עו''ד דני גבע, עו''ד רלי לשם ועו''ד דודי תדמור / צילום: איל יצהר
הכותב הוא מייסד חברת GLawBAL המתמחה בהשמה, בניהול קריירה, במיזוגים, בייעוץ ובשיפור ביצועים של משרדי עורכי דין ומחלקות משפטיות
בתחילת השבוע התבשרנו כי משרד מיתר ומשרד ארנון, תדמור-לוי מנהלים מגעים למיזוג, שתוצאתו משרד ובו כ-900 עורכי דין ושותפים.
● עם קרוב ל-900 עורכי דין: האינטרסים והקשיים בדרך למיזוג הענק בשוק
אומנם עדיין לא מדובר בסדר גודל של המגה-משרדים בעולם, הכוללים אלפי שותפים ועורכי דין, ושרף ההכנסה באחד מהם - הגבוה בעולם - נושק ל-30 מיליארד שקל בשנה (יותר מהתוצר של כל עורכי הדין בישראל לשנה, הנושק ל-25 מיליארד שקל); אך עדיין זהו גודל מכובד ביחס לגודל המדינה, עם רף הכנסות שיאתגר את סכום ההכנסה השנתי של מיליארד שקל.
בנקודה זו שווה להעיף מבט על "המספרים הגדולים בעולם", ולערוך השוואה בין העולם לישראל.
מספר עורכי הדין הפעילים בישראל הוא כ-76 אלף עורכי דין, שהם כ-5.7% ביחס לעורכי הדין הפעילים בארה"ב (מעל 1.34 מיליון). השוואה בין משרד עורכי הדין הגדול בעולם, שבו מעל 16,200 עורכי דין, לכ-895 עורכי דין במשרד שאולי ייווצר, מראה על חלק של כ-5.5%.
סוגיית הרווחים
בצד הכסף, ההכנסה הממוצעת לעורך דין במשרדים הטובים בעולם עומדת על כ-23.2 מיליון שקל בשנה, בעוד שבישראל נתון זה הוא כ-1.089 מיליון שקל - כלומר כ-4.7%.
בצד הרווח, ממוצע הרווח לשותף הון בכיר בממוצע במשרדים הרווחיים ביותר בעולם הוא כ-23.6 מיליון שקל, בעוד שנתון זה בישראל עומד על כ-3.33 מיליון שקל - 14.1%. לא במקרה אלה אחוזי רווח שהם פי שלושה בקירוב מאשר בארה"ב, נוכח ההבדל העצום ברמת ההוצאות באחוזים מהכנסה בין ארה"ב לישראל.
אם בעבר עוד היה ניתן למצוא משרד גדול שלא הגדיל את שורותיו באמצעות מיזוג - כיום מופע זה נדיר עד לא קיים.
יתרה מכך, בשנים האחרונות פורקו או התמזגו מעל 50 משרדים בינוניים, בהם עשרות ואף יותר מ-100 עורכי דין, שפשוט עמדו בפני חוסר ברירה - להתמזג או לעבור מסה קריטית.
מנגד, בתחום משרדי הבוטיק יש את אלה שמעדיפים מסיבות שונות להיות קטנים ומבודלים.
קשת רחבה של התמחויות
היתרונות במיזוגי ענק שכאלה הם רבים. ראשית, ככל שהמשרד גדול יותר, הוא יכול להציג קשת רחבה של התמחויות, לגייס כוח-אדם איכותי, להציע אופק קידום רחב יותר לשותפים ולשכירים שאינם בכירים ועוד.
יתרון נוסף הוא שאצל הלקוחות העסקיים הגדולים, הנטייה היא לפנות למשרדים הגדולים והממוצבים. כמו כן, במשרד גדול ניתן להציג קשת רחבה של תחומים - והשלמה ביניהם.
במשרד גדול, שבו יש דילול רחב של שותפים, ניתן לייצר מודל פרישה ודאי יותר, ומשרדים גדולים מגייסים אנשי ניהול מקצועיים לתחומים כגון כספים, שיווק וכוח-אדם.
יתרון נוסף הוא שרק משרד גדול יכול להקים קבוצות עבודה גדולות לפרויקטים ותיקי ענק.
גודל המשרד ומיצובו תורמים בחלק מהמשרדים לשיפור ברמת התמחיר, ותחומי ההתמחות במשרד גדול מייצרים סיעור מוחות מגוון והפריה מקצועית.
ולבסוף, כמו בכל גוף גדול, משרד גדול הוא כוח קנייה למוצרים ולשירותים.
שאלות של תחרות, אתיקה ומיסוי
לצד היתרונות במיזוגי ענק שכאלה, יש גם חסרונות לא מעטים. ראשית, מיזוג בסדר גודל כזה יש לאשר מבחינת דיני התחרות.
עם זאת, הגם שמדובר במשרד עצום, עדיין - הן ביחס להגדרת השוק והיקף הצרכנים, הן ביחס למספר עורכי הדין הפעילים בישראל והן ביחס להכנסות כלל עורכי הדין בישראל - מדובר באחוזים בודדים, כך שספק אם נושא אישור הממונה על ההגבלים יהיה מכשול.
שנית, על מיזוג כזה להידרש גם לשאלת המס. כאן לא אכנס לעובי הקורה, הגם שברוב המקרים מיזוג מסוג זה אינו מהווה אירוע מס, אלא במקרים ספציפיים וייחודיים - יותר במקרים של מכירת משרדים ופחות במיזוגים.
חסם נוסף הוא כללי האתיקה בעניין ניגוד עניינים, וכללים ייחודיים לנושא מיזוגים.
כך לדוגמה, במשרד המתהווה ממיזוג מיתר וארנון, תדמור-לוי יהיו מעל 200 שותפים ועורכי דין בתחום הליטיגציה - ומכאן קצרה הדרך לניגוד עניינים. אך ניגוד העניינים יכול להיות גם בתחומים מסחריים ובתחומים נוספים.
משטר ותרבות ארגונית
אתגר אחר הוא השילוב בין התרבויות הארגוניות השונות של המשרדים. כאן יודגש כי עם גדילתם, המשרדים הללו כבר מתנהלים במשטר ובתרבות ארגונית הדומה לעולם החברות.
כל זאת מתווסף אל אתגרים נוספים, כמו הצורך לשמר שותפים ומחלקות שתחומי עיסוקם זהה או דומה למקבילותיהן במשרד האחר, או להציע אופק ניהולי ומקצועי לשותפים בכירים, שכן ככל שמתכנסים לניהול מקצועי - הפירמידה הופכת למחודדת יותר.
מטבע הדברים, ככל שמשרד עורכי הדין גדול יותר - כך גם קטן היחס האישי של הגורם הבכיר החשוב לחלק מהלקוחות, וכמו תמיד אין תחליף ליחסים אישיים בין שותפים בכירים וזוטרים, שלא הכירו זה את זה קודם.
ובאשר לתחום קבלת ההחלטות המרכזיות, נדרשת מיומנות מצד האקזקוטיבה או השותף המנהל להזזת ה"טיטאניק", אשר לא תמיד הם מצוידים בחלקה.