גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר לא רק סמל סטטוס: לכמה אנשים בישראל יש דרכון זר

המלחמה, הרפורמה המשפטית והקורונה הובילו יותר ויותר ישראלים לבקש לעצמם תוכנית מגירה ● המגמה, שהתחילה לפני עשור, התחזקה בשנים האחרונות והציבה אותנו במקום השמיני בעולם בדירוג מבקשי הדרכונים ב־2025 ● על פי הערכות, אחד מכל שמונה ישראלים כבר מחזיקים ביותר מאזרחות אחת ● במקביל מדינות רבות מקשיחות את התנאים. האם החלון הולך ונסגר?

מבקשי הדרכונים הזרים / צילום: Shutterstock
מבקשי הדרכונים הזרים / צילום: Shutterstock

לפני יותר משנה נתקל אביו של ב' במודעה בפייסבוק שמציעה בדיקת זכאות לאזרחות זרה. "פנינו אליהם ונאמר לנו שאנחנו זכאים ב־99% לדרכון גרמני", מספר ב', "תמיד רצינו להוציא ולא הצלחנו, אז זו הייתה הזדמנות".

אבל למה בעצם? מה כל־כך בער לכם?
"בגדול, התחושה היא שאין כל־כך מה להפסיד. זה אמנם כולל ביורוקרטיה לא פשוטה בדרך ועולה כ־10,000 שקל, אבל לא מעבר. אין ספק שגם הסיפור של החטופים נתן לנו בוסט - הבנו שצריך שתהיה עוד מדינה שתדאג לנו. אבל זה גם בדברים הפשוטים יותר: תור מקוצר במעברים באירופה, לימודים חינם במקומות מסוימים".

"אבן גבירול הפך לאתר בנייה. עסקים נסגרים כל הזמן"
הוא ייסד את הצבא הפרטי הגדול בעולם וחוזר לעסקי שכירי החרב

ב' רחוק מלהיות לבד. לפי נתוני חברת הייעוץ להשגת אזרחויות הנלי ושות', בשנת 2024 נכנסה ישראל לראשונה לעשירייה הפותחת של המדינות המובילות במספר הבקשות לדרכונים ואזרחויות זרות. ב־2025 כבר הספקנו לטפס למקום השמיני ברשימה. אם זה לא מספיק, יש לציין שהדירוג בוחן את מספר הבקשות, מבלי להתחשב כלל בגודל האוכלוסייה. העובדה שישראל, מדינה של פחות מ־10 מיליון תושבים, הצליחה להתברג לעשירייה לצד מעצמות אוכלוסין, מעידה על גודל התופעה. עם זאת, יש לציין שחברת הייעוץ בוחנת רק את המדינות שמתנות את הדרכון בהשקעה בהן, כך שהיא אינה מקיפה את כלל המדינות. את המקום הראשון ברשימה, אגב, תופסת ארה"ב (ראו מסגרת).

אמנם ברשות האוכלוסין ובמשרד החוץ טוענים כי אין בידיהם נתונים על מספר הישראלים שמחזיקים באזרחות כפולה (אף שנוסעים רבים בנתב"ג מעידים כי נשאלו על הדרכונים הזרים שלהם במהלך ביקורת הגבולות), אך לפי מחקרים שפרסם ד"ר יוסי הרפז, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אירופי ועוד כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אמריקאי או רוסי, או זכאים לו. סך הכול, נכון לשנת 2024 כמעט אחד מכל שמונה ישראלים מחזיק בדרכון זר.

וכך, מה שבעבר שימש בעיקר כסמל סטטוס, שאִפשר הטבות ללימודים באוניברסיטאות באירופה, מעבר חופשי בין מדינות או כניסה ליעדים שאליהם לישראלים הכניסה אסורה, הפך כיום למצרך מבוקש במיוחד.

"להרחיב פעילות עסקית"

בשנת 2022 החל דוד (השם המלא שמור במערכת) לעבוד על דרכון זר. "באותה התקופה החלו דיבורים על כך שפורטוגל מתכוונת לבטל את האפשרות הזאת, אז החלטתי להתחיל את התהליך כדי לא לפספס. זה נמשך שנתיים, עם קצת ביורוקרטיה וצורך להוכיח שלמשפחה של אמא שלי יש קשר למגורשי ספרד, אבל סך הכול לא הייתה יותר מדי התעסקות מצדי".

למה זה היה חשוב לך?
"הבנתי שהדרכון יכול לפתוח לי דלתות בעתיד עם עלות שהיא יחסית שולית. לדוגמה, עם הדרכון הזר אני יכול להתגורר ולעבוד באירופה, לקיים קשרי מסחר עם ישויות באירופה כאירופאי ובצורה קלה יותר. אין כאן עניין של פחד מלחיות בישראל, אבל רציתי לשמר את האפשרות להחליט בשלב מסוים לגור במקום אחר".

דוד, כך נראה, מייצג את אחת הסיבות המרכזיות לנהירה של הישראלים אל הדרכון. "רוב מוחלט מהלקוחות שלנו אינם באמת עוברים לגור במדינה שבה הם מקבלים אזרחות. הם עושים זאת כדי להחזיק באפשרות לעתיד או כגיבוי", מסביר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של הנלי ושות'. "אחרים עושים זאת כדי להרחיב פעילות עסקית לשווקים זרים, וזה אכן הרבה יותר פשוט כאזרח או תושב מקומי. כך אפשר גם ליהנות מתמריצי מס והטבות אחרות.

"חשוב להבין שמדובר במגמה עולמית שהחלה בתקופת הקורונה. אז אנשים שיש להם דרכון יחיד נתקעו במדינה שלהם, ומי שהחזיק דרכון נוסף או תושבות נוספת הצליח לשמור על חופש התנועה. גם כיום, בכל פעם שבה יש אי־יציבות פוליטית, אנשים מתחילים לחפש לעצמם אפשרויות. כך קרה בארה"ב אחרי הבחירות, כך קרה בישראל בזמן המחאות, וכך קרה ברוסיה ובאוקראינה אחרי פרוץ המלחמה. כל האירועים הללו דוחפים אנשים לחפש חלופות".

ד"ר הרפז מוסיף כי בישראל קיימות רמות גבוהות במיוחד של זכאות, נתון שמסייע למדינה להתברג כאחת הבולטות בעולם בתחום זה. "יש הרבה ישראלים שמוצאם ממזרח אירופה, ובזכות ספרד ופורטוגל נוספו רבים שמוצאם ים תיכוני־ספרדי, שיכלו עד לא מזמן להוציא דרכון. לכן, סך הכול, ברמה השוואתית, מדובר במספרים גבוהים מאוד".

"הרוב נשארים בארץ"

גם במשרדי עורכי הדין העוסקים בבקשות לאזרחות זרה מעידים על עומס מתמשך שהולך וגובר בשנים האחרונות: פיקים משמעותיים נרשמו לראשונה לפני כשנתיים, בעקבות המהפכה המשפטית, פיק נוסף הגיע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וכיום, בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על העברת תקציבים לחרדים, בחלק מהמשרדים מעידים כי חלה עלייה נוספת במספר הפניות.

עו"ד ונוטריון ערן וגנר, מומחה לאזרחויות האיחוד האירופי, מדבר על עומס הפניות. "המשרד שלי מתמודד עם עלייה של מאות אחוזים בביקוש. הקפיצה הגדולה הייתה כבר אחרי הנאום של יריב לוין על מערכת המשפט. ככל שהזמן עבר זה רק הלך וגדל, וגם המצב הביטחוני משפיע מאוד על אנשים, והם לא מסתירים את זה. אצל רוב האנשים מדובר בדרכון מגירה, אבל אני מזהה עלייה במספר האנשים שדחוף להם להוציא אזרחות. הכול קשור למצב הפוליטי, החברתי והביטחוני".

עו"ד ד"ר יובל חן, מומחה בתחום הוצאת האזרחות הגרמנית והאוסטרית, מאפיין את האנשים שאחראים לרוב הביקוש. "דווקא אלה שברחו מהתופת בשואה בשנות השלושים והארבעים הם שדוחפים ומבקשים שנטפל בצאצאים שלהם כדי להוציא אזרחות גרמנית. רבים מהפונים הם גם אנשים מובילים במשק כמעט בכל תחום אפשרי - אנשי ביטחון בדרגות הכי בכירות, בכל הגופים, אנשי כלכלה שמוזכרים בכל שבוע בעיתון, רופאים מהבכירים במדינה או מדענים.

"זה תמיד היה, אבל לא באינטנסיביות והרצון העז שיש היום. מה שכן, צריך לומר שהרוב לשמחתי נשארים בארצנו, למרות הקשיים. ראיתי הרבה עליות וירידות בבקשות, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, חומת מגן ובכלל במצבי קיצון של המדינה תמיד היו גלים של בקשות".

"עורכים חקירה היסטורית"

הליך הוצאת דרכון זר עשוי להימשך פרקי זמן שונים לחלוטין בהתאם למדינה ולנתונים האישיים של המבקש. "לוחות הזמנים משתנים מאוד - יש מדינות שבהן ההליך מהיר יותר, ויש כאלה שהתהליכים בהן ארוכים הרבה יותר", אומרת לריסה פיינגולד, לשעבר יועצת קונסולרית בשגרירות רומניה בישראל וכיום בעלת חברת ES-ISRAEL, המסייעת לישראלים בהוצאת דרכונים זרים. "זה יכול להתחיל משישה חודשים ולהימשך עד חמש שנים, בהתאם לסטטוס האישי. יש אנשים שמוציאים אזרחות אחרי שזו נשללה מהם בעבר".

לדבריה, התהליך תמיד מתחיל במסמכים של דור הלידה, מסמכי המקור ההיסטוריים, שבמרבית המקרים נדרש לאתר בארכיונים במדינות המוצא. "חוקרים ועורכי דין מקומיים עושים את העבודה הזאת. צריך לזכור שבתקופות ההגירה לישראל נוצר לא פעם בלבול - שמות נרשמו בצורות שונות, היו שסילפו גיל כדי להציג עצמם כבוגרים או צעירים יותר, סבים וסבתות שנרשמו כהורים ביולוגיים, או משפחות שאימצו זהויות של שכנים שנרצחו כדי לעלות ארצה.

"לעתים אנחנו ממש עורכים חקירה היסטורית, למשל כשבני משפחה עברו בין פולין לגרמניה, לאוסטריה ולישראל, וצריך לאתר את כל מסמכי המקור האלה. כל התהליכים מתחילים בזה, ולאחר מכן נדרשות התאמות לפי הדרישות הייחודיות של כל מדינה. מדובר בתהליכים ביורוקרטיים מורכבים מאוד, אבל מבחינת הלקוח הישראלי צריך להבין שמדובר במעמד רשמי שדורש כבוד".

וכמה זה עולה? ככל שהמבקש רחוק יותר מהשושלת המשפחתית שממנה נגזרת הזכאות, כך ההליך מתייקר, ולעיתים מגיע ליותר מ־10,000 שקל לאדם. עבור נכדים הוא נחשב סבוך ויקר עוד יותר.

ב', שמוציא כאמור אזרחות גרמנית, מפרט את העלויות במקרה שלו. "משרד עורדי הדין לקחו עבור בקשה אחת 9,500 שקל פלוס מע"מ, עבור שתי בקשות 8,500, עבור שלוש - 7,500 וככה הלאה. תחילה נגבו מאיתנו 1,930 שקל עבור בדיקה ארכיונית, ולאחר הזכאות מתקדמים לשלב ב' ומשלמים את הסכום בשלושה שלבים".

לריסה פיינגולד, בעלי ES-ISRAEL, שמסייעת בהליך. ''יש אנשים שמוציאים אזרחות אחרי שזו נשללה מהם בעבר'' / צילום: פרטי

"יותר ויותר לאומיות"

וכאילו בעולם מקביל, בזמן שהבקשות הישראליות רק הולכות וגדלות, מדינות רבות ברחבי העולם מהדקות את תהליכי ההתאזרחות, מקשות על מבקשים חדשים ולעיתים אף סוגרות לחלוטין את האפשרות. "מדינות הופכות להיות יותר ויותר לאומיות", מסבירה פיינגולד. "פורטוגל סגרה את האפשרות, ספרד סגרה, ורומניה במרץ האחרון הקשיחה מאוד את הליך האזרחות ואף הציבה דרישה חדשה לסט שלם של מסמכים, שחייבים לנבור אחריהם בארכיונים. הרומנים הקשיחו את החוק גם בכך שכל מי שאיבד את אזרחותו נדרש כיום לדעת רומנית וברמה לא נמוכה בכלל".

דניאל שמיילין, חברת הייעוץ להשגת אזרחויות הנלי ושות' / צילום: רמי זרנגר

כפי שציינה פיינגולד, פורטוגל, שנחשבה לאחת מהמדינות הפופולריות ביותר בקרב ישראלים בהיבט הזה, סגרה לאחרונה את שעריה. על פי הערכות, כ־50 אלף ישראלים מחזיקים כיום בדרכון פורטוגלי. אך התוכנית שאפשרה לצאצאים יהודים לקבל אזרחות הגיעה לסיומה בעקבות החלטת הממשלה להוביל רפורמה מקיפה בתחום ההגירה והאזרחות, שבמסגרתה הוקשחו התנאים והוגבל מספר הזרים שיקבלו אזרחות במדינה. עוד קודם לכן הוקפא ההליך כמה פעמים, לאחר שהתעוררו טענות לשחיתות ולניצול לרעה של החוק. השיח הציבורי סביב הנושא התעצם במיוחד לאחר שנחשף כי המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' הצליח להשיג אזרחות פורטוגלית בדרך זו.

ולמרות זאת, יש מדינות שמצויות במגמה הפוכה. בגרמניה, למשל, הליך קבלת האזרחות לצאצאים הורחב בעקבות שינוי חקיקה שהקל באופן משמעותי את התנאים. אם בעבר נמנעה אזרחות ממי ששירתו בשירות קבע, הרי שכיום היא אפשרית עבור עשרות אלפי ישראלים, ואף ללא דרישת ידע בשפה הגרמנית.

עו"ד ד"ר חן מסביר כי בקיץ 2021 נכנס לתוקפו שינוי חקיקה משמעותי בגרמניה: "חוק הצאצאים של נרדפי הנאצים". השינוי אפשר לצאצאים לקבל אזרחות גרמנית גם אם הנרדף עצמו עזב את גרמניה מבלי שהחזיק ב כזו. במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, בשנים 1915-1920, הגיעו לגרמניה פליטים רבים ובהם יהודים, שחיפשו עבודה והשתקעו במדינה, אך לא קיבלו אזרחות. כאשר היטלר עלה לשלטון ב־1933, רבים מהם סולקו או נאלצו לברוח. בשנים מאוחרות יותר, כאשר צאצאיהם ביקשו אזרחות גרמנית, הם נתקלו במגבלה: הדרישה שהנרדף עצמו חייב להיות אזרח גרמניה.

"החוק החדש ביטל מגבלה זו והרחיב באופן דרמטי את מעגל הזכאים, הקריטריון העיקרי שנקבע הוא שמרכז חייו של הנרדף היה בגרמניה לפני שנת 1933, גם אם לא החזיק באזרחות. רוב היהודים שחיו אז בגרמניה היו למעשה חסרי אזרחות גרמנית, ולכן הרחבת ההגדרה פתחה את האפשרות עבור רבים מצאצאיהם". מאז השינוי הוגשו לגרמניה כ־4030 אלף בקשות לאזרחות, רובן מישראל. ד"ר חן מעריך כי דרך משרדו בלבד התקבלו עד כה כ־4,000-3,000 בקשות.

במקביל מדינות נוספות פתחו חלונות הזדמנות קצרי טווח: באיטליה נפתח מסלול חדש לצאצאי יהודים מטוניסיה, בתנאי נוסף של ידיעת השפה האיטלקית; ובמולדובה נפתח חלון עד 1 בנובמבר.

מהעבר השני, אגב - גם הביקוש לדרכון ישראלי הולך וגדל. בעוד שבשנת 2023 ישראל הייתה במקום ה־25 בטבלת הדרכונים המבוקשים ביותר, ע"פ חברת הייעוץ הלני ושות', ב־2025 היא כבר הייתה במקום ה־17. וככה, מסתבר, בזמן שאנחנו מחפשים את תעודת הביטוח שלנו בחוץ, יש כאלה בעולם שדווקא רואים בישראל את הביטוח שלהם.

עוד כתבות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 מאבד 1.3% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"