רפאל בז'רנו / צילום: Jefferies
בתקופה שבה שורה של קרנות וגופים זרים בוחרים להדיר את רגליהם מישראל, יש גם מי שממשיכים דווקא להאמין בשוק ההון המקומי חרף האתגרים, ואף מגדילים את ההשקעות והפעילויות שלהם בארץ. אחד מאלה הוא ג'פריס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, שבשנים האחרונות הגדיל את הפעילות שלו בארץ והוביל שורה של הנפקות וגיוסים משמעותיים של חברות ישראליות, בבורסה בתל אביב ומעבר לים.
● "הפחד לפספס דברים טובים": כך גייסו חברות בתל אביב מיליארדים ללא תשקיף
● מנצל את הזינוק במניית נאוויטס ואת הגיוס הענק: גדעון תדמור רוצה להקפיץ את השכר שלו ל-9 מיליון שקל בשנה
בראיון לגלובס, שמתקיים על רקע ועידת הטכנולוגיה "TechTrek" שקיימה ג'פריס בשבוע האחרון בתל אביב, מספר רפאל בז'רנו, ראש תחום בנקאות ההשקעות ושווקים פיננסיים בג'פריס, על האופן שבו הוא רואה את עתיד הכלכלה הישראלית. הוא מתמקד כמובן בסקטור הטכנולוגיה המקומי, וגם מספק תובנות והמלצות בנוגע להזדמנויות שהוא מזהה בשווקים בארה"ב ובשאר העולם.
לבז'רנו (41), יש קשר עמוק לישראל, על אף שגדל באנגליה. הוא בן להורים ישראלים ולאורך ילדותו ונערותו ביקר בארץ עשרות פעמים, ואף התגורר בה לתקופות של כמה חודשים. "יש לי שורשים עמוקים בישראל, ולקחתי חלק מקרוב בבניית הפעילות המקומית שלנו, שהתמקדה בלסייע לחברות הישראליות לחשוף עצמן לגופים זרים", הוא מספר.
"אנחנו לדעתי בשלב מוקדם במחזור הצמיחה וההשקעות", מעריך בז'רנו, שהשיחה עמו מתרחשת במקביל לכנס שבו השתתפו כמה מבכירי הכלכלה המקומית, לצד שורה של משקיעים בולטים, בהם איש העסקים האמריקאי ביל אקמן, שנחשב בעיני רבים ליורשו של המשקיע האגדי וורן באפט.
"השווקים חוו תקופת התאוששות קצת מוזרה בשנים האחרונות. מהתקופה המאתגרת בתחילת משבר הקורונה, במהלך 2021, לתקופת הסתגלות משמעותית בשנים 2022-2023, שהושפעה בעיקר מהריבית והאינפלציה. הציפייה הייתה להתאוששות איתנה שתתחיל ב-2024, למשך כמה שנים, אך זו הופרעה על ידי תנודתיות בשווקים על רקע סוגיות סחר ומכסים, שהורגשה מוקדם יותר השנה", הוא מסביר.
על אף שנדמה שהשווקים ברחבי העולם, ובמיוחד בארה"ב, שמו מאחוריהם את סוגיית המכסים ושוברים שיאים חדשות לבקרים, בז'רנו בטוח שמחזור העליות רק החל. "אני מעריך שנחזור לשלבים המוקדמים של תקופת ההתאוששות בפעילות הכלכלית העולמית, מה שלדעתי יציף הרבה ערך וצמיחה בשנים הקרובות".
הגם שבשנה-שנתיים האחרונות ההתאוששות בשווקים באה לביטוי בעיקר בענפי הטכנולוגיה, ובאופן ספציפי כאלו הקשורים לבינה מלאכותית (AI), בז'רנו סבור כי ההשפעות שלה חלחלו גם לשוק הרחב. הדוגמה לכך שהוא בוחר להציג היא דווקא הבורסה המקומית.
"הבורסה הישראלית הצליחה בשנה האחרונה בצורה מדהימה, למרות שאין בה כמעט חברות טכנולוגיות", הוא אומר. "למרות זאת, חברות בגודל בינוני ממגוון רחב של תחומים כמו פיננסים ונדל"ן, נהנו מקפיצה. שווקים עולים נוטים להצביע על פעילות כלכלית ועל האמון מצד המשקיעים שתהיה בה התאוששות. כך שאפשר לגזור מכך צפי להתאוששות או צמיחה מתמשכת בהכנסות וברווחי החברות בשנתיים הקרובות".
שווקים מתעוררים לצד מבוססים
לדברי בז'רנו, לנוכח הצפי להמשך הצמיחה בכלכלה העולמית, המשקיעים ניצבים בפני אפשרויות והזדמנויות השקעה מגוונות. "החלק הקשה עבור משקיעים לדעתי הוא שהם צריכים להבין מבין האפשרויות הטובות למדי שעומדות בפניהם, במה הם רוצים להיות במשקל יתר". לכן, הוא מסמן ארבעה אפיקים מרכזיים שבהם להערכתו עשויים המשקיעים ליהנות מאפסייד בשנים הקרובות.
הראשון הוא השקעה בשווקים מתעוררים, בדגש על הודו כמי שעשויה לחוות צמיחה ניכרת בשנים הקרובות. "על אף שבתקופה האחרונה היא מתמודדת עם סוגיות גאו-פוליטיות ושל מכסים", הוא אומר, "אם המשקיעים בוחנים אותה לעומק, הודו עשויה ליהנות מצמיחה ארוכת שנים ולא פרופורציונלית".
באופן מעט מפתיע הכיוון השני עליו מצביע בז'רנו הוא סין, הכלכלה השנייה בעולם, אשר "לאחר כמה שנים שסבלה מבעיות הנוגעות לפוליטיקה המקומית וכן מסוגיות גאו-פוליטיות שונות הקשורות למכסים ולמסחר, ישנה עלייה מחודשת בתיאבון של משקיעים כלפיה".
בז'רנו רואה בסין "צמיחה אדירה בחדשנות, לצד הערכות שווי נמוכות יחסית בהשוואה לשווקים דוגמת הודו. לכן לטעמי זו ממשיכה להיות הזדמנות למשקיעים, אם כי הרבה יותר בחברות ציבוריות מאשר פרטיות. אני חושב שהסבירות שמשקיעים מערביים יבצעו השקעות פרטיות בסין עדיין נמוכה מאוד".
לצד אלו, מזהה בז'רנו אפסייד גם בשווקים המרכזיים באירופה ובארה"ב. "אירופה נמצאת בשלב חדש של השקעה פיסקלית מקומית משמעותית בביטחון ובתשתיות, והניסיון להקטין את התלות בארה"ב ולקדם חדשנות מקומית, יובילו לצמיחה יוצאת דופן ביבשת". ארה"ב היא לדבריו, "עדיין ההימור הקל והטוב ביותר שמשקיע יכול לעשות".
ואם נתמקד בסקטורים שמציעים הזדמנויות עבור המשקיעים, איפה אתה חושב שהם נמצאים היום?
"זה קצת מובן מאליו, אבל סקטור הטכנולוגיה הוא 'המקום' להיות בו. מתוך זה צריך לבחור את הזווית - מבין אינספור נהדרות - שדרכה רוצים להיחשף. האם זה לחברות בתחומי ה-AI, התשתיות, היישומים או דווקא התוכנה, שם החברות נסחרות כעת במחירים טובים משהיו מבחינה היסטורית. ניתן למנות גם את תחומי הרובוטיקה והחומרה, שצוברים חשיבות ולדעתי ימשכו תשומת לב ניכרת מצד משקיעים".
"לבסוף, יש את תחום האנרגיה שבו אנו רואים התעוררות הנוגעת למקורות אנרגיה מסורתיים. יש אפשרות כיום להיכנס לחברות גדולות מאוד בתשואות אטרקטיביות למדי, ואנשים מעריכים מחדש את משך הזמן שניתן יהיה לקבל תשואות גבוהות ממקורות אנרגיה מסורתיים כמו נפט וגז. במקביל, כמובן שיש פוטנציאל רב למקורות אנרגיה חלופיים, ולא חסרות חברות בתחום עם הערכות שווי אטרקטיביות מאוד. אבל בשוק זה גלומים הרבה סימני שאלה בנוגע לפריסה, ניצול, יעילות, תמיכה ממשלתית וכדומה".
"בכל העולם אין דבר שדומה למה שקורה כאן"
בחזרה לשוק הישראלי, בז'רנו מעריך כי על אף העזיבה של חלק מהמשקיעים הזרים את ישראל בגלל המלחמה, העניין של גופים זרים בטכנולוגיה הישראלית נמצא בשיא. "אי-אפשר להתכחש לכך שמספר קרנות הביעו בפומבי את דעתן השלילית, ושיש גם מדינות שהתרחקו מישראל", הוא אומר. "עם זאת, כפי שניתן לראות מהאירוע שאנחנו מקיימים, ישנו עדיין עניין עולמי עצום בישראל, ובפרט בחדשנות המקומית. ישראל עשתה עבודה יוצאת דופן במיצובה כמרכז החדשנות החשוב ביותר בעולם המערבי, אחרי עמק הסיליקון", הוא משוכנע. "היקף החדשנות שמתרחשת כאן ואיכותה, הן מה שמושך לפה משקיעים".
יתרון נוסף, ופחות צפוי, בראיית משקיעים זרים נוגע לנגישות וקרבה. "זו מדינה קטנה עם אקו-סיסטם קטן, אבל כזה שמעניק גישה להמון חדשנות. מכיוון שהכול פה קרוב, יעילות ניצול הזמן של אנשים גבוהה בצורה מדהימה. משקיע שנוסע לארה"ב, נניח לקליפורניה, כדי להיפגש עם דמויות דומיננטיות, יידרש לכסות שטח ונרחב זה ייארך הרבה זמן. בישראל אפשר לפגוש את האנשים החשובים והרלוונטיים תוך כמה ימים.
"אנחנו בג'פריס עושים אירועים ופגישות בכל רחבי העולם, במדינות כמו הודו, סינגפור ואזורי מערב אירופה, ואין שום דבר שדומה למה שקורה כאן, מבחינת קנה המידה והאווירה המשפחתית", הוא מספר.
את ההצלחה של החדשנות והטכנולוגיה הישראליות הוא מייחס בראש ובראשונה לצה"ל. "הצבא הוא כנראה המרכיב החשוב ביותר. כמות החדשנות שמתפתחת בתוך הצבא, מתוך הכרח, היא גדולה מאוד. בנוסף ישנה התרבות של המדינה וצה"ל שמסרבת לקבל 'לא' כתשובה. במקום זאת היא מתמקדת במציאת פתרונות עוקפים או יעילים יותר, ושלא עולים סכומי עתק.
"גם מערכת החינוך, שהיא לא נטולת אתגרים, מצליחה לייצר מספר עצום של מהנדסים ומדעני מחשב ברמה גבוהה. ובסוף יש את הלכידות החברתית שיוצרת סביבה חזקה מאוד".
"כבר לא מתמקדים רק בלעשות כסף בהייטק"
שורת ההצלחות של ענף הטכנולוגיה המקומי, שכללו מספר רב של אקזיטים וגיוסים בסדר גודל חסר תקדים, הביאו את בז'רנו לתובנה שענף ההייטק בישראל ניצב בפני שלב חדש ומשמעותי בהתפתחות שלו. "העשור הבא" הוא חוזה, "אמור להיות החשוב ביותר בכל מה שקשור לחדשנות טכנולוגית ישראלית. זאת משום שאיכות היזמים, העסקים וההון שנוצרו פה מעולם לא הייתה גבוהה יותר".
לדבריו, "עד לא מזמן ההייטק הישראלי התמקד בלהרוויח כסף, והעסקים כאן היו טובים מאלו שבארה"ב מבחינת שולי רווחיות, אבל היו חלשים בכל מה שקשור ליצירת אפשרויות צמיחה. אני לא חושב שזה המצב יותר, היום העסקים כאן לא מתמקדים רק בלהרוויח כסף, אלא יותר ביצירת הזדמנויות שיאפשרו להם לצמוח לעסקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים. בעשור הבא, אני מעריך שיהיו הרבה חברות שייצאו מישראל כשהן שוות עשרות או אף מאות מיליארדי דולרים. זו תהיה נקודת התייחסות שונה לחלוטין".
עם זאת, הוא גם מזהיר כי לתהליך עשויות להיות השפעות פחות טובות על החברה הישראלית. "זה עלול יצור פה עושר עצום לעובדים בתחום והמשקיעים, מה שכמובן יתרום לבסיס המס של ישראל. אבל יחמיר את האתגר שעמו מתמודדת ישראל בעשרות השנים האחרונות, של פערים כלכליים, ריבוד החברה ויוקר המחיה. בהיבטים הללו, סביר להניח שנראה החמרה ולא שיפור ב-10 השנים הבאות", הוא מעריך בצער.
עצות למשקיע? "כל ישראלי יודע יותר ממני"
על בסיס היכרותו עם הישראלים וזיקתו לשוק המקומי, ביקשנו מבז'רנו לספק את העצה הטובה ביותר עבור המשקיע הישראלי. "כנראה שהמשקיעים הישראלים יגידו לכם שהם יודעים יותר טוב ממני", הוא אומר בחיוך. "ההצעה הכי טובה שלי למשקיע היא להתעלם מהרעשים ולהתמקד ביסודות לטווח ארוך. קל מאוד להיות מוסחים על ידי פוליטיקה יומיומית, מדיניות סחר וכדומה, אבל להתמקד במאפיינים ארוכי-טווח כמו דמוגרפיה, גישה למשאבים, יציבות גאו-פוליטית וחדשנות - אלו המרכיבים שבסוף יביאו לביצועים כלכליים טובים יותר לטווח הארוך.
לכן, הוא ממליץ לשים דגש על פרמטרים כמו "רווחיות ויעילות הון. כמו כן יתרון הגודל, כפי שמתבטא בביצועים הטובים במיוחד אצל ענקיות הטכנולוגיה. המציאות היא שלעסקים האלה יש מקום מאוד מובחן בכלכלה העולמית".
ומה העצה הכי טובה שקיבלת?
"תשכח מהאגו שלך, ופשוט תגרום לאנשים אחרים להצליח".