מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות
ספרד החליטה לבטל עסקה גדולה לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מידי אלביט - כך לפי דיווחים בספרד, אף שלפי שעה החברה לא קיבלה הודעה רשמית בנושא. שווי עסקת התותחים הכולל הוא 700 מיליון אירו, כשמתוכם כ-150 מיליון אירו לאלביט.
● נתניהו: "אנחנו בסוג של בידוד. תעשיות הנשק שלנו עשויות להיחסם, נצטרך להיות סופר ספרטה"
● בגרמניה משחיתים משרדים, בבריטניה מתכוננים לשיבוש תערוכה: החברות הביטחוניות הישראליות בכוננות מעבר לים
מערכת PULS מספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.
ביטול עסקת PULS מתווסף להחלטת משרד ההגנה של ספרד מחודש יוני על השהיית עסקת ענק לרכישת טילי נ"ט מדגם ספייק LR 2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו (כ־310 מיליון דולר) עבור צבא ספרד וחיל הים המקומי. ההחלטה שדווחה בסוכנות הידיעות הספרדית EFE היא חלק ממאמץ ספרדי "להוריד לאפס" את התלות הטכנולוגית בישראל בשל המלחמה בעזה.
ההסכם של משרד ההגנה הספרדי בנוגע לטילי ספייק LR 2 נחתם באוקטובר 2023 מול פאפ טקנוס, חברה־בת של רפאל בספרד. העסקה כללה 168 יחידות שיגור, 1,680 טילים ומענה לוגיסטי מלא. מי שצפויות ליהנות מביטול העסקה עם רפאל הן הענקיות האמריקאיות ריית'און ולוקהיד מרטין, שבמדריד שוקלים לרכוש מהן את טילי ג'אבלין.
"מלחמות עולות כסף - והרבה"
בצל האירועים, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (ב') בכנס החשב הכללי לדורותיו, ואמר: "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים - במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי - יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית".
בנוגע למצב הביטחוני העולמי, ציין ברעם כי במשרד הביטחון "מזהים עלייה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ־2.7 טריליון דולר, זינוק של כ־20% לעומת 2023 - הזינוק הגדול ביותר מאז 1988".
בהתייחס למאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת היצוא הביטחוני, אמר ברעם: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. חלק משמעותי בעשייתנו האסטרטגית הוא קידום היצוא הביטחוני, בין השאר באמצעות עסקאות מדינה־למדינה (GTG). רק בשבוע שעבר חתמנו על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. אינני יכול לציין שם המדינות, אבל שם מבינים משמעותה של השקעה ביטחונית ארוכת־טווח בעולם לא יציב.
"האסטרטגיה שלנו מתמקדת גם בקידום תעשיית 'הדיפנסטק', תוך העצמת 'האקו-סיסטם' הישראלי הייחודי. בשבוע שעבר הכרזנו על הקמת קרן משותפת עם החשכ"ל, שתסייע בהפיכת 'הדיפנסטק' לקטר כלכלי למשק, להגדלת היצוא הביטחוני ולתמיכה בצורכי צה"ל".
לדבריו, "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה־205 מיליארד שקל, האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה - בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'. מדד ה־CDS (מדד הסיכון/Credit Debt Swap) ושער החליפין (שקל-דולר) חזקים היום יותר משהיו בתקופה שלפני ה־7 באוקטובר 2023. למרות התמשכות המלחמה וקשייה העצומים (שחיקה, עלויות, חברה) ישנו מתאם בין שני המדדים שמחזק את העוצמה הכלכלית ואת הירידה של פרמיית הסיכון.
"מלחמות עולות כסף - והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף, ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה".