השופט יוסף אלרון / צילום: דוברות הרשות השופטת
באוגוסט 2023, בעיצומה של הטלטלה הציבורית והמשפטית סביב המהלכים שהוביל השר יריב לוין, שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הטיל פצצה. הוא הודיע כי עם פרישתה המתוכננת של נשיאת העליון, אסתר חיות, בכוונתו להתמודד על התפקיד מול השופט יצחק עמית. זאת, בניגוד לשיטת הסניוריטי אשר מכוחה אמור היה להיבחר עמית כשופט הוותיק בעליון.
הכרזתו של אלרון העניקה רוח גבית לניסיונות שהוביל אז לוין לסכל את בחירת עמית לנשיא. עמית אומנם נבחר בסופו של דבר, אחרי שבג"ץ חייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אך לוין מסרב להכיר עד היום במינוי. שבירת הכלים הרועשת של אלרון מוסיפה במידה רבה ללוות מאז את העליון.
● כך הצליח שופט עליון אחד להפוך מגמה שלמה של הקלה בענישה
"בכך שהצטרף למהלך השלטוני להיפטר משיטת הסניוריטי, אלרון הציב את עצמו נגד עצמאות השפיטה", אומר פרופ' מרדכי קרמינצר, לשעבר דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. לדבריו, "שפיטה ללא עצמאות היא פסאדה של שפיטה. כאשר מהלך כזה ננקט מבית על-ידי שופט עליון, זה מאכזב ומדאיג".
ביום חמישי השבוע יפרוש אלרון מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70 ובתום למעלה מ-30 שנה כשופט.
כחלון ואפי נוה תמכו, אסתר חיות הסתייגה
כאשר אלרון מונה לבית המשפט העליון ב-2017, היה זה כחלק מ"דיל" שהובילה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ואשר במסגרתו מונו לעליון שלושה שופטים שמרנים - אלרון, דוד מינץ ויעל וילנר - לצד השופט ג'ורג' קרא.
שר האוצר דאז, משה כחלון, שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים, עודד את הבחירה באלרון, ונציגי לשכת עורכי הדין, שבראשה עמד אפי נוה, תמכו אף הם. לפני המינוי פורסם בתקשורת כי הנשיאה המיועדת דאז, חיות, התנגדה למינויו של אלרון.
אלרון נולד במעברת מחנה דוד שבחיפה, הצעיר מבין תשעה אחים להורים שעלו מעיראק. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ולמד משפטים באנגליה. עם שובו התמחה במשרד עורכי דין ובפרקליטות. ב-1994 מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה, וב-2003 קודם למחוזי. כעבור עשור מונה לנשיא המחוזי בחיפה, תפקיד אשר בו כיהן עד למינויו לעליון.
אלרון שימש גם כיו"ר ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין, ולצד נוה הוביל את ההחמרה בבחינות ההסמכה, שהביאה בעשור החולף לירידה ניכרת באחוזי המעבר.
סירב לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות
בשנותיו בעליון מצא עצמו אלרון פעמים רבות בעמדות מיעוט. כך, הוא היה השופט היחיד שסירב לפסול את מינויו של ח"כ אריה דרעי לשר עם הקמת ממשלת נתניהו ב-2022, וסבר כי יו"ר ועדת הבחירות צריך לקבוע אם יש קלון בעבירות שבהן הורשע דרעי.
אלרון אף נמנה עם השופטים שסירבו לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, בנימוק כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד. החוק נפסל ברוב של 8 מול 7 שופטים. עם זאת, אלרון מתח ביקורת על החוק וקבע כי "אינו בגדר סעיף המוסיף כבוד לחוקת מדינת ישראל המתגבשת".
אלרון אף סירב לדחות את החוק שהגביל את האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, והתנגד לפסילת הסעיף ב"חוק בן גביר", שאיפשר לשר לביטחון לאומי להתערב במדיניות החקירות של המשטרה.
עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיום שותף במשרד פירון, אומר כי "לאלרון היו עמדות מיעוט מנומקות והוא ביטא עמדה עצמאית, המקפידה על גישה שמרנית ועניינית. הוא בחן את הדין המצוי, את לשון החוק ואת התכלית שלו".
בנאומו בכנס לשכת עורכי הדין במאי האחרון תמך אלרון בקו שמוביל לוין. "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הרחבת סמכויות העליון. להרחבה זו התנגדתי בעקביות, שכן היא מציבה גבול דק מאוד מול עיקרון הפרדת הרשויות - וגוררת את בית המשפט לשיח קצוות ולהפיכתו לזירת מאבק ציבורי", הטעים.
ד"ר יעקב בן שמש, מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו, אומר כי "חילוקי דעות בין שופטים קיימים תמיד, אך כלפי חוץ, נשמרה כל השנים חזית אחידה, ושופטים נזהרו מלמתוח ביקורת פומבית זה על זה. אלרון ניפץ את האחידות הזאת כשביקר את השופטים האקטיביסטים. דברים אמיצים, נכונים וחסרי תקדים".
תחום העיסוק המרכזי של אלרון היה המשפט הפלילי. בין היתר, הוא דחה את ערעורו של עמירם בן אוליאל על הרשעתו ברצח משפחת דוואבשה, את ערעורו של אביעד משה, שהורשע בניסיון לרצוח את אשתו, ואת רוב הערעורים בפרשה 512 (ארגון הפשע של יצחק אברג'יל).
בגלובס פורסם כי אלרון כתב את חוות-הדעת המובילה ב-67 מתוך 148 פסקי דין פליליים שניתנו בעליון בשנה האחרונה (45%).
החמיר עונשים של מורשעים בפרוטקשן
אלרון הוביל מגמה של החמרה בענישה, כולל בעבירה שהפכה למכת מדינה סביב גביית דמי חסות ("פרוטקשן"). בפברואר הוא החמיר את עונשם של שני מורשעים בסחיטה באיומים מ-36 חודשי מאסר ו-31 חודשים שנגזרו עליהם במחוזי ל-7 ול-6 שנות מאסר, בהתאמה. "כשמדובר במסכת עבריינית מתמשכת ורחבת-היקף, מן הראוי שייגזרו עונשי מאסר בפועל לתקופה משמעותית, המגיעה לכדי 10 שנים ואף יותר", פסק.
עו"ד נזרי מדגיש כי אלרון החמיר כאשר חשב שהעונש במחוזי לא שיקף את חומרת המעשה - ואפילו אם הענישה הייתה בהסכמה עם הפרקליטות. "החמרת הענישה עמדה לצד שמירה קפדנית מיצדו על זכויות חשודים, מבלי לעשות 'הנחות' להתנהלות לא תקינה של רשויות האכיפה".
ואומנם, אלרון מזוהה גם עם פסיקה לטובת זכויותיהם של חשודים ושל נאשמים. ב-2022 היה שוב בדעת מיעוט, כאשר שופטי הרוב אישרו למשטרה לחפש בטלפונים הניידים של יועצי נתניהו, שנחשדו בהטרדת שלמה פילבר, עד במשפט ראש הממשלה. אלרון כתב כי דיון בבקשה לצו חיפוש בסמארטפון חייב להיערך לרוב בנוכחות הנחקר.
אלרון חתום אף על היישום של הרפורמה בעבירות המתה. בכך, הוא החמיר בעונשם של מי שביצעו המתה באדישות - עבירה אשר עד לרפורמה לא נחשבה לרצח - והזהיר מפני שימוש יתר בעבירה של רצח שבוצע "באכזריות מיוחדת", שכן כל רצח הוא מטבעו אכזרי.
באירוע הפרישה הוא פרסם פסק דין בעניין קטינים בסיכון - המחשה לעיסוק שלו בסוגיות חברתיות. פרישתו צפויה להיות רגע נדיר של קונצנזוס בכהונה סוערת.