מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי
הבנקים עולים שלב במאבק על כספי החיסכון באפיקים מחקי מדד ה-S&P 500. אחרי שורה של ניסיונות מוגבלים, יצא בנק לאומי בקמפיין פרסומי להשקת מוצר חדש המציע לראשונה ללקוחותיו פיקדון נזיל, המבוסס על ביצועי מדד הדגל האמריקאי. אלא שהמהלך, שהושק בצורה צנועה יחסית, מאיים להתפתח למאבק בין מנהלי הקרנות הקיימים לבין הבנקים, שנמנעו עד כה מלהיכנס לתחום שצומח במהירות רבה.
● ענקי ההשקעות מעריכים: מה צפוי ל-S&P 500, וגם 3 מניות עם הזדמנות
● "פחד לפספס דברים טובים": כך גייסו חברות בת"א מיליארדים ללא תשקיף
זו לא הפעם הראשונה שהבנקים מציעים פיקדונות המחקים את המדד. בשנה האחרונה, השיקו חלק מהבנקים, כולל לאומי, "פיקדון מובנה" על המדד לתקופה של שנתיים, בו החוסכים לא יכולים להפסיד את כספי הפיקדון מחד, אך גם לא מקבלים את מלוא התשואה מאידך. לעומת זאת, בפיקדון החדש, בלאומי מציעים למשקיעים נזילות יומית, וכן חשיפה מלאה למדד.
מה הוא שיעור המס ומי יכול להשקיע?
הפיקדון זהה לקרנות בהיבטי המיסוי, שכן הוא ימוסה במס רווחי הון (25% ריאלי) בעת הפדייה - ולא על 15% נומינלי כמו בפיקדון בנקאי רגיל. מי שיכול להשקיע דרך המוצר החדש הם לקוחות הבנק הזכאים לייעוץ השקעות (כאלו המנהלים חשבון ניירות ערך של מעל 100 אלף שקל). בנוסף, הסכום המינימלי להשקעה עומד על 5,000 דולר.
איך עובד המנגנון ומה ההבדלים בינו לבין קרנות הנאמנות?
מדובר בפיקדון דולרי שמבטיח לספק תשואה שווה לזו של המדד האמריקאי. אלא שבניגוד לקרנות, משום שמדובר בפיקדון, בבנק לא יגבו עמלות ודמי ניהול שעל־פי רוב מביאים לשחיקה בתשואה, ולכן הם גם מבטיחים שהלקוחות יקבלו את ביצועי המדד בצורה מלאה. רק לאחרונה, נוצרה סערה על רקע פערי תשואות בין גופים בגמל ופנסיה המציעים מדד עוקב S&P. במקרה זה, מבטיחים בבנק כי תהיה הלימה מלאה בין ביצועי המדד עצמו לבין התשואה. נציין כי החשיפה הדולרית היא 100%. בשנה האחרונה נפגעו חוסכים במסלולי S&P בקרנות הנאמנות ובאפיקי חיסכון אחרים החשופים ב-100% למט"ח, לאור התחזקות השקל.
מדוע בקרנות הנאמנות מודאגים?
הסיבה העיקרית היא חשש לאבד הכנסות מדמי ניהול מאחד המוצרים הפופולריים של השנים האחרונות. על־פי נתוני רשות ני"ע, בארץ נסחרות קרנות על מדד ה-S&P 500 בהיקף כולל של כ-78 מיליארד שקל, המהווים כרבע מהתעשייה הפאסיבית בישראל (קרנות סל ומחקות). לצורך השוואה, עד לפני שלוש שנים (2022), ניהלו קרנות אלו סכומים של 11.5 מיליארד שקל בלבד.
מנהלי קרנות טוענים כי המבנה של הפיקדון הופך אותו ל"קרן נאמנות בתחפושת". במכתב שנשלח לרשות ני"ע על־ידי אלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות, נטען כי המהלך "פוגע באופן יסודי בתחרות בין מוצרי שוק הכסף השונים בישראל", וכי הוא עלול לגרום נזק למשקיעים בו, משום שהם "אינם נהנים מההגנות מהן נהנים משקיעים בקרנות נאמנות, באמצעות הכללים השונים המוחלים על קרנות".
מה הסיכויים שנראה בנקים נוספים הולכים בעקבות לאומי?
הרקע לטענות של מנהלי הקרנות נוגע למגבלות הקבועות בחוק, שמאז רפורמת בכר שאושרה לפני שני עשורים, אוסר על הבנקים לנהל קרנות נאמנות. ואכן, המהלך הנוכחי של לאומי מאתגר במידת מה את הקווים שנקבעו. כעת, הסוגייה תעמוד לפתחו של הרגולטור, רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים, שיצטרכו להכריע האם מדובר בפיקדון מובנה אותו יכולים להציע הבנקים, או שמא הוא חורג מהמגבלות שנועדו לייצר תחרות בשוק.
במידה שיבחרו שלא להתערב, ניתן להניח שהמהלך יגרור הצטרפות של בנקים נוספים, שכן הוא טומן בחובו אפשרות לרווחים לא מבוטלים עבורם. העובדה שהבנקים לא כפופים למגבלות המושטים על מנהלי הקרנות, תאפשר להם להשקיע רק חלק קטן מהסכום בחוזים על המדד, בעוד רוב סכומי הפיקדון יופנו לפיקדונות בבנקים זרים או במכשירים סולידיים (אג"ח, מק"מים וכו'), כפי שעושים כיום מנהלי הקרנות. אלא שבניגוד למנהלי הקרנות, אשר מחויבים להעביר את הרווחים מההשקעה באפיקים האחרים לחוסכים, הבנקים יהנו מכספים אלו שצפויים להגדיל את קופתם. לכך, מצטרפת הכנסה נוספת הנוגעת להמרות מט"ח, אותם יבצע הבנק עבור החוסכים, שכן מדובר בפיקדון דולרי.
ברשות ני"ע לא הגיבו לטענות.