צרפתים חוגגים את מפלתו של ראש הממשלה ביירו / צילום: Reuters, Elsa Biyick / Hans Lucas
ראש ממשלת צרפת, פרנסואה ביירו, הגיש בבוקר יום שלישי את התפטרותו לנשיא עמנואל מקרון, אחרי תשעה חודשים בלבד, על רקע מה שהגדיר "סכנה קיומית" לצרפת - בעיית החוב שלה. ביירו (74), פוליטיקאי עצמאי שקרא בשנים האחרונות לאחריות פיסקאלית, החליט להמר בשבועות האחרונים על כל הקופה, והפסיד. ביירו יזם הצבעת אמון סביב התוכנית של ממשלתו לקצץ כ-44 מיליארד אירו מהתקציב של צרפת לשנת 2026, כדי להוריד את הגירעון מ-5.8% ל-4.6% (מהתמ"ג), ולהפחית את החוב הלאומי מרמת שיא של 114%.
● בעולם מסקרים את המתקפה בדוחא: האם האמריקאים קיבלו עדכון מראש?
● הצרות של מקרון: הממשלה בצרפת בדרך ליפול היום בהצבעת אי-אמון
לדבריו, החוב מאיים על עתידה של צרפת, אינו הוגן כלפי הדור הצעיר ויכול "לצאת משליטה" ולחייב חילוץ בינלאומי. "מבחינתי, הסיכון הגדול ביותר היה לא לקיים את ההצבעה היום, אלא להמשיך בעניינים כרגיל", אמר בנאום שניסה לשכנע את הבית התחתון של הפרלמנט ("האסיפה הלאומית").
חברי האסיפה הלאומית לא השתכנעו. הם הדיחו את ביירו ברוב גדול, כאשר האופוזיציה מימין ומשמאל, וגם חלק ממי שקיבלו חופש הצבעה במפלגות מרכז, חברו והצביעו נגדו. 364 נגד הממשלה מול 194 תומכים בלבד, הפסד מקיף המשקף את חוסר הפופולריות של הצעדים שיזמה הממשלה הרביעית שמינה מקרון מאז שנבחר לנשיא בפעם השנייה ב-2022, ואת המשבר הפוליטי שבו נמצאת הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי.
האפשרויות הלא טובות שעומדות בפני מקרון
דבריו של ביירו נשמעים בדיעבד כנבואת זעם. "מדינה שאינה יכולה לאזן את התקציב שלה היא מדינה שוויתרה על עצמה", אמר. הוא גם יצא נגד התוכניות של השמאל במדינה להטיל מס על העשירים ביותר, כדי לאזן את התקציב בעזרת הכנסות עתק, ואמר כי הם פשוט יברחו למקלטי מס נוחים וסמוכים.
לדבריו, "השכנים הבריטיים שלנו החליטו למסות זרים שהיו עד כה מוחרגים (רפורמת ה"נון-דומס" של הלייבור, שחייבה אזרחים זרים לשלם מס על הכנסותיהם מחוץ לממלכה המאוחדת, א' א'). הזרים הללו עזבו את בריטניה והתוצאה היחידה הייתה בום נדלנ"י במילנו (שאליה עברו המולטי-מיליונרים, א' א')".
הנשיא מקרון כבר מנוסה בתהליך קבלת התפטרות. ארבעה ראשי ממשלה כבר הגישו את התפטרותם. גם במקרה זה, הבהיר מקרון כי לא ילך לבחירות כלליות - שקובעות את הרכב הפרלמנט אך מותירות את הנשיא הנבחר במשרד - אלא ימנה ראש ממשלה חדש "בימים הקרובים".
בפני מקרון עומדות כמה אפשרויות לא טובות: להמשיך לנסות למצוא ראש ממשלה מהמחנה שלו - שנמצא במיעוט משמעותי בפרלמנט מאז בחירות הבזק האחרונות שיזם בקיץ שעבר; לבחור ראש ממשלה שיקרוץ לשמאל, אך לוותר על קיצוצי התקציב ואולי אף על רפורמת העלאת גיל הפרישה שלו (תסריט המפחיד את השווקים), או ללכת לבחירות חדשות, שאינן צפויות לשנות את התמונה לטובתו לפי הסקרים. במקרה הטוב, מקרון ימשיך לכהן כברווז צולע, שאינו זוכה לאמון מהעם הצרפתי, עד לפרישתו באביב 2027.
בינתיים, אנליסטים מסתכלים על התשואות על אג"ח צרפתיות לטווח ארוך יחסית, שעלו בעקביות בחודשים האחרונים על רקע הדיונים על משבר החוב הצרפתי. תשואת האג"ח לעשר שנים כמעט השתוותה לזו של איטליה (מעל 5.7%), ורק החזרי הריבית על ההלוואות של ממשלת צרפת עומדים על 66 מיליארד אירו בשנה, נכון לעכשיו.
אחת האפשרויות שהועלו היא שהבנק המרכזי האירופי יתחיל לרכוש אג"ח ממשלתיות צרפתיות - כמו שהוא עושה מאז המשבר הכלכלי של 2009 לאג"ח איטלקיות וספרדיות, כדי להפחית מלאכותית את התשואה עליהן. מובן שמהלך כזה יסמל "ויתור" על דרישה לאחריות פיסקאלית, ועלול בעצמו ליצור חוסר אמון בתוחלת של החוב של גוש האירו כולו. ביירו עצמו הזהיר בעבר, כי צרפת עלולה למצוא את עצמה במצב שבו היא נדרשת לחילוץ מקרן המטבע הבינלאומית.
המשימה של מקרון, אם ימנה ראש ממשלה בימים הקרובים, תהיה להעביר תקציב לשנה הבאה, שמצד אחד ישדר אחריות פיסקאלית, אך מצד שני יבצע ויתורים. מכיוון שבימין נמצאת "האיחוד הלאומי", סדין אדום בעיני מקרון ותומכיו, האפשרות היא לשבור שמאלה.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית דורשת הטלת מס עשירים על המולטי-מיליארדרים של צרפת, כמו ברנר ארנו, ביטול של רפורמת הפנסיה שתעלה בעתיד את גיל הפרישה מ-62 ל-64, והאטה של צמצום החוב כדי להבטיח צמיחה כלכלית. היא גם דורשת "מחויבות של התאגידים" לצמצום החוב, מה שעשוי להיתרגם למס עסקים גבוה יותר. ראש ממשלה שיסכים לוויתורים אלו יוכל אולי להעביר תקציב בעזרת גוש השמאל, אך במחיר המדיניות של מקרון מאז שנבחר לראשונה לנשיא ב-2017.
ניסיונות חוזרים ונשנים לשתק את צרפת
בינתיים, חוסר שביעות הרצון מהנשיא ומהממשלות שמינה שובר שיאים, וביום רביעי (10 בספטמבר) וחמישי (18 בספטמבר) מתוכנן שוב גל הפגנות אזרחי, כמו אלו שהתרחשו בצרפת בשנים האחרונות, בשם "לחסום את הכול".
איגודים מקצועיים ועובדים הצטרפו למחאה, שצברה תאוצה ברשת, ושנועדה לשתק את צרפת בימים אלה. מקורה של המחאה הזו בחוגי שמאל, והמפגינים מוחים על צמצום המגזר הציבורי, על התעשרות המולטי-מיליונרים בצרפת ועוד. גם הפגנות של עובדי רכבת ובתי חולים מתוכננות בשבועות הקרובים.
מהצד הימני של המפה הפוליטית, מרין לה-פן, מנהיגת "האיחוד הלאומי", קראה ביממה האחרונה לקיים בחירות "באופן מיידי" לפרלמנט, אך נמנעה מלקרוא למקרון לפרוש מתפקיד הנשיא.
לה-פן מנסה בימים אלה לבטל את הרשעתה בפרשת מרמה ושימוש לרעה בכספים של הפרלמנט האירופי לצרכיה הפוליטיים הפרטיים. ההרשעה כוללת תקופה של חמש שנים שבה נאסר עליה להתמודד על תפקיד ציבורי. הדיונים בערעור יתקיימו בינואר-פברואר 2026, והבחירות לנשיאות באביב 2027.

גם "האיחוד הלאומי" מתנגד לקיצוצים שעליהם הודיע ביירו, ובמקום זאת הבטיח לאזן את התקציב על ידי הפחתת התשלומים לאיחוד האירופי, מאבק בהון השחור וכן צמצום ההוצאות על טיפול במהגרים ובמבקשי מקלט.