מפגינים פרו־פלסטינים מחוץ לשגרירות ישראל בלונדון / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim
בבריטניה נערכים כבר חודשים לתערוכת הנשק DSEI, המתכנסת לראשונה בלונדון מאז שפרצה המלחמה בעזה בעקבות התקפות הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023. קואליציה של ארגוני שמאל רדיקלי, ארגונים מוסלמיים וארגונים פרו־פלסטיניים קראה בשבועות האחרונים לחבור יחדיו כדי לשבש את התערוכה השנה. לפי פרסומים ברשתות החברתיות מדובר בקואליציה של 67 ארגונים לפחות, שמתמקדים בניסיון להפגין במיוחד ב־9 בספטמבר, יום הפתיחה של התערוכה, שתינעל ב־12 בספטמבר.
● אנטישמיות והטיות אנטי־ישראליות: הקונגרס פתח בחקירה נגד ויקיפדיה
● כותרות העיתונים בעולם | אנליסטים מעריכים: "מלחמה עם איראן - עד סוף 2025"
מי שהעניק להם גיבוי ציבורי משמעותי בימים האחרונים היה ראש העיר לונדון, סאדיק חאן, שקרא לסלק את התערוכה מהעיר שהוא עומד בראשה, בין היתר בשל "המלחמה הנוכחית של ישראל בעזה". הממשלה הבריטית הודיעה כי היא לא תאפשר הקמת "ביתן ישראלי" ולא תאפשר כניסה לנציגי משרד הביטחון, בניגוד לנעשה בשנים קודמות. ההחלטה נעשתה על רקע המלחמה בעזה, ומשקפת ניסיון בריטי "ללכת על חבל דק". חברות ישראליות לא ביטלו את השתתפותן במחאה על הצעד הממשלתי. "כל עוד נותנים לנו להציג את המוצרים בתערוכות הללו, אנחנו מרוצים", אמר גורם ביטחוני מחברה המשתתפת בכנס לגלובס.
מעוז של פעולות אנטי־ישראליות
בריטניה היא מעוז של פעולות פרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות, שהקצינו בחריפות בשנתיים האחרונות. ארגון "Palestine Action" שהוצא מחוץ לחוק על ידי שרת הפנים הקודמת איווט קופר, למשל, נקט פעולות אלימות נגד מתקנים של הצבא הבריטי, מתקני ייצור של חברות ישראליות מקומיות, השתלט על מבנים, השחית סוכנויות נדל"ן שהשכירו נכסים לחברות בנות של חברות ישראליות וגם חזיתות בנקים. הארגון מנסה כעת לאיים על הממשלה ב"שיתוק מערכת המשפט" על ידי הפגנות שבהן מפגינים מכריזים על תמיכה בו, עבירה פלילית הדורשת מעצר. לפני כשלושה שבועות נעצרו כ־400 מפגינים שהביעו בו תמיכה, ובסוף השבוע האחרון נעצרו קרוב ל־900 מפגינים, שיעמדו כעת בפני הליכים פליליים הכוללים קנסות ואיום במאסר.
בסוף השבוע טען ה"גרדיאן", שמשמש כבמה לקמפיין ביקורתי כלפי ישראל, כי חברה בת של אלביט בבריטניה פינתה אתר ייצור כתוצאה מפעולות מחאה, אך החברה הבהירה כי מדובר בדיווח מופרך לחלוטין, וכי המתקן פועל בהתאם לצרכי החברה.
גם בגרמניה נרשמה פעילות אנטי־ישראלית נגד חברות ביטחוניות ישראליות. השבוע פרצו פעילים של ארגון Palestine Action למטה של חברה בת של אלביט והשחיתו את המשרדים ואת הציוד.
ארגון אחר, המוביל הפגנות המוניות יותר אך אלימות פחות נגד ישראל הוא ה־CAAT ("קמפיין נגד סחר בנשק"). ארגון זה עומד בראש המחאה הנוכחית נגד השתתפות ישראל בתערוכת הנשק, המתקיימת במרכז הכנסים EXCEL שבלב בירת בריטניה. לפי הפרסומים שלו, 51 חברות ישראליות, כולל חברות בנות אירופיות, יציגו בתערוכה הנוכחית. הוא מיקד את הביקורת שלו בשלוש החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות אלביט (שתציג בתערוכה באמצעות החברה המקומית Elbit Systems UK), התעשייה האווירית ורפאל. הארגון האשים את הממשלה הבריטית ב"שותפות לג'נוסייד", ומארגני המחאות מקווים לעד 1,000 מפגינים השבוע בכניסות השונות לתערוכה.
בצד הישראלי אומרים כי אין ולא הייתה שום כוונה לצמצמם השתתפות, אבל יש סוג מסוים של "הנמכת פרופיל" לעומת שנים קודמות, בשל האווירה הציבורית. "מדובר בתערוכה ביטחונית חשובה, אולי אחת מהחשובות ביותר באירופה", אמר גורם ביטחוני ישראלי נוסף לגלובס. לדבריו, "המחאה נגד ישראל וההפגנות נגד חברות ביטחוניות שקשורות לישראל מתקיימות מזה שנים, במיוחד בממלכה המאוחדת שהפכה למוקד של פעילות נגד ישראל".
בכמה מהמקרים, הוא מציין, החברות המציגות הן חברות בנות אירופיות ובריטיות לחלוטין, המייצרות לשוק המקומי, מעסיקות עובדים וההנהלה שלהן היא מקומית. "בשורה התחתונה, אנחנו לא מרגישים שינוי בעניין בטכנולוגיה הביטחונית הישראלית, יומני הפגישות שלנו מלאים לגמרי וצריך להבדיל בין השכבה המצומצמת שמצליחה לעשות רעש בנושא, לבין הגורמים המקצועיים, משרדי ביטחון וצבאות, שמנצלים את התערוכות הללו כדי לקדם עסקים".
גורמים אחרים מציינים כי "בינתיים נראה שהעסקים כרגיל". הם מביעים חשש מסוים מתקריות מצולמות, כמו ניסיון להשחית ביתנים, להתעמת עם נציגים ישראלים ולהעלות את התיעוד לרשתות החברתיות ועוד. "אבל דברים כאלה כבר היו בעבר".
הממשלה הבריטית מנסה להלך בין הטיפות
בניגוד לצרפתים, שהחליטו לחסום את הביתנים הישראליים באופן חד־צדדי ערב קודם לתערוכת ה"יורו־סאטורי" בקיץ האחרון, הממשלה הבריטית ניסתה ללכת בין הטיפות בנוגע להשתתפות הישראלית, לפי נציג של אחת החברות המשתתפות בתערוכה בלונדון. "ההחלטה שלהם לא לאפשר השתתפות של ביתן ישראלי מצד משרד הביטחון אבל כן לאפשר לחברות ישראליות להשתתף מנסה לשדר מסר מורכב. מבחינתנו, כל עוד אנחנו יכולים להציג את המוצרים הביטחוניים הישראליים ולתת להם לדבר בעד עצמם - העניינים הם כרגיל".
הממשלה הבריטית גם השעתה כמה עשרות רישיונות יצוא של מוצרים צבאיים לישראל, בשל חשש לשותפות במעבר על החוק הבינלאומי בעזה, על בסיס בדיקה משפטית בריטית. היא ממשיכה לספק לישראל חלפים ורכיבים למטוסי 35־F, במסגרת שרשראות האספקה הגלובליות של הפרויקט. במקביל היא הודיעה על סנקציות על שרים ישראלים, הודיעה כי תכיר החודש במדינה פלסטינית והשעתה שיחות על הסכם סחר חדש בין המדינות. שרת הפנים החדשה שמונתה בסוף השבוע, שבאנה מחמוד, פרסמה בעבר תמונה של עצמה נושאת שלט "Free Palestine".
דעת הקהל בבריטניה פנתה בחדות נגד ישראל בתקופה האחרונה. סקר שיזם ארגון נגד אנטישמיות מצא כי 45% מהבריטים כעת משווים את פעילות ישראל בעזה למדיניות הנאצית נגד יהודים. לפני כשנה עמד שיעור המשיבים בחיוב על השאלה בנושא על 33%. בקרב צעירים המצב חמור יותר: 60% תומכים בעמדה זו ו־19% אמרו כי התקפות הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר "הן מוצדקות".