גל גיטר / צילום: Alpha partners
בסוף השנה שעברה עבר הסניף הישראלי של הקרן האמריקאית אייבקס (Ibex) מתיחת פנים: שני השותפים שניהלו אותו, ניקול פריאל וגל גיטר - עזבו את הקרן, כל אחד מסיבותיו, ובהמשך גם עזבו מנהלי ההשקעות הצעירים שעבדו עמם. פריאל, שהיתה אמונה על השקעות בסטארט-אפים צעירים סיימה את עבודתה והקימה קרן הון סיכון משל עצמה בשם קינטיק קפיטל להשקעות בשירותים דיגיטליים לצרכן הסופי, ואילו גל גיטר, שניהל את תחום הצמיחה בקרן, חיפש את הדבר הבא לאחר שבאייבקס החליטו על שינוי אסטרטגי בהקשר לחברות הצמיחה, אך הוא נותר יועץ לקרן הסקנדרי שלה. כיום מנהלים את ההשקעות מטעם הקרן בישראל השותפים אהרון רינברג ועדי דנגוט זוקובסקי.
● אנתרופיק שוברת שיאים: גייסה סכום של 13 מיליארד דולר לפי שווי דמיוני
● משלחת של אנבידיה הגיעה לארץ. מי העיר שאולי תזכה בקמפוס הענק?
כעת מתברר כי התחנה הבאה בקריירה של גיטר היא קרן אלפא (Alpha Partners), קרן אמריקאית המנהלת 450 מיליון דולר שמקימה בימים אלה לראשונה פעילות ישראלית. לפי ההערכה, גיטר ינהל הקצאה של 150 מיליון דולר מתוך הקרן להשקעה בחברות הייטק צומחות ישראליות באופן ששונה מהותית מפעילות של קרן הון סיכון סטנדרטית.
שלא כמו קרנות הון סיכון זרות רגילות הפעילות בארץ - סקויה, לייטספיד, אינדקס או אינסייט - אלפא לא מחפשת להוביל סיבובי גיוס בחברות, ובשונה מקרנות ישראליות הממוקדות בסטארט-אפים צעירים או חדשים - היא לא עוסקת באיתור בוגרי יחידות הסייבר של 8200 כדי להיות המשקיעה הראשונה בהם.
הקרן מציעה לקרנות הון סיכון קטנות, בדרך כלל כאלה שמנהלות כמה עשרות מיליוני דולרים או למשקיעים פרטיים מעין עסקת חבילה: האפשרות לגייס מימון עבור השקעה בחברה ספציפית כדי לשמר את חלקו היחסי של המשקיע בעוגת בעלי המניות, ולהימנע מדילול. בתמורה לכך, במקרה של אקזיט, אלפא תחלוק עם המשקיע בכספים שחולקו, בדרך כלל בשיעור של כ- 25% מכספי האקזיט שהוחזרו לה (תשלום המכונה בתעשייה כתשלום ה"קרי").
בכך, היא מאפשרת בעצם למשקיעים הקטנים יותר להיות שותפים לאקזיטים המשמעותיים של חברות הפורטופליו שבהם השקיעו בשלבים המוקדמים, כאשר אלה יוצאים להנפקה או למכירה. "לכמעט 90% מכלל החברות שיוצאות להנפקה יש משקיעים קטנים שמנהלים פחות מ- 100 מיליון דולר, אלא שבגלל מגבלות הון - המשקיעים הללו לא מנצלים את היכולת שלהם להימנע מדילול כששווי החברה עולה במהלך סיבובי הגיוס הבאים", אומר גל גיטר לגלובס. "קרן שגייסה 50 מיליון דולר כל חייה, לא יכולה להשקיע בבת אחת שליש או רבע מהקרן שלה בסיבוב חדש או לגייס מבחוץ בבת אחת 8 מיליון דולר כדי לשמור על חלקה בחברת המטרה במקרה של סיבוב גיוס הון חדש".
חשיפה לנתונים של מאות חברות בצמיחה
וכאן מגיע ההישג המשמעותי של אלפא: הקרן שכנעה מאות קרנות לפתוח את הספרים הפיננסיים של אלפי חברות כדי לבחון כניסה להשקעה בהם על מנת לקבל את ההחלטה האם להשתתף בשמן בסיבובי הגיוס ולחלוק עמן בעתיד בהכנסות מאקזיטים. היא עשתה זאת על ידי הקמה של "חברות למטרות מסוימות" (SPV), גופים פיננסיים שעוסקים בדרך כלל בגיוס הון לטובת סבבי גיוס, ובאמצעותן היא משקיעה בשם הקרנות הותיקות.
בזכות הרשת שטוותה עם 1,300 קרנות קטנות ובינוניות ברחבי העולם - גם בישראל - הצליחה אלפא להשיג חשיפה לנתונים הכמוסים של מאות חברות הייטק צומחות מדי שנה, לאחר חתימה על הסכמי סודיות. בשנה שעברה, נערכו 1,600 סיבובי גיוס לחברות צמיחה, מתוכן בחנה אלפא 800 עסקאות וביצעה בסופו של דבר חמש השקעות.
סך הכל ביצעה הקרן עד היום חמש השקעות בישראל גם כאשר לא התקיימה הקצאה מקומית, בהן זירו נטוורקס ואקסודיגו במהלך השנה, וקודם לכן השקעות כמו סנטריס, וורום ווי-לאבס בעבר.
עם ההקצאה החדשה, מתכוונים בקרן להשקיע ב- 15 חברות ישראליות בהיקפים שינועו בין 3 ל- 12 מיליון דולר לחברה, ויתמקדו בשלבי הגיוס המאוחרים (B עד D) תוך העדפה לחברות שצומחות בלפחות 150% בשנה, שמייצרות הכנסות בקצב שנתי של מעל ל- 10 מיליון דולר ופונות לשוק שגדול מ- 10 מיליארד.
החשיפה הגבוהה של אלפא למספר גבוה במיוחד של חברות בשלבי הצמיחה הקריטית מספקת לה תמונה מלאה על ההתנהלות של שוק הטכנולוגיה - גיטר מספר על צמיחה מהירה מאוד, לפעמים אסטרונומית בהכנסות וברווחים של חברות שמובילות את הקטגוריות השונות בתחום הבינה המלאכותית, אך במקביל מדווח על תופעות שליליות שצצות בענף בשל התלות ההולכת וגוברת במודלי השפה וקהות החושים שפיתחו משקיעים רבים: "חברות ה- AI שנמצאות בין המובילות בקטגוריות השונות בתחום- בין אם אלה חברות מודלי שפה, חברות שמיישמות AI לענפי תעשייה שונים או חברות של תשתיות AI בתחום האחסון, הדאטה או הסייבר - הן חברות שצומחות בקצבים שלא ראינו בשום מקום, בשיעור צמיחה הרבה יותר גבוה מזה שראינו ב- 2021", אומר גיטר. "אלה חברות שקצב הצמיחה שלהן יכול לנוע בין 200%-600%, שההכנסות שלהן יכולות בתוך שנה אחת לעלות מ- 8 ל- 40 מיליון דולר, או מ- 40 ל- 200 מיליון - ואנחנו רואים את זה במספר לא מבוטל של חברות".
"המשקיעים נכנסים בכל מחיר"
עם הצמיחה האדירה בשל הביקוש הגובר לטכנולוגיות AI והיעילות הגדלה, מזהה גיטר גם אפקט שלילי שמסנוור את המשקיעים מפני ירידת הרווח הגולמי בסגמנט נרחב של חברות ומזהיר מפני תלות יתר במודלי השפה: "המשקיעים עדים למגמה של צמיחה מהירה מאוד והווצרות של שוק ענק, ובמידה רבה זה מחזיר אותנו לימים שבהם משקיעים רוצים להיכנס בכל מחיר להשקעה בחברות מסוימות, כשפרמטרים כלכליים חשובים כמו רווח גולמי נמוך או תלות יתר במודלי השפה - כמעט לא משנה להם. השימוש במודלי שפה, שפותחו לרוב בחברות אחרות, גורע מהרווחיות של החברות, ומוסיף גורם סיכון משמעותי, מאחר והמודלים עצמם והמודל הכלכלי שעומד מאחוריהם נמצא בהשתנות תמידית. זה בעצם אומר שמשקיע בחברה בוגרת יכול להכנס לחברה עפ פרופיל סיכון של חברה צעירה - כשהוא נכנס להשקעה במכפיל קצב הכנסות סופר גבוה, ויודע שיש סיכוי טוב שהחברה לעולם לא תגיע לשווי שלה בגיוס. הוא בעצם מהמר על כך שהחברה תהפוך לאחת ממובילות קטגורית השוק שלה ואם כן, היא תזכה לשווי של עשרות מיליארדי דולר".
"כמובן, שאם קיימת תוכנית לשפר את הרווח הגולמי בחברה או שהנתון כשלעצמו הולך ומשתפר - אני לא רואה בעיה להשקיע בחברה כזו, אבל בחלק גדול מהמקרים שאנחנו עדים להם, אין מחשבה בכיוון הזה", אומר גיטר.
גיטר מודע לכך שישראל לא נמצאת במצב של יתרון יחסי בתחום ה- AI ביחס למדינות אחרות: "נתח השוק של החברות הישראליות בתחום הזה קטן מהנתח זלה בשווקים אחרים", הוא אומר. "אבל אנחנו רואים כאן חברות שמאמנות מודלים של AI לתחומי תעשייה שונים ועושות זאת ממקור ראשון - למשל אקסודיגו בה השקענו, מנתחת את המידע שהיא מקבלת מחיישני תת הקרקע שלה וקשה יהיה להתחרות בה בהתחשב בכל המידע שהיא אוספת ומאמנת את המודל שלה על גבו. סגמנט נוסף של חברות AI קשור בתשתיות כמו אחסון, מידע וסייבר. עוד לא הגענו לשוק הזה בישראל, אבל אני חושב שנוכל להגיע לכל קרן ישראלית שעוסקת בתחום ולהתחרות על העסקאות הטובות".
על פתיחת פעילות רשמית של הקרן דווקא בישראל בימי המלחמה אומר גיטר כי "הקרן מאמינה ביתרון היחסי של היזם הישראלי ביצירתיות ומובילות טכנולוגית אבל היא גם מבינה שהסיכון הגיאופוליטי של ישראל נמוך ממה שהיה מזה זמן רב בכל מדד: שער הדולר אל מול השקל; החוסן של הבורסה בישראל; השקעות ההון סיכון המצרפיות ברבעון האחרון - כל מדד מראה שרמת הסיכון העתידי כאן נמוכה".