גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images
עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

"אולי אל תספרו לילדים", הציעה כותרת כתבה שפורסמה לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל" ועסקה בהגעתם של עכבישים זומביים לארה"ב. העכבישים האלה, שהתגלו לראשונה באירלנד לפני כשנה, נדבקו בפטרייה פרזיטית המשנה את התנהגותם.

השבוע בביומד | אוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו
הצוללת | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הפטרייה גורמת לעכבישים, הידועים כשוכני מערות וכוכים בדרך כלל, לצאת ממקומות המסתור שלהם בהמוניהם, כך שהציבור עלול להיתקל במתקפת עכבישים לא צפויה, והעכבישים עצמם מתים לבסוף. לא רק זאת, הפטרייה הופכת לקרום המכסה את כל גופם, וצורתם מבעיתה יותר מזו של עכבישים רגילים.

העכבישים הזומביים תועדו לראשונה בעת צילום הסדרה הדוקומנטרית Winterwatch של ה־BBC, המתעדת התמודדות של בעלי חיים עם החורף.

הפטרייה הקטלנית שגורמת להם לכל הצרות נקראת Gibellula attenboroughii, על שם סר דיוויד אטנבורו, הזואולוג ומגיש סרטי הטבע הידוע, שחגג השנה את יום הולדתו ה־99.

אם פטרייה שגורמת לבעלי חיים להתנהג כזומבים מזכירה לכם את העלילה של "האחרונים מבינינו", זה לא במקרה.

סדרת הטלוויזיה הזאת עוצבה בהשראת תופעה דומה: פטרייה שמשתלטת על נמלים ומשנה את התנהגותן. בשני המקרים, הפטרייה גורמת להתנהגות לא אופיינית ומשגשגת על חשבון החיה המסכנה שנדבקה בה. לבסוף, החיה מאבדת את החופש שלה, ובדרך כלל גם את החיים שלה.

ככל הידוע, בני אדם אינם יכולים להידבק לא בפטרייה של הנמלים ולא בזו של העכבישים, אבל זה לא אומר שאנחנו מוגנים מפני זומביפיקציה. בעתיד, אולי אפילו נוכל לנצל אותה לטובתנו.

מה רוצה התולעת

פרופ' פרדריק ליברסאט, מאוניברסיטת בן גוריון, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם של פרזיטים משני־התנהגות. בשיחה עם "גלובס", הוא מספר שפרזיטים המשפיעים על התנהגות המאכסן שלהם אינם נדירים בעולם החי, אלא חלק טבעי ומוכר מהאבולוציה. "המנגנונים ורמת האינטנסיביות של המניפולציה משתנים מאוד", אומר ליברסאט. "חלק מהפרזיטים משנים את רמות ההורמונים בגוף המאכסן שלהם, חלקם משפיעים על נוירוטרנסמיטורים במוח ובכך פוגעים בתאים מסוימים או גורמים לחיווט מחדש של רשתות במוח. חלק מחקים את ביטוי הגנום של המאכסן".
כל פרזיט פועל באופן שמשרת את הצרכים הספציפיים שלו, והאבולוציה המשותפת עם המאכסן נותנת לו עם השנים שליטה מאוד מדויקת על היבטים רבים של התנהגותו.

דוגמאות? יש המון. תולעת בשם Taenia multiceps מתיישבת במוח או בחוט השדרה של כבשים וגורמות להן להסתובב במעגלים, לאבד ראייה ולהתרחק מהעדר. טורפים, כמו כלבים, אוכלים את המוחות של הכבשים, וזה בדיוק מה שרוצה התולעת. יחד עם הכבשה, הכלבים מעכלים את הזחלים, ואלה מתפתחים היטב בקיבת הכלב לתולעים בוגרות, המטילות ביצים. אז, הכלבים מפרישים את הביצים בצואה, הכבשים אוכלות אותן בעת המרעה, וחוזר חלילה.

Euhaplorchis californiensis הוא פרזיט שחודר למוחם של דגים וגורם להם לשחות בצורה מוגזמת, בולטת לעין, באופן שמגביר את הסיכוי שציפורים יטרפו אותם. הפרזיט משגשג בקיבה של הציפור, הביצים מופרשות בצואה, נאכלות על ידי חלזונות, בוקעות בגופם והזחלים יוצאים החוצה, פוגשים את הדגים והמעגל מתחיל מחדש. הם כנראה עושים את זה על ידי דיכוי סרוטונין ועירור דופמין במוח של הדג.

תולעת שער הסוס (nematomorph) יכולה לגרום לצרצרים ולחרקים אחרים, שחיים בדרך כלל על פני האדמה, לחפש מים ולהיכנס אליהם, מה שמוביל למותם. אז התולעת יכולה להמשיך לשלב הבא של מעגל חייה, במים.

ואם נחזור לעכבישים, הצרעה Reclinervellus nielseni גורמת להם לשנות את מבנה הרשת שהם טווים כך שתתאים יותר כבית לזחלים שלה. צרעה אחרת, מסוג Glyptapanteles , משתקת חיפושיות ושומרת אותן בסביבה משום שבנוכחותן הן משמשות "שומרות ראש" נגד האויבים הטבעיים של הצרעה, שלא יודעים שהחיפושית משותקת.

"אם אנחנו מדברים על זומבים", אומר ליברסאט, "אפשר להזכיר את ה־Dicrocoelium dendriticum, שגורם לנמלים לטפס במעלה גבעולי דשא בלילה, באופן שמגביר את הסיכוי שלהן להיאכל על ידי חיות מרעה". הנמלים, כמו עוד בעלי חיים שמציגים את ההתנהגות הזו שנקראת Summiting Behavior בתגובה לפרזיט, מגבירות את רמת התנועתיות שלהן בשעות שלפני המוות, ונראה שהן מחפשות במופגן מקומות גבוהים.

דוגמה נוספת היא דבור שנוהג לעקוץ מקק ולהזריק לו רעל. הרעל גורם למקק להתנהג בצורה נוחה לדבור, כך שיהפוך למזון עבור הזחלים שהדבור מטיל לתוכו. בין היתר, מתחיל המקק בתהליך של טיפוח וניקוי עצמי (חשוב להיות ג'וק יפה), שבמהלכו הוא לא זז ממקומו, מה שמקל על הדבור להטיל בו את הביצים. יכול להיות שפעולת הניקיון עוזרת לדבור בכך שהמקק מסלק מעצמו גורמים שעלולים להזיק לביצי הדבור.

בתהליך הזה כנראה מעורב דופמין, וגם אופיואידים כדי לדכא כאב. בסופו של דבר, ולדות הדבור אוכלים את כל הג'וק, "מלבד מערכת העיכול, כי היא רעילה להם".

פרופ' פרדריק ליברסט / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרזיטים גם בבני אדם

ומה קורה אצל בני האדם? "אנחנו מכירים שני זיהומים משני התנהגות בבני אדם, אחד די בוודאות ולגבי השני אין קונצנזוס מדעי", אומר ליברסאט. הזיהום החד־משמעי הוא וירוס הכלבת, שגורם להתנהגות תוקפנית. כך גובר הסיכוי לפציעה של יונק אחר והעברת הווירוס הלאה.

הזיהום השני והשנוי במחלוקת הוא טוקסופלזמה. זהו טפיל מעניין, משום ההשפעה הידועה שלו על עכברים. הטפיל משנה את ההתנהגות של עכברים כך שייקחו יותר סיכונים. הם נעים מהר יותר, משוטטים על פני שטח גדול יותר ושועטים לתוך סביבה לא מוכרת בלי חשש. בעיקר, הם יהפכו פחות רגישים ופחות זהירים מול סימנים להימצאותו של חתול באזור. זאת משום שהטפיל "רוצה" שהעכבר ייאכל על ידי חתול, שבתוכו הכי נוח לו להתרבות.

השינוי הוא אפיגנטי, כלומר שינוי לטווח רחוק באופן ביטוי ה־DNA על ידי תאי העצב של העכבר, הקשורים להתנהגויות המדוברות.

"ישנה השערה שלפיה גם אצל בני אדם, הטפיל הזה גורם להתנהגויות שאנחנו מקטלגים כמחלות נפש, כמו סכיזופרניה", אומר ליברסאט. יש אפילו שטוענים כי אותם אנשים גם מתחילים להימשך לחתולים באופן בלתי סביר. מחקר אחד אף הראה שילדים שגדלו לצד חתולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת נפש חמורה בהמשך חייהם. אולם ליברסאט טוען כי העדויות רחוקות מלהיות חד־משמעיות.

האם אנחנו יודעים מה מרגישים בתהליך ההשתלטות הזה? אם מעורבים בתהליך דופמין וסרוטונין, שאצלנו קשורים למערכות מצב הרוח והתגמול, האם גם כשהג'וק מתחיל לנקות את עצמו או כשהנמלה עולה למעלה בלי סיבה לכאורה הם מרגישים ממש טוב?

"נכון אמנם שדופמין קשור בתגמול, אבל אנחנו לא חושבים שהמניפולציה על המקק, למשל, גורמת לו לאיזשהו 'היי'. דופמין קשור גם בתנועה, והג'וקים שהורעלו על ידי עקיצת הדבור מרגישים כנראה שאין להם מוטיבציה לזוז, כמו אצל חולי פרקינסון, שגם אצלם יש פגיעה במנגנוני הדופמין. אפשר לומר שגם היציבה שלהם קצת דומה לזו של חולי פרקינסון. קיבלתי לאחרונה מענק מקרן BIRD לשיתוף פעולה מחקרי ישראלי־אמריקאי, על בסיס הרצון לחקור אם המנגנונים הללו אכן דומים לפרקינסון. כנראה אחרים גם מסכימים איתי שיש בזה משהו".

דבור יוצא מהמקק / איור: באדיבות המעבדה של פרופ' פרדריק ליברסט

תופעה נפוצה משנדמה

אנחנו מגלים בספרות עוד ועוד דוגמאות לפרזיטים שעושים מניפולציה בהתנהגות המאכסן. יכול להיות שזו תופעה עוד הרבה יותר נפוצה מכפי שנראה, ואולי כל חיה, גם בני אדם, הם בעצם סך של מניפולציות חיצוניות?

"זו מחשבה לא מופרכת. ריצ'רד דוקינס, מחבר הספר 'הגן האנוכי', שבו תיאר כיצד כולנו מבטאים את הצרכים של הגנים שלנו, כתב גם ספר בשם The Extended Phenotype. בספר הזה, הוא מסביר כיצד גנים שרוצים לשכפל את עצמם פועלים לא רק על הגוף שאליו הם שייכים לכאורה, אלא על כל סביבתם. כל חיינו מושפעים לא רק מיצר ההישרדות של הגנים שלנו, אלא של כל גן אחר שאיתו אנחנו באים במגע, ומתוך כך בוודאי מגנים של פרזיטים שחיים על גבנו".

הרעיון הזה עומד בבסיס גישת המיקרוביום האנושי, שהפכה פופולרית בעשור האחרון ומייחסת חלק מההתנהגות ומהאופי שלנו לכל הגנים בגוף שלנו, ובעיקר לחיידקים שאנחנו נושאים, כולל חיידקי המעי הרבים והמגוונים. חלק מהם רוצים שנשרוד, חלק מהם ישמחו לסיים את חיינו, והם משפיעים על האופן שבו אנחנו מפרקים מזון ותרופות. חלקם בהחלט יכולים להשפיע גם על ההתנהגות שלנו, אומר ליברסאט, וכך גם גורמים אחרים שאינם חיידקים.

אז אתה לא שולל שההתנהגות של כולנו מכוונת בין היתר על ידי פרזיטים.
"זה אפילו סביר".

חלון לתרופות חדשות

אם החדשות הרעות הן שכולנו זומבים, הרי שהחדשות הטובות הן שחקר השפעת הפרזיטים על ההתנהגות יכולה להיות חלון לחקר ההתנהגות האנושית וגם אולי לגילוי תרופות חדשות.

אם פרזיט, שהוא בדרך כלל יצור קטן ולא מורכב, מפריש חומר מסוים או מספר קטן של חומרים, ובסוף התהליך נוצרת התנהגות מאוד ספציפית של המאכסן, נראה שיש כאן הזדמנות לעקוב במדויק אחרי התהליך ולקשר בצורה ברורה בין חומרים להתנהגות.

"לחלוטין, וזה בדיוק מה שהלהיב אותי בתחום המחקר הזה. לפרזיטים נדרשו שנים רבות כדי ליצור חומרים המשפיעים מאוד במדויק על מערכת העצבים. בעצם הם 'למדו' במשך שנים של אבולוציה איך מערכת העצבים של בעלי חיים שונים עובדת, והם מיישמים את הידע הזה בדרך הכי קיצונית שיש. אז אולי אנחנו נוכל ללמוד מהם. וגם כאשר המאכסן הוא מקק או דג, רבות מההשפעות הן על קולטנים או על מנגנונים מוחיים שיש גם ליונקים, ביניהם גם בני אדם".

ההתפתחות של הביולוגיה המולקולרית מצד אחד ויכולות עיבוד המידע מצד אחר ודאי הקפיצו את המחקר הזה קדימה.

"בהחלט. באמצעות הכלים החדשים של הביולוגיה המולקולרית אפשר לראות בדיוק אילו חלבונים הפרזיט מפריש - בדרך כלל אלה חלבונים - ומה זה עושה ל־DNA ול־RNA של המאכסן, ואחר כך למטבולי טים שנוצרים בתאים שלו ומשפיעים על ההתנהגות שלו הלאה".

יכולים להיות לכך יישומים פרקטיים?
"כן. קודם כול להבנה של מחלות כמו פרקינסון או סכיזופרניה, אבל גם לפיתוח תרופות. למשל, הרעל שבאמצעותו הדבורים משתלטים על המקקים לא מוכר ברשימת הפפטידים שאנחנו מזהים בגוף, ובכל זאת נראה שהוא משפיע באופן ספציפי מאוד על חלקים במוח של המקקים שדומים למנגנונים שיש גם אצלנו. מעניין לבדוק מה יכולה להיות ההשפעה של מינונים שונים או של נגזרות שונות של חומר כזה על המוח.

"המטרה היא לא להפוך בני אדם לזומבים, אלא שברגע שנמצא חומר הפועל במדויק על המוח, ייתכן גם שניתן יהיה למצוא לו יישום חיובי".

עוד כתבות

צפרא כץ ולארי אליסון / צילום: עזרא לוי

בגיל 81 לארי אליסון הפך לאדם העשיר בעולם, וכמה תרוויח המנכ"לית הישראלית?

זינוק חד במניית אורקל מוסיף ללארי אליסון כ-101 מיליארד דולר ביום אחד – העלייה היומית החדה ביותר שנמדדה במדד המיליארדרים של בלומברג, שגם הופכת אותו לאדם העשיר בעולם ● גם מנכ"לית אורקל צפרא כץ נהנית מהזינוק במניה

מצב הסוכרת בישראל / צילום: Shutterstock

מחקר חדש חושף: מצב הסוכרת בישראל השתפר, אבל לא בקרב המפונים

ד"ר אסי סיקורל, שניהל את מרפאת המפונים בדרום, הוביל מחקר שמדד את השינוי בתחלואה במחלות כרוניות ● הוא גילה כי בזמן שמצב האוכלוסייה הכללית השתפר, כנראה גם הודות לתרופות חדשות לסוכרת ולהשמנה, בקרב המפונים כמעט לא חל שינוי או שהיה שינוי לרעה

מטילי זהב / צילום: ap, Mike Groll

צבי סטפק מעריך: הסיבה שמחיר הזהב ימשיך לעלות

לעליית מחיר הזהב ל־3,700 דולר לאונקיה יש סיבות מגוונות, חלקן אף סותרות את מה שנהוג לחשוב בעולם ההשקעות על יחסי הגומלין שלו עם שוק המניות, המטבעות וגורמי מאקרו ● איך ניתן להיחשף לזהב, במה עדיף שלא להשקיע, ומדוע רבים - כולל אותי - משוכנעים שהוא ימשיך לעלות

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: סאגת הנדל"ן הגדולה בשדה דב מתקרבת לסיומה

בית משפט השלום בהרצליה פרסם את טבלת זכויות הבנייה בגוש – המתפרסת על יותר מ־70 עמודים ומחלקת את הזכויות בין כ־1,700 בעלים • השמות ה"עסיסיים" המופיעים בה: הנשיא הרצוג, משפחת רקנאטי והשף שאול אדרת • חמשת המנהלים המיוחדים יקבלו זכויות ל־25 יח"ד כל אחד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

"מתחילה לקבל קצת קרדיט": המניה שזינקה 40% בחודש

מניית השבבים טאואר נהנית ממומנטום חיובי על רקע החשיפה הגדלה שלה לתחום ה-AI, וקיבולת הייצור שלה ● נסחרת בשיא של למעלה משני עשורים ● אנליסטים מעריכים: עוד יש לה לאן לעלות

שוק המשכנתאות מוסיף להיות גבוה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

שוק המשכנתאות מוסיף להיות גבוה למרות הירידה במספר העסקאות

באוגוסט 2025 נלקחו משכנתאות בסך 9.1 מיליארד שקל, אך ההערכה היא שמדובר באישורי משכנתאות על עסקאות שבוצעו בחודשים קודמים ● התאחדות יועצי המשכנתאות: שוק הדירות יד שנייה מתעורר בשל הגבלות בנק ישראל על הלוואות ה"בולט" וה"בלון" ועל מבצעי הקבלנים

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה

קוראת בקפה / אילוסטרציה: Shutterstock

קוראת בקפה שהורשעה בעבירות מס נשלחה ל-18 חודשי מאסר

הנאשמת עסקה בין 2009-2016 במתן שירותי קריאה בקפה ובקלפים ומכירת קמעות, ומעיסוקה זה צמחה לה הכנסה כ-2 מיליון שקל, שהופקדה בארבעה חשבונות בנק שונים שלא היו בבעלותה ● תשלם גם קנס בסך 100 אלף שקל ● ביהמ"ש: "הפגיעה בערכים המוגנים היא בעוצמה גבוהה"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

מנצל את הזינוק במניית נאוויטס ואת הגיוס הענק: גדעון תדמור רוצה להקפיץ את השכר שלו ל-9 מיליון שקל בשנה

לאחר גיוס המניות המשמעותי של נאוויטס, בהיקף של מעל 1.2 מיליארד שקל, החברה מבקשת לתת לתדמור שכר שנתי של עד 8.8 מיליון שקל, לעומת שכר של פחות מ-2 מיליון שקל שהרוויח בשנים האחרונות ● במקביל, החל משנת 2026, תדמור צפוי לקבל תגמול נוסף של יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, כחלק מ"תמלוג העל" שלו בשותפות

צילום: מימין: רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה. ''זה לא קורה מתחת לרדאר שלו''. זאהר ג'בארין, החליף את אל־עארורי. היה נוכח בפגישת חמאס בקטאר

אחרי התקיפה בקטאר: טורקיה עשויה להתבסס כמקלט עיקרי לבכירי חמאס

לפני 20 שנה טורקיה הייתה עוינת לחמאס, היום היא היעד שאליו בורחים אנשיו כשמקלטים אחרים, דוגמת קטאר, מותקפים ● איך קרה המהפך ומי הדמויות החזקות בחמאס שיושבות שם

השבוע בעולם / צילום: ap, Niranjan Shrestha, Alex Goodlett, Alex Brandon

הרצח הסנסציוני של צ'ארלי קירק, משפיען ימני שעזר לטראמפ להגיע לשלטון

צ'ארלי קֶרק הזיז את אמריקה ימינה, ואהב את ישראל ● מלחמת עולם על אש קטנה בשמי פולין ובמימי האוקיאנוס השקט ● נשיא צרפת מאבד ראש ממשלה רביעי ● קטמנדו בוערת ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הרכבת הקלה ביפו. חיבור ישיר ומהיר למרכז העיר / צילום: Shutterstock

עלייה בביקוש ובמחירים: יפו נהנית מפריחת נדל"ן בזכות הקו האדום

המחירים הגבוהים, הריבית הגבוהה ופתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה מובילים לשינוי בהעדפות הרוכשים בתל אביב: בעוד המחירים בלב העיר בירידה, הביקוש לדירות ביפו עולה ● באילו אזורים כבר עלו המחירים, ואיפה עוד אפשר למצוא הזדמנויות?

צינור להובלת גז טבעי / צילום: Shutterstock, INSAGO

שברון קיבלה מהמדינה פטור ממכרז בשווי 300 מיליון דולר על צינור היצוא

הקמת הצינור, שמתעכבת כבר שנתיים, תמומן בידי היצואנים שישתמשו בו, ולאחר מכן גם ייגבו מהם דמי שימוש בו ● שברון לא נוהגת להקים פרויקטי תשתית כאלה בעולם, וכנראה תשתמש בקבלנים חיצוניים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

לקראת שינוי ימי המסחר בת"א: אלה העובדים שיידרשו לעבוד בשישי

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים לגבש תכנית לעבודתם בימי שישי, כולל "זיהוי עובדים חיוניים ושיבוצם, ותיאום מול הסכמי עבודה והסכמים קיבוציים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי פסילת המועמד של סמוטריץ': התרחישים האפשריים למינוי ראש אגף תקציבים באוצר

לאחר שוועדת המינויים פסלה את מהרן פרוזנפר, מועמדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לראשות אגף התקציבים, עומדות בפניו שתי אפשרויות: קרב משפטי על המינוי - או נסיגה וחיפוש ממלא-מקום ● בינתיים, עבודת התקציב לשנת 2026 נתקעת, והמערכת הפיננסית ממתינה להכרעה ● אז מי הם המועמדים האפשריים לתפקיד?

הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa

סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה

המתקפה בקטאר הציפה גל גינויים חריפים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות - שם אף הדירו את ישראל מתערוכה יוקרתית ● כעת מומחים חוששים מ"שלום קר", בדומה ליחסים עם מצרים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

בנייה / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בהיקף העסקאות של זוגות צעירים בשוק הדיור

מעורבות הזוגות הצעירים ברכישת דירות בשוק החופשי ירדה ל־45% בלבד, לעומת 53% אשתקד ● ירידה של כ־10% במכירות לעומת 2024, אף שבחודש יולי נרשם זינוק נקודתי אחרי דעיכת המלחמה ● בשוק המסובסד נמשכת מגמת הביקוש הגבוה להגרלות דירה בהנחה

יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המכשול האחרון בדרך להורדת ריבית? דריכות לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב

לקראת החלטת הריבית, בפדרל ריזרב יסתכלו על נתוני האינפלציה שיתפרסמו היום ● לפי סקר אנליסטים שבוצע ברויטרס, הציפייה היא שנתוני הליבה של המדד יעלו באוגוסט ב-0.3% ● המשמעות: אלא אם תהיה הפתעה רבתי, הורדת הריבית בארה"ב ביום רביעי בשבוע הבא תסתמן כדבר בלתי נמנע

חריימה קר, פופ אפ בצוקים / צילום: עמית שמיר

החום ירד: זמן טוב להגיע לערבה וליהנות משתי ארוחות נהדרות ברוח המדבר

מי שתכנן להעביר את חופשת החג בערבה יכול ליהנות מחלופות משובחות: ארוחת טעימות עונתית ב"ארץ ערבה", ובופה חלבי שנותן לחומרי הגלם לדבר

עמוס לוזון, בעל השליטה בטריא / צילום: איל יצהר

החברה המשותפת של נאוי ולוזון תוכל לתת משכנתאות

החלטתו של הממונה על שוק ההון, עמית גל, הגיעה בתום בחינה ארוכה ודרישה להתאמות מצד הרשות ● כמו כן, נדרשה החברה המשותפת לבצע תיקונים בנוגע לניגודי עניינים אפשריים ולעבור בדיקות כלכליות ● הממונה אף התנה את מתן הרישיון בקבלת דיווחים שיאפשרו מעקב ובקרה אחר היישום