גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

הסכמי אברהם סייעו לישראל לייצר שורה של קשרים כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם מדינות ערב - אך ההישגים לא באים ללא אתגר ● המלחמה בעזה והפערים סביב הסוגיה הפלסטינית העמיקו את החשדנות ועיצבו תדמית של ישראל ככוחנית ומתרחקת מהשתלבות אזורית ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed
מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed

הכותבת היא השגרירה בדימוס במצרים, חוקרת בכירה ב־INSS וחברת פורום דבורה דעה אמירה אורון השגרירה בדימוס במצרים, חוקרת בכירה ב־INSS וחברה בפורום דבורה

מש שנים לאחר טקס החתימה החגיגי במדשאת הבית הלבן, וכחלק מתהליך הבחינה של ההישג המדיני ההיסטורי הזה, עולות מספר שאלות לגבי הסכמי אברהם והשפעתם האזורית. האם הם שינו את תפיסת ישראל במרחב הערבי וכיצד, האם בזכותם ישראל והקשרים עמה הפכו למקובלים ואף לרצויים יותר - ואחרי כל זה: כיצד השפיעה המלחמה המתנהלת ברצועת עזה בשנתיים האחרונות על ההישגים שנרשמו.

המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן מציאות
סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה
כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים
דעה | חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה

השוני ביחסי השלום לעומת מצרים וירדן

ארבעת ההסכמים שנחתמו עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן היו הרחבה משמעותית למעגל מדינות השלום והמשך לתהליך הפיוס במזרח התיכון (שהחל להיבנות עם החתימה על חוזה השלום הישראלי־מצרי ב־1979), והם חיזקו את תהליך ההכרה והקבלה של מדינת ישראל למרחב הערבי.

תוך פרק זמן קצר לאחר טקסי החתימה והשלמת תהליך אשרור ההסכמים, המדינות (למעט סודאן) החלו לפעול עם ישראל למימושם בשורה ארוכה של צעדים. במישור הרשמי הוחלפו שגרירים ונחתמו הסכמי המשך בתחומים שונים, במישור הכלכלי כוננו קווי טיסות ישירות, הסחר ההדדי הלך והתרחב וכך גם התיירות, במישור הביטחוני נחתמו (ומומשו) הסכמי שיתוף פעולה, ובמישור התרבותי נעשו פעולות של "עם לעם". היה מדובר בחידוש מהותי בהתחשב באופן שבו התפתחו יחסי השלום של ישראל עם מצרים וירדן, שהיו מוגבלים בהיקפם.

ככל שהתרבו הקשרים הללו, התגבשה ההבנה בקרב דרג מקבלי ההחלטות במדינות הסכמי אברהם לגבי היכולות והכישורים הרבים שיש לישראל להציע בתחומי פעילות שונים, מביטחון וסייבר ועד לחקלאות, מים ורפואה. הטיסות הישירות שאפשרו לקיים נפח תיירות מרשים בין ישראל למדינות הללו, הביקורים ההדדיים של משלחות רבות, כל אלו יצרו היכרות טובה יותר עם מדינת ישראל והישראלים והפכו אותם לשותפים טבעיים ומקובלים.

בנוסף, המהלכים הללו שיקפו את הפוטנציאל העצום הטמון בהסכמים בקידום החיבור הפיזי של ישראל למרחב הערבי באמצעות פרויקטים תשתיתיים מרשימים כדוגמת מיזם IMEC - המסדרון שיחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה ברשת תשתיות של מסילות ברזל, כבישים, נמלי ים ויבשה, תקשורת ואנרגיה.

בעוד ששיקולי הביטחון הלאומי של איחוד האמירויות ובחריין, ובראשם האיום האיראני והצורך העולה ממנו בחיזוק שיתוף הפעולה והתמיכה של ארה"ב, היו לגורם שהוביל אל כינון היחסים עם ישראל - הרי שהסוגיה הפלסטינית נותרה שנויה במחלוקת. איחוד האמירויות התנגדה לכוונות של ישראל לספח את הגדה המערבית, דבר שנמנע הודות לכינון הסכם השלום והוצג כהישג דיפלומטי שלה. כך היא הבטיחה את אי־היעלמותה של הסוגיה הפלסטינית ואת שמירתה כבעלת תוקף ורלוונטיות, שזו גם שאיפה כלל ערבית.

ההסכמים לא נפגעו אך הציבור הערבי זעם

בחמש השנים האחרונות היחסים עם מדינות ההסכמים ידעו מבחנים בשל אותה סוגיה פלסטינית, כמו במהלך מבצע "שומר חומות" במאי 2021. המדינות מתחו ביקורת על ישראל בשל פגיעתה בזכויות הפלסטינים, בתוך כך בקדושת מסגד אל־אקצא. עם זאת, הביקורת לא תורגמה להחלטות מעשיות ולא נרשמה פגיעה בקיום ההסכמים הכלכליים והאחרים.

עם זאת, דעת הקהל במדינות הללו החלה להיות עוינת כלפי ישראל. כך במרוקו איגודים מקצועיים ומפלגות הביעו התנגדות קולנית למדיניות הישראלית בנושא הפלסטיני. והמלחמה ברצועת עזה בשנתיים האחרונות רק העצימה והעמיקה את ההשפעה השלילית שיש לסוגיה הפלסטינית על דעת הקהל.

הפערים העקרוניים בין עמדותיהן של מדינות הסכמי אברהם בנושא הפלסטיני לבין עמדתה של ישראל, באו לידי ביטוי באופן בולט בשורה של גינויים שהן פרסמו נגד מהלכי ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית - שנתפסו חסרי פרופורציה ומסכנים את כלל היציבות האזורית. כמו כן, המשטרים במדינות הללו היו חייבים לתת מענה לתחושות הזעם והתסכול שעלו בקרב הציבור נוכח מראות ההרס וההרג ברצועה. משום כך הם גם נרתמו למאמצי הגשת הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה.

כעת, החשש המרכזי במדינות אלה הוא שישראל תנצל את המלחמה ברצועת עזה ואת ההישג של שבירת ציר ההתנגדות שהובילה איראן לטובת קידום צעדים חד־צדדיים בזירה הפלסטינית, כדוגמת סיפוח הגדה המערבית, העברת אוכלוסיות פלסטיניות למדינות שכנות ורמיסת הסטטוס קוו באל־אקצא. מדינות הסכמי אברהם, לצד מדינות ערב האחרות, כבר גינו את רעיון ההגירה הכפויה שישראל מקדמת.

חשש שההישגים יביאו לשיכרון כוח ישראלי

גם מהלכיה הצבאיים של ישראל בסוריה, בלבנון ובמלחמת 12 הימים נגד איראן העצימו את הדאגה הגוברת במדינות ערב משינוי מאזני הכוח האזוריים לטובת ישראל ומהמדיניות שצפויה ממשלתה לנקוט בשל כך. החשש הוא שהישגיה הצבאיים של ישראל עלולים להעניק לה תחושת "ניצחון מופרז", שתלווה באופוריה ושיכרון כוח. ההישגים הללו נתפסים כמימוש המדיניות עליה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצירת סדר אזורי חדש במזרח התיכון, שככל הנראה ייהנה מגיבוי הממשל האמריקאי.

ישראל נתפסת כמדינה כוחנית, בעלת עוצמה צבאית שהיא לא מהססת להפעיל תוך הפרת החוק הבינלאומי והריבונות של מדינות ערב - כפי שהתבטא בהתקפה על מפקדת חמאס בבירת קטאר השבוע. כך ישראל מבקשת לזכות במעמד אזורי הגמוני על חשבון מדינות ערב. חשוב לציין שלא מדובר בחשש ערבי חדש, אך נראה שהוא הולך ומתממש גם לאור הצהרת נתניהו בדבר תמיכתו בארץ ישראל השלמה. במדינות ערב ההצהרה תורגמה ל"חזון ארץ ישראל הגדולה". 31 מדינות ערב ואסלאם פרסמו הצהרה משותפת המגנה את ההצהרה הזו.

לסיכום ניתן לומר שבכינון הסכמי אברהם הציעו המדינות לישראל שותפות והתחברות לאזור - דבר שמנוגד במהותו לאופן בו נתפסת בשעה זו המדיניות הישראלית ההגמונית, הכוחנית, זו שכופה את רצונה על שכנותיה ועל האזור. אופציית ההשתלבות של ישראל במרחב שרירה וקיימת, הסכמי אברהם עומדים בפרץ על אף האתגרים שניצבים בפניהם. אם המלחמה ברצועה תיעצר ויתקיים דיאלוג ומשא מתן לגיבוש הסכם שבו ימלאו מדינות הסכמי אברהם ומדינות השלום תפקיד מוסכם, ישראל תוכל לשוב ולהחיות את מגמת ההשתלבות שלה במרחב.

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן