עורך דין רם כספי ז''ל / צילום: תמר מצפי
רם כספי, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 86, היה לא רק מאחרוני דור הנפילים של עורכי הדין הפרטיים בישראל - אלה אשר במידה רבה עיצבו את מקצוע עריכת הדין בארץ - אלא גם מהאחרונים שפעלו במתכונת המסורתית של עורכי הדין הוותיקים, אשר העניקו שירותים במגוון תחומים משפטיים.
החל ממשפט פלילי וצווארון לבן, דרך ליטיגציה מסחרית ומיזוגים ורכישות, וכלה במשפט ציבורי - ידו של כספי הייתה בכול. "מגוון רחב של תחומים הקוראים תיגר על החלוקה לקבוצות עיסוק", נכתב על עבודתו באתר המשרד שהוביל ואשר ייסד אביו מיכאל כספי ב־1937.
לאורך השנים עבד כספי בצמוד לבעלי השליטה הגדולים במשק, ובהם אלי הורוביץ, שרי אריסון, אלפרד אקירוב וצדיק בינו. בתחילת העשור הקודם, כאשר קונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר נקלע לקשיים שהובילו בהמשך לקריסתו, ייצג כספי את דנקנר במאבק שניהל על השליטה בקונצרן.
כספי היה לא רק איש אמונם של ראשי החברות הגדולות אלא גם הפך למזוהה איתם מבחינה ציבורית. כאשר ועדת הריכוזיות המליצה ב־2011 לפרק את קבוצות הפירמידה ולהעניק כוח רב יותר למשקיעים מהציבור, כספי הופיע מולה מטעם אי.די.בי. בכנס ציבורי אמר אז כי "המלצות הוועדה הן התקפה על המגזר העסקי. זה פשוט אבסורד. אנחנו נוטים להגן על המיעוט, אך צריך לחשוב על הרוב. זה מה שקורה במדינת ישראל - המיעוט קובע".
"שיטת השקשוקה"
עבודתו של כספי עם משפחת עופר סביב העסקה השנויה במחלוקת שבה רכשה החברה לישראל את מניות המדינה בצים ב־2004, קיבעה בתודעה הציבורית את הדימוי שלו כפרקליטם של העשירים והחזקים. באותה עסקה מכרה המדינה את אחזקותיה בצים תמורת כ־116 מיליון דולר, ושווי החברה נקבע על 237 מיליון דולר. אלא, שכבר באותה השנה הרוויחה צים 170 מיליון דולר, והנתונים הובילו לביקורת על כך שהמדינה מכרה את חלקה למשפחת עופר תמורת נזיד עדשים ובמה שזכה לכינוי "שיטת השקשוקה".
לימים סיפר כספי בראיון לגלובס על המשא ומתן שהוביל לעסקה. "באוצר עשו שתי הערכות שווי פנימיות לגבי ערך מניות המדינה בצים, וכשהגשנו את ההצעה שלנו התשובה שקיבלנו מהאוצר הייתה שההצעה שלנו רחוקה מהותית מהערכות השווי שיש להם. אמרתי להם בואו נראה אם אפשר לסגור את הפער. כל העסק לקח שעתיים. אמרתי להם - בואו נעשה שקשוקה מכל ההצעות, נעשה ממוצע. וכך עשינו. יוסי רוזן (מנכ"ל החברה לישראל - ע"ג) אמר 'גמרנו את העניין הודות לשיטת השקשוקה של רם כספי'. חצי מהנוכחים הבינו את זה כמו שזה, אבל החצי השני, בעיקר העיתונאים, הבינו את זה אחרת, חשבו שעשינו למדינה תרגיל".
פותר בעיות מיומן
למרות הביקורת, כספי נהנה ממוניטין כפותר בעיות מיומן. "בגישור שניהלתי אצלו בין שני בעלי מניות מסוכסכים בחברה, היה דיון ארוך ומסובך על התנאים שבהם יקנה שותף אחד את חברו", מספר עו"ד ישראל (רלי) לשם, שותף במשרד מיתר. "הצדדים התחפרו בעמדותיהם עד שרמי בא לפתע עם הרעיון להכין הסכם מכירה ללא שם הקונה והמוכר ולאחר מכן לעשות הגרלה בין הצדדים מי יהיה המוכר ומי יהיה קונה. עכשיו, כשכל צד הבין שהוא יכול להיות הקונה או המוכר, הסכימו הצדדים ללא קושי".
גם פרקליטי הצמרת שפעלו מולו חולקים שבחים לכספי. "נהניתי להתמודד איתו בעסקאות, כשאנחנו משני צידי המתרס", אומר עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי. "הוא היה הגון ואמיץ. ישנם עורכי דין שמומחים למצוא אלף בעיות לכל פתרון וישנם כאלה שיודעים למצוא אלף פתרונות לכל בעיה. רמי היה מהסוג השני והמיוחד. מכל ההסטוריה שלי עם ומול רמי, אני זוכר רק עסקה אחת שלא יצאה אל הפועל".
עו"ד צביקה אגמון, מייסד משרד אגמון עם טולצ'ינסקי, אומר כי כספי "היה מעורכי הדין היצירתיים ביותר שהכרתי. הוא תמיד חיפש את הפתרון הטוב ביותר לשני הצדדים כדי שהפתרון הזה יהיה מעשי. פרט להיותו איש מקצוע מהטובים שיש, הוא היה 'מענטש' וחבר אמת".
כספי נחשב לאחד הליטיגטורים המיומנים בישראל (עורכי דין המופיעים בבית המשפט). עו"ד גד טיכו, מנהל מחלקת הליטיגציה האזרחית במשרדו של כספי, מזכיר שני תיקים בולטים: ביטול פסק הבוררות שבו נדרשה כלל פיננסים לשלם 100 מיליון לאלי ארוך אחרי שכספי הוכיח כי ארוך זייף מסמכים, והניצחון של עורך הדין המנוח יגאל ארנון, שאותו ייצג כספי, בסכסוך עם איש העסקים שלמה פיוטרקובסקי על האחזקה במניות סלקום.
החלום שלא הגשים
לצד זאת, כספי שימש כיועץ קרוב לפוליטיקאים בכירים - עוד כאשר ייצג כעורך דין צעיר את דוד בן גוריון. עו"ד נבות תל־צור, שותפו לשעבר וחברו, אומר כי כספי "פעל כל השנים גם ברמה הממלכתית ודי להזכיר את החנינה בפרשת קו 300, הטיפול בפרשת פולארד, הפגישות עם המלך עבדאללה ואבו מאזן, ייצוג השופטים, הייעוץ לתעשיות הביטחוניות, העיסוק בשבויים והנעדרים והקריאה לקנות תוצרת הארץ".
בפרשת קו 300 ייעץ כספי לממשלה סביב מעורבות ראשי השב"כ ברצח המחבלים שנתפסו חיים בשנות ה־80. "המערכת כולה עמדה אז מול סיטואציה נפיצה, והיה נדמה שהחוק יידחק לטובת צורכי ביטחון ודעת קהל", מתארת עו"ד הדר ישראלי, שותפה בתחום הצווארון הלבן במשרד ברנע. "כספי היה בין מי שהתעקשו לחפש פתרון שיעגן את ההכרעה במסגרת החוק עצמו. הצעתו להעניק חנינה מוקדמת לאנשי השב"כ לא ביטלה את עיקרון האחריות, אלא להיפך - הדגישה כי גם במצבים הרגישים ביותר יש להכיר בקיומו של שלטון החוק ולמצוא לו ביטוי מעשי".
בשנות ה־90 "טעם" כספי את צידה השני של מערכת המשפט כאשר הורשע בהטרדת עד בפרשת "הפגישה הלילית", שבה ניסה לשכנע מעורב בפרשה שלא להעיד נגד לקוחו, ח"כ שלמה עמר, שנחשד במתן שוחד. כספי נידון לשמונה חודשי מאסר על תנאי. שנים מאוחר יותר, ב־2019, הצטרף כספי כיועץ לצוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי.
חלום אחד לא הספיק כספי להגשים. בראיון לגלובס ב־2009 נשאל אם היה רוצה לשמש כיועץ המשפטי לממשלה. "אני מעדיף פי אלף שיטילו עליי לנהל את המשא־ומתן להסדר שלום עם נציגי העם הפלסטיני ולמטרה לאומית זו אני מוכן להתייצב". תל־צור מספר, כי "כספי לא הפסיק לחלום שיינתן לו לנהל את המשא ומתן עם הפלסטינים, להציע לאו"ם מנדט על עזה ל־50 שנה ולהביא שלום למזרח התיכון".