מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
כצעד ראשון בשטח, כחלק מהמהלך הרחב של פינוי בז"ן ומפרץ חיפה, חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית (תש"א) תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים. הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף. בשלב הראשון היא תהיה ריקה אך פתוחה לציבור, ובסופו של דבר מתוכננים להיבנות במקום מבני מגורים ומסחר כחלק מתכנית מפרץ חיפה החדש במסגרת תמ"א 75. פינוי המיכלים התעכב בשל קשיים בירוקרטיים, לאחר שעיריית חיפה דרשה כבר בשנה שעברה את הריסתם, ועתה המהלך סוף סוף יוצא לדרך.
● הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך
● פרשנות | נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה
את קריית חיים תוחמת מדרום חוות דלק של תש"א בה מאוחסן נפט גולמי המחכה לזיקוק, למשל בבז"ן הסמוכה. מדובר בשטח גדול במיוחד של 900 דונם הכוללים עשרות מיכלי דלק. 9 מתוכם צפויים, כאמור, להיות מפונים כבר בטווח הזמן הנראה לעין, וכך תיווצר רצועה פתוחה שמתחילה באצטדיון קריית חיים ומסתיימת בים, לשימוש התושבים, שמתוכננת בפועל לשנת 2027.
מדובר בצעד ראשון כחלק מהמהלך הגדול שכולל את פינוי רוב התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה, ויצירת רצף אורבני של חיפה והקריות. המהלך המשמעותי ביותר במסגרת זו הוא פינוי בז"ן, מתקן זיקוק הנפט הגדול בישראל, מה שיהפוך את כלכלת הדלק הישראלית למוטת־יבוא, וידרוש בנייה של תשתיות חדשות לגמרי ופירוק קיימות - כמו חוות הדלק המדוברת.
שכונות מגורים חדשות יוקמו בעתיד
תש"א אחראית על קליטה, אחסון ואספקה של נפט ודלק. בין השאר על מסוף הדלקים הישן בחיפה שהוקם בתקופת המנדט הבריטי, כמו גם על מתקני אחסון משמעותיים במפרץ חיפה מדרום לקריית חיים. כששני מתקני זיקוק הדלק בישראל הושבתו (בז"ן מטיל איראני ובז"א מנפט מזוהם), היא זו שהייתה אחראית על קליטת ושינוע הדלקים הנדרש.
באחריות תש"א יהיה גם מסוף הדלקים החדש, שיוכל לקלוט את היבוא המשמעותי של דלק מזוקק שצפוי לאחר סגירת בז"ן. בבעלותה תהיה גם חוות דלק חדשה שתוקם באזור הצפון, פרויקט שלדברי החברה "נמצא בשלבי אישורי תכנון מתקדמים במועצה הארצית לתכנון ובנייה" וצפויה לשכון במקום מוגן מתחת לקרקע, בניגוד לצורה החשופה יותר בה מיכלי הנפט מאוחסנים היום.
חוות הדלקים החדשה תוקם, בעוד כ־6 שנים לפי הערכות, רק אז ניתן יהיה לפנות לגמרי את כל עשרות המיכלים מהאתרים הישנים - ויוכלו לקום באזור שכונות מגורים חדשות. בתש"א מציינים כי "פינוי החווה כולה, 'ישחרר' מאות דונמים על קו הראשון לים, העתידים לשמש את תושבי חיפה והאזור לטובת פיתוח אורבני, תיירותי ואיכות חיים ירוקה ומשופרת". אך בעוד שפינוי פרויקט מפרץ חיפה צפוי להסתיים עד 2030, ייקח כנראה מעל עשור עד שחיפה תזכה לרצף אורבני חדש אל עבר הקריות.
על פי יו"ר תש"א, חיים אביטן: מדובר ב"סיום תקופה והתחלת עידן חדש: תשתיות מודרניות, ביטחון אנרגטי ופינוי שטחים אסטרטגיים לטובת הציבור". המנכ"ל עוזי לוין, הוסיף: "התחלת העבודות היום היא ציון דרך במסע שאנו מובילים לפינוי תשתיות מזהמות מהמרחב, מתוך אחריות לעתיד האזור ותושביו".
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר בתגובה: "הבטחנו וקיימנו! פינוי שורת המיכלים הקרובה לבתים בקריית חיים היא בשורה היסטורית לתושבי הצפון. זה ישפר את איכות החיים של התושבים ויאיץ את הפיתוח באזור".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "הריסת השורה הראשונה של מיכלי הנפט בחוות תש"א קריית חיים היא רגע היסטורי למפרץ חיפה ולתושביו. במשך עשרות שנים אנו סובלים מהימצאות מתקנים מזהמים בלב אזורים מיושבים, וכעת אנו מתחילים לראות את התהליך ההפוך - פינוי, שיקום ופתיחת עתיד חדש בשטח, אשר ישנה את פני האזור ויהפוך את המקום למשגשג.
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה: "אירוע ההריסה מהווה ציון דרך חשוב לעתיד מפרץ חיפה ולשלומם של תושבי קריית חיים ומטרופולין חיפה כולו. אנחנו רק בתחילת הדרך, וחובתנו להבטיח כי לא יהיו עוד עיכובים וכי חוות המיכלים תפונה כולה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו".
מנכ"לית האיגוד, ד"ר ליהי שחר ברמן, הוסיפה ש"במשך עשרות שנים עומדים המיכלים בלב שכונת מגורים, מהווים סכנה ברורה ומוחשית לביטחונם ולבריאותם של התושבים הגרים בסמיכות, באזור בו לפי דוחות משרד הבריאות יש 1,650% תחלואה בסרטן, יותר מהממוצע הארצי. תחילת הריסת המיכלים, היא צעד ראשון בדרך לפינוי חוות המיכלים כולה ולפינוי כלל המפגעים המזהמים ממפרץ חיפה ובראשם המפעלים הפטרוכימיים של קבוצת בז"ן".