גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images
עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

"אולי אל תספרו לילדים", הציעה כותרת כתבה שפורסמה לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל" ועסקה בהגעתם של עכבישים זומביים לארה"ב. העכבישים האלה, שהתגלו לראשונה באירלנד לפני כשנה, נדבקו בפטרייה פרזיטית המשנה את התנהגותם.

השבוע בביומד | אוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו
הצוללת | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הפטרייה גורמת לעכבישים, הידועים כשוכני מערות וכוכים בדרך כלל, לצאת ממקומות המסתור שלהם בהמוניהם, כך שהציבור עלול להיתקל במתקפת עכבישים לא צפויה, והעכבישים עצמם מתים לבסוף. לא רק זאת, הפטרייה הופכת לקרום המכסה את כל גופם, וצורתם מבעיתה יותר מזו של עכבישים רגילים.

העכבישים הזומביים תועדו לראשונה בעת צילום הסדרה הדוקומנטרית Winterwatch של ה־BBC, המתעדת התמודדות של בעלי חיים עם החורף.

הפטרייה הקטלנית שגורמת להם לכל הצרות נקראת Gibellula attenboroughii, על שם סר דיוויד אטנבורו, הזואולוג ומגיש סרטי הטבע הידוע, שחגג השנה את יום הולדתו ה־99.

אם פטרייה שגורמת לבעלי חיים להתנהג כזומבים מזכירה לכם את העלילה של "האחרונים מבינינו", זה לא במקרה.

סדרת הטלוויזיה הזאת עוצבה בהשראת תופעה דומה: פטרייה שמשתלטת על נמלים ומשנה את התנהגותן. בשני המקרים, הפטרייה גורמת להתנהגות לא אופיינית ומשגשגת על חשבון החיה המסכנה שנדבקה בה. לבסוף, החיה מאבדת את החופש שלה, ובדרך כלל גם את החיים שלה.

ככל הידוע, בני אדם אינם יכולים להידבק לא בפטרייה של הנמלים ולא בזו של העכבישים, אבל זה לא אומר שאנחנו מוגנים מפני זומביפיקציה. בעתיד, אולי אפילו נוכל לנצל אותה לטובתנו.

מה רוצה התולעת

פרופ' פרדריק ליברסאט, מאוניברסיטת בן גוריון, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם של פרזיטים משני־התנהגות. בשיחה עם "גלובס", הוא מספר שפרזיטים המשפיעים על התנהגות המאכסן שלהם אינם נדירים בעולם החי, אלא חלק טבעי ומוכר מהאבולוציה. "המנגנונים ורמת האינטנסיביות של המניפולציה משתנים מאוד", אומר ליברסאט. "חלק מהפרזיטים משנים את רמות ההורמונים בגוף המאכסן שלהם, חלקם משפיעים על נוירוטרנסמיטורים במוח ובכך פוגעים בתאים מסוימים או גורמים לחיווט מחדש של רשתות במוח. חלק מחקים את ביטוי הגנום של המאכסן".
כל פרזיט פועל באופן שמשרת את הצרכים הספציפיים שלו, והאבולוציה המשותפת עם המאכסן נותנת לו עם השנים שליטה מאוד מדויקת על היבטים רבים של התנהגותו.

דוגמאות? יש המון. תולעת בשם Taenia multiceps מתיישבת במוח או בחוט השדרה של כבשים וגורמות להן להסתובב במעגלים, לאבד ראייה ולהתרחק מהעדר. טורפים, כמו כלבים, אוכלים את המוחות של הכבשים, וזה בדיוק מה שרוצה התולעת. יחד עם הכבשה, הכלבים מעכלים את הזחלים, ואלה מתפתחים היטב בקיבת הכלב לתולעים בוגרות, המטילות ביצים. אז, הכלבים מפרישים את הביצים בצואה, הכבשים אוכלות אותן בעת המרעה, וחוזר חלילה.

Euhaplorchis californiensis הוא פרזיט שחודר למוחם של דגים וגורם להם לשחות בצורה מוגזמת, בולטת לעין, באופן שמגביר את הסיכוי שציפורים יטרפו אותם. הפרזיט משגשג בקיבה של הציפור, הביצים מופרשות בצואה, נאכלות על ידי חלזונות, בוקעות בגופם והזחלים יוצאים החוצה, פוגשים את הדגים והמעגל מתחיל מחדש. הם כנראה עושים את זה על ידי דיכוי סרוטונין ועירור דופמין במוח של הדג.

תולעת שער הסוס (nematomorph) יכולה לגרום לצרצרים ולחרקים אחרים, שחיים בדרך כלל על פני האדמה, לחפש מים ולהיכנס אליהם, מה שמוביל למותם. אז התולעת יכולה להמשיך לשלב הבא של מעגל חייה, במים.

ואם נחזור לעכבישים, הצרעה Reclinervellus nielseni גורמת להם לשנות את מבנה הרשת שהם טווים כך שתתאים יותר כבית לזחלים שלה. צרעה אחרת, מסוג Glyptapanteles , משתקת חיפושיות ושומרת אותן בסביבה משום שבנוכחותן הן משמשות "שומרות ראש" נגד האויבים הטבעיים של הצרעה, שלא יודעים שהחיפושית משותקת.

"אם אנחנו מדברים על זומבים", אומר ליברסאט, "אפשר להזכיר את ה־Dicrocoelium dendriticum, שגורם לנמלים לטפס במעלה גבעולי דשא בלילה, באופן שמגביר את הסיכוי שלהן להיאכל על ידי חיות מרעה". הנמלים, כמו עוד בעלי חיים שמציגים את ההתנהגות הזו שנקראת Summiting Behavior בתגובה לפרזיט, מגבירות את רמת התנועתיות שלהן בשעות שלפני המוות, ונראה שהן מחפשות במופגן מקומות גבוהים.

דוגמה נוספת היא דבור שנוהג לעקוץ מקק ולהזריק לו רעל. הרעל גורם למקק להתנהג בצורה נוחה לדבור, כך שיהפוך למזון עבור הזחלים שהדבור מטיל לתוכו. בין היתר, מתחיל המקק בתהליך של טיפוח וניקוי עצמי (חשוב להיות ג'וק יפה), שבמהלכו הוא לא זז ממקומו, מה שמקל על הדבור להטיל בו את הביצים. יכול להיות שפעולת הניקיון עוזרת לדבור בכך שהמקק מסלק מעצמו גורמים שעלולים להזיק לביצי הדבור.

בתהליך הזה כנראה מעורב דופמין, וגם אופיואידים כדי לדכא כאב. בסופו של דבר, ולדות הדבור אוכלים את כל הג'וק, "מלבד מערכת העיכול, כי היא רעילה להם".

פרופ' פרדריק ליברסט / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרזיטים גם בבני אדם

ומה קורה אצל בני האדם? "אנחנו מכירים שני זיהומים משני התנהגות בבני אדם, אחד די בוודאות ולגבי השני אין קונצנזוס מדעי", אומר ליברסאט. הזיהום החד־משמעי הוא וירוס הכלבת, שגורם להתנהגות תוקפנית. כך גובר הסיכוי לפציעה של יונק אחר והעברת הווירוס הלאה.

הזיהום השני והשנוי במחלוקת הוא טוקסופלזמה. זהו טפיל מעניין, משום ההשפעה הידועה שלו על עכברים. הטפיל משנה את ההתנהגות של עכברים כך שייקחו יותר סיכונים. הם נעים מהר יותר, משוטטים על פני שטח גדול יותר ושועטים לתוך סביבה לא מוכרת בלי חשש. בעיקר, הם יהפכו פחות רגישים ופחות זהירים מול סימנים להימצאותו של חתול באזור. זאת משום שהטפיל "רוצה" שהעכבר ייאכל על ידי חתול, שבתוכו הכי נוח לו להתרבות.

השינוי הוא אפיגנטי, כלומר שינוי לטווח רחוק באופן ביטוי ה־DNA על ידי תאי העצב של העכבר, הקשורים להתנהגויות המדוברות.

"ישנה השערה שלפיה גם אצל בני אדם, הטפיל הזה גורם להתנהגויות שאנחנו מקטלגים כמחלות נפש, כמו סכיזופרניה", אומר ליברסאט. יש אפילו שטוענים כי אותם אנשים גם מתחילים להימשך לחתולים באופן בלתי סביר. מחקר אחד אף הראה שילדים שגדלו לצד חתולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת נפש חמורה בהמשך חייהם. אולם ליברסאט טוען כי העדויות רחוקות מלהיות חד־משמעיות.

האם אנחנו יודעים מה מרגישים בתהליך ההשתלטות הזה? אם מעורבים בתהליך דופמין וסרוטונין, שאצלנו קשורים למערכות מצב הרוח והתגמול, האם גם כשהג'וק מתחיל לנקות את עצמו או כשהנמלה עולה למעלה בלי סיבה לכאורה הם מרגישים ממש טוב?

"נכון אמנם שדופמין קשור בתגמול, אבל אנחנו לא חושבים שהמניפולציה על המקק, למשל, גורמת לו לאיזשהו 'היי'. דופמין קשור גם בתנועה, והג'וקים שהורעלו על ידי עקיצת הדבור מרגישים כנראה שאין להם מוטיבציה לזוז, כמו אצל חולי פרקינסון, שגם אצלם יש פגיעה במנגנוני הדופמין. אפשר לומר שגם היציבה שלהם קצת דומה לזו של חולי פרקינסון. קיבלתי לאחרונה מענק מקרן BIRD לשיתוף פעולה מחקרי ישראלי־אמריקאי, על בסיס הרצון לחקור אם המנגנונים הללו אכן דומים לפרקינסון. כנראה אחרים גם מסכימים איתי שיש בזה משהו".

דבור יוצא מהמקק / איור: באדיבות המעבדה של פרופ' פרדריק ליברסט

תופעה נפוצה משנדמה

אנחנו מגלים בספרות עוד ועוד דוגמאות לפרזיטים שעושים מניפולציה בהתנהגות המאכסן. יכול להיות שזו תופעה עוד הרבה יותר נפוצה מכפי שנראה, ואולי כל חיה, גם בני אדם, הם בעצם סך של מניפולציות חיצוניות?

"זו מחשבה לא מופרכת. ריצ'רד דוקינס, מחבר הספר 'הגן האנוכי', שבו תיאר כיצד כולנו מבטאים את הצרכים של הגנים שלנו, כתב גם ספר בשם The Extended Phenotype. בספר הזה, הוא מסביר כיצד גנים שרוצים לשכפל את עצמם פועלים לא רק על הגוף שאליו הם שייכים לכאורה, אלא על כל סביבתם. כל חיינו מושפעים לא רק מיצר ההישרדות של הגנים שלנו, אלא של כל גן אחר שאיתו אנחנו באים במגע, ומתוך כך בוודאי מגנים של פרזיטים שחיים על גבנו".

הרעיון הזה עומד בבסיס גישת המיקרוביום האנושי, שהפכה פופולרית בעשור האחרון ומייחסת חלק מההתנהגות ומהאופי שלנו לכל הגנים בגוף שלנו, ובעיקר לחיידקים שאנחנו נושאים, כולל חיידקי המעי הרבים והמגוונים. חלק מהם רוצים שנשרוד, חלק מהם ישמחו לסיים את חיינו, והם משפיעים על האופן שבו אנחנו מפרקים מזון ותרופות. חלקם בהחלט יכולים להשפיע גם על ההתנהגות שלנו, אומר ליברסאט, וכך גם גורמים אחרים שאינם חיידקים.

אז אתה לא שולל שההתנהגות של כולנו מכוונת בין היתר על ידי פרזיטים.
"זה אפילו סביר".

חלון לתרופות חדשות

אם החדשות הרעות הן שכולנו זומבים, הרי שהחדשות הטובות הן שחקר השפעת הפרזיטים על ההתנהגות יכולה להיות חלון לחקר ההתנהגות האנושית וגם אולי לגילוי תרופות חדשות.

אם פרזיט, שהוא בדרך כלל יצור קטן ולא מורכב, מפריש חומר מסוים או מספר קטן של חומרים, ובסוף התהליך נוצרת התנהגות מאוד ספציפית של המאכסן, נראה שיש כאן הזדמנות לעקוב במדויק אחרי התהליך ולקשר בצורה ברורה בין חומרים להתנהגות.

"לחלוטין, וזה בדיוק מה שהלהיב אותי בתחום המחקר הזה. לפרזיטים נדרשו שנים רבות כדי ליצור חומרים המשפיעים מאוד במדויק על מערכת העצבים. בעצם הם 'למדו' במשך שנים של אבולוציה איך מערכת העצבים של בעלי חיים שונים עובדת, והם מיישמים את הידע הזה בדרך הכי קיצונית שיש. אז אולי אנחנו נוכל ללמוד מהם. וגם כאשר המאכסן הוא מקק או דג, רבות מההשפעות הן על קולטנים או על מנגנונים מוחיים שיש גם ליונקים, ביניהם גם בני אדם".

ההתפתחות של הביולוגיה המולקולרית מצד אחד ויכולות עיבוד המידע מצד אחר ודאי הקפיצו את המחקר הזה קדימה.

"בהחלט. באמצעות הכלים החדשים של הביולוגיה המולקולרית אפשר לראות בדיוק אילו חלבונים הפרזיט מפריש - בדרך כלל אלה חלבונים - ומה זה עושה ל־DNA ול־RNA של המאכסן, ואחר כך למטבולי טים שנוצרים בתאים שלו ומשפיעים על ההתנהגות שלו הלאה".

יכולים להיות לכך יישומים פרקטיים?
"כן. קודם כול להבנה של מחלות כמו פרקינסון או סכיזופרניה, אבל גם לפיתוח תרופות. למשל, הרעל שבאמצעותו הדבורים משתלטים על המקקים לא מוכר ברשימת הפפטידים שאנחנו מזהים בגוף, ובכל זאת נראה שהוא משפיע באופן ספציפי מאוד על חלקים במוח של המקקים שדומים למנגנונים שיש גם אצלנו. מעניין לבדוק מה יכולה להיות ההשפעה של מינונים שונים או של נגזרות שונות של חומר כזה על המוח.

"המטרה היא לא להפוך בני אדם לזומבים, אלא שברגע שנמצא חומר הפועל במדויק על המוח, ייתכן גם שניתן יהיה למצוא לו יישום חיובי".

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"