אישה מדליקה נרות נשמה בכיכר דיזנגוף בתל אביב, 13 באוקטובר 2023 / צילום: ap, Francisco Seco
בדוח חדש המתפרסם היום (ד'), מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מטיל ביקורת חריפה באופן יוצא דופן על התנהלות הממשלה בהיבטים האזרחיים עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בין הביקורות המרכזיות שמעביר המבקר: לא מונה גוף מרכזי לטיפול בצורכי החירום, למרות שהדבר עלה כבר מסוף מלחמת לבנון השנייה, ואף מבקר המדינה כתב על כך בעבר. רשות החירום הלאומית, שהייתה אמורה להיכנס לנעליים אלו, קוצצה קשות במהלך השנים ולא תפקדה בזמן אמת. פיקוד העורף לא נתן מענה משלים. הקבינט החברתי-כלכלי שהוסמך לטפל בנושאים האזרחיים התפוגג, מרכז השליטה האזרחי הוקם אך לא תפקד ונסגר, פורום המנכ"לים לא קיבל החלטות, והמשרדים פעלו לבדם ללא שום גוף מתכלל, עם כפילות עצומה בין משרדים שונים.
● ישראל שיגרה בהצלחה את לוויין התצפית המכ"מי "אופק 19" לחלל
● במרחק של כ-2,000 ק"מ: מאחורי ההישג ההיסטורי של ישראל בתימן
בדוח, המבקר מצביע על האחראים: ראש הממשלה בנימין נתניהו (ובמידה פחותה בשל קוצר כהונתם, ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד), שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי.
הדוח עוסק, בהגדרה, רק בנושאים האזרחיים הקשורים למלחמה. זאת מכיוון שהנושאים הצבאיים נמצאים במחלוקת עמוקה בין מבקר המדינה לבין צה"ל, והדבר אף הגיע מספר פעמים לבג"ץ. מבקר המדינה טוען שיש לו את מלוא הסמכות ואף החובה המקצועית לבקר את ליבת הכשל הצבאי של ה-7 באוקטובר, בעוד צה"ל טוען כי שיטת הבדיקה של המבקר לא מאפשרת לצה"ל "זכויות דיוניות בסיסיות".
הדבר גם התלווה במתיחות פוליטית בשל החשש של האופוזיציה מכך שמבקר המדינה יהפוך לתחליף לוועדת חקירה ממלכתית, טענה שגם הודהדה בטענות צה"ל עצמן בערב ה-2 בספטמבר, אך רגע לפני פרסום הדוח הנוכחי שהממשלה עומדת במרכזו, נפגשו המבקר מתניהו אנגלמן והרמטכ"ל אייל זמיר כדי "לפעול יחד להגברת שיתוף-הפעולה בכל הנוגע לביקורת המדינה בצה"ל". הם גם מינו אנשים מטעמם כדי ש"יבחנו את ההתאמות הנדרשות" לצורך כך.
לא הרבה השתנה מאז מלחמת לבנון השנייה
"רשות חירום לאומית" (רח"ל) הוקמה כחלק מתחקור הכשלים של מלחמת לבנון השנייה, כדי לתכלל את נושא החירום ותדאג להיבט האזרחי בזמן המלחמה, כמו סיוע למפונים ומחסור בעובדים. אך מהדוח עולה כי תקציבה הלך וקוצץ במשך שנים, והיא לא קיבלה את מעמדה כגוף מתכלל בשעת חירום. היא "אינה מהווה גורם לאומי, כשמה, ואינה מהווה גוף חירום לאומי בעת חירום המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף. לא הוטלה על רח"ל או על כל גורם אחר מטעם הממשלה או מטעם שר הביטחון אחריות וסמכות לתאם בזמן חירום את כלל פעילות משרדי הממשלה והגופים השונים, וממילא רח"ל לא עסקה בכך". גם פיקוד העורף, שהוא "גוף בעל משאבים גדולים ביותר", "לא נתן מענה על צורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".
למעשה, במובנים רבים דוח מבקר המדינה הנוכחי מהדהד את זה שנכתב אחרי מלחמת לבנון השנייה והמליץ על הקמתה של רח"ל מלכתחילה. במובן הזה, לא הרבה השתנה. בגלובס פרסמנו כבר באוקטובר 2023 שרח"ל הפכה לשחקן משנה לא ממש רלוונטי, למרות התקוות שנתלו בה. גם 10 ימים אחרי פרוץ המלחמה, נכתב בגלובס, "העברת רשימות החללים לביטוח לאומי עוד לא גובשה, לצד העובדה שחלף שבוע עד שפינו את התושבים במרחק 4־7 ק"מ. אם לא די בכך, רק בימים האחרונים המדינה הציעה פינוי לתושבי אשקלון ואופקים".
גם בשגרה, רשות החירום הלאומית נכשלה בהערכת המוכנות של ישראל למלחמה: "על פי תמונת מוכנות העורף לשעת חירום בשנת 2022 שגיבשה רח"ל, ב-11 מתוך 15 יעדים לאומיים רמת המוכנות בתרחיש מלחמה היתה בינונית; ב-4 היעדים הנותרים המוכנות הלאומית בתרחיש מלחמה הייתה טובה". אך "בפועל, לאחר פרוץ המלחמה, התגלו בסיורי מבקר המדינה באזורים שונים בארץ פערים משמעותיים במענה הממשלתי שניתן לעורף, כמו, למשל, מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור בגורמי מקצוע מטפלים בתחום הפסיכולוגי-רגשי ומחסור בנציגי משרדי ממשלה במקומות שהייה של תושבים מופנים".
גם לממשלה התברר שאין למעשה גוף מתכלל, אך הניסיונות להקים אחד בהתראה של רגע נכשלו: "הממשלה קיבלה החלטות להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה" אומר מבקר המדינה "אולם, כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו".
המבקר מפנה אצבע מאשימה לשר האוצר סמוטריץ' ואומר "הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר, נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה". ספציפית "שר האוצר מיעט לכנס במהלך המלחמה את הקבינט; הקבינט לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה, ולא קיבל בדיוניו החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו".
גם מרכז השליטה האזרחי (המשל"ט) היה כישלון גדול: "מינויו הושלם רשמית רק ב-17.1.24 עם חתימתו על הסכם העסקה, ולאחר שלושה ימים הודיע ראש המשל"ט לשר האוצר כי החליט לסיים את תפקידו מאחר שמצא שאין בידי המשל"ט האזרחי את הכלים הדרושים למימוש האחריות אשר הוטלה עליו". למעשה, "במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי התקיים תהליך ארוך ומורכב לאיוש המשרות שבו. משרד האוצר לא הצליח במשך חודשיים לאייש את 5 המשרות שהוקצו". גם המלצותיו בתחום מערכות המידע והסברה לא מומשו מעולם.
27 כינוסים של פורום המנכ"לים, אבל 0 החלטות
מקום מיוחד בדוח שמור למנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז יוסי שלי, שהספיק מאז להתמנות לשגריר ישראל באמירויות עד שאלה ביקשו את סילוקו. לדברי המבקר, פורום מנכ"לי משרדי הממשלה בראשותו אומנם התכנס 27 פעמים עד דצמבר 2023, אך באף אחת מהפגישות "לא התקבלו החלטות". בנוסף, מצא המבקר כי הפורום "לא קיבל החלטות לבצע עבודת מטה ולא קיבל החלטות להעלות נושאים לפני הממשלה".
כל אלו הביאו לכפילות קיצונית בין משרדי הממשלה: שבעה גופים הופקדו על החוסן הנפשי, שישה גופים הופקדו על הסיוע למפונים, חמישה גופים הפעילו חמישה מוקדים שונים בנושא תרומות והתנדבות, שלושה גופים עסקו בסיוע לנפגעים. בסך-הכול, 33 גופים שונים הפעילו 48 מוקדים טלפוניים. לדברי המבקר "מוקדים טלפוניים של משרדי ממשלה שונים העניקו מידע ושירות באותם נושאים, בייחוד בתחום הסיוע הנפשי, במתן סיוע לתושבים שפונו או התפנו מבתיהם, בגיוס מתנדבים ותרומות ובסיוע לנשים. זאת, ללא מוקד מידע אחוד וללא תיאום במתן השירות הממשלתי לאזרח".
האחראים למחדלים: נתניהו, גלנט וסמוטריץ'
המבקר חותם את הדוח ברשימה פרסונלית של אחראים למחדלים: ראש הממשלה נתניהו, אשר במהלך "כהונתו לא הבטיח על ידי שימוש בסמכויותיו [...] מתן מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה בהסדרת הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום; ובפרט לא הוסדרו באופן מלא הסמכות והאחריות הכוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה". אך הוא מעיר שגם בתקופת ראשי הממשלה בנט ולפיד לא פעלו בנושא.
שר הביטחון יואב גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו "לא השכילו להסדיר את מעמדם של גופי החירום במשך שנים. ולפיכך, על רקע החסר החמור בהסדרת הסמכות והאחריות הכוללת לניהול הטיפול בעורף, גופי חירום אלו והעומדים בראשם לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים בתחום האזרחי במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי המנהל את כלל ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' "לא השתמש בסמכויותיו כמי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה; ועל שכשל ביישום החלטת הממשלה, אשר היה שותף לקבלתה, בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו; ועל שלא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך, כדי לפעול לכך שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם אשר יופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה".
מעבר לראשי הדרג הנבחר, מבקר המדינה גם מציין לרעה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי "על האופן שבו הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה - בין השאר ללא קביעת סדרי עבודה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה כולל על צרכים בזירה האזרחית. לליקויים בפעולות פורום המנכ"לים היו השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה".
ברמה הכללית יותר, הוא גם מציין ש"משרד האוצר - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה, לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים את המשל"ט ולהפעילו בשעת מלחמה".
משרד האוצר בתגובה: "השר קיבל אחריות ללא סמכות"
ממשרד האוצר נמסר: "שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה.
"לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח, אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים.
"לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום לישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד ועוד. הכול תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכדומה.
"ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".