גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכב חדש, הרבה יותר מס: נתונים חדשים מגלים פער עצום בין ישראל לאירופה

מס הקנייה הממוצע לכל רכב חדש בישראל גבוה בעשרות אחוזים לעומת מדינות אירופה - כך מגלים נתונים שמפרסם מרכז המחקר של הכנסת ● עוד עולה כי הכנסות המדינה ממיסוי רכב זינקו בשנים האחרונות ב־23%

רכב חדש, הרבה יותר מס / צילום: Shutterstock
רכב חדש, הרבה יותר מס / צילום: Shutterstock

בימים אלה עוסקים הרגולטורים בישראל בגיבוש מהלכים פיסקאליים, סביבתיים ותחרותיים, שיעצבו החל מהשנה הבאה את שוק הרכב הישראלי וישפיעו גם על כיסם של הצרכנים. כל המהלכים הללו מנומקים ב"טובת הציבור" אבל יורשה לנו להמר, שהם לא יורידו במאום את יוקר המחייה של רוכשי ומשתמשי הרכב. אולי אפילו ההפך. הסיבה לכך היא התמכרות של המדינה להכנסות ממסים על רכישת כלי רכב ועל השימוש בהם, ששוברת שיאים משנה לשנה.

הנתונים שמגלים: זה הרכב המשומש המבוקש בישראל
החל מ-130 אלף שקל: פולקסווגן ויונדאי יחשפו דגמים חדשים כדי להתחרות בסיניות

בשבועות האחרונים קיבלנו הצצה אל מאחורי הקלעים על היקף ההכנסות הללו, על עומק התלות של המדינה בהן ועל הפער בינינו לבין העולם באמצעות שני מחקרים רשמיים. הראשון הוא השוואה בין מיסוי הרכב בישראל ובאירופה, שפרסם בסוף יוני מרכז המחקר של הכנסת; השני הוא סקירה שנתית של שוק הרכב, לשנת 2024, שפרסמה רשות המסים במהלך אוגוסט.

תיאבון גדול להכנסות

נדלג היישר לשורה התחתונה. על פי מחקר הכנסת, האומדן של סך המסים שנגבו מכלי רכב בשנת 2023 היה 53.2 מיליארד שקל, גידול של 23.2% בהשוואה ל־2018. מתוך סכום זה מס הקנייה על רכב חדש הסתכם בכ־14.5 מיליארד שקל (עלייה של 28.4%), המע"מ על ערך הייבוא של כלי הרכב וחלקי החילוף ועל המסים, לרבות מס קנייה ומכס, הסתכם ב־11.7 מיליארד שקל (עלייה של 32.2%), הבלו על הדלק הניב למדינה 20.5 מיליארד שקל (עלייה של 11.6%), ההכנסות מאגרות הרכב הסתכמו בכ־5.6 מיליארד שקל, והשאר היו הכנסות ממכס.

אפילו הנתונים שומטי הלסתות הללו הם רק חלקיים ואינם כוללים את המע"מ על הרווחים של היבואנים/מוכרים ועל מרווח השיווק שלהם. נתונים אלה מהווים סוד מסחרי. הנתונים שהבאנו כאן אינם כוללים גם את ההכנסות ממס שווי השימוש, שנגבה מכ־300 אלף בעלי רכבי חברה צמודים, ומניב לאוצר בסביבות 5 מיליארד שקל בשנה. אם מוסיפים את הנתונים הללו מגלים, שב־2023 נסקו ההכנסות ממיסוי על רכישת רכב ומהשימוש בו לסך של כ־58 מיליארד שקל וזאת למרות, שהמכירות בשוק הרכב החדש שמרו באותה שנה על יציבות.

המחקר המשלים של רשות המסים מגלה שב־2024 חלה עלייה נוספת בהכנסות המדינה ממסי יבוא רכב ובעיקר בהכנסות ממס הקנייה. אלה הסתכמו באותה שנה בכ־16.8 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ־6.4% לעומת 2023 ושיא של כל הזמנים. בסה"כ "תרמו" נהגי ישראל לקופת האוצר בשנה שעברה קרוב ל־60 מיליארד שקל כולל ההכנסות ממס שווי השימוש.

השפעה על יוקר המחייה

המחקר של הכנסת מגלה עד כמה משמעותית השפעתם של המסים הללו על יוקר המחייה של הנהגים. בשנת 2023 סך ההכנסות ממסים בממוצע לרכב, כולל דלק, היה כ־71 אלף שקל או כ־87% מערך ייבוא הרכב, עלייה של 39% לעומת 2016. במונחים של מס קנייה בלבד, כל רכב חדש שנמכר ב־2024 "תרם" לאוצר כ־44 אלף שקל לרכב ולמרות שזו ירידה קלה לעומת 2023, בשל משקלם הגבוה יותר של כלי רכב חשמליים, זה עדיין סכום מרשים.

המחקר של הכנסת גם השווה את הנתון הנ"ל ל־13 מדינות מובילות באירופה וגילה, שמס הקנייה הממוצע לכל רכב חדש, שנרכש בישראל ב־2023, היה גבוה ב־72% לעומת הממוצע ב־13 המדינות באירופה. לשם השוואה, האזרח הישראלי משלם כמעט פי שלושה יותר מס קניה לרכב מאשר ביוון.

גם במיסוי הדלק ישראל עוקפת את אירופה בסיבוב. שיעור מס הבלו הממוצע על ליטר בנזין 95 בישראל היה באותה שנה על 60.6%, גבוה ב־2023 ב־22.3% לעומת הממוצע באירופה ושני רק לדנמרק, שמטילה מס דלק כבד מסיבות סביבתיות. המס הזה בלבד הכניס למדינה באותה שנה כ־23 מיליארד שקל, עליה של 10%, וזאת למרות הנחות הבלו הזמניות שניתנו.

גם אגרות הרכב הן מקור הכנסות משמעותי. על פי מחקר הכנסת, ב־2023 הן הסתכמו בסכום נאה של 5.6 מיליארד שקל, שיא של כל הזמנים והעלייה לא נבלמה כאן. ביולי השנה פרסם הכלכלן הראשי דוח, שהראה כי הכנסות המדינה מאגרות רכב ב־2024, שנגבו על ידי משרד התחבורה, זינקו ל־6.08 מיליארד שקל. ב־2025 הן צפויות לקבל דחיפה נוספת של כ־400־600 מיליון שקל בזכות העלייה החדה באגרות הרישוי על רכב חשמלי, שנכנסה לתוקף בינואר 2025. בשורה התחתונה בהשוואה לענפים צרכניים אחרים, ענף הרכב הישראלי הוא השיאן המקומי בחליבת מסים וקרוב לוודאי שגם שיאן עולמי.

הסגמנט החשמלי מאיים

לנוכח נתוני הגבייה, שהשפעתם על יוקר המחייה של בעלי ומשתמשי הרכב היא כה מהותית, ניתן היה לצפות - או לקוות - שעורכי המחקרים ימליצו למקבלי ההחלטות לפעול להקטין נטל המס לטובת הפחתת יוקר המחייה.

אבל מחברי המחקרים ממליצים דווקא לנקוט בצעדים שימנעו ירידה בהכנסות לנוכח תמורות "מדאיגות" בשוק הרכב הישראלי כגון עלייה במספר כלי הרכב החשמליים, שאינם צורכים דלק עתיר מיסוי. עורכי מחקר הכנסת כותבים כי בשנת 2023 משקל הכנסות המדינה ממסים על הדלק בישראל היו כ־1.46% מהתוצר לעומת 1.32% בממוצע 13 מדינות אירופה.אולם בו זמנית מציינים בדאגה שאחוז כלי הרכב המחושמלים שנרכשו בישראל ב־2023 (חשמלי מלא, פלאג־אין והיברידי), עמד על כ־41% מכלל המסירות לעומת כ־32% בממוצע של 13 מדינות באירופה.

אותו המחקר מציין כי "ההשפעה של מעבר לכלי רכב חשמליים על המצב הפיסקלי בישראל גבוהה יותר לעומת מדינות אחרות". לכן, "המעבר לכלי רכב חשמליים מצריך הפעלת כלי מדיניות במטרה לעודד את המעבר לשם עמידה ביעדי הפחתת פליטות מצד אחד, וקיזוז אובדן הכנסות ממסים מצד שני. הממשלות עשויות לפעול בכמה ערוצים ביחד ולחוד ובהם מיסוי כלי רכב חשמליים לפי פרמטרים כגון מרחק נסיעה; אגרות על טעינה; והתאמת מסים אחרים הקשורים לכלי רכב או יצירת מס חדש כדי להעלות את סך הכנסות המדינה ממסים על כלי רכב".

גם הדוח של רשות המסים מאמץ מסקנה דומה: "מטרת מסי קנייה על רכב היא הכוונת יבוא כלי הרכב לתחומים בעלי נזקים חיצוניים מופחתים, בפרט בתחום זיהום האוויר והתאונות... הטבות המס לכלי רכב בעלי הנעה חשמלית או היברידית, שימשו גם כאמצעי סיוע למוצר ינוקא… אך כעת יעוד זה מאבד מהרלוונטיות לאור החדירה הרחבה של כלי רכב אלה לשוק". כלומר, אין מקום להמשך הטבות המס והתמריצים לרכב ירוק. לא במס קנייה ולא במיסוי ירוק.

בשורה התחתונה המחקרים הללו מתווים מגמה ברורה: המיסוי הנגבה מכ־4 מיליון בעלי רכב בישראל, מתוכם כ־3.6 מיליון בעלי רכב פרטי, הוא בבחינת "כמעיין המתגבר" ולמדינה אין שום כוונה לוותר אפילו על חלק ממנו, אלא רק להגביר את השאיבה ממנו. כל שאר הנימוקים "הציבוריים" למיסוי כמו הגנת סביבה, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, מלחמה בגודש או שיפור התחרות הם רק בבחינת "רעש לבן".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר