מפעל אלומיניום בסין / צילום: Shutterstock
ב-27 בספטמבר היה אמור לחול מס של מעל 100% על רוב יבוא האלומיניום מסין, מוצר שיש לו תועלות רבות בתעשייה ובבנייה, בעקבות תלונות של מפעלים ישראלים על "מחירי היצף" נמוכים מדי מצד היצרנים בסין. אך גם עלו חששות, למשל בתחום השיפוצים שזוכה לביקוש רב בעקבות המערכה מול איראן, לעליית תשומות שייקרו את השיפוצים והבניה. בעקבות זאת, משרד הכלכלה החליט לרכך את ההחלטה, להחריג מספר מוצרי אלומיניום ולדחות מעט את ההחלטה ל-1 בנובמבר הקרוב. זאת בפעם השנייה, לאחר שבעקבות המלחמה באיראן החלת ההיטל נדחתה לסוף ספטמבר. היטל ההיצף יחול לחצי שנה, ולאחר מכן שר האוצר סמוטריץ', שהתנגד להיטל היצף בעבר, יידרש לאשר אותו.
● מס של עד 146% על יבוא אלומיניום עשוי להקפיץ מחירים בענף הבנייה
● בדיקת גלובס | ההיטל שמחסל פרויקטים של התחדשות עירונית
על פי הודעת משרד הכלכלה "לאחר שקיבל הממונה מידע רב נוסף מכלל הצדדים לחקירה [...] מצא הממונה כי נדרש היטל היצף בשיעורים מעודכנים". ספציפית "עודכן ההיטל שנקבע בהחלטה המקדמית משיעור של 110% בממוצע ו- 146% ליתר התעשייה הסינית, לשיעור של 37% בממוצע בלבד בממצאי החקירה הסופיים עבור 14 חברות סיניות המייצאות לישראל", וזאת מלבד חברה סינית מסוימת ששיעור ההיטל עליה יישאר 105%, כמו גם כל החברות שלא שיתפו פעולה עם החקירה של משרד הכלכלה. בנוסף, הם מעדכנים, גביית ההיטל תחל רק מה-1 בנובמבר.
מוצרי אלומיניום מסוימים יוחרגו לגמרי מהיטל ההיצף כמו "פרופילים בהם קיים עובי דופן קטן מ 1.2 מ"מ, פרופילים בעלי קוטר חוסם גבוה מ 370 מ"מ, פרופילים וחלקים העוברים עיבוד שבבי, עמודי תאורה מיוחדים מאלומיניום ומגוון מוצרים נוספים". לדברי הממונה על ההיטלים דני טל, מדובר ב"החלטה מאוזנת המגינה על תעשיית האלומיניום המקומית מפני יבוא במחירי היצף מסין הגורם לנזק לתעשייה המקומית ופוגע בתחרות ההוגנת, לצד החרגה מההיטל של טובין המשמשים ליצור מגוון מוצרי קצה שלא ניתן לייצרם בישראל או שקיים קושי באספקתם".
"צריך להיות קוסם כדי לספק סחורה"
כפי שפרסמנו בגלובס, יבואנים רבים סיפרו על קשיים שהם חווים בעקבות ההיטל: קובי, מנהל מחלקת אלומיניום באלבגינו, סיפר ש"כשאני מזמין סחורה מסין, לוקח לה בין 45 ל־60 יום להגיע לישראל. כל זה בהנחה שאין מלחמה, והנמל עובד. המשמעות היא שכבר ביולי לא יכולתי להזמין סחורה חדשה. אין לי סחורה, המפעלים מדברים איתי על אספקה אחרי החגים" ומדגיש כי אפשרי לייבא ממדינות אחרות כמו וייטנאם, אך הדבר דורש תהליך בירוקרטי ארוך. בן אור בוניאל, סמנכ"ל תפעול ב"ב.נ.ג אלומיניום" מוסיף: "צריך להיות קוסם כדי לספק סחורה. כבר פיטרתי 10 עובדים, הזמנתי מהארץ ולא מצליחים להביא בזמן".
לעומת זאת, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר הכחיש את הטענות למחסור באלומיניום, ואומר כי "כוח הייצור המקומי גדול פי כמה מהדרישה הקיימת". לדבריו, מה שמעכב את יצרני החלונות זה בכלל מחסור בזכוכית. הוא גם הכחיש שיש עליות מחירים, לפחות כרגע.
כעת, התאחדות התעשיינים מגיבים שהם "מצרים על ההחלטה לדחות שוב את כניסת הערובה הזמנית לתוקף ומצפים שהתהליך כולו, לרבות כניסת הערובה הזמנית לתוקף והטלת היטל ההיצף הקבוע, יושלם במהרה. מה שנכון לארה"ב, בריטניה, אירופה ולמערב כולו - נכון לבטח גם למדינת ישראל. יודגש, כי אין בארץ שום מחסור בפרופילים של אלומיניום, והקושי בענף הבנייה נובע ממחסור מסוים בזכוכית ובעיקר מהיעדר ידיים עובדות. הייצור בישראל והייבוא ההוגן, שאינו בהיצף, מספקים ביחד את כל הביקושים הנדרשים".
אך לעומת זאת, יבואנים רבים מתוסכלים מחוסר הוודאות בענף, לרבות שתי הדחיות והשינויים במוצרים ואומרים שהם "בתיסכולים מטורפים. מרגישים שמשחקים איתם. זו פרנסה של אנשים ואנחנו באוויר".
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר הוסיפה ש"מדובר בהחלטה שגויה מיסודה. אנחנו נמשיך להתעקש על עמדתנו. השתת היטל זו היא טעות מצערת והדיון הציבורי חייב להסתיים בביטולו. כבר היום השוק מתמודד עם חוסרים ועם עיכובים באספקת סחורה בשל אי הוודאות שבה מצוי השוק, והנה הוסיף הממונה עוד תקופת המתנה, על גב היבואנים וכל מי שעוסק בענף. לא ייתכן לאפשר פערים כאלו בסחורה בשגרה ובטח שלא במצב חירום. מדובר בחסם יבוא וכולנו מכירים בחוק הטבע הכלכלי, כשאין יבוא הריכוזיות חוגגת. המהלך הזה ייפגע בתחרות, פוגע בשירות, בזמני ההמתנה וצפוי לעלות מחירים".