"בסופו של יום, עבודות הרכבת הקלה שנמשכות ונמתחות ומסרבות להסתיים, הכריעו אותנו (כמו גם עסקים רבים ברחוב שפעם היה מרחובות הדגל של העיר)", כך כתבו בסוף 2024 בפוסט שהודיע על סגירת הדיינר של גוצ'ה, מסעדה שביססה את מעמדה כ"מוסד" במשך כעשור וחצי ברחוב אבן גבירול. היא רק אחד מהעסקים הרבים ברחוב התל אביבי שמצאו את עצמם ללא פרנסה בעקבות העבודות על תוואי הרכבת הקלה, וסגרו את שעריהם אחד אחרי השני עם התמשכות העבודות מעבר לצפי המקורי.
● הוא ייסד את הצבא הפרטי הגדול בעולם וחוזר לעסקי שכירי החרב
● כך טיפסו הישראלים לצמרת מבקשי הדרכונים הזרים
בפוסט המשיכו לפרט: "הנגישות לרחוב שנחסמה, נראות המקום שנעטפה בגדרות ברזל, ביטול מקומות הישיבה במרפסת, רעשי הקידוחים, סגירות מים וחשמל ללא התראה מוקדמת - כל אלה הביאו אותנו להחלטה הכואבת שעלינו לסגור", וסיימו בקריצה: "אם זו הייתה זוגיות היינו אומרים, זה לא אנחנו, זו היא (הרכבת. אגב נת"ע יש צפי?)".
לא כל העסקים באבן גבירול נסגרו. חלקם נשארים ומנסים לשרוד את התקופה שבה הרחוב שהיה רחוב דגל ומרכז בילוי ופנאי בתל אביב לאורך עשרות שנים הפך לאתר בנייה. "אבן גבירול היום הוא קטסטרופה, הוא שברון לב גדול. כבר תקופה ארוכה שאנחנו בתנאים של פגיעה מאוד רצינית בעסקים ברחוב שמתנהלים באזור בנייה. אני מחכה לרגע שזה יסתיים", אומרת המסעדנית ואשת העסקים המפורסמת רותי ברודו, בעלת מעדניית הדליקטסן בראסרי באבן גבירול 70, מול כיכר רבין.
הדליקסטן הוא גלגול של מסעדת "בראסרי" המיתולוגית שפעלה באבן גבירול מאז 2001 והייתה לאחד מסמלי הרחוב ומקום עלייה לרגל לטובת אוכל צרפתי קלאסי ואווירה. ב-2021 הפכה המסעדה ל"דליקטסן בראסרי" באותו מיקום איקוני בכיכר, רק עם קונספט חדש: מעדנייה. "ידענו שלא יגיעו יותר אנשים לאזור ברגע שהחפירות של הרכבת הקלה יתחילו, אז אמרנו 'אוקיי, בוא נעשה שם דליקטסן שישרת את השכונה, את אלה שלא צריכים להיכנס לרכב ולהגיע לכאן במיוחד'. אבל משהו השתנה בשכונה. כל הרחוב הפך להיות מין אתר בנייה אחד גדול, ונהיה נורא קשה להיות שם. אז אנחנו שורדים, אבל לא בכיף גדול", מספרת ברודו. "הכול ברחוב רע כרגע. לאורך כל הבלוקים הקרובים לבנייה, הפגיעה בעסקים היא כמעט טוטאלית. אתה מחזיק את העסק על אוויר. כל הסיפור של עוברי אורח שנכנסים תוך כדי הליכה ברחוב - נגמר. אין יותר אנשים שסתם מטיילים ברחוב. אי-אפשר לשרוד ככה. עסקים מסביבנו נסגרים כל הזמן פשוט כי אי-אפשר להרוויח שם".
אז למה להישאר באבן גבירול?
"השותפים שלי נוסטלגיים. לבראסרי היו עוצמות, הוא היה מוסד והמיקום בימי שגרה הוא מיקום מנצח. בסוף הכול זה המיקום. לא משנה מה יקרה בעיר בסוף אנחנו מול בית העירייה והעסק יחזור לעבוד בפול פאוור שוב. העסק מצליח לקיים את עצמו, אבל לא יותר מזה. בסוף אין אפשרות להגיע לאזור או לחנות באזור, וההליכה פה לא נעימה בתוך כל ענני האבק והבלגן של הבנייה. בקיצור, קטסטרופה שנמשכת כבר המון-המון שנים".
"כמעט לא נשאר פה כלום"
באבן גבירול צפוי לעבור (תת-קרקעית) הקו הירוק של הרכבת הקלה. הכניסה מתחת לפני הקרקע תחל בצומת שדרות נורדאו אבן גבירול בצפון, והקו יעלה חזרה מעל לפני הקרקע בגינת לוינסקי בדרום (כך גם בכיוון ההפוך). מתחת לרחוב נחפרות שתי מנהרות באמצעות ארבע מכונות חפירה ויהיו בו ארבע תחנות תת-קרקעיות: ארלוזורוב מערב, רבין, קפלן וקרליבך. המיקומים שבהם נבנות התחנות הם המוקדים הבעייתיים ביותר ברחוב כיום.
העבודות ברחוב החלו בראשית 2021, אז עוד ריחפה אופטימיות באוויר כשהובטח שהן צפויות להימשך שלוש-ארבע שנים ובסיומן יחלו עבודות שיפוץ ושיקום של תשתיות הרחוב, שיימשכו כשנתיים. הרכבת הקלה, נאמר אז, צפויה להתחיל לפעול בשנת 2027. אך מהר מאוד התברר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. היום הדד ליין עומד על 2030 לפי הערכות, והיד עוד נטויה. בנת"ע, שמקימה את הרכבות הקלות בגוש דן ומקדמת את פרויקט המטרו, הסבירו שהעבודות הואטו בעקבות המלחמה. אבל עוד לפניה נקלע הקו לעיכובים שנבעו מקשיי תיאום בין גופי התשתיות, סוגיות שנגעו למכרזים וגם בעיות ניהוליות שהתעוררו.
המשמעות של דחיית מועד הפעלת הקו ברורה: פגיעה נוספת בתושבים, במשתמשי התחבורה הציבורית, בנהגים ובבעלי עסקים.
"כל פעם באו אלי מנת"ע ונציגים מהעירייה והבטיחו לי שזה יסתיים מהר. אמרו לי 'בצד שלך לא יהיו עבודות ממושכות, שנה, גג שנה וחצי זה מאחוריך, אז אמרתי סבבה, נשרוד את התקופה הקשה, אבל זה כבר נהיה ארבע שנים ועוד חמש שנים קדימה", מספר שמעון עזרן, הבעלים של מספרת "באטרפליי עיצוב שיער" שפועלת מעל 20 שנה ברחוב אבן גבירול 7, סמוך לצומת עם קרליבך ומרמורק.
עזרן מספר, כי בעקבות הימשכות העבודות הרבה משכניו סגרו. "עסקים נסגרים סביבי, ואני כאן. כמעט לא נשאר פה כלום חוץ ממספרות שיש להן לקוחות קבועים שמגיעים למרות המצב, אבל התנועה של הלקוחות בעסק ירדה כמעט ב-50%. יש לי מזל שאני לא מסעדה או בית קפה כי הם ריקים לגמרי. יש לי לקוחות חוזרים נאמנים שלא משנה להם איפה אהיה והם יגיעו אבל במהלך עבודות הרכבת הקלה כל פעם משנים פה דרכים, סוגרים, ואי-אפשר להגיע אלי. הכול סגור מסביב, אין חניות, אין שום דבר. הפגיעה הכלכלית חמורה".
בעבר, מספר עזרן, היה הרחוב הומה בהולכי רגל לאורך כל שעות היום, וחלקם היו גם נכנסים למספרה. "הייתה פה תנועה שחבל על הזמן. אנשים שהיו עוברים ואז נכנסים ושואלים אם אפשר להסתפר. היום זה אתר בנייה אז אנשים מעדיפים לעשות סיבוב וללכת ממקום אחר כי לא נעים ללכת פה".
חוץ מזה, מספר עזרן, "אני כל יום מנקה פעמיים אבק, כי כל משאית שעוברת עושה גל חדש של אבק, ויש הרבה משאיות ויש גם רעש כל הזמן. במשך שנה וחצי היו ימים שאי-אפשר היה לעבוד פה בגלל הרעש, ופעם בשבוע היו מפוצצים לנו צינור חשמל או סוגרים לנו צינור מים ומשביתים אותנו ליום-יומיים".
קיבלתם פיצויים על הנזקים?
"לא קיבלנו שום פיצוי. כל אחד זורק אותך לקיבינימט - עיריית תל אביב זורקת אותך לנת"ע, נת"ע זורקת אותך למשרד התחבורה, ומשרד התחבורה מחזיר אותך חזרה. בקיצור אין עם מי לדבר".
למה אתה לא עוזב?
"איפה תלך? כולם מכירים ויודעים שאני פה 20 שנה. עד שתלמד את הלקוחות את הדרך החדשה, או שהם יגיעו או שלא יגיעו".
השכירות צנחה ב-35%-50%
סיור לאורכו של אבן גבירול חושף את המציאות הקשה שעמה מתמודדים העסקים. חלקים משמעותיים מהרחוב הפכו, כאמור, לאתר בנייה והרחוב עמוס בטרקטורים, משאיות, ערימות חול וחסימות של מדרכות וכבישים לטובת החפירות ובניית התחנות. לאורך בלוקים רבים בסמוך לעבודות הבנייה מנקדים את הרחוב חלונות ראווה ריקים, חללים מלאי אבק שנותרים מיותמים ללא שוכרים. אבל גם חנויות שנותרו פתוחות ופעילות לכאורה למעשה ריקות מאדם רוב שעות היום.
"הפגיעה ברחוב אנושה. קשה מאוד למצוא שוכרים היום לחנויות באבן גבירול, ואם כבר מצליחים אז המחיר נפגע בין 35% ל-50%", מספר משה שמש, מתווך נדל"ן ובעלים של "בית הנדל"ן", הממוקם באבן גבירול 109, ממש מול מגדל המאה, שם נמצא אחד ממוקדי עבודות הרכבת הקלה ברחוב. "במוקדי הבנייה ממש הפגיעה אפילו יותר חמורה ונכסים שהיו מושכרים ב-15 אלף שקל לפני תחילת העבודות לדוגמה, היום אפילו 5,000 שקל לא מקבלים עליהם".
באחד הנכסים ששמש פרסם להשכרה ברחוב פעלה במשך עשרות שנים מסעדת "כתר המזרח", שנודעה כמקום בו אריק איינשטיין היה כותב שירים והיוותה מוקד עלייה לרגל עבור סלבריטאים רבים. המסעדה הסמוכה למשרדו נסגרה כבר ב-2019 ללא קשר לעבודות בניית הרכבת הקלה. "אם היו מוציאים את החנות להשכרה בתקופה שכתר היו פה ולפני הבנייה אז היו משלמים 30-25 אלף שקל שכירות", מספר שמש. "אפילו הצענו את המקום כמחסן בשביל לעבור את התקופה הקשה הזאת וזה גם לא הועיל".
לצד בית הנדל"ן יש לא מעט נכסים ריקים, אלא שתשלומי הארנונה ממשיכים להידפק על דלתם. "יש אנשים שאומרים לנו תוריד את המחיר לחודש הראשון ב-80%, כדי להכניס שוכר לנכס, כי הארנונה פה רצחנית ונכס שעומד ריק ממשיך לשלם ארנונה. העירייה נתנה פטור מארנונה לחצי שנה לנכס ריק, ואחר-כך זה כמו כל עסק בתל אביב שמשלם ביוקר. ממש כאילו זה עדיין פריים לוקיישן נחשב כמו בעבר".
שמש מעיד שהתנועה הדלילה משפיעה גם על עסקי התיווך. "עם 30 שנות ותק ברחוב יש לנו לקוחות קבועים ואנחנו מוכרים מאוד. אבל בעבר היינו מקבלים 20% מהנכסים מאנשים שעברו פה. עכשיו אין הולכי רגל, אז הנתח הזה נעלם".
למכשולים שמציבה בניית הרכבת הקלה בדרך להשכרת נכסים באבן גבירול שמש מצרף מכשול נוסף: "יש פה בניינים שעתידים לעבור תמ"א, ואף עסק לא יגיע לפה לשכור חנות לשנה-שנתיים עד שהבנייה תתחיל. אלה בניינים שאי-אפשר להתחייב בהם לתקופת השכרה ארוכה, כי בעלי הנכסים לא לוקחים סיכונים שישארו עם שוכרים שהם יצטרכו לפצות במקרה של תמ"א".
לא רחוק משם, באבן גבירול 113, יושבת לבדה לימור חפץ בעלי "ניחוח אישה". החנות, בה נמכרים מוצרי וינטאג', נעליים תכשיטים ובגדים לנשים מזה 45 שנה - ריקה מלקוחות. "ההכנסות צנחו ב-80%. אנחנו כבר ארבע שנים בתוך הסיפור של הבנייה, וכל הרחוב ריק. הייתה תנועה מאוד רבה אל תוך החנות בעבר, וכיום יש טפטופים. עדיין נכנסים כי יש אנשים שעוברים ברחוב בדרך לקופת חולים במגדל המאה או לסופר פארם, אבל מעט מאוד".
בתזמון מדויק נכנסת לחנות לקוחה, עוברת בין המדפים ומספרת "הייתי אצל עורך הדין במגדל המאה וחיפשתי לעשות קצת window shopping אבל אין חנויות בכלל באזור. ראיתי שכאן פתוח אז באתי".
מתחת לפני השטח
בהמשך הרחוב בפלאפל 4 טעמים של ניר מזרחי באבן גבירול 93, פינת ארלוזורוב, נראה שיש תנועת לקוחות ערה יותר. שעת הצוהריים הגיעה והחל טפטוף של לקוחות רעבים. האזור הזה נראה פחות "פגוע" מהבנייה ברחוב וה עסק נראה נקי ומזמין, אבל מזרחי מגלה שיש נזקים רבים מתחת לפני השטח. "יש לנו בעיה שחוזרת מתחילת החפירות של המנהרות כל פעם מחדש - עכברים וחולדות מתחת לאדמה. החפירות מזיזות אותם מאזורי המחיה שלהם, והם מכרסמים מלמטה את רצפת המחסן שלי וגורמים למחסן לקרוס. השקעתי 17 אלף שקל בתיקון בפעם הראשונה ופניתי לעירייה ולנת"ע, שטענו שעושים ריסוס ומטפלים, אבל כלום לא עוזר. זה קרה מאז עוד שלוש פעמים, וכל הזמן אני צריך לתקן".
עוד כמה צעדים על הרחוב בצדו השני ומגיעים למסעדה האיטלקית התל אביבית הוותיקה ברחוב אבן גבירול 100, אמורה מיו, שפועלת ברחוב כבר 35 שנים. "הכול מסביבי שממה. אני לא בנוי על עוברי אורח, אנשים מזמינים מקום מראש ומגיעים במיוחד אבל כל עסק ברחוב שבנוי על עוברי אורח הוא בבעיה, כי אין פה בסביבה כלום, אז אין למה להגיע", מספר הבעלים שלומי סלומון. "קשה מאוד לחיות פה בעסק בתוך אבן גבירול. זה התחיל עוד הרבה לפני הרכבת הקלה, כשערים אחרות הציעו פיתויים למסעדות שיעברו אליהן ומשכו עסקים למקומות שדמי השכירות הם חצי מאבן גבירול, הארנונה זולה משמעותית ויש שם חניה וגישה נוחה ללקוחות - והבנייה פה החמירה את המצב.
"פעם העירייה הייתה מוקד עלייה לרגל לאלפי אלפי אזרחים ביום, אבל היום הכול מקוון, אז אנשים כבר לא באים יותר. פלוס הבנייה, פלוס בעיית חניה הכול ביחד זה רבדים שמתווספים אחד לשני וגמרו את העסקים פה".
בניית הרכבת השפיעה גם עליכם?
"ברור. אני נפגע, אבל זה חלק מהחיים. אני לא פושט רגל למזלי, אבל אנחנו נמצאים במדינה שנמצאת בתהפוכות מטורפות. קורונה, מלחמות ולא מזמן את איראן, שזה היה גיהנום, אז כבר מתמודדים עם הכול יחד. זה לא רק רכבת קלה. ואני לא מדבר על חוסר מטורף בכוח-אדם, שאנשים לא רוצים לעבוד יותר בכלל בכל תחום, אז כל זה פלוס הבנייה פוגע גם בעסקים היותר מבוססים ויותר מצליחים ברחוב".
סלומון סבור בצער ש"יהיה קשה מאוד להחזיר עטרה ליושנה". לדבריו, "תל אביב תצטרך לתת פייט נוסף חוץ מרכבת קלה כדי שהרחוב יחזור לפרוח. בן יהודה מת. אבן גבירול מת. אי-אפשר יהיה לשקם את הרחוב בלי הטבות משמעותיות למי שיפתח פה עסק".
רחוב בפיצול אישיות
אבל לא כל העסקים ברחוב נטושים מלקוחות וצוברים אבק. הסיפור של אבן גבירול היום הוא סיפור של רחוב בפיצול אישיות: אחת חיה ונושמת, ואפילו תוססת לפרקים, והשנייה עצובה, ריקה ונחנקת מאבק. כך במרחק כמה מאות מטרים מהפלאפל של מזרחי, החנות של חפץ ועסקים נוספים שסובלים מהמצב, נמצאת הקצביה הוותיקה של אילן פריג' "נתח בשר" שעובדיה עמוסים בהזמנות. "אצלנו העסקים טובים, אבל מסביב מלא חנויות נסגרו", אומר פריג' תוך כדי חיתוך נתחים שונים להזמנה שתיכף מגיעים לאסוף. "אני 20 שנה כאן וביססנו מותג שאנשים באים אליי במיוחד. לשמחתי אני מצליח בזכות הלקוחות הנאמנים, אבל לא לכולם ברחוב יש את אותו גורל. הרבה חנויות ביגוד נסגרו וגם מלא עסקים של אוכל".
ויש גם את העסקים שקראו את המצב רגע לפני והצליחו לעבור למיקום פחות בעייתי ברחוב. כך עשו בעלי מסעדת "האחים" ו"דוק" שהיו במספר 12 ובמספר 8 ועברו לאבן גבירול 26 ו-27, בין הצומת עם קפלן לפינת שאול המלך. "עזבנו את המיקומים הקודמים שלנו בגלל הרכבת הקלה. המקום המקורי, גם של האחים וגם של דוק, היה 200 מטר דרומה, איפה שעכשיו תחנת קפלן נבנית לה בכיף. דילגנו 'בקלילות' של כמה מיליונים שנפרדנו מהם להמשך הרחוב כי ידענו מה יקרה", אומר יותם דוקטור בעלים משותף (יחד עם אחיו אסף ושותפם ירון רמון) של המסעדות המוכרות בתל אביב ומעבר לה. "מי שנמצא היום במקום של תחנה, של חפירה, אין לו שום סיכוי להפעיל עסק שם. אנחנו הבנו את זה מראש ולכן פעלנו לפני שזה התחיל. ממש כמה חודשים לפני שהתחילו השיפוצים המסיביים, כבר הצלחנו להעביר את עצמנו".
בפער המרחק הקצר הזה מתגלה פיצול האישיות של הרחוב במלואו: "זה עולם אחר", מספר דוקטור. "בעוד שב-200 מטר לצד השני אין כלום, שיממון ושממה - אצלנו יש תנועה, יש לקוחות. איפה שיש תחנה זה מוות, זה באמת בלתי נסבל ובלתי אפשרי. איפה שלא נבנית תחנה אין בעיה. אבל המעבר כאמור עלה לנו מחיר. לא רק כלכלי. סגירה של שתי מסעדות ופתיחה במיקום אחר זה למעשה הקמה של שתי מסעדות חדשות על כל המשתמע. המותג נשאר, אבל ההשקעה במעבר מטורפת".
המעבר הציל את המסעדות, אבל לא חסך מהן לחלוטין את ההשפעות. דוקטור מספר כי "כשחפרו בקפלן נוצר מצב של אבק אין סופי ב'אחים', משהו מזעזע. מנגבים ומנקים שולחנות כל חמש דקות, כל בוקר שוטפים את כל הצמחייה ואפילו את המדרכה שמול המסעדה, כדי שזה לא ייראה כמו אתר בנייה, יש גם חולדות שזו מכה שהרחוב סובל ממנה, אבל אני לא מתלונן. מצבו טוב ביחס לחלופות".
בסיבוב שלנו, גם בעלי הטמבוריה "רון הכול לבית" על אבן גבירול 75, מעט צפונה מהעירייה, מספר שלא נפגע, כי "המיקום לא צמוד לעבודות". מוכרת מסבירת פנים באחת החנויות בגן העיר מספרת ששום דבר לא השתנה, כי העבודות לא על הקניון עצמו. "ריק כאן כמו תמיד ולא בגלל העבודות", היא מתבדחת.
אבל למרות זאת, התמונה שמצטיירת ברורה - תמונה של עסקים במצוקה. ככל שהעבודות ימשכו המצוקה תתגבר.
עיריית תל אביב-יפו ומשרד האוצר הקימו ב-2018 קרן סיוע לעסקים שנפגעו מעבודות החפירות של התחנות, בדרך של השתתפות בהוצאות החיוניות להמשך תפקודו של העסק בהן הוצאות על שיפוצים, פרסום ועוד. בקו הירוק ניתן עד כה סיוע ל-32 עסקים בהיקף של כ-6.3 מיליון שקלים. עם זאת עסקים רבים ברחוב מספרים שהיות ואין פיצוי על ירידה בהכנסות הם לא זכאים לסיוע גם כשאין להם לקוח אחד במשך תקופה ממושכת.
האם כשהכול יסתיים המצב יחזור לקדמותו? "אני אופטימית", אומרת ברודו. "אנשים עדיין גרים באזור ומגיעים לאזור, הם פשוט לא מגיעים לצד הזה של הרחוב. הם נמצאים יותר בצד השני וזה מדהים עד כמה 150-200 מטר הם כל-כך משמעותיים לעסק. הצד השני משגשג אפילו יותר בגלל העבודות. אנשים חיפשו מקום להיות בו והגיעו לחלק אחר של הרחוב. אני מאמינה שברגע שתל אביב לא תהיה בור של שיפוצים או בנייה, והבנייה באבן גבירול תסתיים, אז גם תל אביב וגם הרחוב כולו יחזרו להיות אטרקטיביים".
נראה שגם נתוני החנויות המוצעות למכירה ברחוב מחזקים את הנבואה האופטימית הזאת. "לא תמצאו פה חנות אחת למכירה, גם לא באזורים הכי נטושים עכשיו", אומר מתווך הנדל"ן שמש. "אנשים מחכים לתחילת הפעלת הרכבת הקלה כדי למכור. התקווה שלהם היא שאחרי הסערה הם ירוויחו את כל מה שהפסידו עכשיו. בין ארלוזורוב לז'בוטינסקי, שזה אזור מוכה היום, לא תמצאי אף חנות למכירה. הבעלים מוכנים לספוג עכשיו חמש שנים ולשלם ארנונה יקרה, כי הם מצפים שבעוד כמה שנים הקטע הזה יהיה אחד האזורים האטרקטיביים ביותר, בגלל הרכבת הקלה ובגלל המגדלים שבונים פה. כל חנות שתצא למכירה תימכר בשבוע שבועיים אז".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו ערה למצוקות העסקים והתושבים בתוואי עבודות הרכבת הקלה ופועלת לצמצום הפגיעה ככל האפשר. נזכיר, כי מדובר בפרויקט לאומי שמבוצע על ידי נת"ע במספר ערים, כאשר תל אביב-יפו היא הרשות היחידה שהקימה קרן סיוע לעסקים הסמוכים לעבודות תת-קרקעיות, בשיתוף משרדי האוצר והתחבורה. הקרן העניקה סיוע של כ-10 מיליון שקל לעסקים בקווים האדום והירוק. העירייה פנתה מספר פעמים לממשלה בבקשה להרחיב את הקרן גם לעסקים שאינם צמודים לעבודות חפירה, אך טרם התקבלה הסכמה.
"בנוסף, ניתן פטור מאגרות והיטלים עירוניים שונים מתחילת המלחמה ועד לחודש פברואר, וראש העירייה פנה לשרים בבקשה לפטור מארנונה - שלא נענתה. הפיצוי בעקבות נזקים שנגרמו בשל עבודות הרכבת הינו באחריות נת"ע".
מנת"ע נמסר: "נת"ע עושה כל מאמץ, על מנת לצמצם את הפגיעה בחיי היום יום של התושבים והעסקים לאורך תוואי הרק"ל, בין השאר באמצעות נציגי קשרי קהילה, גידור אקוסטי, פרסום עסקים על הגידור, ושיתוף פעולה צמוד עם עיריית תל אביב. יחד עם זאת, ברור כי הקמת רכבת קלה בלב תוואי אורבני צפוף הינה מאתגרת וגורמת לא פעם להפרעות. לעניין הפיצוי: תקצוב הפרויקט ע"י המדינה, לא כלל פיצוי עסקים, ולכן נת"ע אינה יכולה לפצות עסקים על סגירה או ירידה בהכנסות. אגב, סוגיה זו תוקנה בחוק המטרו, המקציב כחצי מיליארד ש"ח לפיצוי עסקים עתידי לאורך תוואי המטרו".
