גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נמות ולא נתקף": מרד המסים החדש של התחבורה הציבורית

יותר נוסעים בוחרים לא לשלם באוטובוסים, כשתירוצים כמו המחירים הגבוהים, השירות הרעוע והתחושה שהמדינה מתעמרת באזרחים - הפכו את ההתחמקות לאקט אידאולוגי כמעט ● את המחיר משלמים כולנו, ולא רק בכסף או בשחיקה המוסרית, אלא גם בתפקוד התחבורה הציבורית

לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock
לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock

לפני כחצי שנה זכה יאיר לפיד ללא מעט לעג ציבורי כשאיים במרד מסים. ולא רק בגלל שמדובר בגניבה מהכיס של כולם. רובנו הרי שכירים, והעצמאים למדו שהמדינה יודעת היטב לגבות מהם את שלה, אם צריך בתוספת ריביות, קנסות ועיקולים, לפני שנגיע בכלל למישור הפלילי. לכן, הקריאה נשמעה אז כמו עוד סיסמה ריקה של פוליטיקאים.

2 גזרות משמעותיות יירדו מהשולחן? מאחורי האיום של סמוטריץ'
דרמה נדל"נית: לב אזור הביקוש הפך לפריפריה החדשה של מחירי הדירות

ובכל זאת, לפעמים כל מה שצריך הוא תירוץ אידאולוגי כדי להעלים מס. כשאפשר להאשים את המדינה שהיא "גונבת מאיתנו בחזרה" או סתם מתעמרת בנו, המצפון מתנקה בקלות. כך נולדה תופעה שהולכת וצוברת תאוצה - ישראלים שבוחרים לא לשלם על נסיעות בתחבורה ציבורית. אחרי ששמעתי לאחרונה בעצמי לא מעט עדויות כאלו, גם ממקור ראשון, אפשר בהחלט לומר שזו לא עוד תופעה שולית או הזויה.

איך זה עובד בפועל? השיטה פשוטה להכעיס: סורקים את הברקוד באפליקציה בעלייה לאוטובוס, אבל לא מאשרים את התשלום עד שהפקח יעלה. אם הוא לא עלה - נסעת חינם. אם כן - תיקפת "בזמן". אפילו בלי הסיכון של הקנס, בסך מקסימלי של 180 שקל. העניין המרכזי הוא התירוצים: כי המחירים קפצו ללא שום שיפור בשירות. כי שרת התחבורה מטיילת בחו"ל במקום לטפל במשבר בכבישים. כי מנגנון ההנחות מציע אותן בעיקר למגזרים מאוד מסוימים. ברשתות כבר מסתובבת סיסמה חדשה - "נמות ולא נתקף". מחאה מול ממשלה שהשלימה כנראה עם "נמות ולא נתגייס".

כשאין נתונים מדויקים, קל לעצום עיניים

החלק המדאיג הוא שלמשרד התחבורה ולחברות המפעילות אין כמעט אינטרס לטפל בתופעה. החברות מקבלות כסף מהמדינה בעיקר לפי קילומטראז' של האוטובוסים, ולא לפי מספר נוסעים משלמים (מה שיכול להסביר למשל למה הם דוהרים בכביש ולא טורחים לעצור לכם פה ושם). לפני כשנה כתב אמנם אריה זדה, מנהל אגף סובסידיות במשרד התחבורה, לד"ר רוני בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהם עובדים שם על "גיבוש הסדר ענפי חדש, שיגדיל את החשיפה של המפעילים לתיקופי נוסעים", אבל זה עדיין לא קרה.

עוד סיבה שניתן כל כך בקלות לעצום עיניים, היא שלאף אחד אין מושג כמה באמת אובד בדרך בגלל אי־תיקוף בתחבורה הציבורית. חלק קטן מהאוטובוסים סופרים את הנוסעים בפועל, ובכלל לא בטוח שהספירות שמתבצעות אמינות מספיק. ומה שלא רואים, לא קורה.

לפחות כרגע, כל מספר זוכה בניסיון לכמת את אובדן ההכנסות. בדיון שנערך בכנסת לפני כשנה, נציגי משרד התחבורה והאוצר העריכו ששיעור האי־תיקוף באוטובוסים הוא כ־20%, "והדבר מוביל להפסד של 600 מיליון שקל למדינה". בדיון אחר, בפברואר 2024, מסר נציג משרד התחבורה אומדן של 300 מיליון שקל. במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו שהם בכלל קיבלו ממשרד התחבורה מספר אחר - 500 מיליון שקל.

ובמקום מספרים מדויקים, מבלבלים אותנו עם סטטיסטיקות לא ממש רלוונטיות. לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנת 2024 מספר תיקופי הנסיעות באוטובוסים בקווים קבועים עמד על 769.8 מיליון, עלייה של 6.8% לעומת 2023. בלמ"ס גם ציינו כי "מספר התיקופים נמוך מעט (0.4%) ממספרם ב־2019, אז הוא עמד על 773 מיליון, כלומר הוא כמעט חזר לרמה שבה היה לפני משבר הקורונה". מה שלא נכתב זה בכמה צמח מספר האנשים שנוסעים באוטובוסים - כלומר כמה אנשים נוסעים בלי לשלם. לפי נתוני משרד התחבורה עצמו, ב־2024 נרשמו 904 מיליון נסיעות בתחבורה ציבורית, עלייה של 7.9% לעומת 2023 (838 מיליון).

רק בשבוע שעבר חזרתי מביקור קצר בבודפשט, מופת של תחבורה ציבורית יעילה. כמעט בכל נסיעה נתקלתי בפקח - לעיתים גם אחרי שירדתי מהאוטובוס. ובישראל? חברות האוטובוסים עצמן הן שגובות את הקנסות ומקבלות 92% מהסכום, אבל הן יודעות לומר ששיעור הגבייה שלהן נמוך, החשש מאלימות גבוה, ובשורה התחתונה זה פשוט לא משתלם להן ולא מחזיר את עלות מנגנוני הפיקוח. התוצאה: אין כמעט אכיפה, והתופעה כנראה רק מתגברת.

הבעיה האמיתית חמורה יותר מאובדן של כסף

קל לחשוב שהנזק שולי. הרי המדינה מסבסדת את התחבורה הציבורית בכ־17 מיליארד שקל בשנה. אז מה אם הולכים לאיבוד עוד כמה מאות מיליונים? אבל הבעיה האמיתית עמוקה הרבה יותר. כשנתוני התיקוף משמשים כנתוני הנסיעה בפועל, המשמעות היא שגם תכנון הקווים נשען על נתונים שקריים או לפחות מאוד חלקיים.

זה אולי מתחיל כקומבינה ישראלית קטנה - עוד דרך "להחזיר למדינה". אבל כשהתחבורה הציבורית הופכת לזירה של מרד מסים שקט, כולנו משלמים את המחיר. לא רק בכסף ובשחיקה מוסרית, אלא גם בתחבורה ציבורית עוד פחות מתפקדת.

כוכבי השבוע

מצוין: הכישלון המפואר של וורן באפט
וורן באפט, שרק לפני שבוע חגג 95, לימד השבוע את מיליוני המשקיעים המעריצים אותו עוד פרק מפואר - דווקא בעקבות כישלון מהדהד.

לפני עשור, פעל באפט בנחישות ובביטחון למזג שתי חברות ענק בתחום המזון, מהלך שיצר את הענקית קראפט היינץ. והשבוע, לאחר צלילה של המכירות ונפילה של שווי הקבוצה בבורסה (יותר מ־20% בשנה האחרונה), הוחלט לפצל אותה בחזרה לשתי חברות עצמאיות שייסחרו בנפרד. התברר שאחת ועוד אחת לא שווה שלוש, ואפילו לא שווה שתיים. טעינו ונתקן.

בלתי מספיק: רמי לוי בעיקר עושה לביתו
בטעם חמוץ מעט יצאה לדרך הנפקת אימפריית הנדל"ן של רמי לוי. גיוס מתוכנן של 900 מיליון שקל, לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל שיהפוך אותה לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות והחשובות בבורסה שלנו.

ידוע ומקובל שבעלי שליטה מנצלים מכירת מניות לציבור גם כדי לעשות לביתם. אבל לוי, שאוהב יותר מהכל לשדר עממיות ופשטות, הלך הכי רחוק שאפשר. תשקיף ההנפקה המתוכננת גילה כי שני שלישים מהכסף בהנפקה יזרמו לכיסם של בעלי השליטה, רמי (היו"ר) ורעייתו עליזה (המכהנת כגזברית ראשית בחצי משרה). מאות מיליונים, עוד לפני שהציבור ירוויח שקל על השקעתו. רק 240 מיליון שקל מכספי הגיוס ישמשו לפעילות השוטפת.

במקביל, שורה ארוכה של בני משפחה יזכו מיד להקפצת שכר של מאות אחוזים. וכך, המשקיעים יגלו שחלק גדול מההכנסות נחתכות בדרך לרווח, לטובת חגיגת שכר משפחתית במיוחד.

ובהפוך על הפוך, אותם רבים שמכנים את באפט כבר עשרות שנים "האורקל מאומהה", הבינו שוב שאין לו באמת יכולת ניבוי קסומה. מה שהוא מציע זה בסה"כ מודל של השקעות וניהול ברור ומסודר - כזה שדורש בעיקר סבלנות, מבטיח כישלונות לצד הצלחות, ובגלל זה יחיה גם הרבה אחרי מות האגדה (עד 120).

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם