על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● האם הניו יורק טיימס המציא כתבה על התקיפה הישראלית באיראן?
● המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן המציאות
1קטאר הרחיבה את הצבא שלה, אך כשלה במניעת התקיפה הישראלית
ניסיון החיסול של ישראל בקטאר מגיע לאחר עשור שבו דוחא הרחיבה את כוחה הצבאי. "במשך עשור קטאר בנתה את כוחותיה המזוינים ברכש עצום של מטוסי קרב מתקדמים, מערכות הגנה אווירית ונשק אחר", כדי להרתיע בפני תקיפות כמו זו של ישראל, פורסם בפורבס.
בפורבס נכתב כי כעת "לא סביר שקטאר תנסה תגובה אווירית או צבאית. אף שדוחא בנתה חיל אוויר עצום יחסית למדינה כה קטנה, המצויד בכמה ממטוסי הקרב המערביים המתקדמים מדור 4.5 שכסף יכול לקנות, ישראל ללא ספק מסוגלת ליירט אותם לפני שיגיעו למרחב האווירי שלה". בנוסף לקטאר יש גם "טילים בליסטיים סיניים קצרי־טווח מדגם SY-400, שחשפה בפומבי ב־2017. אולם לטילים הללו אין טווח מספיק כדי לפגוע בישראל", נכתב.
למרות שבמשך עשור קטאר הרחיבה את הצבא שלה ואת מערכת ההרתעה, "התקיפה הישראלית כנראה תפסה את קטאר בהפתעה ובלתי מוכנה. לא ברור עדיין מאיזה כיוון הגיעו מטוסי הקרב והמל"טים הישראליים". נדמה כי למרות "צבירת ארסנל צבאי גדול ומתקדם" קטאר נכשלה בסיכול המתקפה הישראלית.
בפורבס נכתב כי "מכיוון שסביר שקטאר לא תגיב צבאית נגד ישראל בשל סיבות פוליטיות ולוגיסטיות, היא כנראה תנסה לגבש תגובה דיפלומטית מתואמת ורב־צדדית נגד ישראל על המהלך הזה".
מתוך פורבס, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
2הסיבה שטראמפ לא מפעיל לחץ על נתניהו
הן ראש הממשלה בנימין נתניהו והן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "מתעלמים בעקביות מרצונותיו של הנשיא דונלד טראמפ, לעתים קרובות בלי לשלם מחיר משמעותי", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. הפרדוקס הזה חושף כי טראמפ, למרות שמציג עצמו כמתווך ואיש פשרה, "נמנע לא פעם מלהפעיל את מנופי הכוח של ארה"ב על ישראל ורוסיה", אך כך הוא בעצם מסתכן "בדחיקת השפעתו לשוליים".
"בכירי ממשל טראמפ מתעקשים שלנשיא יש אחיזה מוצקה במדיניות החוץ, ומציינים מקרים שבהם המאמצים האמריקאים סייעו להשעות או להנמיך מתחים בזירות בחו"ל מאז שנכנס לתפקיד, כולל עימות קצר בין הודו לפקיסטן והתנגשויות גבול בין קמבודיה לתאילנד", נכתב.
יועציו של הנשיא טוענים כי "יחסיו עם נתניהו ועם פוטין מעניקים לו מרחב פעולה דיפלומטי, ופגיעה ביחסים הללו עלולה לפגוע במאמצי השלום של טראמפ ובאסטרטגיות ארוכות־הטווח שלו באירופה ובמזרח התיכון".
הסיבה שטראמפ לא מפעיל לחץ על נתניהו לדברי גורמים רשמיים, היא שהוא "אינו להוט להסתכן בעימות משמעותי עם נתניהו, כשהאחרון משתמש במחמאות כדי להישאר בעיני הנשיא באור חיובי". גם לאחר התקיפה של ישראל בקטאר, טראמפ נקט תגובה עמומה כשפרסם ברשתות החברתיות כי תקיפות כאלה "לא יקרו שוב".
דניאל שפירו, לשעבר בכיר בפנטגון בתקופת ממשל ביידן, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "הנשיא טראמפ ממשיך לומר שהוא רוצה לסיים את המלחמה בעזה, אבל הוא עשה מעט מאוד כדי להביא לתוצאה הזאת, ובעיקר תרם להארכתה בדיבורים חסרי אחריות על העברת פלסטינים מעזה, תשומת לב בלתי מספקת למשבר ההומניטרי, והסכמה למבצע הישראלי בעזה שמסכן את החטופים".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת מייקל ר' גורדון, אלכסנדר וורד ורובי גריימר. לקריאת הכתבה המלאה.
3"מאירופה ועד דרום אמריקה": ניתוק הקשרים עם האקדמיה הישראלית
"אוניברסיטאות ברחבי העולם מנתקות קשרים עם האקדמיה הישראלית בשל המלחמה בעזה. גופים חינוכיים מאירופה ועד דרום אמריקה מחרימים מוסדות ישראליים", פורסם בגרדיאן. המוסדות טוענים כי האקדמיה הישראלית "שותפה למדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים".
רק בשנה שעברה "האוניברסיטה הפדרלית של סיארה בברזיל ביטלה פסגת חדשנות עם אוניברסיטה ישראלית, בעוד שורה של אוניברסיטאות בנורבגיה, בלגיה וספרד ניתקו קשרים עם מוסדות ישראליים". בקיץ האחרון, הצטרפו לחרם האקדמי "טריניטי קולג' בדבלין".
"אוניברסיטת אמסטרדם סיימה תוכנית חילופי סטודנטים עם האוניברסיטה העברית בירושלים, והאגודה האירופית לאנתרופולוגים הודיעה שלא תשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים ישראליים ועודדה את חבריה לנהוג כך גם הם", נכתב.
סטפני אדם, מהקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI), אמרה כי "מוסדות אקדמיים ישראליים שותפים ל'משטר ארוך־שנים של כיבוש צבאי, אפרטהייד קולוניאלי־מתנחלי וכעת רצח עם', והוסיפה שקיימת 'חובה מוסרית וחוקית על אוניברסיטאות להפסיק קשרים עם אוניברסיטאות ישראליות שותפות'".
למרות הקריאה לחרם, "מעט מאוד מוסדות בבריטניה, צרפת וגרמניה הודיעו שהם מנתקים קשרים עם האקדמיה הישראלית". Universities UK, גוף שמאגד את האוניברסיטאות בבריטניה, אמר כי הוא "אינו תומך בחרם האקדמי".
מהגוף נמסר "ל־Universities UK עמדה ציבורית רבת־שנים המחויבת לחילופי רעיונות חופשיים, ללא קשר ללאום או למיקום. לפיכך איננו מאשרים חרמות אקדמיים גורפים, שכן אלה מהווים פגיעה בחופש האקדמי".
בגרדיאן הזהירו כי "אם הזרמת הכספים תיעצר ושיתופי־הפעולה היוקרתיים יתייבשו, עולה גם חשש שחוקרים יעזבו את ישראל - ייתכן שלעולם לא יחזרו - ובכך יגבירו 'בריחת מוחות' שכבר מעוררת דאגה בתחומי הרפואה".
מתוך הגרדיאן, מאת ניקולה דייויס. לקריאת הכתבה המלאה.
4טיים אאוט הבריטי הדיר מסעדות בבעלות ישראלית מהרשימה הנחשקת
טיים אאוט הבריטי לא הכניס מסעדות ישראליות לרשימת "המדריך למסעדות הים תיכוניות הטובות בלונדון", כך פורסם בטלגרף בכתבה שכותרתה "בושה לטיים אאוט".
"לאחרונה פרסם טיים אאוט מדריך חדש החושף את רשימת 'המסעדות הים־תיכוניות הטובות בלונדון', אלא שמתברר שלא נכללה בו אף מסעדה בבעלות או בהשראה ישראלית", נכתב בטלגרף. הטלגרף פנה לכמה מבעלי המסעדות הישראליות שהודרו מהרשימה, והם אמרו כי זו "השמטה מכוונת".
בתגובה המגזין פרסם התנצלות ואמר: "ההשמטה הייתה תקלה מצערת מאוד ונוצרה עקב טעות אנוש". לאחר הפרסום, המגזין הכניס לרשימה המעודכנת מסעדות בבעלות ישראלית בלונדון.
מתוך הטלגרף, מאת ויליאם סיטוול. לקריאת הכתבה המלאה.
