חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה

הכותב הוא נשיא, המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA)

חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם, חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן החייתה את ההישג הדיפלומטי הראוי לפרס נובל שלו. מעבר להיותם יוזמת שלום מזרח תיכונית, ההסכמים מייצגים את אבן היסוד של אסטרטגיית "אמריקה תחילה" של טראמפ - מסגרת שנועדה לבסס את עליונותה של ארה"ב באזור באמצעות שותפויות כלכליות ושיתופי פעולה ביטחוניים בינה לבין ישראל ומדינות המפרץ הידידותיות למערב.

● המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן מציאות
● סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה
● כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים
● דעה | ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והטלטלה האזורית שבאה בעקבותיה, סיפקו מבחן מאתגר להסכמי הנורמליזציה. במקום לקרוס תחת הלחץ, ההסכמים הוכיחו עמידות יוצאת דופן. אף כי תגובותיהן הראשוניות של המדינות החתומות על ההסכמים כללו גינויים והצהרות ביקורתיות, אף מדינה לא נסוגה מהם. חשוב מכך, כאשר איראן שיגרה כמויות מסיביות של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר 2024, שותפים ערבים תמכו באופן שקט אך אפקטיבי במאמצי ההגנה של ישראל.

איחוד האמירויות שיתף מידע מודיעיני, בחריין תיאמה יירוטים, מרוקו סיפקה תצלומי לוויין, ואפילו ערב הסעודית - שאינה חתומה על ההסכמים - שיתפה נתוני מכ"ם ויירטה טילים. שיתוף פעולה מבצעי זה הפך את הסכמי אברהם ממסגרת דיפלומטית למה שראש הממשלה בנימין נתניהו כינה בצדק "ברית הביטחון של אברהם".

אלטרנטיבה לסין

מסעו הדיפלומטי של טראמפ ברחבי המפרץ במאי 2025, משקף את מחויבות ממשלתו להרחבת האסטרטגיה הזו. במהלך פגישותיו בריאד עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, טראמפ הדגיש במפורש את שיתוף הפעולה הסעודי, כשהוא מכנה אותו "מחווה אדירה" שתתחיל עידן זהב אזורי. האופטימיות של הנשיא משקפת לא משאלת לב, אלא תמרון גיאופוליטי מחושב.

הממדים הכלכליים של אסטרטגיית המזרח התיכון של טראמפ משתלבים היטב עם תוכנית חזון 2030 של יורש העצר למודרניזציה. העסקה ההיסטורית של חברת קטאר איירווייז לרכישת 210 מטוסי בואינג בשווי 96 מיליארד דולר, ממחישה כיצד מעורבותו של טראמפ במפרץ אפשרה חדירה מסחרית אמריקאית עצומה, אף שקטאר, מרכז האחים המוסלמים העולמי, אינה צפויה להצטרף להסכמים עתידיים עם ישראל. באותו אופן, הסכמי טראמפ עם איחוד האמירויות בתחום מרכזי AI ושותפויות טכנולוגיות מראים כיצד הנורמליזציה יוצרת הזדמנויות רווחיות עבור התעשייה האמריקאית ובמקביל מקדמת פיתוח אזורי.

שילוב זה משרת מטרות אסטרטגיות רחבות יותר. יוזמת "החגורה והדרך" של סין מתחרה ישירות בפרויקט מסדרון הודו־המזרח התיכון־אירופה (IMEC) המחבר את הודו, ערב הסעודית וישראל. החדירה המסחרית של בייג'ינג - מנמל חיפה ועד למיזמי תשתיות ברחבי האזור - מהווה אתגר יסודי להשפעה האמריקאית. הסכמי אברהם המורחבים של טראמפ יוצרים מסגרת חלופית הקושרת את השותפים האזוריים למערכות כלכליות וטכנולוגיות אמריקאיות במקום לאלטרנטיבות סיניות.

מסע המלחמה באמצעות שליחים של איראן חיזק שלא במכוון את הסולידריות סביב הסכמי אברהם. מתקפות החות'ים על תשתיות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, מהתקיפות על מתקני הנפט בשדה אבקייק ב־2019 ועד המתקפות ב־2025 על פרברי ריאד ונמל ג'בל עלי בדובאי, מדגישות את האיומים האיראניים המשותפים. מתקפות אלה גבו חיי אזרחים, שיבשו מסחר והדגימו את אסטרטגיית חוסר היציבות האזורית של טהרן. שיתוף הפעולה ההגנתי המתואם בין ערבים לישראלים מול מטחי הטילים האיראניים מייצג שילוב ביטחוני חסר תקדים במזרח התיכון.

טראמפ וממשלתו הבינלאומית רואים בישראל עוגן במדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון - בהגנה, בטכנולוגיה ובביטחון האזורי. בכך ניתן להבין את דחיפותו של טראמפ לעודד את ישראל להביס את חמאס - המכשול העיקרי בפני ייצוב האזור.

האתגרים שבדרך

חזונו האסטרטגי של טראמפ משתרע מעבר לחותמים הנוכחיים. שליחה המיוחד של ארה"ב, סטיב ויטקוף, מוביל מגעים דיפלומטיים עם סוריה, לבנון, לוב, אזרבייג'ן וארמניה, מה שמעיד על הרחבת השפעה אזורית שאפתנית. השתתפות אפשרית של לבנון, לאחר היחלשות חיזבאללה, עשויה לשנות את פני הלבנט. הכללת אזרבייג'ן תרחיב את המסגרת לאסיה התיכונה ותיצור ברית טרנס יבשתית המעוגנת בשותפויות אמריקאיות.

עם זאת, עדיין נותרו אתגרים. טורקיה וקטאר, השואפות להשפעה אזורית רחבה יותר, מקיימות יחסים מורכבים עם המסגרת המתרחבת של הסכמי אברהם. קטאר אירחה את הנהגת חמאס וסיפקה לה תמיכה ובמקביל היא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. ארדואן מתמרן בין חברותו בנאט"ו לבין מדיניות אזורית עצמאית יותר, לרבות רצונו להשפיע על ההנהגה החדשה של סוריה בראשות אחמד א־שרע - שלמרות הרקע הקיצוני שלו, מציג אפשרויות לא ודאיות לנורמליזציה.

יותר מדיפלומטיה

עמידותם של הסכמי אברהם במהלך מלחמת עזה מחזקת את הערכתו המקורית של טראמפ: תמריצים כלכליים ושיתופי פעולה ביטחוניים יוצרים קשרים חזקים יותר מאשר פרוטוקולים דיפלומטיים מסורתיים. השותפים הערבים העדיפו אינטרסים ארוכי טווח על פני לחצים פופולריים קצרי טווח והפגינו חשיבה מתוחכמת של עלות־תועלת במקום להיכנע לרגשות המושפעים מתעמולה.

מנקודת המבט של וושינגטון, הסכמי אברהם הם יותר מדיפלומטיה מזרח־תיכונית - הם מהווים פלטפורמה גיאופוליטית להגמוניה אמריקאית בתחרות בין המעצמות. ככל שמדינות בריקס מתלכדות נגד האינטרסים המערביים וככל שסין מרחיבה את דריסת הרגל שלה במזרח התיכון, ההסכמים מעניקים לארה"ב שותפים אזוריים, כלכליים וביטחוניים.

דחיפתו של טראמפ בקדנציה השנייה להרחיב את הסכמי אברהם משקפת את הבנת ממשלו כי יציבות אזורית משרתת את האסטרטגיה הגלובלית של אמריקה. כל חתימה חדשה מחזקת את עמדת ארה"ב מול החדירה הכלכלית הסינית ומול הפרוקסי של איראן ובמקביל יוצרת הזדמנויות מסחר חדשות לעסקים עבור וושינגטון.

הסכמי אברהם התפתחו מהישג דיפלומטי בתיווך אמריקאי ובחסות סעודית להסכמי נורמליזציה עם מדינות ערב מרכזיות לכדי מערכת בריתות אסטרטגית. ככל שטראמפ ממשיך לקדם את ההתרחבות ברחבי המזרח התיכון, הצלחת המסגרת תימדד לא בתהליכי שלום אלא ביכולתה של אמריקה לשמור על עליונות אזורית בסדר בינלאומי תחרותי יותר ויותר.

חמש שנים לחתימה, ההסכמים נותרים הישג מדיניות החוץ הבולט של טראמפ במזרח התיכון.