גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות
ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

נאום ספרטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפתיע רבים אבל לא הגיע בחלל ריק. לפי מידע שהגיע לגלובס, זמן קצר לפני שהגיע לשאת נאום נדיר בענייני כלכלה בכנס החשב הכללי של משרד האוצר, קיבל נתניהו איתותים שליליים מהאיחוד האירופי, באופן שעשוי להסביר את הרקע לאמירותיו על בידוד מדיני וסנקציות שיאלצו את ישראל להסתגל לכלכלה בעלת סממנים של משק אוטרקי.

בתעשייה הביטחונית מודאגים בעיקר בנוגע לרכיב אחד, והוא לא האמברגו
"סוף סוף מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

בסמוך לנאום התקבל בממשלה מסמך משפטי מהנציבות האירופית. בשורה התחתונה, האיומים לביטול הסכם הסחר החופשי מול ישראל עברו לפסים מעשיים. במסמך נטען בין היתר כי ישראל מפירה זכויות אדם.

היתרון התחרותי של ישראל באירופה בסכנה

המשמעות הכלכלית של ביטול ההסכם תהיה מעבר למצב של "Most Favored Nation" - מעמד שבו ישראל תצטרך לשלם מכסים של 4%־6% על היצוא לאירופה. מדובר בכ־18 מיליארד דולר (15 מיליארד אירו) יצוא סחורות לאירופה, כך שהמכסים הנוספים יסתכמו בכמיליארד אירו בשנה. מעבר לפגיעה הכלכלית הישירה שתקשה על ההתמודדות של חברות ישראליות מול התחרות באירופה, המהלך עלול לסמן את ישראל להרתיע משקיעים ושותפים עסקיים.

לפי שני גורמים בכירים שונים, הבשורה העגומה מאירופה גרמה לנתניהו לסטות מנאומו המתוכנן לכיוונים אחרים. תחילה דיבר כמנהגו על חוזקה של ישראל ואף הציג גרף שמראה כי ישראל היא מקום שני בעולם, אחרי ארה"ב, בהוצאה עסקית על מחקר ופיתוח שמקורה בחו"ל.

עד מהרה, שינה נתניהו את הטון ודבריו זלגו לקשיי הבידוד מצד אירופה והסיכונים לכלכלה. מבלי לספק הקשר ברור או להתייחס להתפתחות החדשה מכיוון בריסל, אמר נתניהו כי "יש השפעה שלילית ביותר על מדיניות החוץ באירופה, כתוצאה מהגירה בלתי מוגבלת של מיעוטים משמעותיים ומאוד לוחמניים לאירופה. הדבר הזה מכופף את הממשלות". לדבריו, "אני מדבר עם המנהיגים באירופה, זה משפיע עליהם מאוד, וחלקם גם מודים בזה בשיחות סגורות".

מי שנכח במקום לא היה יכול לפספס את העצבנות ששידר נתניהו. הוא עצר את דבריו לסירוגין כדי להעיר הערות ארוכות למי שהפעיל את המצגת שמאחוריו, לתאורן של בנייני האומה, ואף כדי לדרוש לכבות את המאווררים.

בתום הכנס, לאחר בקרת נזקים, ניסו בסביבתו של ראש הממשלה למזער את הפגיעה. הביטוי "משק אוטרקי" הוגדר כפליטת פה. אולם הנזק כבר נעשה - הבורסה נסגרה בירידה, והמסר שהועבר לסוכנויות הדירוג ולקהילה הבינלאומית היה הגרוע ביותר האפשרי.

מה מעניין את חברות דירוג האשראי?

בשבוע שעבר נחתו בישראל נציגי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס. האנליסטים בחברה, שחתכה מאז תחילת המלחמה את הדירוג של ישראל עמוק יותר מאשר מתחרותיה פיץ' ו־S&P, קיימו סדרת פגישות עם צמרת הכלכלה הישראלית. לפי מקורות בכירים, חצי מהזמן בפגישות עם נציגי מודי'ס הוקדש לנסיונות האנליסטים להבין את השפעת הבידוד המדיני על הסחר ועל היצוא של מדינת ישראל.

בעוד הגורמים הרשמיים במשרדי הממשלה והשווקים ניסו להציג למודי'ס תמונה אופטימית, תוך הדגשת החוסן הכלכלי וההתגברות על המקרים הבודדים של חרמות, ראש הממשלה בחר דווקא לאשר בפומבי את התמונה השחורה ביותר.

אורסולה פון דר ליין, בנאום ''מצב האיחוד'' בפני הפרלמנט האירופי השבוע / צילום: Reuters, Yves Herman

כל שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות צפויות לפרסם הודעות דירוג עדכניות לישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר. יתכן שחלקן יפרסמו עוד קודם לכן, כיוון שישראל מצויה תחת "תחזית שלילית" לדירוג בשלוש הסוכנויות, שמאפשרת להן מתודולוגית להנפיק הודעות דירוג גם מחוץ למועדים הקבועים מראש.

"אני מניח שמודי'ס האזינו לנאום של נתניהו", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, שמצוי בקשר מול נציגי הסוכנויות. לדבריו, "ראש הממשלה בעצם סיפק לסוכנויות הדירוג את התרחיש החמור ביותר, ומה שבולט עוד יותר הוא היעדר תוכנית פעולה".

גרמניה ואיטליה עמדו בפרץ, אבל הלחץ גובר

לישראל יש סיבות ממשיות לדאגה מפני צעדים אירופיים. מאז יוני האחרון, צועד האיחוד האירופי באופן עקבי לעבר הטלת סנקציות חמורות על ישראל.

ישראל ספגה מפלה ביוני במועצת שרי החוץ של האיחוד כאשר יוזמה שהובילה הולנד לבדיקה משפטית של מחויבות ישראל להסכם האסוציאציה (המהווה בסיס לכל היחסים) התקבלה ברוב של 17 מתוך 27 מדינות. הבדיקה מצאה "אינדיקציות" לכך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי, ולכן את הסכם האסוציאציה, והאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, התבקשה להכין "תפריט" של צעדים נגד ישראל.

מה שקרה מאז הוא שמדינות מפתח באיחוד האירופי כמו הולנד, בלגיה, שבדיה ועוד - כמו גם הנציבות האירופית שיש לה כוח סמלי רב - "בחרו" באחת הסנקציות החמורות ביותר מהתפריט - השעיה זמנית של הסכם הסחר בין ישראל לאירופה.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר בהיקף 43 מיליארד אירו בשנה, שחלק גדול ממנו (חקלאות, תעשייה, כימיקלים ועוד) חוסה תחת הסכם סחר חופשי, של אפס מכסים. כדי לאמץ צעד כזה דרוש רוב מיוחס של מדינות האיחוד בלבד - 55% מהמדינות המהוות 65% מהאוכלוסייה בו. בנפרד, הנציבות האירופית יזמה באופן עצמאי את הדרת חברות ישראליות מכספי המחקר והפיתוח בתוכנית "הורייזן", בשווי מאות מיליוני אירו בשנה.

במפגש האחרון של ראשי האיחוד בקופנהגן לא הושג הרוב המיוחל, בעקבות התנגדות של גרמניה ושל איטליה. שתי המדינות מהוות יותר מ־30% מהאוכלוסייה של האיחוד ולכן אם שתיהן מתנגדות למהלך, אין רוב מיוחס, על כן הנושא לא עלה להצבעה.

בשבוע שעבר הכריזה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין על כך שתמליץ רשמית לאיחוד האירופי לאמץ את הצעד. קאלאס הבהירה בדברים לעיתונות כי ההכרזה של פון דר ליין צפויה לקבל אישור בפגישה הקבועה של הנציבות ביום רביעי, וכי תדרוש תשובות אם מדינות כמו גרמניה או איטליה יתנגדו להצעה.

איטליה במיוחד עשויה "להתנדנד" בעקבות הלחץ מצד הנציבות, ובשל דעת הקהל העוינת במדינה. במקביל, הנציבות תמליץ להטיל סנקציות אישיות על שרים, וכן תשעה באופן מיידי העברת מיליוני אירו בשנה לישראל מהתקציב שלה, צעד הנמצא בסמכותה ולא דורש רוב כלשהו.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"