כחלק מהמגמה של רשות מקרקעי ישראל לשווק קרקעות טרום תכנון לצורך הרחבת משק האנרגיה, משווקות כעת שתי חלקות קרקע לצורך מתקן אגרו-וולטאי. כלומר, שדה חקלאי שגם יוצבו בו פאנלים סולאריים לייצור אנרגיה. מדובר בפרויקט ניסיוני, ראשון מסוגו ברמ"י, וטרם ברור מה יהיה הביקוש לקרקע כזאת.
● המחסור בחלב: הרבנים הראשיים מסרבים להפעיל את המחלבות בשבת
מדובר על שתי חלקות, שתיהן במועצה האזורית גולן. אחת בין הישובים אלי-עד לאפיק, מול מנחת המטוסים פיק, בשטח של 535 דונם. השניה קרובה מאוד לישוב קשת, בשטח של 647.6 דונם. שתי הקרקעות משווקות בשיטת מקב"ת. כלומר "שיווק מתחמי קרקע בהליך תכנון". המשמעות היא שעוד אין תכנון לקרקע, והיזם הוא זה שאמור לקדם אותו דרך מוסדות התכנון. אך מהצד השני, זה מאפשר ליזמים להשיג את הקרקעות במחיר זול בהרבה מזה שהיו יכולים להשיג על קרקע מתוכננת כבר. כעת, יוכלו יזמים להגיש הצעות מחיר על הקרקע, ולהקים בהן שדה חקלאי משולב סולארי.
לרוב, פרויקטים אגרו-וולטאיים מתחילים כקרקע חקלאית רגילה שעליה מתווספים פאנלים סולאריים, וגם זה כרוך בקשיים מעשיים רבים. לכן רוב הישובים שמחזיקים בקרקעות חקלאיות מעדיפים להמיר אותן לשדות סולאריים קרקעיים, למרות שהדבר בזבזני יותר בקרקע. אך לכך יש התנגדות של משרד החקלאות, שמעוניין לשמר את הקרקעות החקלאיות. כאן מדובר על קרקעות בור, כלומר נטושות לגמרי, ועליהן יוקם שטח חקלאי משולב סולארי מלכתחילה. מדובר, כאמור, בשיטה ניסיונית למדי, ועדיין שווה לעקוב מה יקרה ברמה התכנונית והכלכלית בפועל עם הקרקעות הללו. כדי להשתמש בקרקע, אומרים ברמ"י "היזמים ידרשו לקדם את התכנון של הקרקע לצרכי האנרגיה המתחדשת לצד העיבוד החקלאי".
עוד אומרים ברמ"י שמטרת השיווק בשיטה הזאת היא "קידום אנרגיות מתחדשות, כחלק מהיעדים הלאומיים להפחתת פליטות ולגיוון מקורות האנרגיה". זאת תוך "שמירה וניצול יעיל של קרקעות חקלאיות". ובנוסף, הם אומרים, יקודמו על ידי כך צדק חלוקתי ושקיפות. לדבריהם, "הרשות ממשיכה במדיניות קידום מכרזים של פרויקטים מסוג זה יוקצו במכרז פומבי לאחר שבעבר מרביתם הוקצו בפטור ממכרז. מהלך זה מבטא מחויבות למדיניות שוויונית, וצדק חלוקתי".
