לארי אליסון לצד נשיא ארה''ב דונלד טראמפ בביקור בבית הלבן בינואר / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson
כמעט חצי מאה לאחר שלארי אליסון ייסד את ענקית התוכנה אורקל והצטרף לחלוצי פיתוח הקוד, זינוק יומי של 40% במניית החברה הפך אותו לאיש העשיר בעולם.
ביום אחד הוסיף אליסון להונו יותר מ־100 מיליארד דולר - הקפיצה הגדולה שתועדה אי פעם במדד המיליארדרים של בלומברג - והדיח את ידידו אילון מאסק מצמרת הרשימה, לאחר יותר מ־300 ימים שבילה בה ברצף.
● ניתוח | כך הפכה חברה בת 50 לפנים של הטרנד החם בוול סטריט
אליסון, שמשמש כיום כמנהל טכנולוגיות ראשי באורקל, נמנה עם הבודדים מבני דורו שעדיין מחזיקים בתפקיד טכנולוגי פעיל כל־כך, והוא נחשב דינוזאור בהייטק האמריקאי. וזה לא הדבר הכי חריג בו. שילוב של אופי חצוף, תעוזה טכנולוגית וחישוב קר, הפך את הילד המאומץ משיקגו למי שהצליח לבנות אימפריה משלו.
עבודות תכנות מזדמנות ופרויקט עם ה־CIA
כבר מראשית ימיו, חייו של אליסון היו רחוקים מהשגרתי. הוא נולד תחת השם לורנס ג’וזף בניו־יורק ב־1944, כמעט שנה לפני סוף מלחמת העולם השנייה, לאם יהודייה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו.
כשהיה בן תשעה חודשים חלה בדלקת ריאות, ואמו מסרה אותו לדודיה בשיקגו. שם קיבל את שם המשפחה "אליסון" וגדל בבית יהודי מסורתי: אם מאמצת אוהבת ואב חורג קשוח, שלדבריו נהג לומר לו שלא יגיע לשום מקום. הוא מרבה לחזור על הסיפור הזה בראיונות, והפך אותו כמעט לאבן יסוד במיתוס האישי שלו.
לימים סיפר כי היה קורא בשקיקה ספרי מדע, גילה יכולת אנליטית מרשימה, אך התקשה לקבל מרות בבית הספר ולא אהב מסגרות. הפער הזה, בין כישרון טבעי לבין התנגדות לסמכות, יהפוך למאפיין קבוע באישיותו.
בהמשך ניסה אליסון את מזלו באקדמיה, אך ללא הצלחה. הוא התקבל לאוניברסיטת אילינוי, שם למד פיזיקה ומתמטיקה, אבל מותה הפתאומי של אמו המאמצת גרם לו לעזוב את הלימודים. שנה לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת שיקגו, לפקולטה לאנתרופולוגיה, אך החזיק מעמד סמסטר אחד בלבד.
דווקא בתקופה הקצרה הזאת התרחשה היכרותו הראשונה עם מחשבים. עבור מי שלא מצא את עצמו במסגרת האקדמית וחיפש מסלול עוקף, עולם התכנות היה מתנה: תחום חדש, חסר חוקים, שבו חריצות ויכולת למידה עצמית יכלו להחליף תארים ותעודות.
בשנים שלאחר מכן עבד בעבודות תכנות מזדמנות ובחברות טכנולוגיה קטנות, בעיקר כדי להתפרנס ולצבור ניסיון. החיפוש אחרי מרחב שבו יוכל לממש את הסקרנות שלו הוביל אותו מערבה - אל קליפורניה, מוקד תרבות הנגד מצד אחד ומקום לידתה של תעשיית ההייטק מצד שני. עבור צעיר חסר תואר אבל גדוש אמביציה, זה היה המקום האידיאלי להתחיל מחדש.
הסכם ענק עם OpenAI
ב־1973 הצטרף אליסון לחברת Ampex, שעסקה באלקטרוניקה ובמערכות מידע. בתפקידו כמתכנת נתונים נחשף לאתגרים מורכבים בתחום ניהול המידע, ובעיקר יצר קשרים שעתידים לשנות את חייו: הוא פגש את אד אוטס ועבד תחת בוב מיינר.
ארבע שנים אחר כך ייסדו השלושה את Software Development Laboratories, שהפכה בתוך זמן קצר לאורקל. השם החדש לא נולד במקרה: הוא נלקח מפרויקט מסד נתונים סודי שבנו עבור ה־CIA, שנשא את אותו השם.
אבל הבסיס הרעיוני של החברה הגיע דווקא מהאקדמיה. בתחילת שנות ה־70 פרסם אדגר קוד, מדען מחשב בריטי־אמריקאי שעבד ב־IBM, מאמר מהפכני שהציג מודל חדש לניהול נתונים - מסד נתונים יחסי. קוד הראה בעצם שאפשר לארגן כמויות עצומות של מידע בטבלאות מקושרות, ולשלוף אותן במהירות ובגמישות שלא נראו קודם. אליסון זיהה במאמר הזה הזדמנות אדירה: אם יהפוך את התיאוריה לכלי מסחרי, יוכל לשנות את הדרך שבה עסקים מתנהלים.
בימים האחרונים מצא את עצמו אליסון, כמו גם אורקל, בלב הזירה הכי רותחת נכון לתקופה זו - מהפכת הבינה המלאכותית, ואם לדייק - מהפכת הבינה המלאכותית בענן.
כך, הסיפור של 2025 עבור אורקל הוא הפיכתה לקבלנית־על של מהפכת הבינה המלאכותית. בתוך חודשים ספורים חשפה החברה שורה של חוזי ענק, בהם הסכם בסכומי עתק עם OpenAI, שותפות ביוזמת התשתית הגלובלית Stargate, כמו גם חוזים עם xAI של אילון מאסק.
מאחורי המספרים המסחררים, מסתתרת תפיסת עולם ותיקה של אליסון: לבנות פלטפורמה שגם יריבים ייאלצו להשתמש בה. כך הצליח להפוך את שיתופי הפעולה עם אמזון, מיקרוסופט ואלפאבית ליתרון אסטרטגי. התוצאה: התחייבויות עתידיות חסרות תקדים וצמיחה שהקצב שלה הימם אפילו את וול סטריט, שמכירה את אורקל כבר עשרות שנים.
אוסף אחוזות, יאכטות ואי פרטי
במקביל לצמיחתה של אורקל, חייו האישיים של אליסון סוערים לא פחות מהקריירה שלו: הוא נישא שש פעמים והתגרש חמש, מה שהפך את ענייניו הפרטיים לאייטם מתמשך במדורי הרכילות של עמק הסיליקון.
מנישואיו נולדו לו שני ילדים, שניהם עובדים היום בעולם ההשקעות והעסקים. לצד המורכבות המשפחתית, אליסון לא הסתיר את נטייתו לחיי ראווה, מאהבות מתוקשרות ועד אוסף אחוזות, יאכטות ומטוסים שהוסיפו מימד הוליוודי לתדמיתו. הוא מחזיק ב־98% מהאי לָאנָאי שבהוואי, שנרכש בזמנו כ־300 מיליון דולר.
ב־2010 השקיע אליסון מאות מיליונים בקבוצת השיט Oracle Team USA, והחזיר לראשונה זה 15 שנה את גביע אמריקה, תחרות השיט הוותיקה והיוקרתית בעולם, לחופי ארה"ב.
בראיונות שונים נשאל אליסון מה עוד מניע אותו בגיל 81, ותשובתו קבועה: "אני מכור לניצחון". המשפט הזה מסביר היטב את דמותו: לא רק מתכנת שהפך לאיל הון, אלא מתחרה סדרתי שמסרב לעצור. כך, הרבה לפני שזה הפך לזרם המרכזי, הוא זיהה את הפוטנציאל של תוכנה כשירות, תמך בחברות SaaS צעירות ובנה סביבן אימפריה של אפליקציות ותשתיות.
תרם עשרות מיליוני דולרים לצה"ל
גם בזירה הפוליטית אליסון לא נרתע מלקחת צד. לאורך השנים תרם לקמפיינים של מועמדים רפובליקאים ואף שיבח בגלוי את דונלד טראמפ. עמדותיו לעיתים עוררו מחלוקת בעמק הסיליקון, אך הן חיזקו את תדמיתו כאדם שאינו נכנע לזרם המרכזי גם מחוץ לעסקים.
לארי אליסון מוכר גם כאחד התורמים הפרטיים הגדולים ביותר לצה"ל, עם תרומות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בעיקר דרך ארגון "ידידי צה"ל בארה"ב", כשבין היתר תרם 10 מיליון דולר ב־2014 ו־16.6 מיליון דולר ב־2017, תרומה שנחשבה אז לגדולה ביותר בתולדות הארגון. אליסון, המגדיר עצמו ציוני מוצהר, מקיים קשרים קרובים גם עם ההנהגה בישראל ובמיוחד עם בנימין נתניהו, חבר אישי ותיק שאף התארח באי הפרטי שלו.
היחסים עם ישראל באים לידי ביטוי גם בפעילות אורקל, ששומרת לאורך השנים על קשרים הדוקים עם מערכת הביטחון הישראלית. בנו של לארי, דיוויד אליסון, רכש לאחרונה את קבוצת פאראמאונט גלובל, בעלת רשת CBS, במהלך שנתפס בארה"ב כצפוי להטות את הקו המערכתי של הרשת לכיוון פרו־טראמפ ופרו־ישראלי.
אז האם זה סוף הסיפור? ספק גדול. התואר "האיש העשיר בעולם" אולי ימשיך לנוע שוב בין מאסק לבזוס, ואולי בחזרה לאליסון, אבל הנרטיב כבר התייצב: חצי מאה אחרי שהקים את אורקל, לארי אליסון מוכיח שעדיין אפשר לכתוב את הכללים מחדש.