בדיקה גנטית לניבוי השמנה לפני גיל 5
חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן פיתחו בדיקה גנטית המסוגלת לנבא סיכון להשמנה כבר לפני גיל 5. הניבוי מדויק יותר מן הכלים הקיימים להערכת משקל עתידי, ביניהם המשקל הנוכחי של הילד ומשקל ההורים שלו.
● תרופות חדשות לדיכאון ולחרדה? המוצרים שממשל טראמפ רוצה לראות בשוק
● מיליונים חולים במחלה הזו מדי שנה, מחקר חדש עשוי לפתור את התעלומה
עד היום זוהו אלפי גנים המשפיעים על המשקל. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, התבסס על מידע גנטי מ-5 מיליון אנשים, שנאסף בחברת 23andMe (שכיום נמצאת בקריסה, אך המידע נאסף זמן רב קודם לכן).
על בסיס ניתוח ביג דאטה של המידע הגנטי, נמצא סל הגנים שיכול לנבא השמנה. לאחר מכן הוא תוקף על מאגר של 500 אלף משתתפים נוספים ב- UK Biobank, ונמצא כי הבדיקה יכולה לנבא 17% מההבדלים במשקל אצל אנשים מבוגרים ממוצא אירופי, בעוד שעל בני מוצא שאינו אירופי, הדיוק נמוך יותר.
בהמשך בוצעה הבדיקה בקרב ילדים, והם לוו עד גיל ההתבגרות. נמצא כי כאשר הבדיקה בוצעה בילדים עד גיל 5, היא הכפילה את יכולת התחזית: המדדים הקיימים הצליחו להסביר 22% מההבדלים במשקל בגיל 18, אך בשילוב עם הבדיקה הגנטית - היכולת עלתה ל-35%. עם זאת, עדיין לא קל לנבא את המשקל העתידי כיוון שמשתנים של סגנון חיים משמעותיים לא פחות מן המצב הגנטי.
לצד זאת, ממצאי ניסוי נוסף במבוגרים העלו כי דווקא אלה עם סיכון גנטי גבוה לפי המדד הצליחו יותר בתוכניות הרזיה מבוססות תזונה ואורח חיים, אך גם נטו לעלות מהר יותר במשקל לאחר סיום ההתערבות. כעת שואלים החוקרים מה תהיה ההשפעה של התערבות מוקדמת - עוד לפני שהילד העלה במשקל בפועל.
המחקר נערך על ידי קונסורציום של כ-600 חוקרים מ-500 מוסדות ששמו Genetic Investigation of Anthropometric Traits (GIANT) Consortium. את המחקר הנוכחי הוביל ד"ר רואלף סמית מאוניברסיטת קופנהגן.
עד לאחרונה, התערבויות בתהליך ההשמנה היו בעלות השפעה מועטה לטווח הארוך, וברוב המחקרים חלה עלייה במשקל כשנתיים בממוצע מתחילת הטיפול. היום קיימות בשוק תרופות חדשות יחסית ממשפחת ה-GLP1 לטיפול בהשמנה, ונראה כי בנטילה כרונית (כלומר, רק אם ממשיכים לקחת את התרופה כל הזמן), מצליחות לשלוט במשקל גם לאחר שנתיים, אם כי לא ידוע מה הן עושות לטווח ארוך עוד יותר.
תרופות ה-GLP1 עדיין לא נחקרו באופן רשמי בילדים, אלא רק במתבגרים מגיל 12, והן ניתנות לילדים צעירים יותר במקרים קיצוניים בלבד. זיהוי ילדים בסיכון מיוחד, באמצעות מחקר גנטי כמו המחקר הנוכחי, עשוי לתמוך בניסויים מוקדמים בתרופות אלו גם בילדים.
אחרי אישור ה-FDA: אינספייר MD גייסה 40 מיליון דולר
חברת InspireMD, המפתחת מערכת צנתור למניעת שבץ, הודיעה על גיוס של 40 מיליון דולר בנוסף לתשלום אבן דרך מעסקה קודמת, בהיקף של עוד 18 מיליון דולר. אינספייר קיבלה אישור FDA לפני כמה חודשים, והסכום ישמש אותה לשיווק בארה"ב. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה כ-13% בנאסד"ק, כך ששווי החברה עומד היום על 82 מיליון דולר.
את הגיוס הובילו קרן אורבימד ו-Marshall Wace, יחד עם משקיעים קיימים וחדשים. הקרנות האלו הובילו גם את העסקה המפתיעה ב-2023, בה לחברה, שנסחרה אז ב-12 מיליון דולר בלבד, ניתנה השקעה בהיקף כולל של 113 מיליון דולר, 42 מיידית והיתר באבני דרך, כדי לתת לה הזדמנות לערוך ניסוי קליני משמעותי בארה"ב ולנסות להביא את החברה לשוק האמריקאי.
כעת, לאחר קבלת אישור ה-FDA ומימוש אבן הדרך מן העסקה, המשקיעים מביעים שוב אמון ומספקים לחברה הון אשר יאפשר את ההשקה.
מנכ"ל החברה מרטין סלוסמן הזכיר היום בהודעה לעיתונות של החברה כי לקטגוריה של סטנטים לעורק התרדמה יש אישור שיפוי ביטוחי מה-CMS, המכרז לביטוחים ממשלתיים בארה"ב. לדברי סלוסמן, התוצאות של אינספייר הן הטובות בקטגוריה. עם זאת, היא נכנסת לשוק תחרותי שבו פועלות גם חברות מכשור רפואי גדולות, לצד חברות בינוניות וקטנות נוספות.
גיוס לחברת מג'נטיק איי - קולונוסקופיה בבינה מלאכותית
חברת מג'נטיק איי (Magentiq EYE) הישראלית הודיעה על גיוס סבב A בסכום שלא פורסם לצורך השקת המוצר שלה, תוכנה לשיפור קולונוסקופיה. את הסבב הובילה קרן aMoon, בהשתתפות משקיעים המתמחים במדעי החיים, בעיקר מאירופה: Norgine Ventures ,Nina Capital ,Namarel Ventures ו-Nova Capital וכן שני משקיעים פרטיים אמריקאים, Sake Bosch מייסד קרן פריים ונצ'רס ו-Roon Doornink, בעבר בכיר בחברות מוצרי צריכה והיום משקיע ביומד פרטי.
מג'נטיק איי הוקמה ב-2014 על ידי רוני קומר וד"ר דרור צור. היא קיבלה אישור שיווק בארה"ב ב-2023 למוצר שלה: תוכנה המפיקה תובנות מצילומי קולונוסקופיה, על מנת לשפר את הסיכוי לזהות פוליפים שעלולים להפוך סרטניים. אישור ה-FDA למוצר ניתן אחרי מחקר שהראה כי החברה משפרת את שיעור גילוי הפוליפים, וכי המערכת יכולה להפחית את שיעור היארעות סרטן המעי ב-21% אצל משתמשיה.
רועי ויזנר מקרן אמון, אשר מצטרף כעת כדירקטור לחברה, אמר כי הפתרון של החברה בולט באיכותו בקטגוריה ומעניין גם את השוק וגם שותפות אסטרטגיות פוטנציאליות. המוצר נבחן כעת גם לאבחון מחלות אחרות בפרוצדורות זעיר פולשניות מלוות וידאו.
המל"ג יקצה 10 מיליון שקל לתמיכה בפרוייקט "רופא חוקר"
המרכז להשכלה גבוהה הודיע על הקצאה חדשה של 10 מיליון שקל לתמיכה בפרויקט רופאים חוקרים. לדברי פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית והדסה, האחראי על הנושא באקדמיה הלאומית למדעים: "ב-2022 כבר זוהתה מגמה של הצטמקות המחקר הרפואי בבתי החולים. הסתבר כי הצמצום הזה מתרחש כבר 20 שנה, בשל העומס על הרופאים".
תוכניות להכשרת רופאים חוקרים קיימות מזה עשרות שנים, אבל הרופאים החוקרים לא תמיד מקבלים אפשרות אמיתית לעסוק במחקר. היום-יום של בתי החולים שואב את הרופאים למשימות השוטפות, למעט במספר קטן של בתי חולים שמתעדפים מחקר, וכן אצל מספר קטן של רופאים הממשיכים לחקור למרות הכל, על חשבון הזמן האישי המועט שלהם. גם התשתיות למחקר בבתי החולים דלות יחסית לאלה שבאוניברסיטאות המובילות, ולפעמים הרופאים צריכים לנסוע אחרי שעות העבודה כדי לבצע מחקר במעבדה מרוחקת.
ובעוד חוקר באוניברסיטה, המקבל מענק תחרותי למחקר מגורם בינלאומי, צפוי לקבל מאצ'ינג (מימון נוסף על מימון שכבר התקבל מהועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג ות"ת), הרי שרופאים שעורכים את המחקר שלהם בבתי החולים לא זכאים לתוספת זו, שיכולה להגיע גם ל-110% מהמענק המקורי.
"אנחנו רואים שבבתי החולים האקדמאיים, פחות מאחוז מהרופאים עוסקים במחקר. לא יאמן כמה זה נמוך", אומר בן נריה. "בעוד באוניברסיטאות חלק מהדירוג של האוניברסיטה מגיע מרמת הפרסומים האקדמיים וחלק גדול מהתקציב מגיע ממענקים תחרותיים אקדמיים, בבתי החולים הפקטור הזה כמעט ולא נכלל במדדים שבאמת משנים לרוב מנהלי בתי החולים".
אבל גם אם הדבר לא ניכר מיידית, הפגיעה היא עקיפה, גם במדדים שחשובים לבתי החולים. מלבד הפגיעה באיכות הרפואה, בתקציבים המגיעים מניסויים קליניים ובסיכוי לפיתוח טכנולוגיות רפואיות שיעשירו בעתיד את בית החולים, המצב הזה תורם גם לבריחת מוחות. "רופאים שיוצאים לחו"ל לעשות דוקטורט או לעבור התמחות מחקרית יוקרתית, יהססו בתנאים כאלה לחזור לישראל", אומר בן נריה. "הם רואים שאין פה תנאים למחקר, לא זמן ולא מעבדות. הם לא רוצים לבזבז את ההכשרה שלהם".
כדי להתמודד עם הבעיה דרושים שני דברים. האחד הוא עוד רופאים, האמורים להיכנס למערכת בקרוב בעקבות שינויים במבנה לימודי הרפואה בישראל והוספת כמות גדולה של סטודנטים לרפואה, והשני הוא תקציב למימון תקנים נוספים, על מנת שבתי החולים יוכלו לשחרר למחקר את הרופאים המעוניינים והמתאימים לכך.
ראשיתו של המענק החדש הוא לפני שנתיים, כאשר האקדמיה למדעים הקימה פורום של רופאים חוקרים צעירים, בחרה 23 בולטים מהם, והם התכנסו לכתוב דו"ח בנושא ולהציע פתרונות. בעקבות זאת, בפעם הראשונה הוגדרו תקנים ייחודיים לרופאים חוקרים, אשר מקבלים מחצית משכרם מבית החולים, ומחצית מהאוניברסיטה, וחלוקת הזמן שלהם בין הרפואה בשטח והמחקר בהתאם.
בן נריה: "נבחרו חמישה חוקרים לתוכנית הזו, וכל אחד מהם קיבל מענק מחקר של 250 אלף שקל, וכסף להקים מעבדה בבתי החולים, בסכומים של עד 2.5 מיליון שקל". בנוסף, העובדה שכעת החוקרים נחשבים למועסקים גם על ידי האוניברסיטה, לא יהיה החסם בפני מתן סכום מאצ'ינג עבור עבודתם.
"הדו"ח שכתבו רופאי האקדמיה למדעי המליץ על מתן תנאים כאלה ל-20 רופאים-חוקרים בשנה. כרגע ההקצאה היא לרבע מהם, אבל צריך להתחיל במשהו", אומר בן נריה. התקציב של המל"ג מחוזק על ידי תקציב של קרן יד הנדיב. "10 מיליון השקל שהמל"ג מקצה עכשיו הם הספתח", אומר בן נריה. "אנחנו מקווים כי הגישה הזו גם מסמנת דרך לבתי החולים, בעיקר ככל שהרופאים החוקרים יתקדמו גם לכיוון הנהלות בתי החולים".
גיוס של 5 מיליון דולר ל-Leafix לתיקון מסתם הלב
סטארט-אפ המכשור הרפואי LeaFix Medical, שמפתח פיתרון לתיקון דלף במסתם המיטראלי בלב באמצעות צנתור, הודיע על השלמת סבב סיד בהיקף של כ-5 מיליון דולר בהובלת קרן פיטנגו הלת'טק.
החברה הוקמה על ידי מנתח הלב הבכיר ד"ר בוריס אורלוב, שהוא גם מממציאי הטכנולוגיה של חברת אינובלב שנמכרה לפני שנה לחברת אדוארדס בכ-300 מליון דולר, ועל ידי המהנדס בועז הררי, אליהם הצטרף רון סקלי שישמש כמנכ״ל החברה.
המערכת המפותחת על ידי LeaFix כוללת שתל, המוחדר בגישת זעיר-פולשנית. השתל מגדיל את העלה הקדמי של המסתם של החולה, באופן שמייצר סגירה הרמטית ומניעת דלף שניוני של המסתם. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להשלים את תהליך הפיתוח ולהתחיל בניסויים קליניים במוצר
ד"ר יהונתן גלזר, שותף בקרן ההשקעות פיטנגו הלת’טק המובילה את הסבב, אמר כי: "לא חשבתי שאורלוב יקים חברה חדשה זמן כה קצר אחרי האקזיט באינובלב, אבל כשראיתי את התשוקה, ואת ההבנה הטכנית והקלינית העמוקה שלו - הבנתי למה הוא חייב לעשות את זה שוב. הוא הקים יחד עם בועז ורון את אחד הצוותים החזקים בתחום, והם פיתחו פתרון מבריק לבעיה עצומה ולא פתורה. אנחנו שמחים מאוד להוביל את ההשקעה הזו, ומאמינים שיש כאן פוטנציאל ייחודי".
IMMA Health תשתף פעולה עם רשת צרפתית
חברת IMMA Health, המפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת לנשים לבצע סריקות וגינליות עצמית מהבית, הודיעה על שיתוף-פעולה עם רשת הרפואה One.clinic.fr בצרפת. בעקבות זאת תהפוך צרפת למרכז הפעילות האירופי של החברה.
הרשת הצרפתית מתמקדת בתחום רפואת הנשים, כולל תחומים שאינם קשורים בפוריות. הטכנולוגיה של החברה, שפותחה בעיקר לתחום מעקב הזקיקים במסגרת טיפולי פוריות, צפויה להתאים למעקב גם אחרי ציסטות שחלתיות, בקרה לאחר ניתוחים וטיפול במצבים כרוניים באגן. המוצר עדיין אינו משווק מסחרית, ונמצא בניסויים קליניים בבית החולים אסותא.
Imma Health גייסה עד היום כ-1.1 מיליון דולר, בעיקר מקרן Ixcore וסמנכ"ל לשעבר בחברת בריאות האישה Hologic. החברה הוקמה על ידי ד"ר ביאטריס שמלה, לשעבר שותפה בקרן קוקרמן, המשמשת כמנכ"לית החברה וד"ר נדיה פריסנט מבית החולים שיבא, המשמשת כסמכ"לית הרפואית.
כתבות
ני"ע
