גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שבו הצרכנים הפסיקו לחפש תשובות, והתחילו לשאול שאלות

בעידן שבו גולשים מבקשים תשובות מכלי AI יותר משהם מחפשים בגוגל, מותגים חייבים לעבור שינוי תפיסתי ● במקום להתעסק בעצמם, עליהם להתמקד במה שהלקוח רוצה לשאול

הדרכים החדשות לגרום לצרכנים להכיר מותג / צילום: Gemini
הדרכים החדשות לגרום לצרכנים להכיר מותג / צילום: Gemini

הכותב הוא שותף ומנהל הדיגיטל בקבוצת הפרסום ברוקנר-יער-לוי

הצורך לתרגם את מחשבותינו למילות מפתח היה מאז ומעולם פשרה והתאמה של עצמנו למגבלות הטכנולוגיה. באופן טבעי אנחנו חושבים בשאלות מורכבות, כמו "מהם ההבדלים בין האייפון החדש לדגם הקודם" או "מה יותר משתלם כלכלית רכב חשמלי או בנזין?". עליית העוזרות הקוליות, ביניהן סירי ואלקסה, הייתה השלב הראשון שאפשר לנו לחזור לדבר בצורה טבעית, אך השימוש בהן התמקד בעיקר בפעולות נקודתיות.

המושג החדש שכל מנהל שיווק צריך להכיר: וייב מרקטינג
סמנכ"לי השיווק מסבירים: איך להיות מותג בישראל 2025
דעה, אמיר גיא | סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

השינוי העמוק יותר הוא לא טכנולוגי, אלא חברתי, וזהו המעבר מאמון במכונה לאמון בקהילה. הדורות הצעירים, ובמיוחד דור ה-Z, גדלו לתוך עולם מוצף במידע, ופיתחו ספקנות בריאה כלפי אלגוריתמים אנונימיים. עבורם, המלצה אותנטית מאדם אמיתי באינסטגרם או בטיקטוק אמינה יותר מאתר שמופיע במקום הראשון בגוגל. הם לא מחפשים סמכות טכנית, אלא הוכחה חברתית.

לתוך עולם שבו הציפיות של הצרכנים משתנות במהירות, נכנסה הבינה המלאכותית הגנרטיבית. המוביל שבהם, ChatGPT, היה הכלי הראשון שהנגיש תשובות ישירות למיליונים והפך לנקודת האל-חזור. ברגע שהצרכן חווה את הקלות בקבלת תשובה מסוכמת ומנוסחת היטב, החזרה לחיפוש הרגיל החלה להרגיש מיושנת.

הטכנולוגיה הזו לא נשארה סגורה באפליקציה אחת. ההצלחה המסחררת פתחה את הסכר, ותוך זמן קצר השוק הוצף במתחרים. פתאום, שמות כמו Gemini, Perplexity, Claude ו-Grok הפכו לחלק מהשיח.

עבור רובנו, ההבדלים ביניהם עדיין מרגישים מינוריים ובאים לידי ביטוי בתחושה, אישיות וסגנון תשובה, מאשר הבדל מהותי. אך המשמעות העמוקה יותר היא שקבלת תשובה ישירה באמצעות שיחה הפסיקה להיות ייחודית לאתר אחד, וחיפוש הפך ליכולת מובנית, שזמינה תמיד לענות על השאלה הבאה שלנו.

לזהות את השאלות

השינוי בהתנהגות הצרכנים אינו תאורטי, אלא מציאות עסקית מדידה. עלייתם של מנועי חיפוש מבוססי AI שיבשה את התנהגות החיפוש המסורתית, בכך שהיא מספקת תשובות ישירות ומבטלת את הצורך של משתמשים ללחוץ על קישורים שמובילים לאתרי מותג.

סקר של חברות הייעוץ והמחקר Bain&Company ו-Dynata מגלה כי כ-80% מהצרכנים מסתמכים על תשובות ישירות בלפחות 40% מהחיפושים שלהם, מה שמפחית משמעותית את התנועה האורגנית לאתרים. המסקנה ברורה: המטרה של מותגים כבר לא יכולה להיות רק לגרום לצרכן להגיע לאתר שלהם, אלא להיות חלק מהתשובה עצמה.

כאן בדיוק נולד הצורך באופטימיזציה למנועי תשובות (AEO), או כפי שהוא מכונה לעתים אופטימיזציה למנועים גנרטיביים (GEO). כלומר, התאמה של תוכן רלוונטי שיוביל לכך המותג שלנו יופיע כתשובה ישירה של הבינה המלאכותית. אם SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש) עוסק בלהיות "רלוונטי" למילת מפתח, ה-AEO/GEO עוסק בהוכחה שהמותג שלנו הוא התשובה האמינה והמדויקת ביותר לשאלה.

הדרך לשם מתחילה בשינוי תפיסתי: במקום להתמקד במה שהמותג רוצה להגיד, יש להתמקד במה שהלקוח רוצה לשאול. אסטרטגיה מעשית היא לזהות את השאלות הנפוצות ביותר שהלקוחות שואלים לאורך מסע הרכישה שלהם. את השאלות האלה ניתן לזקק מתוך הדאטה הקיימת כבר בארגון, מניתוח שיחות במוקד השירות ועד להודעות ברשתות החברתיות ונתוני החיפוש באתר.

השלב הבא הוא לייצר לכל שאלה תשובה קונקרטית ומהימנה, ולהפיץ אותה בשני ערוצים מקבילים: גם בנכסי המותג וגם באתרים חיצוניים מובילים. אנחנו צריכים להיות המקור לתשובה, אך גם לדאוג שיצטטו אותנו. אזכור מאתר מוביל מסמן לבינה המלאכותית שמדובר במקור אמין. בסופו של דבר היא אינה מחפשת פרסומות, היא מחפשת ידע. מותג שהופך למקור ידע אמין בתחומו, הוא מותג שה-AI ילמד לצטט.

האתגר הוא לא רק להיות חלק מהתשובה, אלא לוודא שהתשובה שתופיע תהיה מדויקת, מהימנה ומלאה, כזו שמשרתת את האינטרס המותגי ופוגשת צורך צרכני אמיתי.

כדי לעמוד באתגר הזה, נדרש מודל מדידה חדש. השאלות הישנות, כמו "באיזה מקום הופעתי?", מפנות את מקומן לניתוח עשיר הרבה יותר. לדוגמה, האם המותג הוזכר, מהו "שיעור ההופעה" שלו (Share of Answer), לצד אילו מתחרים הוא הופיע, והחשוב מכול - מה היה הסנטימנט. המטרה הסופית אינה רק להיראות, אלא להוביל את השיחה ולוודא שהסיפור שהבינה המלאכותית מספרת הוא בדיוק הסיפור שלנו.

האתגרים לעשור הקרוב

השאלה לאן פנינו עדיין פתוחה, והסיפור עדיין נכתב. אנו צועדים לעתיד שבו סוכני AI אישיים ישולבו בדפדפן הגלישה שלנו, יבצעו עבורנו משימות מחקר אוטומטיות ויציגו לנו רק את התוצאה הסופית.

מכאן עולות כמה שאלות, כמו איך ייראה עולם הפרסום כשמודעות ישתלבו בשיחה, כיצד ישתנו ההרגלים שלנו, והאם מחקר עצמאי יהפוך לנחלתם של מעטים בלבד. מה שבטוח הוא שמותגים יצטרכו לפעול אחרת ממה שהכירו עד היום, כדי להבטיח את מקומם בשיחה החדשה.

עוד כתבות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל