ועדת החוץ והביטחון / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
אחרי כמעט שש שנים של הליך משפטי, כולל 26 הארכות שבג"ץ נתן, לא הייתה יותר ברירה וניתן פסק דין בנושא הגדלות הרמטכ"ל: בג"ץ הכריז שהגדלות הרמטכ"ל אינן חוקיות ולא יכולות להימשך. בג"ץ נותן ארכה עד סוף שנת 2025 להסדיר את הנושא, אחרת כל ההגדלות יבוטלו מעתה. יש לכך חשיבות גדולה בשווי עשרות מיליארדי שקלים לכל פורשי צה"ל בפנסיה תקציבית. בג"ץ נתן כאמור הארכות רבות לדרג הפוליטי להסדיר זאת ולהימנע מפסק דין, אך בשל התנגדות של קבוצת חברי כנסת בוועדת חוץ ובטחון וקושי של צה"ל להגיע לפשרה מולם, ניתן כעת פסק הדין.
● החשדות, המעצר של המקורב והחשש מתיאום גרסאות: פרשת מאי גולן מסתבכת
● ההצהרה של ממשלת ארגנטינה שמעוררת חשש אצל המשקיעים הישראלים
"הגדלות הרמטכ"ל" הן תוספות שניתנו במשך שנים למקבלי הפנסיות התקציביות בצה"ל, כולל מקבלי "פנסיות גישור" - פנסיה תקציבית קטנה מהפרישה בפועל מצה"ל (כשהפורש בשנות ה-40 לחייו, למשל) עד גיל הפרישה הרשמי של 67 בו הוא יתחיל לקבל את הפנסיה הצוברת הרגילה.
התוספות האלו ניתנו במשך שנים ללא שום סוג של פיקוח תקציבי. מבקר המדינה חשף את הפרקטיקה ב-2016, לפני כמעט עשור, אך היא לא נעצרה עד היום. מדובר בסמכות שניתנה לרמטכ"ל להגדיל את הפנסיה התקציבית במקרים חריגים של משרתי קבע ש"נפלו בין הכיסאות", אך היא נוצלה כדי להעניק הטבות נרחבות כמעט לכל פורש מצה"ל בפנסיה תקציבית. ב-2019 הנושא התגלגל לפתחו של בג"ץ, שדרש מהממשלה להסדיר את הנושא בדיעבד, וזו הגישה: חוק שצפוי להסדיר לא רק את תשלומי העבר, אלא גם תשלומים עתידיים לגמלאי צה"ל בשווי מצטבר של 28 מיליארד שקל.
הממשלה והכנסת "גררו רגליים" בהסדרת הנושא
"האופן שבו הוענקו הגדלות הרמטכ"ל חורג מגדרי הסמכות שניתנה לרמטכ"ל בחוק, ועל כן אין בסמכותו להוסיף ולפעול כפי שפעל עד כה", כתב בפסק הדין נשיא ביהמ"ש העליון יצחיק עמית. זאת משום שהחוק המפורש קובע שהרמטכ"ל יכול להעניק הגדלות אלו רק במקרים חריגים, אך בפועל כמעט כל פורשי צה"ל בפנסיה תקציבית השיגו ככה פנסיה מעל ומעבר למה שנקבע בחוק.
בג"ץ גם מלין על כך שהממשלה והכנסת "גררו רגליים" בהסדרת הנושא, למרות מספר הזדמנויות רב מאוד שנתן להן בג"ץ: "מאז ועד עתה הוגשו לעיוננו עדכונים תכופים מטעם משיבי הממשלה, אשר לא תמיד נשאו בשורה באשר להתקדמות כלשהי", וזאת למרות ש"שבית המשפט גילה אורך רוח והותיר בידי משיבי הממשלה את מרחב הזמן שהתבקש לשם השלמת החקיקה".
בסופו של דבר, נאמר בפסק הדין הכולל גם את השופטים גרוסקופף ומינץ: "הכל מסכימים כי מה שהיה אינו יכול להימשך - וכי אין מקום להעניק את הגדלות הרמטכ"ל באופן גורף ורוחבי, כאילו היו הכלל ולא החריג". אפילו הממשלה לא העזה לטעון שהצבא פעל בהתאם לחוק, ובסך הכל ביקשה מספר הארכות חריג במיוחד כדי להסדיר זאת - מה שבסופו של דבר לא קרה. זאת משום שקבוצת ח"כים, שכוללת בין השאר את עמית הלוי וחנוך מילבצקי מהליכוד ואת משה סולומון מהציונות הדתית, מובילה בוועדת חוץ וביטחון את ההתנגדות לחוק. על פי הצעתם, יוכשרו תשלומים עתידיים של 10 מיליארד שקל "בלבד", אך משרד הביטחון וח"כים אחרים בוועדה (רובם מהאופוזיציה) מתנגדים לכך ודורשים את ההכשרה המלאה שמציע צה"ל.
הזדמנות אחרונה
ברמה המשפטית העקרונית, נאמר בפסק הדין "ההסדרים הראשוניים ואמות המידה העקרוניות ייקבעו בחקיקה ראשית, ואילו לרשות המינהלית מסורה סמכות להגשים הסדרים אלה בדרך של קביעת הסדרים משניים", ו"מתן הסמכות לרמטכ"ל להעניק את רכיב ההשלמות - אף שסמכות זו מעוגנת בחוק - אינו מצדיק את היפוך היוצרות בין הכלל ובין החריג. הרמטכ"ל אינו רשאי לפעול כך שברירת המחדל שנקבעה בחקיקה תישלל הלכה למעשה". כלומר, לרמטכ"ל אין סמכות לחרוג מלשון החקיקה הראשית שקבעה הכנסת, ולהחיל באופן נרחב הסדר שהכוונה הייתה שיוחל באופן מצומצם. לכן "הנוהל חורג מגדר סמכותו של הרמטכ"ל ואינו עומד בהוראות חוק שירות הקבע, ולפיכך דינו בטלות" ועל הרמטכ"ל "לקבוע נוהל חדש וברור, שיעמוד בגדרי החוק ובגדרי התנאים והמדיניות שנקבעו על ידי הממשלה".
בפועל, בג"ץ נותן הזדמנות אחרונה לממשלה ולכנסת להסדיר (או לבטל, לפחות חלקית) את הגדלות הרמטכ"ל. וזאת "עד תום שנת 2025 באופן שייתן שהות נוספת ואחרונה לממשלה ולכנסת לחוקק הסדר חלופי". כעת, ההחלטה מגיעה שוב לכנסת. תומכי הגדלות הרמטכ"ל בכנסת יאלצו להגיע לפשרה כלשהי עם הח"כים המתנגדים להכשרה המלאה שלהן, אחרת הן עלולות להתבטל באופן מלא תוך כ-3 חודשים.
העותרות, עמותת "צדק פיננסי" ו"רווח נקי" בייצוג עו"ד נילי אבן-חן ועו"ד מיקה שיינוק-קרטן הגיבו שהן "מברכות על פסק דין ועל כך שבית המשפט קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהגדלות הרמטכ"ל אינן חוקיות. המשמעות המרכזית היא שנוהג בלתי חוקי זה יפסק מעוד שלושה חודשים. מסע של למעלה משש שנים הגיע לסיומו עם אמירה מרכזית של בית משפט שכולם כפופים לחוק וצה"ל לא יכול לעשות דין לעצמו".