גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים שמייצרים טילים בעשירית מחיר ורוצים להתחרות ברפאל

בשקט בשקט מתגבשת בתל אביב תעשייה חדשה: יזמי הייטק צעירים מפתחים טילים ומיירטים מוזלים, שנועדו להתמודד עם רחפנים ונחילי כטב"מים - איום שהולך ומשתכלל ● מאחורי הקלעים מדובר במרוץ יקר, חשאי ורווי סיכונים - שבו גם טעות קטנה אחת עלולה למחוק שנים של פיתוח

מיירט ''טמיר'' משוגר מסוללת כיפת ברזל (בעיגול: המשקיע פיטר ת'יל) / צילום: דוברות משרד הביטחון
מיירט ''טמיר'' משוגר מסוללת כיפת ברזל (בעיגול: המשקיע פיטר ת'יל) / צילום: דוברות משרד הביטחון

יזמי הייטק ישראלים הפכו כבר מזמן לאורחים קבועים במשרד הביטחון ובמפא"ת - מפקדת פיתוח אמצעי לחימה - עם רחפני תקיפה ומערכות שליטה ובקרה שמאתגרים את הדומיננטיות של הענקיות הביטחוניות בשוק. כעת, גל חדש של חברות צעירות שהוקמו בשנה האחרונה תופס נישה שנראית יקרה ומסוכנת הרבה יותר: פיתוח של טילים ומיירטים בעיקר לשימושים קצרי טווח, כמו יירוט של כטב"מים, טנקים, משוריינים או משגרים.

השבוע בתעשיות הביטחוניות | הניסוי הצליח, והעסקה של ענקית הנשק הישראלית יצאה לדרך
מקרון ניסה לפגוע בתעשיות הביטחוניות הישראליות, אבל נכשל

האם לחברות הסטארט־אפ יש סיכוי אמיתי להתחרות בהצלחה בחברות כמו רפאל או התעשייה האווירית, שמאחוריהן הצלחות כמו טיל הנ"ט ספייק ומיירטי הטמיר המשמשים את כיפת ברזל? מלחמת חרבות ברזל הבהירה היטב את חוסר הסימטריה שבמחירים בין המיירטים הישראלים, שעלותם נעה בין עשרות אלפי דולרים למיליונים, לבין עלותם של האיומים המעופפים - בדרך כלל רחפנים או כטב"מים שעולים אלפי דולרים בודדים. כשאין מיירט זמין בסביבה, מוזנקים מטוסי קרב לצורך יירוט המטרות, באמצעות טילים יקרים אפילו יותר. הענקיות הביטחוניות לעיתים מוותרות על פתרונות זולים שדורשים פיתוחים מהירים, או שאינן מסוגלות להוריד את המחיר שהן דורשות בגלל מבנה העלויות הכבד - וכך נוצר ואקום שאליו נכנסים יזמים צעירים.

על פי הערכות בענף, הפיתוחים של החברות הצעירות יעלו כעשירית מחיר לכל קטגוריה. בעוד שמיירט טמיר עולה כ־150 אלף דולר, מיירט חכם מקביל צפוי לעלות כ־15 אלף דולר. החיסכון המשמעותי יותר הוא בהגנה מפני טילים היפרסוניים, שיירוט שלהם יוזל מ־50 מיליון דולר ל־1-2 מיליון דולר.

תחת מעטה חשאיות: גם ת'יל בפנים

בישראל פעילות לפחות שלוש חברות פרטיות וצעירות שמתנסות בפיתוח טילים מוזלים מסוגים שונים, רובן אלמוניות. המסקרנת שבהן היא קובננט (Covenant) של היזם והמשקיע מייקל קאופמן, מנהל השקעות בקרן של משקיע־העל פיטר ת'יל. קאופמן עלה לישראל ומנהל כאן חברת בת של חברה אמריקאית בשם Covenant Industries, כך על פי רשם החברות.

על פי ההערכה בתעשייה, מי שעומד מאחורי ההשקעה בחברה הוא ת'יל עצמו באמצעות קרן פאונדרז פאנד, שגם מושקע בסטארט־אפים נוספים בתחום הביטחון וכן בחברות המצליחות והצומחות ביותר בתעשייה: יצרנית הטילים והמל"טים אנדוריל ויצרנית מערכות השו"ב פלנטיר. ת'יל מקורב מאוד לגורמים בממשל האמריקאי ובפנטגון, והוא מתחזק קשרים טובים גם עם מערכת הביטחון הישראלית. בשנה שעברה צולם לצד ראש מפא"ת דני גולד, כאשר בא לביקור בישראל כדי לחתום על הסכם בין פלנטיר למשרד הביטחון.

קובננט שומרת על חשאיות מירבית, היא לא מחזיקה באתר אינטרנט ומנהליה חומקים מהתקשורת. גם היזם משה באום, ישראלי המתגורר בטקסס שעבד בעבר כמהנדס מכונות בכיר בספייס אקס, טסלה ואפל, עובד על פיתוח רקטות דלק מוצק לטווחים קצרים ומטרות מדויקות - בעיקר נגד רחפנים או נחילי רחפנים. על פי PitchBook, החברה, ששמה Wild West Systems, גייסה סיבוב הון ראשוני בהובלת המשקיע הישראלי אלכסנדר לזובסקי.

החברה המשותפת שגייסה 300 מיליון דולר

חברה נוספת בתחום היא אייפקס (Aphex) של מושיק כהן, לשעבר מנהל קבוצה בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. בחברה פיתחו מעין קופסת בקרה חכמה שמאפשרת להסב פצצות, מיירטים או אפילו רחפנים לחכמים יותר על ידי שילוב חיישנים ומערכת ניווט מתוחכמת לצורך יירוט של איומים קצרי טווח. לאחרונה, הסבה החברה פצצת JDAM למיירט אווירי, כזה שניתן לירות אותו על כטב"מים או רחפנים גם ממטוסי קרב - ולהחליף את טילי היירוט היקרים בפצצות זולות שעלותן כ־50 אלף דולר בלבד.

בימים האחרונים הקימה אייפקס חברה בת משותפת לה ולחברת ויז'ן ווייב האמריקאית - חברת דיפנס־טק קטנה שהוקמה בקיץ האחרון על ידי הישראלי נועם קניג, תושב ונקובר שמתמחה בשנים האחרונות בבניית מיירטים, ושמוזגה באמצעות SPAC באוגוסט. כיום היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 140 מיליון דולר. לגלובס נודע כי החברה המשותפת גייסה יותר מ־300 מיליון דולר מנציגי משפחת רוקפלר וקרן ההשקעות של מייסד גוגל סרגיי ברין, לפיתוח מיירט מבוסס רחפן לאיומים קרובים - כמו טילי נ"ט, רחפנים או כטב"מים.

עיקר הקושי: רישוי, אישורים ושטחי אימון

חברות הטילים הפעילות בישראל נוטלות סיכון משמעותי בבוחרן לפעול בתחום. פיתוח טיל הוא משימה מורכבת שאורכת זמן רב ודורשת מומחיות טכנית רבה, אך עיקר הקושי כרוך בהשגת רישיונות ואישורים מספקים ובהשגת שטחים לאימונים. לא בכדי בוחרות רוב חברות הדיפנס־טק להתמקד תחילה במוצרי תוכנה, כפי שעושה למשל חברת קלע של היזמת חמוטל מרידור, לשעבר מנכ"לית פלנטיר ישראל.

על מנת לפתח טיל נדרשים הסטארט־אפים לתהליך מורכב הכולל תחילה סיווג של המוצר שלהם כ"ציוד ביטחוני" או "דו־שימושי" באגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון, וכן להוציא רישיון פיתוח וייצור טילים, במסגרתו יש מספר תהליכים מורכבים הכוללים את שלב הפיתוח ורק לאחר מכן את אישור שלב הייצור. לאחר מכן עליהן להשיג רישיונות מיוחדים במשרד לאיכות הסביבה, בהם רישיון מפעל נפיצים, היתר רעלים, סיווג חומרים נפיצים, וכן אישורי איכות סביבה וסייבר בדבר עמידה בתקני איכות ובקרה בינלאומיים. לבסוף, הם נדרשים לאישור יצוא באפ"י עבור כל לקוח בנפרד ועבוד כל מדינת יצוא. כדי למכור לכוחות הביטחון בישראל, עליהם לקבל הסמכה מבצעית ולעבור ניסויי ירי בשטחי צה"ל לצורך קבלת התעודות הרלוונטיות.

אלא שגם פיתוח הטיל הטוב ביותר עשוי שלא להספיק: כדי להצליח נדרשות החברות לפתח מערכות תוכנה מורכבות שיפעלו בתיאום מושלם עם החומרה, ולעמוד בתהליכי בדיקות מורכבים - כך שכל טעות עלולה להחזיר את פיתוח הטיל לאחור ולגרום לנזקים של מיליוני דולרים.

האם יש לסטארט־אפים סיכוי אל מול חברות כמו רפאל, התעשייה האווירית, או לחלופין אל מול הסטארט־אפים האמריקאים שגייסו מאות מיליוני דולרים לפיתוח טילים - בהם קסטיליאון האמריקאית שגייסה 350 מיליון דולר בהובלת קרן לייטספיד לפיתוח טילים היפרסוניים מוזלים, או מאך מקליפורניה שגייסה לאחרונה 100 מיליון דולר כדי לייצר טילי שיוט מוזלים? ככל הנראה הסיכויים לכך נמוכים, אך חברות שיתמקדו בשכבות התוכנה והבינה המלאכותית ולא בתחום החומרה, יהיו בעלות סיכויי הצלחה גבוהים יותר.

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים