציר לאולפן הקלטות מטאפורי'' / צילום: סיגל בראל

איתי להט עושה יין ישראלי שהולם בדיוק את הקולינריה העכשווית

הלבנים שלו מתנהגים כמו אדומים - עשירים, מורכבים ועמוקים, לאדומים יש עדינות רב שכבתית, והרוזה החדש הוא "מקף בין האדומים ללבנים" ● השאיפה לאיכות מקומית, חדשה, הביאה את איתי להט לחפש זנים שהרפרנסים שלהם טרם התקבעו

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתון החריג והתשובה: איך חברות הנדל"ן מכרו מאות דירות בתוך חודש וחצי

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לצד פרסום נתוני שפל בכל הנוגע למכירת דירות במחצית הראשונה של השנה, חמש חברות נדל"ן מדווחות על קצב מכירות גבוה וחריג למדי בחודשים יולי ואוגוסט ● בין הסיבות: הגברת הביקוש לממ"דים לאחר המלחמה עם איראן, הרחבת מבצעי שיווק והבשלת פרויקטים ● האם מדובר בהתעוררות נקודתית של השוק, ומה המכנה המשותף לכולן?

טויוטה קורולה / צילום: יח''צ

הנתונים שמגלים: זה הרכב המשומש המבוקש בישראל

קבוצת צ'רי הסינית נערכת להרחיב את החדירה שלה למערב, עם מותג קרוס־אובר הכולל הנעה חשמלית ופלאג‏־אין, ומותג בנזין במחיר נגיש ● מחירי עסקאות היד שנייה מטפסים בעקבות העלייה במחירי כלי הרכב החדשים - זה המותג המבוקש ביותר בחודשים האחרונים ● וגם: הקרוס־אובר החשמלי של BYD שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

בית המשפט פסל את מכסי טראמפ שמתכוון לערער: ״אסון מוחלט״

לדברי בית המשפט הסמכות להטיל מכסים נתונה לקונגרס ● הפסילה לא תיכנס לתוקף אלא ב-14 באוקטובר על מנת לאפשר לטראמפ לערער

פילה בר ים / צילום: אסף קרלה

רותי ברודו שיחקה אותה שוב: בראסרי 48 עושה הכול כמו שצריך, ועוד קצת

בצהריים וייב של פאוור לאנץ', אחר הצהריים הפי אוור שווה, בערב אווירה סקסית ● בראסרי 48 היא עכשווית ומלאת אופי כמו הבעלים שלה

תלמידי כיתה ח' מקבלים את פניהם של תלמידי כיתה א' ביום הראשון ללימודים, לוד, 1970 / צילום: MILNER MOSHE

מערכת החינוך חבולה וחלום ההוראה ההוליוודי הולך ומתרחק

בעוד שבקולנוע דמות המורה מצליחה לעורר השראה ולשנות חיים, כשמסיטים את המבט למציאות בישראל המורים נאבקים עם שכר נמוך, הנהלה בריונית והורים תובעניים ● במקום להיות דמויות מוערכות ומשמעותיות מורים טוענים: "אין ערך לאיש חינוך כרגע"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; S&P 500 רשם חודש רביעי רצוף של עליות

נאסד"ק ירד ב-1.15% ● מדד האינפלציה המועדף על הפד עמד ביולי על 2.6%, כצפוי ומדד הליבה של ה-PCE עמד על 2.9%, עדיין רחוק מהיעד של הפד והקצב הגבוה ביותר מזה חמישה חודשים ● אוגוסט בוול סטריט: כל שלושת המדדים המובילים צפויים לסיים בעלייה של לפחות 2.5% ● אפקט טראמפ: פער תשואות בין אג"ח ל־2 שנים לבין אג"ח ל־30 שנה קרוב לשיא מאז תחילת 2022

הריסת בניין בתל אביב / צילום: דיויד לוין

השכנים שליד פרויקטי התחדשות עירונית מפסידים כסף

בעלי דירות בבניינים הסמוכים לפרויקטי בנייה בלב הערים נאלצים להתפשר על שכר דירה, ולהוריד מאות שקלים במחיר אם מתחיל פרויקט פינוי בינוי בסמוך ● מתווכים באזור המרכז: ההפחתה במחיר יכולה להגיע ל־10%־20%

עיתון אוסטרלי פרו–ישראלי מוקיע את אלבאנזי ונתניהו. עם הכותרת ''עיוורים לסכנה'' / צילום: גזיר עיתון

כשישראל מכריזה מלחמה על אוסטרליה

קשה להאמין לאיוולת: נתניהו מתנפל על עמיתו האוסטרלי בשעה שהפופולריות שלו גואה. משרד החוץ מתכנן מתקפת נגד באיים עם 150 אלף תושבים

עו''ד רם כספי ז''ל / צילום: תמר מצפי

רם כספי, מבכירי עורכי הדין בישראל, הלך לעולמו בגיל 86

כספי נחשב במשך עשרות שנים לגורם מרכזי בזירה העסקית והציבורית בישראל ● חברו עו״ד נבות תל צור ספד לו: ״איבדנו אדם משכמו ומעלה ועורך דין דגול, ציוני ופטריוט ישראלי״

כוח צה''ל בעזה / צילום: ap, Leo Correa

נמ"ר עלה על מטען בעזה: 7 לוחמים נפצעו, אחד במצב בינוני והיתר במצב קל

ארה"ב תמנע את כניסת בכירי הרשות הפלסטינית לקראת העצרת הכללית של האו"ם ● נוגה וייס, ביתו של אילן וייס שגופתו הושבה מרצועת עזה: "אנחנו מודות בשם כל המשפחה לכוחות הביטחון שהחזירו את אבא שלנו אחרי 692 ימים. מתפללות לחזרתם של כל החטופים בעסקה אחת" ● בצל החיסולים: הנהגת החות'ים הוציאה הנחיות מחמירות שאוסרות על כל התכנסות ● 49 חטופים, 694 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Vlasov Sulaj

השלב הבא בהידרדרות בין ישראל לטורקיה מעבר לפינה, וזה לא ייגמר בפן הכלכלי

הריצה הישראלית אמש לחגוג פעילות מוצלחת באזור דמשק, עלתה לישראל ביוקר ● התוצאה: קטיעת "מוחלטת" של הקשרים הכלכליים עם ישראל והפסקת התנועה האווירית הישראלית בשמי טורקיה ● נתניהו צריך ליצור צוות טורקיה שינהל את האתגר, אחרת, הוא ייאלץ לעשות זאת כשטייסים ישראלים וטורקים יילחמו ראש בראש בסוריה

רונאל פישר / צילום: רפי קוץ

עשור אחרי כתב האישום: הוגש לביהמ"ש הסדר טיעון מקל במיוחד עם רונאל פישר

פישר מודה בשלושה מבין 14 האישומים נגדו במשפט הצווארון הלבן הארוך בתולדות המדינה, והתביעה תבקש לגזור עליו 18 חודשי מאסר ● התביעה: ההסדר נובע מקשיים ראייתיים משמעותיים ומהותיים והערותיו של השופט סובל

שברולט טראוורס Z71 2025: / צילום: יח''צ

הוא נראה כמו רכב שטח קרבי אבל בפועל הוא דווקא די משפחתי

מוביל המשפחות הוותיק של שברולט קיבל מראה עתיר סטטוס של SUV ענק ● שברולט טראוורס Z71 2025 חסכוני יותר מבעבר, אך יש בפלח רכבים חזקים וזולים יותר ● מבחן דרכים