גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הר ברוקבק" חוגג 20: הסרט ששם לראשונה זוגיות גברית על המסך בלי להתנצל

הדרמה ההומוסקסואלית הראשונה במימון אולפן גדול פירקה לגורמים את מיתוס הקאובוי ואת מודל הגבריות המקובל ● הוליווד לא הייתה מוכנה להעניק לו אוסקר בזמן אמת, אבל המהפכנות שלו מהדהדת עד היום

הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול מגישים בטקס פרסי גילדת שחקני המסך, 2006. עליהם האוסקר דילג / צילום: Reuters, Mario Anzuoni
הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול מגישים בטקס פרסי גילדת שחקני המסך, 2006. עליהם האוסקר דילג / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

כש"הר ברוקבק" הוקרן לראשונה בפסטיבל ונציה בספטמבר 2005, לפני עשרים שנים בדיוק, הוא סומן מיד כיותר מעוד סרט. "סרט הקאובויז העליז" כפי שהגדירה אותו התקשורת, הפך למטאוריט, אירוע חד-פעמי שנחת בלב המיינסטרים ואי אפשר היה להתעלם ממנו. עבור חלק הוא היה פרובוקציה, עבור אחרים התגלות, ועבור רבים פריצת דרך שלה חיכו זמן רב. זה כמובן לא היה הבלוקבסטר ההוליוודי הגדול הראשון שעוסק בהומוסקסואליות, אבל זו היתה הדרמה ההומוסקסואלית ההוליוודית הראשונה שמימן אולפן גדול (יוניברסל, תחת הבאנר של Focus), ששמה במרכזה אהבה גברית טראגית תוך שהיא מפרקת לגורמים את מיתוס הקאובוי.

האם הקסם של דיסני נשאר גם כשמדובר בבינה מלאכותית?
אלון אבוטבול הפך תפקידים לגדולים מכפי שנכתבו

זוגיות גברית בסרט לא קאמפי או מצועצע

כדי להעריך את המהפכנות של הר ברוקבק צריך לזכור את ההצלחות ההוליוודיות הלהט"ביות שקדמו לו: "כלוב הציפורים" (מייק ניקולס, 1996) היה סרט קאמפי, מצחיק ושובה לב על זוג הומואים המנסים להתחזות לסטרייטים עבור הורי ארוסתו של בנם. זה היה סרט פרו-להט"בי, חגיגי אפילו, אבל עדיין מסגר את ההומוסקסואליות כמצחיקה, מצועצעת, ובטוחה עבור הקהל כשמשתמשים בה עבור בידור קל.


"פילדלפיה" (ג'ונתן דמי, 1993), היה סרט רציני יותר, כשהדמויות שגילמו טום הנקס ודנזל וושינגטון הציבו את משבר האיידס בלב הקולנוע המיינסטרימי, במרכז טקס האוסקר ובטבלת שוברי הקופות של השנה. אבל גם הסרט הזה שמר את הלהט"ביות רחוקה מהצופה, וסיפר את הסיפור דרך עיניו של עורך דין סטרייט שלומד אמפתיה וטרגדיה מהי.

מה שהר ברוקבק עשה היה מנוגד לשתי האסטרטגיות הסיפוריות הללו. הוא בוודאי לא היה קומדיה, וממש לא ניסה להיות דרמת בית משפט. הוא היה בסך הכול סיפור אהבה רומנטי, אפי, בוויומינג של שנות השישים, ליבה הפועם של אמריקה הקלאסית. באמצעות הצבת סיפור האהבה במרכז, והצגת התשוקה בין בני הזוג כמי שנמחצת תחת הדיכוי של מודל הגבריות החברתי, הסרט מיצב מחדש מה קולנוע הוליוודי להט"בי יכול להיות. הסרט לא דרש מהקהל רק להיות טולרנטי כלפי להט"ביות, כמו קודמיו, אלא איתגר אותם לזהות את האהבה עצמה, בלי לעטוף אותה באירוניה. גם השיווק של הסרט המשיך באותו קו עם הטאג ליין "אהבה היא כוח טבע".

סיפור רומנטי או כתב אישום כלפי החברה

המערב האמריקאי היה במשך שנים ארוכות סימבול קולנועי מתמשך של גבריות קשוחה, סטואית, אלימה, חופשייה. אבל במערב של הר ברוקבק כבר לא היה מקום לחופש כזה. אניס דל מאר (הית' לדג'ר) גילם את מודל הגבריות הכפויה, שאינה מאפשרת רכות, פגיעות או סטייה מהנורמה. ההדחקה שלו לא רק אישית אלא תרבותית. הצגה שלמה שהוא צריך לעשות עבור החברה סביבו. האיפוק של לדג'ר במשחקו הדגיש את כובד המשקל של ההצגה הזו, והראה איך הגבריות המעושה הזו לא הורסת רק את האינדיבידואל, אלא כל אפשרות לאהבה גם ממשפחתו שלו.

מולו, ג'ק טוויסט (ג'ייק ג'ילנהול) ייצג את הרצון לשבור את המוסכמות ולצאת לחופשי. גבר שמסרב לקבל את הכלא הנפשי שנכפה עליו, מציף את התשוקות שלו כהוויתן, וחולם על חיים משותפים עם אניס. הטרגדיה היא שכמובן תקוות אינן מספיקות, ובעולם שלא מוכן לקבל סוג כזה של חלומות, הפתיחות הופכת לחולשה, ובסופו של דבר לאובדן. יחד, שתי הדמויות האלה ייצגו את שני צידי המיתוס: המחיר של השתיקה, והמחיר של הפתיחות. צפייה בסרט היום, כשדיונים על גבריות רעילה מציפים את הרשתות, מדגישה עד כמה בלתי נמנעת הטרגדיה ההיא.

למרות ואולי בגלל המהפכנות שלו, הסרט היה הצלחה ביקורתית ומסחרית גדולה ואסף כמעט 180 מיליון דולר בקופות על תקציב של 14 מיליון בלבד. אך עם סרט כזה כמובן כמובן שיהיה גם באקלאש. אנשי תקשורת שמרנים ראו בו "מתקפה על ערכי המסורת האמריקנית", דרישות לחרמות עלו מכנסיות שונות ואפילו מתוך הקהילה הלהט"בית עלו קולות שביקרו את הסרט בטענה שעוד סוף טרגי רק ממצב את האהבה החד-מינית כחסרת סיכוי מיסודה. המתח סביבו רק גבר כשאנני פרולוקס, מחברת הסיפור הקצר המקורי שעליו מבוסס הסרט, אמרה שהקהל לרוב מפספס שהסיפור אינו רומנטי, אלא יותר כתב אישום כלפי החברה שמענישה תשוקות שאינן קונפורמיות.

ואז הגיע טקס האוסקר. הר ברוקבק אומנם קטף שלושה פרסים: הבימוי לאנג לי, התסריט המעובד ללארי מקמרקטרי ולדיאנה אוסנה, ופס הקול לגוסטבו סאנטובליה; אבל רבים הוכו בהלם כשפרס הסרט הטוב ביותר הלך ל"קראש" של פול האגיס, שנחשב עד היום לזוכה האוסקר הגרוע ביותר של כל הזמנים.

ההפסד הכניס את הר ברוקבק לקבוצה המוזרה והפריבילגית משהו של סרטים שאובדן האוסקר עשה להם רק טוב, וחיזק את מעמדם האייקוני והנצחי. "האזרח קיין" (אורסון וולס, 1941), שצופים ואנשי מקצוע רבים רואים בו את יצירת הקולנוע הטובה בכל הזמנים, הפסיד את האוסקר ל"מה יפית עמק נוי" שאיש אינו זוכר; "השור הזועם" (סקורסזה, 1980) הפסיד ל"אנשים פשוטים"; "עשה את הדבר הנכון" (ספייק לי, 1989) הפסיד את הפסלון ל"הנהג של מיס דייזי" הזניח, ו"ספרות זולה" ל"פורסט גאמפ".

הכאב של ההפסד הפך לחלק מהמיתוס של הסרטים האלה. בסופו של דבר הניצחונות וההפסדים של הר ברוקבק באוסקר חידדו את ההבנה: אומנם מדובר בסרט טוב במיוחד, אבל הוליווד עדיין לא הייתה מוכנה להעניק לסרט כזה את הכבוד האולטימטיבי.

הצלחה שהוליווד דווקא בחרה לא לשכפל

עוד יותר מהפסד האוסקר, מה שמפתיע הוא שהוליווד, שאוהבת לשכפל הצלחות יותר מכל, לא הלכה בעקבות הר ברוקבק. מלבד דרמות ביוגרפיות כמו "מילק" (2008) או "מועדון הלקוחות של דאלאס" (2013) ויוזמות בודדות כמו "באהבה סיימון" (2018) או "ברוס" (2022), האולפנים לא ייצרו רצף של דרמות יוקרתיות שבמרכזן אהבות להט"ביות. הסיפורים הללו חזרו ברובם לנישות האינדי והארט-האוס ("קארול" 2015, "מונלייט", 2016), או נעטפו במוזיקה של אייקונים מוכרים ("רפסודיה בוהמית", 2018, "רוקטמן" 2019) ולטלוויזיה. הוליווד לא העזה להפוך את ברוקבק למודל, ההצלחה של סרטים כמו מונלייט או "הכל בכל מקום בבת אחת" (2023), שניהם זכו בפרס הסרט הטוב באוסקר ולהצלחה כלכלית נאה, העידו שהקהל כן צמא לסיפורים כאלה.

במידה מסוימת, התגובה המיינסטרימית היחידה לברוקבק הייתה דווקא הפוכה. טיילור שרידן, יוצר סדרת המערבונים "ילוסטון", תיאר אותה כ"ברוקבק סטרייטית", מיתולוגיה מחודשת של הקאובוי, גברית, הטרונורמטיבית, מלאה בעוצמה ושמרנות. במובן זה, ילוסטון אינה המשך ישיר לדיון שפתח ברוקבק, אלא תגובת נגד תרבותית: ניסיון להשיב את המערב האמריקאי למקום בטוח, מנותק מאותו סדק שחשף סרטו של אנג לי.

כך, עשרים שנים אחרי, הר ברוקבק עדיין מרגיש רדיקלי בנוף ההוליוודי. הוא לא היה הרצאה על סובלנות, לא קריצה קומית, גם לא דרמה משפטית-חברתית. רק שני גברים על רקע נוף טבעי פראי ומרהיב שנקשרים יחד מתשוקה, ומתפרקים מהפחד שהיא מביאה איתה. מוצדק לדבר על הסרט הזה גם ב-2025, כי הוא מזכיר לנו מה אומנות טובה יכולה לעשות: לפרק מיתוסים, לחשוף קונפורמיזם ולהשאיר אותנו עם אמת אנושית שמסרבת לעזוב.

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית