מבקשי הדרכונים הזרים / צילום: Shutterstock
לפני יותר משנה נתקל אביו של ב' במודעה בפייסבוק שמציעה בדיקת זכאות לאזרחות זרה. "פנינו אליהם ונאמר לנו שאנחנו זכאים ב־99% לדרכון גרמני", מספר ב', "תמיד רצינו להוציא ולא הצלחנו, אז זו הייתה הזדמנות".
אבל למה בעצם? מה כל־כך בער לכם?
"בגדול, התחושה היא שאין כל־כך מה להפסיד. זה אמנם כולל ביורוקרטיה לא פשוטה בדרך ועולה כ־10,000 שקל, אבל לא מעבר. אין ספק שגם הסיפור של החטופים נתן לנו בוסט - הבנו שצריך שתהיה עוד מדינה שתדאג לנו. אבל זה גם בדברים הפשוטים יותר: תור מקוצר במעברים באירופה, לימודים חינם במקומות מסוימים".
● "אבן גבירול הפך לאתר בנייה. עסקים נסגרים כל הזמן"
● הוא ייסד את הצבא הפרטי הגדול בעולם וחוזר לעסקי שכירי החרב
ב' רחוק מלהיות לבד. לפי נתוני חברת הייעוץ להשגת אזרחויות הנלי ושות', בשנת 2024 נכנסה ישראל לראשונה לעשירייה הפותחת של המדינות המובילות במספר הבקשות לדרכונים ואזרחויות זרות. ב־2025 כבר הספקנו לטפס למקום השמיני ברשימה. אם זה לא מספיק, יש לציין שהדירוג בוחן את מספר הבקשות, מבלי להתחשב כלל בגודל האוכלוסייה. העובדה שישראל, מדינה של פחות מ־10 מיליון תושבים, הצליחה להתברג לעשירייה לצד מעצמות אוכלוסין, מעידה על גודל התופעה. עם זאת, יש לציין שחברת הייעוץ בוחנת רק את המדינות שמתנות את הדרכון בהשקעה בהן, כך שהיא אינה מקיפה את כלל המדינות. את המקום הראשון ברשימה, אגב, תופסת ארה"ב (ראו מסגרת).
אמנם ברשות האוכלוסין ובמשרד החוץ טוענים כי אין בידיהם נתונים על מספר הישראלים שמחזיקים באזרחות כפולה (אף שנוסעים רבים בנתב"ג מעידים כי נשאלו על הדרכונים הזרים שלהם במהלך ביקורת הגבולות), אך לפי מחקרים שפרסם ד"ר יוסי הרפז, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אירופי ועוד כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אמריקאי או רוסי, או זכאים לו. סך הכול, נכון לשנת 2024 כמעט אחד מכל שמונה ישראלים מחזיק בדרכון זר.
וכך, מה שבעבר שימש בעיקר כסמל סטטוס, שאִפשר הטבות ללימודים באוניברסיטאות באירופה, מעבר חופשי בין מדינות או כניסה ליעדים שאליהם לישראלים הכניסה אסורה, הפך כיום למצרך מבוקש במיוחד.
"להרחיב פעילות עסקית"
בשנת 2022 החל דוד (השם המלא שמור במערכת) לעבוד על דרכון זר. "באותה התקופה החלו דיבורים על כך שפורטוגל מתכוונת לבטל את האפשרות הזאת, אז החלטתי להתחיל את התהליך כדי לא לפספס. זה נמשך שנתיים, עם קצת ביורוקרטיה וצורך להוכיח שלמשפחה של אמא שלי יש קשר למגורשי ספרד, אבל סך הכול לא הייתה יותר מדי התעסקות מצדי".
למה זה היה חשוב לך?
"הבנתי שהדרכון יכול לפתוח לי דלתות בעתיד עם עלות שהיא יחסית שולית. לדוגמה, עם הדרכון הזר אני יכול להתגורר ולעבוד באירופה, לקיים קשרי מסחר עם ישויות באירופה כאירופאי ובצורה קלה יותר. אין כאן עניין של פחד מלחיות בישראל, אבל רציתי לשמר את האפשרות להחליט בשלב מסוים לגור במקום אחר".
דוד, כך נראה, מייצג את אחת הסיבות המרכזיות לנהירה של הישראלים אל הדרכון. "רוב מוחלט מהלקוחות שלנו אינם באמת עוברים לגור במדינה שבה הם מקבלים אזרחות. הם עושים זאת כדי להחזיק באפשרות לעתיד או כגיבוי", מסביר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של הנלי ושות'. "אחרים עושים זאת כדי להרחיב פעילות עסקית לשווקים זרים, וזה אכן הרבה יותר פשוט כאזרח או תושב מקומי. כך אפשר גם ליהנות מתמריצי מס והטבות אחרות.
"חשוב להבין שמדובר במגמה עולמית שהחלה בתקופת הקורונה. אז אנשים שיש להם דרכון יחיד נתקעו במדינה שלהם, ומי שהחזיק דרכון נוסף או תושבות נוספת הצליח לשמור על חופש התנועה. גם כיום, בכל פעם שבה יש אי־יציבות פוליטית, אנשים מתחילים לחפש לעצמם אפשרויות. כך קרה בארה"ב אחרי הבחירות, כך קרה בישראל בזמן המחאות, וכך קרה ברוסיה ובאוקראינה אחרי פרוץ המלחמה. כל האירועים הללו דוחפים אנשים לחפש חלופות".
ד"ר הרפז מוסיף כי בישראל קיימות רמות גבוהות במיוחד של זכאות, נתון שמסייע למדינה להתברג כאחת הבולטות בעולם בתחום זה. "יש הרבה ישראלים שמוצאם ממזרח אירופה, ובזכות ספרד ופורטוגל נוספו רבים שמוצאם ים תיכוני־ספרדי, שיכלו עד לא מזמן להוציא דרכון. לכן, סך הכול, ברמה השוואתית, מדובר במספרים גבוהים מאוד".
"הרוב נשארים בארץ"
גם במשרדי עורכי הדין העוסקים בבקשות לאזרחות זרה מעידים על עומס מתמשך שהולך וגובר בשנים האחרונות: פיקים משמעותיים נרשמו לראשונה לפני כשנתיים, בעקבות המהפכה המשפטית, פיק נוסף הגיע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וכיום, בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על העברת תקציבים לחרדים, בחלק מהמשרדים מעידים כי חלה עלייה נוספת במספר הפניות.
עו"ד ונוטריון ערן וגנר, מומחה לאזרחויות האיחוד האירופי, מדבר על עומס הפניות. "המשרד שלי מתמודד עם עלייה של מאות אחוזים בביקוש. הקפיצה הגדולה הייתה כבר אחרי הנאום של יריב לוין על מערכת המשפט. ככל שהזמן עבר זה רק הלך וגדל, וגם המצב הביטחוני משפיע מאוד על אנשים, והם לא מסתירים את זה. אצל רוב האנשים מדובר בדרכון מגירה, אבל אני מזהה עלייה במספר האנשים שדחוף להם להוציא אזרחות. הכול קשור למצב הפוליטי, החברתי והביטחוני".
עו"ד ד"ר יובל חן, מומחה בתחום הוצאת האזרחות הגרמנית והאוסטרית, מאפיין את האנשים שאחראים לרוב הביקוש. "דווקא אלה שברחו מהתופת בשואה בשנות השלושים והארבעים הם שדוחפים ומבקשים שנטפל בצאצאים שלהם כדי להוציא אזרחות גרמנית. רבים מהפונים הם גם אנשים מובילים במשק כמעט בכל תחום אפשרי - אנשי ביטחון בדרגות הכי בכירות, בכל הגופים, אנשי כלכלה שמוזכרים בכל שבוע בעיתון, רופאים מהבכירים במדינה או מדענים.
"זה תמיד היה, אבל לא באינטנסיביות והרצון העז שיש היום. מה שכן, צריך לומר שהרוב לשמחתי נשארים בארצנו, למרות הקשיים. ראיתי הרבה עליות וירידות בבקשות, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, חומת מגן ובכלל במצבי קיצון של המדינה תמיד היו גלים של בקשות".
"עורכים חקירה היסטורית"
הליך הוצאת דרכון זר עשוי להימשך פרקי זמן שונים לחלוטין בהתאם למדינה ולנתונים האישיים של המבקש. "לוחות הזמנים משתנים מאוד - יש מדינות שבהן ההליך מהיר יותר, ויש כאלה שהתהליכים בהן ארוכים הרבה יותר", אומרת לריסה פיינגולד, לשעבר יועצת קונסולרית בשגרירות רומניה בישראל וכיום בעלת חברת ES-ISRAEL, המסייעת לישראלים בהוצאת דרכונים זרים. "זה יכול להתחיל משישה חודשים ולהימשך עד חמש שנים, בהתאם לסטטוס האישי. יש אנשים שמוציאים אזרחות אחרי שזו נשללה מהם בעבר".
לדבריה, התהליך תמיד מתחיל במסמכים של דור הלידה, מסמכי המקור ההיסטוריים, שבמרבית המקרים נדרש לאתר בארכיונים במדינות המוצא. "חוקרים ועורכי דין מקומיים עושים את העבודה הזאת. צריך לזכור שבתקופות ההגירה לישראל נוצר לא פעם בלבול - שמות נרשמו בצורות שונות, היו שסילפו גיל כדי להציג עצמם כבוגרים או צעירים יותר, סבים וסבתות שנרשמו כהורים ביולוגיים, או משפחות שאימצו זהויות של שכנים שנרצחו כדי לעלות ארצה.
"לעתים אנחנו ממש עורכים חקירה היסטורית, למשל כשבני משפחה עברו בין פולין לגרמניה, לאוסטריה ולישראל, וצריך לאתר את כל מסמכי המקור האלה. כל התהליכים מתחילים בזה, ולאחר מכן נדרשות התאמות לפי הדרישות הייחודיות של כל מדינה. מדובר בתהליכים ביורוקרטיים מורכבים מאוד, אבל מבחינת הלקוח הישראלי צריך להבין שמדובר במעמד רשמי שדורש כבוד".
וכמה זה עולה? ככל שהמבקש רחוק יותר מהשושלת המשפחתית שממנה נגזרת הזכאות, כך ההליך מתייקר, ולעיתים מגיע ליותר מ־10,000 שקל לאדם. עבור נכדים הוא נחשב סבוך ויקר עוד יותר.
ב', שמוציא כאמור אזרחות גרמנית, מפרט את העלויות במקרה שלו. "משרד עורדי הדין לקחו עבור בקשה אחת 9,500 שקל פלוס מע"מ, עבור שתי בקשות 8,500, עבור שלוש - 7,500 וככה הלאה. תחילה נגבו מאיתנו 1,930 שקל עבור בדיקה ארכיונית, ולאחר הזכאות מתקדמים לשלב ב' ומשלמים את הסכום בשלושה שלבים".
"יותר ויותר לאומיות"
וכאילו בעולם מקביל, בזמן שהבקשות הישראליות רק הולכות וגדלות, מדינות רבות ברחבי העולם מהדקות את תהליכי ההתאזרחות, מקשות על מבקשים חדשים ולעיתים אף סוגרות לחלוטין את האפשרות. "מדינות הופכות להיות יותר ויותר לאומיות", מסבירה פיינגולד. "פורטוגל סגרה את האפשרות, ספרד סגרה, ורומניה במרץ האחרון הקשיחה מאוד את הליך האזרחות ואף הציבה דרישה חדשה לסט שלם של מסמכים, שחייבים לנבור אחריהם בארכיונים. הרומנים הקשיחו את החוק גם בכך שכל מי שאיבד את אזרחותו נדרש כיום לדעת רומנית וברמה לא נמוכה בכלל".
כפי שציינה פיינגולד, פורטוגל, שנחשבה לאחת מהמדינות הפופולריות ביותר בקרב ישראלים בהיבט הזה, סגרה לאחרונה את שעריה. על פי הערכות, כ־50 אלף ישראלים מחזיקים כיום בדרכון פורטוגלי. אך התוכנית שאפשרה לצאצאים יהודים לקבל אזרחות הגיעה לסיומה בעקבות החלטת הממשלה להוביל רפורמה מקיפה בתחום ההגירה והאזרחות, שבמסגרתה הוקשחו התנאים והוגבל מספר הזרים שיקבלו אזרחות במדינה. עוד קודם לכן הוקפא ההליך כמה פעמים, לאחר שהתעוררו טענות לשחיתות ולניצול לרעה של החוק. השיח הציבורי סביב הנושא התעצם במיוחד לאחר שנחשף כי המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' הצליח להשיג אזרחות פורטוגלית בדרך זו.
ולמרות זאת, יש מדינות שמצויות במגמה הפוכה. בגרמניה, למשל, הליך קבלת האזרחות לצאצאים הורחב בעקבות שינוי חקיקה שהקל באופן משמעותי את התנאים. אם בעבר נמנעה אזרחות ממי ששירתו בשירות קבע, הרי שכיום היא אפשרית עבור עשרות אלפי ישראלים, ואף ללא דרישת ידע בשפה הגרמנית.
עו"ד ד"ר חן מסביר כי בקיץ 2021 נכנס לתוקפו שינוי חקיקה משמעותי בגרמניה: "חוק הצאצאים של נרדפי הנאצים". השינוי אפשר לצאצאים לקבל אזרחות גרמנית גם אם הנרדף עצמו עזב את גרמניה מבלי שהחזיק ב כזו. במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, בשנים 1915-1920, הגיעו לגרמניה פליטים רבים ובהם יהודים, שחיפשו עבודה והשתקעו במדינה, אך לא קיבלו אזרחות. כאשר היטלר עלה לשלטון ב־1933, רבים מהם סולקו או נאלצו לברוח. בשנים מאוחרות יותר, כאשר צאצאיהם ביקשו אזרחות גרמנית, הם נתקלו במגבלה: הדרישה שהנרדף עצמו חייב להיות אזרח גרמניה.
"החוק החדש ביטל מגבלה זו והרחיב באופן דרמטי את מעגל הזכאים, הקריטריון העיקרי שנקבע הוא שמרכז חייו של הנרדף היה בגרמניה לפני שנת 1933, גם אם לא החזיק באזרחות. רוב היהודים שחיו אז בגרמניה היו למעשה חסרי אזרחות גרמנית, ולכן הרחבת ההגדרה פתחה את האפשרות עבור רבים מצאצאיהם". מאז השינוי הוגשו לגרמניה כ־4030 אלף בקשות לאזרחות, רובן מישראל. ד"ר חן מעריך כי דרך משרדו בלבד התקבלו עד כה כ־4,000-3,000 בקשות.
במקביל מדינות נוספות פתחו חלונות הזדמנות קצרי טווח: באיטליה נפתח מסלול חדש לצאצאי יהודים מטוניסיה, בתנאי נוסף של ידיעת השפה האיטלקית; ובמולדובה נפתח חלון עד 1 בנובמבר.
מהעבר השני, אגב - גם הביקוש לדרכון ישראלי הולך וגדל. בעוד שבשנת 2023 ישראל הייתה במקום ה־25 בטבלת הדרכונים המבוקשים ביותר, ע"פ חברת הייעוץ הלני ושות', ב־2025 היא כבר הייתה במקום ה־17. וככה, מסתבר, בזמן שאנחנו מחפשים את תעודת הביטוח שלנו בחוץ, יש כאלה בעולם שדווקא רואים בישראל את הביטוח שלהם.