לק ג'ל / צילום: Shutterstock
אחרי אירופה: גם בישראל נאסר השימוש בחומר הנמצא בלק ג'ל מחשש לפגיעה בבריאות. החל מה-1 בספטמבר נאסר באירופה השימוש בחומר TPO (בשמו המלא Trimethylbenzoyl Diphenylphosphine Oxide) המשמש כבסיס ללק ג'ל, לק ציפורניים עמיד שכבש את שוק הקוסמטיקה בשנים האחרונות. האיחוד האירופי הצהיר כי החליט לנקוט משנה זהירות, לאחר שמחקרים בבעלי חיים קישרו בין החומר לבין בעיות פוריות. בארה"ב כרגע השימוש במוצר עוד מותר. האם זהו סופו של הלק ג'ל, וממה צריכים המשתמשים להיזהר? גלובס עושה סדר.
● יצרניות התרופות נגד השמנה כבר מתחרות על השוק הבא: מחלה שאולי לא ידעתם שאתם סובלים ממנה
● תואר ראשון עם טוויסט: כך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק באקדמיה
מה החליט האיחוד?
האיחוד האירופי ערך הצבעה ובה הוחלט ברוב כמעט מלא להוציא את ה-TPO משימוש בקוסמטיקה בכל מדינות האיחוד. ההצבעה נערכה באוגוסט האחרון והאיסור נכנס לתוקף במהירות רבה, כבר אתמול, כאשר לא רק שאסור לייצר כעת את המוצרים הללו, אלא גם מי שכבר מחזיק במלאי שלהם, אינו יכול להשתמש בהם.
למה השימוש נאסר גם בישראל?
בעקבות רפורמת רגולציה שעברה לאחרונה, המתאימה את התקן הישראלי אוטומטית לזה האירופאי בתחום חומרי הגלם המותרים לשימוש, ההחלטה הזו של האיחוד האירופאי הופכת את החומר לאסור לשימוש גם בישראל. עם זאת, מוצרים שיובאו לארץ עד ה-1.9.2025, יוכלו להימכר בארץ עד ה-1.9.2026.
מהו לק ג'ל ועל איזה גודל שוק אנחנו מדברים?
לק ג'ל הוא לק לציפורניים שעובר הקרנה במנורת UV, אשר גורמת לחומרים בתוכו, ביניהם ה-TPO, להתקשות באופן שבו הוא הופך כמעט בלתי פגיע לשריטות או קילוף. בעוד לק רגיל דורש חידוש כל יום או כמה ימים וזהירות מסוימת בהתנהלות היום יומית, הרי שלק ג'ל פטור מכך, ולכן הפך בשנים האחרונות מאוד פופולרי.
על פי חברת המחקר Gand View Horizon, שוק הלק באירופה מגלגל כ-4.1 מיליארד דולר, כאשר לק ג'ל כבר מהווה כמחצית מן הקטגוריה והוא הסגמנט הכי צומח בה. הפופולריות של הלק יצרה מקצוע חדש למניקוריסטים ומניקוריסטיות המתמחות בנושא, כאשר ההכנסה מלק ג'ל נחשבת לגבוהה לעומת לק שאינו ג'ל, והחלק של המכונים המקצועיים בתחום זה גבוה משמעותית מאשר בקטגוריית הלק הרגיל.
מה ידוע על השפעות ה-TPO?
האיחוד האירופי מודה כי מדובר במהלך שמטרתו זהירות יתר, שכן המחקרים בנושא לא נערכו על בני אדם. ניסויים נערכו בבעלי בחולדות ועכברים, לא הראו רעילות לחומר במתן חד פעמי אפילו במינונים גבוהים, אולם במתן תדיר לאורך זמן, נמצאו תופעות כמו ניוון אשכים, פגיעה בייצור זרע, שינויים בכבד ובכליות והפרעה להתפתחות (פחות צבירת משקל). כמו כן בניסויי מעבדה נמצאה השפעה של החומר על ה-DNA, באופן שמחשיד אותו כסרטני. לא נמצאו השפעות על ברורות על מערכת הרביה הנשית.
תהליך ההתקשות של הציפורן משנה את ה-TPO, כך בציפורן עם הלק כמעט ולא נשאר חומר חשוף לגוף, ואין סכנה אפילו אם נושכים את הציפורן. הסיכון הוא בעיקר בחשיפה חוזרת לחומר בשאיפה בעת מריחת הלק. לאנשי המקצוע בתחום, הסיכון גדול עוד יותר.
האם יש חלופות ל-TPO בלק ג'ל?
ישנם מוצרי לק ג'ל שמשתמשים בשיטות אחרות ליצירת אפקט ההתקשות. דרמטולוגים ששוחחו עם אתר Vice ציינו כי ישנם גם מוצרים המכילים ריכוז TPO נמוך יחסית, וכי הסיכון יורד ככל שהשימוש פחות תדיר.
כיוון שהסיכון הוא בעיקר בשאיפה של החומר, מריחה בחוץ או בחדר מאוורר היא המלצה חשובה. אגב, זו המלצה חשובה לא רק בגלל החומר הזה אלא בגלל חומרים נדיפים אחרים שיכולים להימצא במוצרים קוסמטייים, חלקם כבר נמצאו בעיתיים אך טרם נאסרו לשימוש ואחרים עדיין לא ידועים.
בעלי המקצוע בתחום ידרשו לזהירות מיוחדת. התרבות הפופולרית כבר התרגלה להציע קריירה בלק ג'ל כחלופה למי שהמקצוע שלו ייתפס על ידי הבינה המלאכותית.
האם יש עוד סיבות לחשוש מלק ג'ל?
חשיפה לקרינת ה-UV מן המנורות המייבשות את הלק, יכולה על פי מחקרים לגרום לעליה קטנה בסיכון לסרטן העור, אם כי לא ברמה של מכוני שיזוף. ההמלצה היום היא למרוח קרם הגנה לפני הטיפול, או לעטות כפפות המגינות על כל היד מלבד קצות האצבעות. ישנן מנורות לק ג'ל שאינן נקראות מנורות UV, אולם על פי המכון האמריקאי לסרטן העור, גם מנורות שנקראות מנורות LED, בדרך-כלל מפיצות קרינת UV.
ישנו חשש גם מזיהומים שיכולים לצמוח ברווח בין מעטה הג'ל לבין הציפורן, וכן מסדקים שיכולים להיווצר בציפורן עם הסרת הג'ל. עם זאת, מחקרים שבחנו את רמת הזיהום בפועל, לא מצאו הבדל בין הזיהומים בציפורניים עם הג'ל לעומת ציפורניים עם לק קלאסי.
מי לא אסר על השימוש ב-TPO?
בארה"ב אין כרגע איסור שימוש ב-TPO בתעשיית הלק ג'ל. בנוסף, TPO משמש גם להקשות מילויים בתעשיה הדנטלית. אולם, האיסור הוא לפי חוק הרלוונטי לתחום הקוסמטיקה ולא לתחום הרפואי, והמוצרים הללו עדיין מותרים לשימוש ברפואת שיניים.