הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
בשנת 1850 מעל 85% מאוכלוסיית העולם עבדה בחקלאות, בייצור מזון ומוצרים בסיסיים דומים. בני אדם, כולל רוב מוחלט של הילדים, עבדו בשדות שישה ימים בשבוע ובין 10 ל-15 שעות ביום, או 3,000-3,500 שעות לשנה, לרוב בעבודות פיזיות קשות. כמחציתם, כולל בארה"ב ובאירופה, מתו לפני שמלאו להם 17, והיתר חיו בערך עד גיל 50-60. התל"ג הממוצע לגולגולת בארה"ב עמד אז, בדולרים של היום, על כ-3,000 דולר.
● צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים, אבל מיטיבה עם המשקיעים במניות זרות
● האזהרה של בנק אוף אמריקה למשקיעים בוול סטריט
לא יפלא כי תנאי המחיה, בסטנדרטים של היום, היו בסיסיים ביותר. רובם המוחלט של האנשים בארה"ב גרו בבתי עץ קטנים וחשופים, ללא מים זורמים או מערכות ביוב ושירותים. מעל 80% מהאנשים בארה"ב נעדרו כל כלי תחבורה (סוס), זמן פנוי או ימי חופשה, וכך רוב המשפחות לא הרחיקו בכל חייהם יותר מכמה עשרות קילומטרים מהמקום שבו נולדו. גם הידע והטכנולוגיות היו בסיסיים, ומשכך, לא הייתה בנמצא מערכת בריאות של ממש. אם לא די בזה, כ-18% מהאוכלוסייה היו עבדים, ומחציתה, הנשים, היו משוללות רוב הזכויות.
חלפו פחות ממאתיים שנה, סך שעות העבודה השנתיות ירדו לכ-2,000, התל"ג לגולגולת בארה"ב עומד על כ-89 אלף דולר, גידול אפקטיבי (בהתחשב גם בשעות העבודה) של כמעט פי 50. בכל בית יש מים זורמים, ל-92% ממשקי הבית יש כלי תחבורה, יעיל ונוח בהרבה מסוס. לרוב מוחלט של האוכלוסייה יש גישה למערכת בריאות משוכללת ועבדות היא נחלת העבר. השינוי הדרמטי הזה הוא תולדה של עניין עיקרי אחד - המהפכה התעשייתית. זו שהביאה לעולם את המנוע, הטרקטור, הדשן, החשמל, וכל אותן המצאות שגרמו לכך שהיום רק 2-3% מהאוכלוסייה עובדת בחקלאות ומייצרת שפע מזון לאוכלוסייה הגדולה פי עשר לעומת 1850.
המשק האמריקאי שועט לעבר פשיטת רגל
במהותו חוב אינו אלא הבאת העתיד להווה, צריכה היום את מה שנייצר בעוד זמן. החזר חוב כזה ותחזוקתו, קרי תשלומו בתוספת הריבית עליו, תלוי ביחס שבין סך ההכנסה, או התוצר, של החייב, ועלותו המתמשכת של החוב. נכון לסוף 2024 עמדו חובות כל המשק האמריקאי על כ-102 טריליון דולר (והעולמי כולו על כ-324 טריליון). עלות הריבית עליו בלבד הייתה 3.2-3.8 טריליון דולר.
אולם, בשנת 2024 גדל התל"ג של ארה"ב רק בכ-1.5 טריליון דולר, קרי רק כ-40% מעלות תחזוקת החוב. כלומר כדי לא ליפול לחדלות פירעון של הריבית, למשק האמריקאי היה חסר כ-2.2 טריליון דולר. אותם הוא יכול היה להשיג רק באמצעות הגדלה נוספת של החוב או קיצוץ דרסטי בצריכה - בגובה כ-7.7% מהתל"ג. זאת עוד לפני גירעונות חדשים וחוב חדש.
מציאות שכזו ופער שכזה, הגדלים והולכים, אינם ברי קיימא לאורך זמן. הואיל והמשק הגדיל את חובותיו לא רק לתשלום הריבית, גדל החוב מאז תחילת המאה ביותר מפי ארבעה, או בכ-80 טריליון דולר. זהו קצב גידול שאינו אפשרי לאורך זמן, ובהינתן קצב הצמיחה של היום, הוא יביא את המשק לכדי פשיטת רגל מוחלטת בתוך עשור או שניים לכל היותר.
אך מה אם בשני העשורים הבאים יוכל המשק לשחזר את הגידול בתל"ג שהתרחש בשתי המאות שעברו? או אז התמונה תהיה שונה בתכלית. אם הצמיחה במשק תגדל נאמר מכ-1.5 טריליון לכ-4.5 טריליון לשנה, החוב יחדל להיות בעיה. קצב גידל החוב יעצר לחלוטין ושיעורו במונחי תל"ג יצטמצם. אירוע כזה כבר קרה בהיסטוריה של החוב האמריקאי. ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה וכתוצאה מעלותה, עמד חוב הממשלה הפדרלית על כ-120% מהתל"ג. בעשורים שלאחר מכן חוותה אמריקה צמיחה כלכלית מואצת ואף שבמספרים מוחלטים החוב לא קטן, במונחי תל"ג הוא התכווץ עד 1974, לכדי 31% מהתל"ג בלבד (היום הוא שוב עבר את קו ה-120%).
האם צמיחה לרמה של 5 טריליון לשנה בתוך כמה שנים, לעומת כ-1.5 טריליון בשנת 2024, הוא בכלל אפשרי? אם בוחנים את הכלים שיש לנו היום, התשובה בוודאי שלילית. אך מה אם ממש מעבר לפינה מצפה הפתעה טכנולוגית שעשויה להביא על המין האנושי שינויים דרמטיים לא פחות מאלה שהביאה המהפכה התעשייתית, אך בקצב מהיר בהרבה? זו בדיוק הבטחת מהפכת הבינה המלאכותית והרובוטיקה. זו עשויה לשנות בתוך עשור את כל מה שאנו חושבים על העתיד בכלל, והכלכלי בפרט.
השלב הבא: AI שיחליט ויפעל עם פיקוח מינימלי
נכון לתחילת 2025, רוב של 52% מהבגירים בארה"ב השתמשו לפחות פעם אחת בפלטפורמת בינה מלאכותית כמו צ'ט GPT, ג'מיני של גוגל וקלוד. השימוש הלך ופחת לאורך ציר הגיל, וכך רק 6% מבני 65 ומעלה השתמשו בפלטפורמה שכזו. אף שהרוב אומנם התנסו בפלטפורמה, תדירות השימוש אינה גבוהה. רק כ-18% עשו שימוש כזה מספר פעמים בשבוע.
על פי סקר של פיו ריסרץ' מפברואר השנה, רק כ-16% מהעובדים בארה"ב דיווחו כי הם משתמשים ב-AI באיזו שהיא דרך בביצוע עבודתם, ורק 2% דיווחו כי רוב או כל משימותיהם מבוצעות בעזרתה. השימוש העיקרי בפלטפורמות הללו כיום הוא ליצירת תכנים, אך זה אינו אלא קצה הקרחון. עולם הבינה המלאכותית צפוי להתפתח בחמישה שלבים.
השלב הנוכחי מכונה ג'נרטיב AI (מהמילה to generate) והוא עולם של יצירת תכנים כמו טקסט, תמונות, קוד תוכנה, וידיאו ומוזיקה.
השלב הבא מכונה אג'נטיק AI מהמילה סוכן, אייג'נט (Agentic AI). בתחום זה הכלי ישמש כסוכן מבצע עבור המשתמש: הוא יוכל לפעול אוטומטית, לקבל החלטות ולבצע פעולות עם התערבות ופיקוח אנושי מינימלי. לשם כך הוא יוכל ללמוד, להתאים ולהבין היגיון, הקשר, הוראות ויעדים - וכך להוציא לפועל עצמאית משימות, כמו עובד אנושי.
כך לדוגמה, פנייה ל-AI: "קניתי בית ברחוב ברק 7 בקנזס סיטי, ואני מבקש לחדש את הגינה. בגינה החדשה אני מבקש שיהיו מגרש כדורסל לילדים בני 5-10, כמות נאה של פרחים עונתיים, פרגולה ל-10 אנשים סביב שולחן, מחסן לכלים וריהוט לחורף, ועד 6 עצים. איני רוצה להוציא על ההשקיה יותר מ-100 דולר לחודש, או עבודות גינון שוטף של יותר מ-8 שעות בחודש. דוגמא של גינה שמצאה חן בעיני ניתן למצוא בלינק הבא. תכנן לי שתי אופציות לגינה כזו". בתוך דקות יגיעו סרטוני הדמיה של הגינה המוצעת. עתה ישוחח המשתמש עם הסוכן, יתקן, ישנה, ויקבל סרטון הדמיה חדש לרוחו.
בשלב הבא יורה לסוכן הווירטואלי: "שלח לקבלת הצעת מחיר משלושת הגננים המומלצים ביותר בסביבה. החזר לי להחלטה בתוספת המלצותיך, בתוך 14 יום". את ההצעות יכינו הסוכנים הווירטואלים של קבלני הגינון ולאחר שאושרה אחת ההצעות יבקש המשתמש: "החתם את הקבלן הנבחר, קנה את חומרי הגלם במקומות המומלצים ביותר, שלם עם הכרטיס בגוגל-פיי, הכנס ליומני את כל המועדים החשובים, שלח לי תזכורת בווטסאפ יומיים לפני תחילת כל שלב חשוב".
לא רק אדריכלי גינון ירגישו את השפעת ה-AI. כל עיסוק שחלק חשוב ממנו כולל מידע, ארגון, איסוף, תצוגה, עיצוב, יעוץ, חישוב וניתוח של אינפורמציה יושפע עמוקות מהשימוש בבינה המלאכותית, שיביא חיסכון בעלויות, זמן וכוח אדם.
פעילות כזו תהיה זמינה בתוך שנה עד שלוש. חלקים ממודלים כאלו ניתן למצוא בשימוש כבר היום באתרים שונים כמו גוגל טיסות.
למערכת ייחסך הון אם AI יקל על גילוי מוקדם
המדרגה הבאה בעולם הבינה המלאכותית מכונה AI קוגניטיבית או אישית, ובה הכלי יוכל לשמור על זיכרון לטווח ארוך, להתאים את עצמו לנתונים משתנים, ולפעול באופן אישי עבור המשתמש. הוא יוכל לשמש כעוזר דיגיטלי אשר לא רק מגיב לבקשות, אלא גם יוזם פעולות ביחס לצרכים שהוא יכול לצפות את נחיצותם.
דוגמא לשימוש כסוכן כזה יכולה להיות בעולם הרפואה. הסוכן ירכז מידע רפואי אישי של המשתמש ממקורות שונים, כולל לבישים (כמו דופק מהשעון, שינה), בדיקות מעבדה שוטפות, תרופות רשומות, וכל הרישומים הרפואיים המיוצרים עבור הלקוח, כולל בדיקות חזותיות. הסוכן גם יאסוף מידע כללי על המשתמש כמו גנטיקה, היסטוריה משפחתית ו-DNA. הוא גם יכול לשאול את המשתמש שאלות כמו "מה אכלת הבוקר?". במקביל יעקוב הסוכן אחר מידע מדעי רפואי רלוונטי ומתעדכן, כמו מחקרים עדכניים ותרופות חדשות. מהחיבור של כל המידע הזה, ותוך מעקב שוטף אחריו, הסוכן יוכל להצביע על סכנות וכן ימליץ על צעדי רפואה מונעת.
כך, למחלות רבות יש סימנים ראשוניים או סיכון מוגבר להתפתחותן, שניתן לגלות 10 ואף 20 שנה לפני התפרצותן. סוכן ה-AI הרפואי האישי יוכל אפוא להצביע על צעדים קונקרטים, כאשר יגלה די סימנים מחשידים או סיכון ניכר. הוא יזהה תבניות במצבו של המשתמש לאורך זמן, ויחבר ביניהן לסיכונים האישיים. בהמשך הוא ישתמש בשפת בני אדם פשוטה, להצביע, לענות לשאלות ולהציע למשתמש ולרופאו פתרונות. כך הרפואה שהיום היא ברובה טיפולית, תוכל להפוך באופן יעיל ליותר ויותר מונעת.
כך למשל, סרטן המעי הגס גורם בארה"ב לתמותה של כ-53 אלף חולים בשנה. רובם המוחלט כתוצאה מגילוי מאוחר של המחלה. סרטן זה מתפתח לאט ובגילוי מוקדם לא רק ייתכן זינוק בשיעור הנרפאים, אלא גם ייחסך גם כסף רב למערכת הבריאות, שכן עלות הטיפול גדלה דרמטית בהתאם לשלב הגילוי.
לפני כמה שנים פותחה בדיקת דם חדשה הנותנת אינדיקציה טובה להתחלה של גידול סרטני במעי. חרף העובדה שלבדיקה אחוז הצלחה של 83%, נמצא, במחקר שפורסם לא מכבר, כי כ-50 מיליון אמריקאים הזכאים לבדיקה אינם עוברים אותה. סוכן AI האישי-רפואי יכול לצמצם פער כזה, בעיקר בבעלי הסיכון הספציפי. הוא יעדכן את המשתמש ואף יקבע לו את התור לבדיקה.
על פי מחקר של חברת הייעוץ מקינזי ואוניברסיטת הרווארד מסוף 2022, מערכת הבריאות האמריקאית תוכל לחסוך 360 מיליארד דולר לשנה אם שימוש בבינה מלאכותית יהפוך נרחב בעולם הרפואי. בהתחשב בעובדה כי היום אמריקה מוציאה כ-18% מהתל"ג על בריאות, שיעור שצפוי לגדול מעל ל-20% עם הזדקנות האוכלוסייה, לא יהא זה מוגזם להעריך כי שימוש ב-AI אישי בתחום הרפואי, מצד הציבור והמערכת כאחד, יוכל לחסוך אפי לו חמישית מהוצאה זו.
אך התפתחות הבינה המלאכותית אינה צפויה להיעצר כאן. שני השלבים הבאים עשויים לכלול מה שמכונה בינה מלאכותית כללית Artificial General Intelligence AGI, ואחריה אף כזו שתהא "סופר אינטליגנטית" ותוכל לשנות מהיסוד את עולם העבודה, את חייהם של מיליארדים ואת העולם כפי שאנו מכירים אותו. בד בבד, תחומים אלו יכולים לשחרר שדים שאיננו מכירים או ערוכים להתמודד עמם. איך תיראה הכלכלה בעוד עשור או שניים אם יתקיימו פריצות דרך בעולם הבינה המלאכותית בכלל, והסופר אינטלגנטית בפרט? על ההזדמנויות והשינויים העצומים, אך גם על הקשיים והסיכונים שעתיד כזה טומן בחובו - בסדרה על האופן שבו העולם משתנה מול עינינו.
כתבות
ני"ע
