גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני רובוטים ואדם שיחקו מסירות בכדור. את מה שקרה אח"כ איש לא צפה

שיחה עם ד"ר הדס אראל, ראש קבוצת רובוטים חברתיים באוניברסיטת רייכמן ● על היום שבו הרובוטים שיש בביתנו גם יקבלו את פנינו בשמחה, השימוש בצ'טים כמטפלים רגשיים והרגע שבו נבין שהגזמנו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר הדס אראל / צילום: גלעד קוולרצ'יק
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר הדס אראל / צילום: גלעד קוולרצ'יק

ד"ר הדס אראל, מה זה רובוט?
"זו שאלה סופר־גדולה. רובוט לא חייב להיות דמוי אנוש. הוא לא חייב לקבל צורה של בן אדם כדי להיות רובוט, נסתפק בנוכחות פיזית בעולם ופעילות אוטונומית. אולי הדוגמה הכי טובה לכך היא רובוט הניקיון, האיי־רובוט. הוא לא נראה כמו בן אדם, אבל יש לו נוכחות פיזית ופעילות משל עצמו. אגב, לפי ההגדרה הזאת הצ'טים השונים של AI אינם רובוטים".

הצוללת | הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים
הצוללת | "זה לא יעבוד": הקצין שניהל בעבר את פרויקט הלייזר מגלה את מאחורי הקלעים

נלך על המרחב המעט יותר עתידני. איפה נמצא רובוטים בחיים שלנו? לאילו פונקציות הם ייכנסו?
"כבר זמן מה שהרובוטים מרכיבים לנו מכוניות ומסייעים בניתוחים. רובוטים מסייעים לבני אדם במלחמות, היכן שיש סכנה לחיי אדם וגם במפעלים. זו מגמה שרק תתעצם להערכתי. יהיו גם יותר רובוטים ביתיים, אבל הם לא יהיו בהכרח דמויי אדם. כל עוד לא נחיה במציאות מהסוג שראינו בסדרה "ווסטוורלד", שם רובוטים נראים ומתנהגים כמו בני אדם, אני לא חושבת שזה הכיוון.

"לקחת מכונה בגודל של בן אדם ולהכניס אותה הביתה? בואו נעצור רגע ונחשוב על זה. אני לא בטוחה שאני רוצה שיצור כזה יסתובב לי בבית. בקיצור, כפי שאילון מאסק חוזר ואומר, רובוטים יבצעו את הפעולות שבני אדם לא רוצים לעשות".

איזה סוג של רובוט כן נשמח להכניס הביתה, להערכתך?
"למשל, רובוט ניקיון מסוג איי־רובוט שמצטרפת אליו זרוע רובוטית מתוחכמת שתאסוף גרביים ונעליים מהרצפה. כבר יש דגם כזה בחנויות. בהמשך נוכל לחבר לו זרוע רובוטית יותר מורכבת, שגם תשים בגדים במכונת הכביסה. אם נוסיף לו את היכולת לעלות בגובה, פלטפורמות שכבר קיימות, אז הוא יוכל גם להניח כלים במדיח. זה השלב הבא".

רובוט שמדיח את הכלים במקומי - נשמע נחמד מאוד.
"אבל הנה הערה מעניינת - כשראיינו מבוגרים כדי להבין איך לתכנן עבורם רובוט, ושאלנו אם ירצו שהרובוט יבשל במקומם, הם השיבו: בשום פנים ואופן לא. אישית, הייתי מאוד שמחה, וגם הילדים שלי היו מאוד שמחים, לו היה רובוט שמבשל במקומי. אבל מתברר שלפעמים אנחנו רוצים לשמור פעולות מסוימות לעצמנו.

"צריך להשאיר לאנשים את זכות הבחירה. בשנים האחרונות מפותחים יותר ויותר רובוטים שמשרתים פונקציות רכות וחברתיות, אם זה בליווי בזקנה או בהפגת לחץ. במעבדת החדשנות של אוניברסיטת רייכמן (שבראשה עומד פרופ' אורן צוקרמן - ה"ו) פיתחנו רובוט כזה, שנועד לעזור לאנשים שנמצאים במצבי לחץ, למשל אנשים שממתינים בחדר המיון בבית חולים".

ספרי על הרובוט הזה.
"את הרובוט, ששמו קיפ, עיצבו כך שהוא נראה כמו מנורת פיקסאר - ראש חלול, מנועים בחוץ. מאוד ברור שזה רובוט. אבל התנועות שלו מעבירות את התחושה שהרובוט מסתכל עליי. באמצעות חיישנים, הרובוט מגיב במחוות של הנהון ורכינה קדימה כאשר אדם נכנס לחדר. אוסף מחקרים שערכנו במעבדה הראה את העוצמה של המחוות הפשוטות האלה, בדומה לרכינה של הורים לכיוון התינוק שלהם כדי להעביר לו את התחושה: אנחנו כאן בשבילך.

"גילינו שמאינטראקציה של שלוש דקות עם ה'רובוט־מנורה' אנשים יוצאים בתחושה של אחרי שיחה טובה עם פסיכולוג. אמרנו: אם זה כל־כך עוצמתי, ניקח את זה לחיים האמיתיים, למקום עם הרבה סטרס שבו אף אחד לא מתייחס אלינו, כמו חדר מיון. עם בית החולים הלל יפה הובלנו מחקר שנועד לבדוק אם קיפ יכול לעזור לאנשים שממתינים במיון. אנחנו כותבים את המאמר המדעי בימים אלה".

איך המחקר עבד?
"בכל פעם נכנס אדם לתוך מתחם קטן בתוך חדר המיון, מתיישב על ספסל ומולו ניצב הרובוט. ברגע שהרובוט מזהה אותו, הוא מתחיל לרכון לעברו ולבצע תנועות הנהון. ואז קורה הדבר הבא: או שהוא ממשיך בתנועות האלה, כלומר הוא נמצא עם המטופל לכל משך ההמתנה, או שבשלב כלשהו קיפ מתחיל לפנות לצדדים ופחות מתמקד במטופל. כעבור כמה דקות צוות החוקרים נכנס למקום ומברר עם המטופל איך הייתה החוויה.

"התגלה דבר מדהים: באותם מקרים שבהם המנורה התרחקה, אנשים דיווחו שהרגישו בודדים אפילו יותר מאשר קודם. הם אמרו: אפילו הרובוט התעלם ממני. אבל במקרים שבהם הרובוט המשיך להנהן, אנשים הגיבו אחרת לגמרי. הם חייכו. הם היו פחות בתוך הטלפונים שלהם. הם הביטו חזרה ברובוט. הדבר הכי מדהים הוא זה: דקות מתחילת הניסוי הצענו למטופלים ששהו עם הרובוט לחזור לשבת עם המשפחה שלהם. הרוב רצו להישאר עם הרובוט".

זה אכן מדהים, כי רציונלית אנחנו יודעים שזה רובוט ושלא אכפת לו.
"זה העניין. בכל־כך מעט מאמץ אפשר לעורר אצל אנשים חוויה חברתית ורגשית משמעותית. לא צריך רובוטים מסובכים. כל מה שצריך הוא להבין בני אדם".

ככה שאם נרצה, למשל, שהאיי־רובוט יפיג בדידות, כל שצריך לעשות הוא לתכנת אותו ככזה שמקבל את פניי כשאני מגיעה הביתה, כמו כלבלב חמוד?
"כן, לדעתי הם היו צריכים לעשות את זה כבר מזמן. חיישנים פשוטים יכולים לזהות כניסה של אדם הביתה וכל מה שהרובוט צריך לעשות זה לצאת לכיווני. כבני אדם אנחנו סופר־רגישים למחוות שמעידות על אכפתיות כלפינו, למישהו ששם לב אלינו. האיי־רובוט כבר נמצא בבתים של כל־כך הרבה אנשים, בואו נשתמש בו כדי לגרום להם להרגיש יותר טוב. למה לא?".

מנגד, אם רובוטים גורמים להדרה זה יכול לעורר אצל אנשים תחושות קשות ביותר.
"כן, אנחנו יצורים חברתיים. ערכנו למשל מחקר שבו שני רובוטים פשוטים שיחקו בכדור עם איזשהו נבדק. ברגע שהם הפסיקו להתמסר איתו והחלו להתמסר רק ביניהם, אותו אדם חווה דחייה חברתית קיצונית. הראינו במחקר שאחרי החוויה הזאת הנבדקים היו נכונים לבצע מטלה בהתנדבות - מילוי שאלון ובו 200 שאלות - שהם לא היו מבצעים אלמלא תחושת הדחייה. זה קרה כי הם חיפשו שייכות ולכן היו נוחים להשפעה. אין סיבה שירצו למלא שאלון כזה, אבל הם הסכימו. בניגוד להם, נבדקים שלא חוו את הדחייה הזאת, כי הרובוטים המשיכו למסור להם את הכדור, היו פחות נכונים להתנדב למטלה".

"זה על סף המטריד, מה זה יעשה למין האנושי?"

בואי נדבר על רובוטים דמויי אדם, מה שמכונה הומנואידים. מדוע את מסתייגת מהם?
"העיקרון הוא זה: כמעט תמיד, אם לא אגביל את עצמי לרובוט בצורה של בן אדם, אוכל ליצור מכונה שתעשה מטלה זו או אחרת בקלות רבה יותר ועם פחות משאבים. לגבי רובוט מדבר אין לי התנגדות לכך, כי בניגוד לעבר, כיום כבר אפשר לתקשר עם רובוטים בשפה טבעית. אנחנו מכירים זאת מהצ'טים למיניהם. כאשר תהיה לרובוטים גם נראות וגם התנהגות טבעית, אפשר יהיה לדבר על דמויי אדם. השאלה הנכונה היא למה שנרצה כאלה".

אולי כפתרון לבדידות? אם אנשים מבוגרים שבן או בת זוגם נפטרו יוכלו לשוחח עם רובוט שנראה ומדבר בדיוק כמו הקרובים שאיבדו - אולי הם יחושו הרבה פחות בודדים. את חוששת שאנשים יבלבלו בין אדם למכונה?
"לא, אני לא חושבת שאנשים יתבלבלו כל־כך מהר. תראי, בארה"ב זו כבר ממש תעשייה. הם מייצרים שם רובוטים שדומים לבני אדם במרקם העור אפילו. זה על סף המטריד. יש כאן אוסף שאלות שעדיין לא חקרנו, ובראשן מה זה יעשה למין האנושי? כדאי לשים לב שכבר היום קל יותר, במקרים מסוימים, לתקשר עם צ'ט מאשר עם אדם. הצ'ט מאוד מנומס והוא תמיד לטובתך".

הוא מתוכנת לרצות.
"כן, בדיוק. ואז אם זו חלופה שהיא קלה יותר, אנחנו צריכים לשים לב שלא נתקשה אחר כך לתקשר עם אנשים אמיתיים. לגבי אותה אישה למשל שבעלה נפטר והיא החלה לתקשר עם רובוט, יכול להיות שבשיחות מסוימות הרובוט מגיב יותר טוב מכפי שבעלה היה מגיב. אנחנו הרי יכולים לתכנת אותו איך שנרצה".

פתאום הוא סבלני.
"פתאום הוא סבלני ונותן אהבה ללא תנאי. נשאלת השאלה אם לאותה אישה תהיה הסבלנות לדבר עם הבת שלה אחרי כן, שלפעמים מתעצבנת ולא תמיד אומרת את הדבר הנכון בזמן הנכון".

"אמא שלי פסיכולוגית והיא תצטמרר ממה שאגיד עכשיו"

מרובוטים נעבור לצ'טים. יש אפליקציה בשם רפליקה, שהייעוד שלה הוא לאפשר לאנשים לתקשר עם חבר AI. לפני כשנתיים היא עוררה שערורייה אחרי שאנשים פיתחו יחסים רומנטיים עד כדי אינטימיים עם הצ'ט. משתמשים דיווחו על שיברון לב, דיכאון ואפילו אבל. מה דעתך על שימוש ב־AI כחבר?
"כעיקרון, אני לא מתנגדת לטכנולוגיה שתסייע להפחית בדידות. בדידות היא מגפה ויש לה נזקים בריאותיים רבים. מצד שני, כמו שאמרנו קודם, אני חוששת שאם נתרגל רק לתקשורת עם צ'ט, אז למה שנרצה לתקשר עם בני אדם אחר כך? בעולם יהיו גם אנשים שצריך להסתדר איתם".

מה לגבי שימוש בצ'ט כמעין פסיכולוג או יועץ? יש אנשים רבים שעושים זאת והם סופר־מרוצים.
"אמא שלי פסיכולוגית, והיא תצטמרר ממה שאני אגיד עכשיו, אבל אני לא מתנגדת לזה. היום כדי להיפגש עם פסיכולוג צריך לשלם סביב 450 שקל לשעה, ולכן הנגשה של טיפול ליותר אנשים היא לא דבר רע.

"השאלה היא איך עושים זאת. זה כמו להגיד: בואו נחליף רופא ב־AI. יש פיתוחים טכנולוגיים מבוססי AI שמבצעים אבחונים ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר רופאים. בכל זאת, אנחנו לא סומכים עליהם כל־כך מהר וכל־כך בקלות. יידרש מחקר של שנים וגם פיקוח עד שנוכל לסמוך על AI ככלי טיפולי.

"בקיצור, נצטרך להיות זהירים בדרך לשם, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות את זה".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"