ארוחה במשק 28 / צילום: יערה יעקובי
בדרך המתפתלת בין יישובי חבל עדולם מושב צפרירים קופץ עליי בהפתעה. מדובר במושב קטן ומסקרן, שהוקם בסוף שנות החמישים כהתיישבות של עולים מצפון אפריקה, וכיום עובר תהליך של ג’נטריפיקציה. חוץ מבתים עם נוף שפעור לגבעות, מסתובבים בו טיפוסים מעניינים, משפחות צעירות ויש בו שילוב כמעט הזוי בין עסקים מרתקים. ביקרתי גם בעגור הסמוכה.
● במרכז מסחרי בגליל מצאנו את אחת ממסעדות הבשר הטובות בארץ
● קפה קר ליד מעיין: השילובים שיעזרו לכם לעבור את ימי הקיץ
10:00 | משהו ללקט ולטעום: אויסטר, רעמת האריה ופיופינו
בהגיענו לצפרירים עצרנו במחסן תמים במראהו הנחבא מן הבריות. שם מגדלים גל ורוני גבאי פטריות למאכל בחוות mush-room. הפטריות ככלל תפסו בשנים האחרונות מקום של כבוד בכל הנוגע לביב סגולות מרפא. "סביב פטריית רעמת האריה, למשל, יש לא מעט באזז בשל תכונותיה הבריאותיות", אומרת גל, שבכלל הגיעה לעסק מהעולם הנטורופתי. רוני, בן זוגה, עבד בהנדסת בניין, ויחד הם הפכו מכולות ישנות לחדרים קרירים שבהם מגדלים את הפטריות כמו עוללים בפגייה. "מדובר ביצורים מפונקים במיוחד", הם מספרים וחושפים בפנינו עולם שלם של סוגים, צבעים, מרקמים ושמות.
כך סיירנו בין חדרי ההפרחה, הצצנו בשקיות שמהן הציצו פטריות כפתור המכונות פיופינו, התפעמנו מבלאק אויסטר ובעיקר חיכינו לטעום. לא התאכזבנו. היו שם שלל טעמים ומרקמים פסיכיים, שלא לומר פסיכדליים. האויסטר, כמו סטייק בשרני, הוקפצה בחמאה ובתבלינים, רעמת האריה העיפה אותנו עם טעמים ומרקמים שהתפוצצו בפה, והפיופינו, קטנטנות ונפלאות בשמן זית ואורגנו, ריגשו לנו את החך.
בימי שישי של ספטמבר בשעה 11:00 נערכים סיורים בחווה. יש להירשם מראש.
MUSH-ROOM
11:00 | משהו לראות: התינוקות דונלד ומלניה טראמפ
עמק האלה וחבל עדולם התברכו בשפע נדיב של יקבים ואמנים. כמעט בכל יישוב יש את השילוב של שניהם. מרחק פסיעה מחוות הפטריות, במתחם קקאדו המפורסם, שוכן הסטודיו לזכוכית של ג'רמי לנגפורד. במקור הוא בכלל מאנגליה, בן למשפחה של אנשי בידור. "הכרזתי על עצמי כעל הכבשה השחורה של המשפחה ופניתי לאמנות", הוא מספר במבטא בריטי מבוטח.
לנגפורד אחראי על יצירת מיצג "שרשרת הדורות" שבמנהרות הכותל, מציג עבודות משלו בעיר דוד ועוסק בפרויקטים אדריכליים כבירים ברחבי העולם. הוא משלב חומרים רבים כמו גם הומור בעבודותיו, אבל אהבתו הגדולה היא לזכוכית. "ואני גם לא יכול לסבול גבולות", הוא מגחך. כשמביטים בעבודות שלו, מבינים למה. הוא מציג לנו תמונה של פמלה אנדרסון ומדונה על פי פרי דמיונו בשנת 3004, עוד תמונה של דונלד ומלניה טראמפ כתינוקות, ומציין את חיבתו למסרים פוליטיים לצד אישיים.
בסטודיו בצפרירים הוא מקיים סדנת אמן בזכוכית ובכלל מקבל מבקרים שישמחו למפגש עם אמן מרתק ויוצא דופן.
הסטודיו של ג'רמי לנגפורד, מתחם קקאדו
13:00 | משהו לשתות: כל המשפחה עובדת ביקב
בהמשך היום עצרנו לטעימה בין החביות והאשכולות ביקב צפרירים, יקב משפחתי במובן הכי אמיתי של המילה. האם ומלכת היקב, לורי לנדר, אם לארבעה, היא הייננית; שייקה, בן זוגה, הוא שותף ותיק; והדור הצעיר במשפחה, האחים התאומים יואב ואבישי, נכנסו עם ברק בידיים והכניסו את שלהם לתוככי היצירה הייננית.
לא נותר אלא להתרווח בחצר הנעימה של היקב, לקוות לקצת בריזה של תחילת סתיו ולהתענג על סדרת היינות החדשים ששמה פרויקט לנדר. אפשר למצוא כאן שנין מופלא, רוזה שקפקף מ־100% קברנה פרנק, ואדום מצוין שמקבל באהבה שמפניירה.
היקב פתוח למבקרים בסופי שבוע.
יקב צפרירים
15:00 | משהו לאכול: צעירה עם יד של סבתא
חמש דקות נסיעה למושב הסמוך עגור יש שלט צנוע שמורה על משק 28, ללא שמץ של רמז על המתרחש מאחורי הגדר. בחצר הבית ערוכים שולחנות המחכים בכל שישי לאורחים. אבל עוד לפני שבאה לפינו טעמה החמצמץ של קובה חמוסטה, נספר שיערה יעקובי, צעירה עם יד של סבתא ונשמה עתיקה, מבשלת את האוכל הכורדי שלמדה מאמה.
מי שמכיר את פסטיבל האוכל השנתי של מטה יהודה, מחכה לפתיחת מטבחיהן של המאמות. לאחר הפסטיבל, נסגר הצוהר עד לשנה הבאה. אבל אותה יערה, שבמשך שנים סייעה לאמה להכין את עלי הגפן החמצמצים ומרקי הקובה, החליטה שאצלה יש פסטיבל כל יום שישי.
כך אפשר להגיע למשק 28 ולזכות במיטב מטעמיה. ולפעמים יש גם הפתעה - פופ־אפ של פיתות ממולאות בקובות, כאלה שאייל שני היה מת להגיש במזנון. ב־10 בספטמבר יתקיים אירוע כזה.
משק 28