גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפערים מתרחבים - והבינה המלאכותית יכולה להעמיק אותם לרמה מסוכנת

רוב מכריע של האמריקאים רואה בפערי העושר במדינה בעיה של ממש, וסבור שהשיטה הכלכלית הנוכחית מעשירה את העשירים ומרוששת את השאר ● אם בוחנים את החוב התופח בארה"ב, ואת השפעתו על מחירי שירותים ומוצרים, התמונה מדאיגה, שכן עולם הבינה המלאכותית רק יחריף את המצב ● כתבה רביעית בסדרה על התפתחות ה-AI

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בסקר שערך ב-2024 מכון המחקר פיו ריסרץ', 83% מהנשאלים ראו בפערי העושר באמריקה בעיה גדולה, מהם 51% סברו שזו בעיה חמורה. 66% מהנשאלים בסקר גרסו כי כדי לטפל בפערים הללו, נדרשים שינויים גדולים או רפורמה כללית בשיטה הכלכלית האמריקאית. כשמגיעים לשאלות ספציפיות עולה כי רוב גדול של האמריקאים הם, על פי ההגדרה הקלאסית, סוציאליסטים.

כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו
כתבה שלישית בסדרה | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה

כך, במסגרת אותו הסקר, 63% מהמשיבים תמכו בהעלאת מיסים על עסקים גדולים וחברות, לעומת 17% שסברו שיש להפחיתם. 58% סברו כי יש להעלות את המיסים על משקי בית המשתכרים מעל 400 אלף דולר לשנה - בהחלט הכנסה מקובלת וסבירה בקרב המעמד הבינוני-גבוה בערים הגדולות של אמריקה.

שיעור גבוה אף יותר (כ-77%) מהאמריקאים תמך בהרחבת מדיקר - תוכנית הבריאות הממשלתית לאזרחים מעל גיל 65 - גם לקבוצה שמעל גיל 50. התמיכה בביטוח הלאומי זכתה להסכמה כמעט מוחלטת: 93% מהאמריקאים רואים בביטוח הלאומי תוכנית חשובה, ו-83% מאמינים שטיפול בבעיות ובקשיים האקטוארים שלה צריך להיות בעדיפות עליונה של הקונגרס.

עלות הדיור גם היא בעיה משמעותית אצל 74% מהאמריקאים, ובסקר משנת 2021 כ-89% מהנשאלים סברו כי הבעיה מצריכה התערבות ממשלתית. כ-68% אף תמכו במדיניות של השקעה ממשלתית בדיור ציבורי, ומעל 70% תמכו בסבסוד ממשלתי לנזקקי דיור. מציאות זו אינה מפתיעה מי שעוקב אחרי המתרחש בפערי העושר באמריקה מאז תחילת עידן כסף הפיאט (מטבע שיוצרת הממשלה) ב-1971, ובפרט מתחילת המאה הנוכחית.

הגידול באספקת הכסף מטלטל את המחירים

בסוף 1999 עמד סך חובות כל המשק האמריקאי על כ-26.8 טריליון דולר. היום הם נסקו מעל 106 טריליון דולר. במשטר הפיאט, כסף חדש נוצר באמצעות חוב. כלומר כסף הוא חוב, וחוב הוא כסף. בשיטה שכזו כמות הכסף במשק יכולה להתכווץ רק כשחובות מוחזרים, מצומצמים או נמחקים. מכיוון שכך, ומכיוון שהחוב רק גדל מאז תחילת המאה, אותם 60 טריליון דולר (נטו חוב חדש) שנוצרו מאז בארה"ב לבדה, ובכל העולם כולו ביחד מעל 200 טריליון, עדיין מסתובבים בתוך הכלכלה.

חוב זה הולך ותופח בארה"ב לבדה בקצב של כמעט טריליון דולר לרבעון, או כ-3.6 טריליון לשנה שהסתיימה ברבעון הראשון של 2025. בעולם כולו גדל החוב בכ-7 טריליון בשנת 2024.

היחס בין כמות המוצרים וקצב הגדילה שלה, וכמות הכסף וקצב הגדילה שלו, מכתיבים את המחירים במשק. כך, למשל, כאשר כסף מיוצר, רובו ככולו בדמות חוב, בכמות העולה בהרבה על קצב הגידול ביצור המוצרים והשירותים, המחירים באופן כללי עולים. זאת הואיל ויותר כסף רודף אחרי כמות קטנה יותר, יחסית, של מוצרים ושירותים. ולפיכך, סכום הכסף ה"זמין" לכל מוצר עולה, ובהתאמה גם מחירו.

אלא שהשפעת הגידול באספקת הכסף על מחיר המוצרים והשירותים אינה שווה בין כולם. במיוחד הייתה השפעה זו בלתי אחידה בשלושת העשורים האחרונים, שעה שהתפתחה כלכלה גלובלית עצומה, שאיפשרה להעביר מארה"ב משרות רבות, ייצור ושירותים כאחד, למדינות שבהן שכר העבודה נמוך במיוחד.

הלחצים על השכר מתגברים, מלבד בפסגה

לא רק גלובליזציה השפיעה בעשורים האחרונים על הביקוש לעובדים בארה"ב, אלא גם הפיתוחים הטכנולוגיים ומהפכת המחשוב והידע. כתוצאה מאלה הלחצים על שכר העבודה בארה"ב מתגברים והולכים, ועל זה של המעמדות הנמוכים והבינוניים בפרט. כך, למשל, עמד השכר החציוני של משק בית אמריקאי בן 4 נפשות במחצית 1980 על 21 אלף דולר (בהתאמה למדד, כ-82 אלף דולר כיום). עתה עומד השכר החציוני על כ-125,700 דולר, כלומר שהגידול למשק הבית החציוני היה כ-52%.

במקביל, בפרק זמן זה שכר העובדים במאיון העליון גדל ב-181%, ושל האלפיון העליון בכ-354%, כך על פי האקונומיקס פולסי אינסטיטיוט. זאת הואיל ואת המשתכרים שכר כזה, כמו רופאים, עורכי דין ומנכ"לים, בלתי אפשרי לייצא לסין או להחליף על ידי מהגרים זולים ממקסיקו.

הפער ניכר בשכר המנכ"לים בחברות הציבוריות. בשנת 1971 עמד היחס בין שכר המנכ"ל לעובד בעל השכר הנמוך בחברה על 1 ל-23. עד 2025 גדל הפער הזה ל-1 ל-213, עם שכר חציוני למנכ"ל של כ-17 מיליון דולר לשנה. אלא ששכר המנהלים הללו הושפע מגורם קריטי נוסף - מחיר הנכסים. ובמקרה זה מניות החברה, שהן חלק מרכזי בחבילת השכר שלהם. ובשעה ששכר השכבות הנמוכות הלך והצטמצם, בלחץ הגלובליזציה והטכנולוגיה, הגידול העצום באספקת הכסף הביאה לגאות ענק בעולם הנכסים בכלל, והפיננסים בפרט.

שוקי ההון האמריקאים הם מהמשוכללים בעולם, ולפיכך הגידול בכמות הכסף העולמית גרר בהם עליות מחירים עזות. כך גדל מדד 500 S&P מאז תחילת 1990 ביותר מפי 19, ובהתאמה למדד ביותר מפי 7, ומדד הנאסד"ק המבטא את הזינוק הטכנולוגי גדל פי 46 ובהתאמה למדד ביותר מפי 22. במילים אחרות, שווי המניות גדל פי 15 עד 45 לעומת הגידול בשכר החציוני.

הואיל ורוב המוחלט של המניות מוחזקים בידי העשירים באמריקה - 89% מהשוק בידי העשירון העליון, ומעל ממחצית בידי המאיון העליון, כך על פי הפדרל רזרב והביזנס אינסיידר - ברור שרוב העושר הזה רק הלך והעשיר את העשירים ממילא, והגדיל באופן משמעותי את פערי העושר. בשנת 2024 החזיק האחוזון העליון בארה"ב בכ-31% מכלל העושר במדינה, סך של כ-50 טריליון דולר, לעומת 22.8% שהוא החזיק בשנת 1989. כך מחזיקים יחד 1.3 מיליון משקי בית של האחוזון העליון כמעט פי 14 ממה שמחזיקים 167 מיליון האמריקאים שבמחצית התחתונה בסולם, שבידיהם כ-3.6 טריליון דולר בלבד. האלפיון העליון, 0.1% מהאוכלוסיה, כ-135 אלף משקי בית, החזיקו בכמעט 14% מהעושר הלאומי, פי 5.5 מאותם 167 מיליון איש.

אין פלא אפוא כי כדי להיכנס לרשימת 400 העשירים של אמריקה שמפרסם מגזין פורבס, היה צורך בלפחות 3.3 מיליארד דולר ב-2025, לעומת 340 מיליון שנדרשו בשנת 1995 ו-75 מיליון בשנת 1982.

ההתייקרויות נמשכות ומדאיגות

בסקר שערכה לא מכבר חברת גאלופ נמצא כי דאגות נוכח המצב הכלכלי, ובפרט עליות המחירים, נמצאים בראש מעייני האמריקאים. 55%-60% מהנשאלים מציינים נושאים שונים הכרוכים בהתייקרויות כנושא המטריד אותם ביותר. ממצאים דומים נמצא בסקר של חברת מורנינג קונסלט שפורסם באוגוסט. במגוון רחב של שאלות דיווחו המשיבים דיווחו על קושיים לגמור את החודש ולעמוד בתשלום החשבונות. שישה מתוך עשרה סברו כי ממשל טראמפ השפיע לרעה על יוקר המחיה שלהם. ואלו נתונים עוד בטרם מורגשת רוב השפעת המכסים.

מהסקר גם עולה כי כדי להתמודד עם יוקר המחיה המאמיר, אמריקאים מגדילים חובות ומושכים חסכונות. בשנה האחרונה יותר מ-40% מהאמריקאים משכו מחסכונותיהם, 37% הגדילו את החוב בכרטיסי האשראי, ורבים דיווחו כי הם לווים מחברים ומבני משפחה רק כדי לשלם את החשבונות. הדברים אומנם הגיעו לשיא חדש עם הצטברות ההתייקרויות מאז תחילת העשור, אך רוב האמריקאים חשים כי זהו תהליך שנמשך כבר שנים. יותר משישה מתוך עשרה אמריקאים אומרים שב-25 השנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה לאדם הממוצע להשיג עבודה בשכר טוב, למצוא טיפול בילדים במחיר סביר, ולרכוש בית.

מנתונים אלה, יחד עם תוצאות סקרים אחרים במהלך השנים האחרונות, עולה תמונה ברורה. מרבית האמריקאים אינם מרוצים כלל ועיקר מהשיטה הכלכלית הנוכחית, המעשירה את העשירים ומרוששת יחסית את רוב השאר.

הבינה המלאכותית רק תחריף את פערי העושר

עולם הבינה המלאכותית רק יחריף את המגמות האלה. על פי הפורום הכלכלי הבינלאומי, "רבות המשרות שבסיכון, בגין הבינה המלאכותית... לפי בלומברג היא עלולה להחליף יותר מ-50% מהמשימות שמבצעים אנליסטים למחקרי שוק ונציגי מכירות, וגם 9% ו־21% מהמשימות שאצל מנהליהם… בין אם על ידי צמצום מסלולי הכניסה לשוק העבודה, ובין אם על ידי הפיכת תפקידים שבעבר דרשו מיומנויות ייחודיות לנגישים יותר". הפורום מסכם כי "ההערכות מצביעות כי הבינה המלאכותית עשויה להשפיע על כמעט 50 מיליון משרות בארה"ב בשנים הקרובות".

מדו"ח "עתיד המשרות 2025" של הפורום עולה כי "40% מהמעסיקים מצפים לצמצם את כוח האדם". עם הירידה במשרות הזמינות למתחילים בשוק העבודה, גם השכר משתנה. סקר עדכני מצא כי 49% מצעירי דור ה-Z בארה״ב (ילידי 1997-2012) סבורים כי הבינה המלאכותית הפחיתה את ערך ההשכלה האקדמית שלהם בשוק העבודה.

מחקר שערך בשנת 2023 בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בשלוש חברות טכנולוגיות גדולות מצא כי הכנסת כלים של בינה מלאכותית, אפילו רק גנרטיבית, מובילה לעלייה ממשית בפריון העבודה. הניסוי מצא כי מתכנתים חדשים וזוטרים הגדילו את תפוקתם בכ-39%, בעוד העלייה בקרב מפתחים בכירים הסתכמה ב-8%-13%. לדברי החוקר הראשי, "ההשפעות על פריון הן אמיתיות, והן יובילו לשינויים חשובים במקומות העבודה. אבל איך בדיוק זה ייראה בעוד חמש או עשר שנים - אנחנו פשוט לא יודעים. זו השאלה הגדולה".

מאז המחקר העתיד חלף זמן והנתונים מתחילים להיערם. בשבעת החודשים הראשונים של 2025 יותר מ־10 אלפים משרות בתחום הטכנולוגיה נעלמו כתוצאה ישירה מאוטומציה פרי בינה מלאכותית, כך על פי מחקר של חברת ההשמה צ'לנג'ר, גרי וכריסטמן. בסך הכול, על פי המחקר, מעל 27 אלף משרות טכנולוגיה נעלמו ישירות בגין אוטומציה זו מאז 2023. החברה דירגה את הבינה המלאכותית כאחד מחמשת הגורמים המובילים בקיצוצי כוח אדם השנה. לפי הדו"ח, הנפגעות העיקריות הן משרות של מתחילים בשוק העבודה. מנכ"ל ספוטיפיי סיכם במייל לעובדים: "אין יותר גיוסים חדשים אם AI יכול לעשות את העבודה".

עם העמקת השימוש בבינה המלאכותית והתפתחותה, המגמות הללו עלולות להתרחב משמעותית, מוסיפות עוד עומס וסכנה למציאות הנוכחית של פערי עושר וההתייקרויות.

וויליאם באטלר ייטס (1865-1939), מגדולי המשוררים של תחילת המאה ה-20 וחתן פרס נובל לספרות, כתב את שירו המפורסם "ההתגלות השנייה" בשנת 1919, זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה: "הדברים מתפוררים; המרכז אינו מחזיק מעמד… הטובים חסרים כל אמונה, בעוד שהגרועים מלאים בעוצמה לוהטת". אירועי המאה שעברה לימדונו היטב כי מעמד הביניים מהווה את מרכז היציבות של החברה המודרנית. כשהמעמד הזה מתפורר, אזי, כפי שביקש ייטס לתאר, הסדר הישן מתמוטט, הכאוס והאלימות משתלטים, והחברה מאבדת את שיווי המשקל שלה.

הבינה המלאכותית היא מהפכה דרמטית באמצעי הייצור, בפרודקטיביות ובתפקודי האדם והחברה באופן כללי. אין ספק כי היא עשויה להביא ברכה רבה כשתצליח להעלות את רמת העושר הכללי של החברה והכלכלה. היא גם עשויה לסייע לפתור את אחת הבעיות הגדולות הניכרות באופק - השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים בדמות גידול ענק, במספר ובחלק יחסי, של האוכלוסייה המבוגרת.

ועדיין, המהפכה הזו תצריך גם מהפכה חשיבתית, וייצור קונספציות חדשות לגמרי על המרובע של עבודה, הון, עושר וחלוקה.

מהפכת הבינה המלאכותית תדרוש גם מהפכה רעיונית. זו צריכה לשים במרכזה תפיסות ורעיונות הרחוקים מאוד מהחשיבה הכלכלית הקלסית של ג'ון קיינס, לודוויג פון מיזס (ממעצבי הכלכלה האוסטרית-ליבטרינית), וקארל מרקס (אבי הקומוניזם), שגדלו והגו בעולם של המאה ה 19 ועיצבו לטוב ולרע את העולם של המאה העשרים. על רעיונות שכאלו בכתבה הבאה בסדרה.

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכה בישראל: ח'אמנאי נפגע בתקיפה

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות