תמונה מרגעי השיגור, אופק 19 / צילום: מולטימדיה מפא''ת, משרד הביטחון
מנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית שיגרו בהצלחה אמש (ג') בשעה 22:30 את לוויין התצפית המכ"מי "אופק 19" לחלל. השיגור בוצע באמצעות משגר לוויינים תלת־שלבי מסוג "שביט", משדה ניסויים במרכז הארץ.
בשיגור השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, ראש מפא"ת במשרד הביטחון ד"ר דני גולד ומנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי.
● בלעדי | הסכם המיליארדים בין חברת החשמל לשותפות תמר על סף פיצוץ
● בלעדי | השותף שעזב את הקרן המוכרת כדי להשקיע בדור הבא של הסייבר הישראלי
עם כניסתו של הלוויין לפעילות מלאה, יעביר משרד הביטחון את הפעלת הלוויין לאחריות יחידת 9900 - יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה"ל. על פי תוכנית השיגור המקורית, נכנס הלוויין למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר סדרת בדיקות ראשוניות מוצלחות. מהנדסי מינהלת החלל במפא"ת שבמשרד הביטחון, יחד עם מהנדסי מפעל חלל בתעשייה האווירית, ממשיכים בסדרת הבדיקות שתוכננו מראש, עד לכניסתו של הלוויין לפעילות מלאה בתקופה הקרובה.
את תוכנית החלל הביטחונית מובילה מינהלת החלל במפא"ת, ושותפים בה גורמים שונים מצה"ל, בהם יחידה 9900 באגף המודיעין וחיל האוויר. התעשייה האווירית פיתחה וייצרה את הלוויין והמשגר כקבלן הראשי של הפרויקט. חטיבת מערכות טילים וחלל, באמצעות מפעל חלל, הובילה את הפרויקט בשיתוף עם חטיבת אלתא שייצרה את המטע"ד ועם מפעל מל"מ שהוביל את פיתוח המשגר יחד עם החברות תומר' ורפאל' שייצרו את מנועי טיל השיגור.
ישראל היא אחת מ-14 מדינות בעלות יכולת מלאה בחלל
הלוויין אופק 19 פותח על בסיס ניסיון שצברו מערכת הביטחון והתעשייה האווירית בפיתוח סדרת לווייני התצפית המתקדמים "אופק", ששוגרו לחלל החל משנת 1988. מדינת ישראל היתה המדינה השמינית בעולם שהגיעה ליכולת מלאה בחלל (שיגור ולוויינות), וכיום היא אחת מ־14 מדינות בעלות יכולת זו, לצד ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, איטליה, בריטניה, הודו, דרום וצפון קוריאה, יפן, אוקראינה, איראן וניו זילנד. כיום יש יותר מ־50 מדינות עם תקציבים ייעודיים עבור תחום החלל הצבאי, והצפי כי מגמה זו תלך ותתעצם.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא היה מערך הלווינות שותף מלא לעשייה המבצעית והוסיף נדבך משמעותי ליכולות המודיעיניות של מדינת ישראל בזירות הקרבות והרחוקות. הפעילות המבצעית של המערך באיסוף מודיעין רציף, בליווי תקיפות מבצעיות ובמתן תקשורת חיונית בזמינות גבוהה לצורך תמיכה במצעי תקיפה, הדגישה את החשיבות של אחיזת המזרח התיכון כולו מהחלל.