מאיר שפיגלר, מנכ''ל חברת החשמל, בכנס צמיחת הקיבוצים 2025 / צילום: תמר מצפי
"חברת החשמל היום כבר רחוקה מלהיות מונופול. אנחנו בעד תחרות, אין לנו שום בעיה שיצרנים פרטיים מספקים חשמל במדינת ישראל ואנחנו מעודדים את זה, ובוודאי ככל שהדברים נוגעים לאנרגיה נקייה של אתרים סולאריים. חברת החשמל לא רוצה להיות מונופול בתחום במדינת ישראל, אבל היא רוצה להיות חלק בלתי נפרד ממערך ייצור החשמל, כי זה אינטרס לאומי. היא רוצה להיות חלק מהתחרות" - כך אמר היום (ב') מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס בקיבוץ שפיים.
● כנס צמיחת הקיבוצים | מנכ"ל דוראל: "ה-AI ידרוש המון המון חשמל, וישראל חייבת להיות שם"
● כנס צמיחת הקיבוצים | "רמ"י מבחינתנו זה גוף שלא עובד עבורנו אלא נגדנו"
שפיגלר הלין על כך שהמדינה לא מאפשרת לחברת החשמל להיות חלק מהתחרות. "כולם מדברים על תחרות אבל הם עושים הכל כדי לפגוע בה. הרי תחרות זה כמה שיותר גורמים שמספקים את החשמל, אבל גודעים את הרצון של חברת החשמל להיות חלק מהשוק התחרותי", אמר.
שפיגלר הוסיף: "אנחנו כרגע בפוטנציאל יכולים לספק כ-38% עד 40% חשמל לצורכי המשק. בפועל, אנחנו מספקים סדר גודל של 20-30-33% ממה נובע ההפרש? יכולת הייצור שלנו כ-38-40% מהאנרגיה מדינת ישראל אבל אנחנו לא קובעים מתי להפעיל תחנות. אנחנו תמיד אחרונים כמי שמוסיף את האנרגיה שנמצאת בחסר, כי מי שקובע לנו מתי להפעיל יחידות זו חברת נוגה. אנחנו סרים להנחיות שלה ועושים מה שהיא מנחה אותנו".
חברת החשמל מחוץ למשחק
התוצאה, אמר שפיגלר, היא שחברת החשמל יצאה מהתחרות. "בסוף חברת החשמל היום לא יכולה להתחרות בהפקת חשמל ותחרות על המחיר. הרגולטור אסר עלינו. אגב, האיסור הזה הוא משנת 2018, ואנחנו נמצאים אוטוטו בתחילת 2026. כשרוצים לרסן מונופול וקובעים כל מיני כללים זה בסדר גמור שמונעים ממנו לפגוע באלה שרוצים להיכנס לשוק, אבל אי אפשר לעשות את זה ללא מגבלת זמן. זה כבר סדר גודל עוד מעט של שבע שנים ויותר, ואנחנו רוצים להיות תחרותיים, לא רוצים סבסוד".
שפיגלר דיבר גם על העשייה של חברת החשמל ובין היתר על לוחות הזמנים לסיום פרויקט התקנת המונים החכמים (מונה אלקטרוני המאפשר לבצע מדידה רציפה של צריכת אנרגיה, לאגור את המידע ולבצע תקשורת דו-כיוונית). "אנחנו מתקינים בצורה מואצת מונים חכמים שלא צריך לגשת אליהם כדי לראות מה הייתה הצריכה של כל אחד ואחד מהתושבים. אלא אנחנו מקבלים בצורה שוטפת שידור סלולרי שמבטא את היקף הצריחה.
"מדוע זה חשוב וטוב? משום שהמונים האלה מאפשרים לכל אחד ואחד מהתושבים שמותקנים אצלו לקבל מידע שמאפשר להם לנהל בצורה מושכלת, בצורה כלכלית נכונה, את צריכת החשמל שלהם כי יש תעריפים שמשתנים וישנן כל מיני מערכות נוספות שמספקות חשמל היום, פרטיות וכאלה, ולכן טוב שללקוחות שלנו יהיה כלי ניהולי ממדרגה ראשונה בעת שהחשמל הופך להיות מאוד משמעותי בחיים השוטפים שלנו".
לדברי שפיגלר, הגם שקיומו של מונה חכם הוא תנאי לכניסתם של ספקי חשמל פרטיים במקום חברת החשמל לבתי הצרכנים, עדיין חברת החשמל מקדימה את הלו"ז להתקנת המונים. "חברת החשמל הייתה אמורה לסיים את ההתקנות של כ-3.4 מיליון שעונים חכמים במקום אותם שעונים ותיקים בשנת 2036. הפריסה התחילה בשנת 2020 ואנחנו נסיים את הפריסה הראשונה של כל 3.4 מיליון שעונים באמצע שנת 2028. זאת אומרת, אנחנו עושים את זה ב-50% מהזמן שעמד על הפרק בראשית הדרך. לכאורה זה נוגד את האינטרס שלנו, כי עד לאחרונה ספקים פרטיים יכלו לתת חשמל ללקוחות שחפצו בכך רק אם היה להם מונה חכם ולמרות זאת, חברת החשמל האיצה בצורה שהיא חריגה את התקנת המונים החכמים".
"הבירוקרטיה חונקת"
בהקשר של הקיבוצים התייחס שפיגלר לסוגיית "המחלקים ההיסטוריים", והבהיר כי הקיבוצים לא חייבים להעביר את הרשת לחברת החשמל, אבל בקיבוצים שכן רוצים לעשות זאת עלולים להתעורר מכשולים בעקבות דרישות המדינה כי לא יסופק חשמל ללא טופס 4 וטופס אכלוס. ("מחלק היסטורי" של חשמל, לרוב קיבוץ, הוא גוף בעל זכויות במקרקעין ותשתיות החשמל שלו, שסיפק חשמל לצרכניו (חברים או תושבים) עוד לפני הרפורמה בשוק החשמל. כיום, יש להם אפשרות לבחור אם להעביר את רשת החשמל שלהם לחח"י או להמשיך את פעילות החלוקה באופן עצמאי).
שפיגלר: "יש כ-240 מערכות שמוכתרות כמחלקים היסטוריים, שהם מקבלים מחברת החשמל מתח גבוה ומחלקים לתושבים. כתוצאה מכך יש להם בונוס של כ-7% בתעריף החשמל. חברת החשמל עושה את הכול מעבר למחויבות שלה וזה מתבטא בכך שאם יש קיבוץ, מחלק היסטורי, שחפץ לעבור חזרה לחברת החשמל ויש כאלה, בדרך כלל הקיבוצים הפחות חזקים, אז חברת החשמל נעתרת לעניין ומבצעת את כל מה שנדרש. אלא מה? יש רגולטורים ויש בירוקרטיה חונקת ולמשל, אחת מהבעיות הכי גדולות שבגלל חקיקה שעברה בכנסת ישראל בשנת 1981 אנחנו לא יכולים לחבר מבנים ומתקנים בלי טופס 4 וטופס איכלוס".
"עושים את העבודה של אחרים"
שפיגלר מתח ביקורת חריפה על רשויות התכנון והבניה בהקשר הזה כשאמר ש"חברת החשמל בעל כוחה הפכה להיות מעין גורם פיקוח של רשויות התכנון והבנייה. למה? על בסיס מה? אנחנו צריכים לספק חשמל, לתת אותו לכל מבנה שעמד בתקנות וסטנדרט תקני בטיחות, וזהו זה, אנחנו לא צריכים להיות גורם שעושה את העבודה של אחרים. יואילו בטובם כל מערכות התכנון והבנייה - גם אלה שנמצאים במשרד הפנים, ברשות מקרקעי ישראל, בוועדות התכנון והבנייה למיניהן של הרשויות המקומיות וכמובן גם היחידות שהן אוכפות את החוק - ויעשו את המוטל עליהם. יש להם תקציבים, הסמכות, ידע, ניסיון, יכולת ויש להם גם זכות קיום אם הם יעשו את המוטל עליהם. אני לא רוצה להתעסק בפיקוח ואכיפה של טופס 4 וטופס איכלוס. זה לא באג'נדה וזה לא במסגרת של חברת החשמל".
בעקבות המגבלות הללו הבהיר שפיגלר עלול להיות מצב שבו קיבוץ ירצה להתחבר לרשת החשמל דרך חברת החשמל במקום להשאר "מחלק היסטורי" אך חברת החמך לא תוכל לחבר את הבתים ואף תצטרך לנתק את חלקם. "אני עלול להיקלע למצב שאם יש מבנים שהם ללא טופס 4 וטופס איכלוס אני לא אוכל לחבר אותם לרשת החשמל ואפילו גרוע מכך - אני צריך לנתק אותם . זה עקב אכילס. אנחנו עלולים לגרום לנזק לכל מי שעד לאותו רגע היה מחובר לחשמל".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, קבוצת חיפה, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע