באוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו

האב שיצא להציל את בנו, ופיתח מוח משותף לחולדה ואדם

במעבדתו של ד"ר עומר רווח באוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו. זהו היישום הראשון בישראל של טכנולוגיה שנוסתה לראשונה בעולם ב-2022, כאשר המטרה היא לדמות בצורה טובה יותר מודל של המוח האנושי, ולבצע עליו מחקר שיוביל לתובנות לגבי מחלות נפש ומוח.

● המניה של חברת תרופות ההרזיה שצללה בעקבות תוצאות לא טובות
● המחקר שגילה דרך מפתיעה לעורר את מערכת החיסון
● מחקר חדש מגלה: ניתן יהיה לחזות השמנה כבר לפני גיל 5

אך לא מדובר בתאים אנושיים רגילים שגדלים בחולדה הזו. החולדה שפיתח רווח נושאת מוטציה ייחודית בגן STXBP1, שכן המודל הזה פותח בתמיכה של פרויקט רפא'ס מונשוט, שהקימו שגיא גידלי וד"ר אלה גורדון כדי להציל את בנם הסובל ממוטציה בגן הזה. אחרי מימון של 100 אלך דולר מהעמותה, כעת ימומן המחקר ב-1.5 מיליון שקל מהקרן הלאומית למדע.

"הטכנולוגיה הזו היא התפתחות נוספת של טכנולוגיית ה'מוחונים', כדורים זעירים של תאי מוח הגדלים במעבדה, ומדמים לא רק את הפעילות של כל תא בודד, אלא גם תקשורת בין התאים בסביבה תלת ממדית", אומר גידלי. "המוחונים דומים לבשלות של מוח בעובר, ואילו בתוך סביבת החולדה, שעוד יותר דומה לסביבה האמיתית בה התאים הללו אמורים לחיות, הם מגיעים לבשלות של תינוק שכבר נולד".

קיומה של חולדה עם חתיכת מוח אנושי מעלה שאלות פילוסופיות ואתיות שונות. אולם מבחינת גידלי, כל זה מעניין פחות מן השאלה הפרקטית, האם המחקר הזה יעזור למצוא תרופה לרפאל. גידלי היה ממייסדי הסטארט אפ פרימטר, אשר נמכר ב-2023 לצ'ק פויינט ב-490 מיליון דולר, אך כמה חודשים לפני כן קיבל את הבשורה הקשה כי בנו חולה במחלה נדירה שרוב החולים בה לא יוכלו לעולם ללכת או לדבר. "הרגשתי אשמה הורית נוראית על כך שהבאתי את הילד לעולם הזה", הוא אומר. "התשובה האפשרית היחידה לאשמה הזו היא למצוא את התרופה. זה הפך למשימת החיים שלי".

גדילי הקים את העמותה ותרם לה מכספי המשפחה. אשתו, אלה גורדון, היא נוירולוגית ולעמותה גוייסו גם חוקרים בתחום המוח. העמותה הבינה שהיא צריכה להעמיד את התשתית שתקל על חוקרים אחרים בעולם לפעול לקידום טיפול למחלה.

באותה תקופה לא היו מודלים של בעלי חיים עם המוטציה של רפאל. העמותה עודדה ומימנה פיתוח של מודלים כאלה, והיום ישנם מודל תולעה וחולדה, מוחונים קטנים במעבדה וגם מודל ממוחשב.

"הבנו שבגלל המוטציה, רפאל מייצר חצי מהכמות הדרושה של חלבון הנחוץ לתקשורת המוחית". גידלי העריך כי יוכל תוך שנה למצוא תרופה שקיימת בשוק ויכולה לפעול נגד המחסור בחלבון. מדוע שתהיה בעולם כבר תרופה כזו? "כי אני יזם ואני אופטימי", הוא אומר.

בתהליך משותף עם חברת QR Genetics הישראלית, שמפעילה מודלים חישוביים כדי לבחון שימושים חדשים לתרופות קיימות, אותר תוסף בשם בטא NMN, תוסף שנמכר היום לתחום האנטי-אייג'ינג וגם נבדק לטיפול באלצהיימר ופרקינסון. התוסף הוזרק לתולעת-המודל, ופתר את הבעיה המוטורית שלה לגמרי. בעקבות זאת, החליטו גידלי וגורדון לתת אותו גם לרפאל. "תוך חודש עבר מזחילת גחון לזחילה על שש ותוך חודש התחיל ללכת".

מלבד מודלים של חיות, העמותה פועלת לפתח סמנים ביולוגיים שיכולים להראות בצורה כמותית שיפור אם התדרדרות במחלה, ושיטות הערכה מתוקפות להתפתחות הילדים החולים בה. שני אלה חשובים להאצת ניסויים קליניים בתחום. כעת, יחד עם אוניברסיטת פנסילבניה ובית החולים שיבא, העמותה פועלת לפתח תרפיה מסוג אנטיסנס (ASO), אשר מתערבת בביטוי של הגנים, כדי להגביר את יצור החלבון מן העותק התקין.

"לאחרונה החל אפילו ניסוי קליני בתרפיה גנטית לתסמונת של רפאל. החברה תגיע בספטמבר לארץ לבחון האם ניתן לפתוח אתר של הניסוי בישראל".

בימים אלה מתחרה העמותה על מענק של האיחוד האירופי לתמיכה בחלק מפעולותיה. "הגישה שלנו היא להנביט את המחקר ואז להשיג לו מימון ממקורות אחרים", אומר גידלי. גם העמותה עצמה צפויה בהמשך לגייס הון מעבר לתרומת המשפחה, ואולי גם להקים חברה מסחרית, או מרכז לחקר מחלות נדירות, אשר היום נחקרות בדרך כלל כל אחת במרכז משלה".

ההצבעה על בית הספר לרפואה באילת - ביום שלישי הקרוב

חברי המל"ג יצביעו ביום שלישי הקרוב על הקמת בית ספר בינלאומי לרפואה באילת. שר החינוך יואב קיש מהליכוד תומך במהלך, בעוד פורום דיקאני האוניברסיטאות מתנגד לו, וכך גם משרד הבריאות. בשלב הראשון ההצבעה היא על הקמת בית ספר להכשרה קדם-קלינית, שלוש השנים הראשונות של לימודי הרפואה, כאשר בהמשך התקווה היא להתרחב גם לשלבים הקליניים. בשלב זה עדיין לא יקבע איזה גורם יפעיל את בית הספר לרפואה, אלא רק על עצם הקמתו.

את רעיון בית הספר לרפואה באילת יזם ד"ר משה כהן, מנכ"ל חברת מדיקל דוקטור אשר תומכת בסטודנטים לרפואה שיוצאים ללימודים בחו"ל. החלום של כהן הוא להשאיר את הסטודנטים הללו בארץ, לחזק את הרפואה באילת ובדרום, וגם להביא לישראל סטודנטים זרים, רכיב בתוכנית שחשוב להיתכנותו הכלכלית, שכן יהיה זה בית ספר פרטי לרפואה. הוא ינוהל אקדמית על ידי אוניברסיטה חזקה לרפואה בחו"ל (למשל, אוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה), וההכשרה הקלינית תבוצע בקהילה ובבתי החולים של שירותי בריאות כללית, שכבר הצהירה הצהרת כוונות לתמיכה בפרויקט.

ההתנגדות לפרויקט נובעת מהשאלות האם בית החולים יוספטל ומרפאות הכללית באילת הם ברמה מספקת להכשרת רופאים, האם בית הספר לרפואה יוכל למשוך מרצים טובים מספיק מן המרכז, האם אפשר יהיה וגם האם נכון יהיה למשוך לבית הספר לרפואה סטודנטים זרים, והאם הסטודנטים לרפואה לא יהיו מנותקים כך מסביבה אוניברסיטאית באופן שיפגע בהכשרתם.

רק לפני שנים ספורות, בוטלו כל תוכניות הכשרת הסטודנטים הזרים לרפואה בארץ. החלטה זו התקבלה כדי לשמר את המשאב של לימודי הרפואה ובעיקר את השדות הקליניים פנויים לתלמידים ישראלים. כהן מבחינתו אומר כי בתוכנית שלו, הסטודנטים הזרים יוכשרו קלינית בחו"ל, ולא בשדות הקליניים בישראל, על חשבון הסטודנטים המקומיים. כרגע לא ברור האם ניתן כלל למשוך סטודנטים לרפואה לישראל.

בעניין הרמה של יוספטל והיכולת למשוך מרצים לבית הספר, כהן רואה את הדברים הללו כשלובים. הוא מאמין כי יוכל לתת לרופאים, בעיקר פנסיונרים צעירים של המערכת, או דווקא צעירים שיקבלו כך הזדמנות ייחודית להוראה, חבילה אטרקטיבית שתכלול גם הוראה וגם עבודה ביוספטל במשך כמה ימים בשבוע, וכך ישודרג בית החולים במקביל לפעילות בית הספר. "הדברים הללו חייבים להתפתח יחד", הוא אומר.

המתחרה של כהן על הפרויקט היא אוניברסיטת בן גוריון, המציעה תוכנית פחות שאפתנית: להעביר חלק מלימודי הקדם רפואה שלה לאילת, כאשר השנים הקליניות יתקיימו בבן גוריון, וההכשרה הקלינית - בסורוקה או אסותא אשדוד, כמו היום. זו תוכנית שקל יותר להוציא לפועל והיא איננה מעוררת את ההתנגדויות שהוזכרו לעיל, אך השפעתה על העיר אילת תהיה נמוכה יותר.

ראש העיר אילת, אלי לנקרי, תומך בתוכנית של כהן, ורואה בה חלק מתוכנית עוד יותר שאפתנית בתחום הרפואי, הכוללת גם הקמת מרכז שיקום גדול, קליניקה מובילה לרפואה פלסטית ועל בסיסה גם תיירות מרפא. כיום אילת נחשבת לעיר מקופחת מבחינה רפואית, ותוחלת החיים בה היא בין הנמוכות בישראל, בין היתר בשל הנגישות הנמוכה לשירותי רפואה מורכבים.

בשנתיים האחרונות אישרה המל"ג את פתיחתם של שלושה בתי ספר לרפואה חדשים בישראל: מסלול ארבע־שנתי באוניברסיטת רייכמן הפרטית (תוכנית שגם היא זכתה להתנגדויות בתחילת הדרך), מסלול שש־שנתי באוניברסיטת חיפה ותואר מיוחד לרופאים חוקרים במכון ויצמן. הצורך בהרחבת לימודי הרפואה בארץ נוצר על רקע המחסור ברופאים וגם בשל רפורמת יציב, אשר בעקבותיה תבוטל ההכרה הישראלית בתארים ממספר רב של בתי ספר לרפואה בחו"ל, שסיפקו עד כה רופאים רבים למערכת.

תוצאות טובות לספלייסנס בניסוי בסיסטיק פיברוזיס

חברת ספלייסנס הודיעה על קבלת תוצאות ביניים טובות מניסוי שלב II בטיפול למחלת הריאות הגנטית סיסטיק פיברוזיס. הטיפול מבוסס אנטיסנס, כלומר השתקה של שעתוק גנים לחלבונים באמצעות רצפי RNA או DNA. הטיפול מיועד לחולים עם מוטציה ספציפית בגן בשם CFTR, הגורמת למחלה.

כ-70% מבין 12 המטופלים שנבדקו עד כה בניסוי, נהנו משיפור בתפקוד הריאות שלהם בהשוואה לקבוצת הפלסבו. לא נרשמו בעיות בטיחות משמעותיות.

ד"ר גילי הרט, מנכ"ל החברה, אמרה כי: "מדובר בפעם הראשונה שבה טכנולוגיית אנטיסנס משיגה תוצאות טובות במתן ישירות לריאות בשאיפה. יש בכך בשורה לא רק לנו אלא גם לכל תחום הטיפול מסוג זה במחלות ריאות". החברה מעוניינת לפתח טכנולוגיות מסוג זה גם למחלות ריאות נוספות, ביניהם COPD ואסתמה.

לפני כשנה דיווחנו כי ספלייסנס גייסה 12 מיליון דולר, בין היתר מעמותת חולי ה-CF האמריקאית, אשר השקיעה 8.5 מיליון דולר מן הסכום. משקיעים נוספים בסבב זה היו אורבימד, IBF , אינטגרה אחזקות (המשקיעה במיזמים שמקורם באוניברסיטה העברית) וביוטל. ב-2021 גייסה החברה 28.5 מיליון דולר.

מכללת עזריאלי מקימה רשות מחקר יישומי

מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים הודיעה על הקמת רשות מחקר יישומי, שתעסוק במסחור טכנולוגיות ובקשר עם התעשייה. בראש הרשות תעמוד פרופ' דבי שלו, אשר כיהנה בתפקידה הקודם כראש המחלקה להנדסה פרמצבטית במכללה.

התפקיד של הרשות הזו יהיה מעט שונה משל חברות מסחור אחרות, אומרת שלו. "בעוד שבאקדמיה המסורתית המחקר מתנהל לרוב לפי תחומי העניין של החוקרים, אנחנו בחרנו בגישה אחרת - מחקר מכוון תעשייה", אומרת פרופ' שלו. "המטרה שלנו לזהות נקודות השקה בין מספר דיסציפלינות אקדמיות לבין הצרכים האמיתיים של התעשייה, ולבנות סביבן מרכזי מחקר משותפים ייחודיים".

החזון של רשות המחקר במכללת עזריאלי הוא להניע הקמה של רשת לאומית של מרכזי מחקר יישומיים במכללות, שכל אחת מהן תתמקד בתחום התמחות ייחודי, ותעבוד בשיתוף פעולה עם התעשייה. המודל ימומן בשותפות - מצד אחד המכללות, שמביאות ידע, תשתיות ותמיכה טכנית, ומצד שני חברות תעשייה, שמחפשות פתרונות חדשניים.

"מודל זה יאפשר להשאיר את הידע והטכנולוגיה בישראל, לסייע לסטארט-אפים ולחברות קטנות שאין להן מחלקות מחקר משלהן, וגם לתת לסטודנטים שלנו כלים פרקטיים שיהיו רלוונטיים כשישתלבו בתעייה כבוגרים", אומרת שלו. "כדי שהחזון הזה יתממש, המדינה תצטרך לתמוך בתקצוב מענקי מחקר יישומיים למכללות, כפי שקיים לאוניברסיטאות. אחרת אנחנו מפספסים פוטנציאל עצום".

כיום פועל במכללה המרכז היישומי לטריבולוגיה (חקר תהליכי שחיקה), בראשותו של פרופ' היתם קאסם, והמהלך החדש צפוי להקים מרכזים נוספים בנושאים חוצי-תחומים -ננו-טכנולוגיה, חומרים מתקדמים, ביג דאטה, בינה מלאכותית ועוד.

פרופ' תמר רז נחום, נשיאת מכללת עזריאלי, מוסיפה כי: "הקמת רשות המחקר היא צעד טבעי במימוש החזון שלנו להפוך את המכללה לשחקן משמעותי בזירה הטכנולוגית של ישראל. השילוב בין מצוינות אקדמית לשיתופי פעולה עם התעשייה מאפשר לנו להאיץ פיתוחים פורצי דרך, להמשיך להוביל הכשרה של דור מהנדסים מצוין ומעשי, לחזק את מעמדה של ירושלים כעיר חדשנות ולתרום לשגשוגה".