גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוגד הדילול החדש של משקיעי ההייטק: הקרן האמריקאית שמגיעה לישראל עם צ'ק של 150 מיליון דולר

גל גיטר מביא את קרן אלפא לישראל, עם הקצאה מוערכת של כ- 150 מיליון דולר להשקעה בחברות סטארט-אפ צומחות ● כך מצליחה אלפא להיכנס לעסקאות הנחשקות ולהביא מאות משקיעים לפתוח את המספרים הכמוסים ביותר בפניהם

גל גיטר / צילום: Alpha partners
גל גיטר / צילום: Alpha partners

בסוף השנה שעברה עבר הסניף הישראלי של הקרן האמריקאית אייבקס (Ibex) מתיחת פנים: שני השותפים שניהלו אותו, ניקול פריאל וגל גיטר - עזבו את הקרן, כל אחד מסיבותיו, ובהמשך גם עזבו מנהלי ההשקעות הצעירים שעבדו עמם. פריאל, שהיתה אמונה על השקעות בסטארט-אפים צעירים סיימה את עבודתה והקימה קרן הון סיכון משל עצמה בשם קינטיק קפיטל להשקעות בשירותים דיגיטליים לצרכן הסופי, ואילו גל גיטר, שניהל את תחום הצמיחה בקרן, חיפש את הדבר הבא לאחר שבאייבקס החליטו על שינוי אסטרטגי בהקשר לחברות הצמיחה, אך הוא נותר יועץ לקרן הסקנדרי שלה. כיום מנהלים את ההשקעות מטעם הקרן בישראל השותפים אהרון רינברג ועדי דנגוט זוקובסקי.

אנתרופיק שוברת שיאים: גייסה סכום של 13 מיליארד דולר לפי שווי דמיוני
משלחת של אנבידיה הגיעה לארץ. מי העיר שאולי תזכה בקמפוס הענק?

כעת מתברר כי התחנה הבאה בקריירה של גיטר היא קרן אלפא (Alpha Partners), קרן אמריקאית המנהלת 450 מיליון דולר שמקימה בימים אלה לראשונה פעילות ישראלית. לפי ההערכה, גיטר ינהל הקצאה של 150 מיליון דולר מתוך הקרן להשקעה בחברות הייטק צומחות ישראליות באופן ששונה מהותית מפעילות של קרן הון סיכון סטנדרטית.

שלא כמו קרנות הון סיכון זרות רגילות הפעילות בארץ - סקויה, לייטספיד, אינדקס או אינסייט - אלפא לא מחפשת להוביל סיבובי גיוס בחברות, ובשונה מקרנות ישראליות הממוקדות בסטארט-אפים צעירים או חדשים - היא לא עוסקת באיתור בוגרי יחידות הסייבר של 8200 כדי להיות המשקיעה הראשונה בהם.

הקרן מציעה לקרנות הון סיכון קטנות, בדרך כלל כאלה שמנהלות כמה עשרות מיליוני דולרים או למשקיעים פרטיים מעין עסקת חבילה: האפשרות לגייס מימון עבור השקעה בחברה ספציפית כדי לשמר את חלקו היחסי של המשקיע בעוגת בעלי המניות, ולהימנע מדילול. בתמורה לכך, במקרה של אקזיט, אלפא תחלוק עם המשקיע בכספים שחולקו, בדרך כלל בשיעור של כ- 25% מכספי האקזיט שהוחזרו לה (תשלום המכונה בתעשייה כתשלום ה"קרי").

בכך, היא מאפשרת בעצם למשקיעים הקטנים יותר להיות שותפים לאקזיטים המשמעותיים של חברות הפורטופליו שבהם השקיעו בשלבים המוקדמים, כאשר אלה יוצאים להנפקה או למכירה. "לכמעט 90% מכלל החברות שיוצאות להנפקה יש משקיעים קטנים שמנהלים פחות מ- 100 מיליון דולר, אלא שבגלל מגבלות הון - המשקיעים הללו לא מנצלים את היכולת שלהם להימנע מדילול כששווי החברה עולה במהלך סיבובי הגיוס הבאים", אומר גל גיטר לגלובס. "קרן שגייסה 50 מיליון דולר כל חייה, לא יכולה להשקיע בבת אחת שליש או רבע מהקרן שלה בסיבוב חדש או לגייס מבחוץ בבת אחת 8 מיליון דולר כדי לשמור על חלקה בחברת המטרה במקרה של סיבוב גיוס הון חדש".

חשיפה לנתונים של מאות חברות בצמיחה

וכאן מגיע ההישג המשמעותי של אלפא: הקרן שכנעה מאות קרנות לפתוח את הספרים הפיננסיים של אלפי חברות כדי לבחון כניסה להשקעה בהם על מנת לקבל את ההחלטה האם להשתתף בשמן בסיבובי הגיוס ולחלוק עמן בעתיד בהכנסות מאקזיטים. היא עשתה זאת על ידי הקמה של "חברות למטרות מסוימות" (SPV), גופים פיננסיים שעוסקים בדרך כלל בגיוס הון לטובת סבבי גיוס, ובאמצעותן היא משקיעה בשם הקרנות הותיקות.

בזכות הרשת שטוותה עם 1,300 קרנות קטנות ובינוניות ברחבי העולם - גם בישראל - הצליחה אלפא להשיג חשיפה לנתונים הכמוסים של מאות חברות הייטק צומחות מדי שנה, לאחר חתימה על הסכמי סודיות. בשנה שעברה, נערכו 1,600 סיבובי גיוס לחברות צמיחה, מתוכן בחנה אלפא 800 עסקאות וביצעה בסופו של דבר חמש השקעות.

סך הכל ביצעה הקרן עד היום חמש השקעות בישראל גם כאשר לא התקיימה הקצאה מקומית, בהן זירו נטוורקס ואקסודיגו במהלך השנה, וקודם לכן השקעות כמו סנטריס, וורום ווי-לאבס בעבר.

עם ההקצאה החדשה, מתכוונים בקרן להשקיע ב- 15 חברות ישראליות בהיקפים שינועו בין 3 ל- 12 מיליון דולר לחברה, ויתמקדו בשלבי הגיוס המאוחרים (B עד D) תוך העדפה לחברות שצומחות בלפחות 150% בשנה, שמייצרות הכנסות בקצב שנתי של מעל ל- 10 מיליון דולר ופונות לשוק שגדול מ- 10 מיליארד.

החשיפה הגבוהה של אלפא למספר גבוה במיוחד של חברות בשלבי הצמיחה הקריטית מספקת לה תמונה מלאה על ההתנהלות של שוק הטכנולוגיה - גיטר מספר על צמיחה מהירה מאוד, לפעמים אסטרונומית בהכנסות וברווחים של חברות שמובילות את הקטגוריות השונות בתחום הבינה המלאכותית, אך במקביל מדווח על תופעות שליליות שצצות בענף בשל התלות ההולכת וגוברת במודלי השפה וקהות החושים שפיתחו משקיעים רבים: "חברות ה- AI שנמצאות בין המובילות בקטגוריות השונות בתחום- בין אם אלה חברות מודלי שפה, חברות שמיישמות AI לענפי תעשייה שונים או חברות של תשתיות AI בתחום האחסון, הדאטה או הסייבר - הן חברות שצומחות בקצבים שלא ראינו בשום מקום, בשיעור צמיחה הרבה יותר גבוה מזה שראינו ב- 2021", אומר גיטר. "אלה חברות שקצב הצמיחה שלהן יכול לנוע בין 200%-600%, שההכנסות שלהן יכולות בתוך שנה אחת לעלות מ- 8 ל- 40 מיליון דולר, או מ- 40 ל- 200 מיליון - ואנחנו רואים את זה במספר לא מבוטל של חברות".

"המשקיעים נכנסים בכל מחיר"

עם הצמיחה האדירה בשל הביקוש הגובר לטכנולוגיות AI והיעילות הגדלה, מזהה גיטר גם אפקט שלילי שמסנוור את המשקיעים מפני ירידת הרווח הגולמי בסגמנט נרחב של חברות ומזהיר מפני תלות יתר במודלי השפה: "המשקיעים עדים למגמה של צמיחה מהירה מאוד והווצרות של שוק ענק, ובמידה רבה זה מחזיר אותנו לימים שבהם משקיעים רוצים להיכנס בכל מחיר להשקעה בחברות מסוימות, כשפרמטרים כלכליים חשובים כמו רווח גולמי נמוך או תלות יתר במודלי השפה - כמעט לא משנה להם. השימוש במודלי שפה, שפותחו לרוב בחברות אחרות, גורע מהרווחיות של החברות, ומוסיף גורם סיכון משמעותי, מאחר והמודלים עצמם והמודל הכלכלי שעומד מאחוריהם נמצא בהשתנות תמידית. זה בעצם אומר שמשקיע בחברה בוגרת יכול להכנס לחברה עפ פרופיל סיכון של חברה צעירה - כשהוא נכנס להשקעה במכפיל קצב הכנסות סופר גבוה, ויודע שיש סיכוי טוב שהחברה לעולם לא תגיע לשווי שלה בגיוס. הוא בעצם מהמר על כך שהחברה תהפוך לאחת ממובילות קטגורית השוק שלה ואם כן, היא תזכה לשווי של עשרות מיליארדי דולר".

"כמובן, שאם קיימת תוכנית לשפר את הרווח הגולמי בחברה או שהנתון כשלעצמו הולך ומשתפר - אני לא רואה בעיה להשקיע בחברה כזו, אבל בחלק גדול מהמקרים שאנחנו עדים להם, אין מחשבה בכיוון הזה", אומר גיטר.

גיטר מודע לכך שישראל לא נמצאת במצב של יתרון יחסי בתחום ה- AI ביחס למדינות אחרות: "נתח השוק של החברות הישראליות בתחום הזה קטן מהנתח זלה בשווקים אחרים", הוא אומר. "אבל אנחנו רואים כאן חברות שמאמנות מודלים של AI לתחומי תעשייה שונים ועושות זאת ממקור ראשון - למשל אקסודיגו בה השקענו, מנתחת את המידע שהיא מקבלת מחיישני תת הקרקע שלה וקשה יהיה להתחרות בה בהתחשב בכל המידע שהיא אוספת ומאמנת את המודל שלה על גבו. סגמנט נוסף של חברות AI קשור בתשתיות כמו אחסון, מידע וסייבר. עוד לא הגענו לשוק הזה בישראל, אבל אני חושב שנוכל להגיע לכל קרן ישראלית שעוסקת בתחום ולהתחרות על העסקאות הטובות".

על פתיחת פעילות רשמית של הקרן דווקא בישראל בימי המלחמה אומר גיטר כי "הקרן מאמינה ביתרון היחסי של היזם הישראלי ביצירתיות ומובילות טכנולוגית אבל היא גם מבינה שהסיכון הגיאופוליטי של ישראל נמוך ממה שהיה מזה זמן רב בכל מדד: שער הדולר אל מול השקל; החוסן של הבורסה בישראל; השקעות ההון סיכון המצרפיות ברבעון האחרון - כל מדד מראה שרמת הסיכון העתידי כאן נמוכה".

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

בכיר אמריקאי סותר את הדיווחים: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע

הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית