מה קרה למשפחה שנמנעה מאוכל אולטרה–מעובד למשך חודש? / צילום: Shutterstock
בכל מה שנוגע להשפעות הבריאות החמורות של מזונות אולטרה־מעובדים הראיות המדעיות "בלתי ניתנות לערעור", אומר ד"ר דריוש מוזפריאן ממכון "מזון הוא רפואה" באוניברסיטת טאפטס. הוא מצביע על מחקרים הקושרים מזונות אולטרה־מעובדים להשמנת יתר, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
● פרויקט מיוחד | לחיות טוב יותר, גרסת המדע: המחקרים שיסדרו לכם את החיים
באופן מדאיג, כ־60% מן הקלוריות שילדים צורכים מגיעים ממזונות אולטרה־מעובדים, על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארה"ב (CDC). מה שפחות ברור הוא אילו מן המזונות הללו גורמים נזק, מדוע הם עושים זאת ומה הממשל הפדרלי צריך לעשות בנידון.
בעיצומו של הדיון הזה החלטתי להשיק ניסוי נועז עם בתי, שהייתה אז בת 8: ננסה להפסיק לאכול את כל המזונות האולטרה־מעובדים למשך חודש. האם נוכל לעשות זאת? האם גופנו ומוחנו יבחינו בהבדל?
התוצאות התבררו כמהפכניות. סילוק האוכל האולטרה־מעובד מן התזונה שלנו שינה באופן דרמטי את הרגלי האכילה של בתי. הוא שינה את שלי עוד יותר. השפעות אלה שכנעו את בעלי, שהחל את הניסוי כצופה ספקן, להיגמל גם הוא ממזונות אולטרה־מעובדים.
ראשית, הסכמנו על הגדרה פשוטה כדי שבתי רוזי תוכל לזהות בקלות מזונות כאלה בחנות. מדענים עדיין לא הסכימו על דרך קלה לסווג אותם, אך מוסכם באופן כללי כי הם מכילים מרכיבים כמו חומרים משמרים וחומרים מתחלבים שלא נמצאים במטבחים ביתיים. החלטנו שאם למזון יש מרכיב שאנחנו לא משתמשים בו, או מצליחים בקושי לבטא (למשל, מלטודקסטרין, לציטין סויה, גואר גאם), אז לא נקנה אותו.
זה פסל את כל המזונות עם חומרי טעם מלאכותיים ועם קמחים מזוקקים, כולל רוב הקרקרים, דגני הבוקר, הלחמים, הבייגלה וחטיפי הגרנולה, שזמינים בחנויות, ואת המאפים בבתי הקפה השכונתיים שלנו. פירושו של דבר היה לוותר על לא מעט מן המאכלים אהובים עלינו: קרקר צ'יז איט, קרקרים של ריץ, חטיפים מלוחים של Pirate’s Booty, בייגל, שבבי פיתה, שוקולד חלב ומים מוגזים בטעמים.
הצטיידנו במזונות מלאים ומעובדים באופן מינימלי, בהם שיבולת שועל, יוגורט רגיל, גבינות טריות, שעועית, אגוזים, דגים משומרים, פופקורן ופירות וירקות, טריים וקפואים.
החלטנו שבלי מזונות אולטרה־מעובדים בבית מותר לנו לאכול כמה שנרצה מן המאכלים האחרים. אם יתחשק לנו משהו מתוק, נאפה אותו. אחרי חודש נעריך מה אנחנו מרגישים בקשר לניסוי. עם זאת, גילינו שהשינויים הגיעו הרבה יותר מהר.
לאחר כעשרה ימים שמתי לב לשינוי בולט: לא חשבתי כל הזמן על אוכל. לפני כן הסתובבתי עם מה שיש המכנים "רעש אוכל". היו לי מחשבות עקשניות ומציקות על מה שאני עומדת לאכול. שוקולד? לחם בננה? חטיף מלוח ופריך? בלי מזונות אולטרה־מעובדים החשקים שלי דעכו.
גם הנפש מרגישה טוב יותר
גיליתי שאני לא היחידה. ניסוי אקראי ומבוקר בן שמונה שבועות, שכלל 50 מבוגרים, שפורסם באוגוסט בכתב העת Nature Medicine, מצא כי משתתפים שעברו לתזונה בעיבוד מינימלי ירדו במשקל והבחינו כי התשוקות שלהם למזון פחתו. "הופתעתי מהממצאים האלה", אומר סמואל דיקן, שעמד בראש המחקר ביוניברסיטי קולג' לונדון. "כאשר אנשים יורדים במשקל, בדרך כלל התיאבון או החשקים שלהם גוברים, אבל אנחנו גילינו את ההפך".
הנשנושים שלי הצטמצמו משמעותית. הרגלי האכילה של בתי הלכו והשתנו גם הם. בשבוע השלישי היא עשתה משהו שלא ראיתי שנים: היא אכלה ארוחת ערב ביתית בהתלהבות.
הארוחה הייתה קציצות הודו, אורז בר ובוק צ'וי מוקפץ. בדרך כלל רוזי הייתה מנשנשת מהבשר, משחקת עם האורז ומתעלמת מהבוק צ'וי. היא פשוט בררנית באוכל, חשבתי. אבל בערב ההוא היא הכניסה קציצת בשר שלמה לפיה, העמיסה אורז בר ואפילו טעמה את הבוק צ'וי.
כשהתלהבותה מארוחות ביתיות גברה, התחלתי לתהות: האם חטיפים אולטרה־מעובדים פוגעים בתיאבון של ילדים למזונות מלאים?
"בהחלט", אומרת אשלי גרהרדט, פסיכולוגית שחוקרת אכילה כפייתית באוניברסיטת מישיגן. היא מסבירה שמשום שחטיפים אולטרה־מעובדים, כמו קרקרים, חטיפי גרנולה וסוכריות גומי (אפילו אורגניות), מלאים בסוכרים מזוקקים או בפחמימות אחרות, הם גורמים לילדים להמשיך לנשנש מהם.
"שעתיים אחרי שאוכלים מנה גדולה של קרקרים או בייגלה חווים את נפילת הסוכר בדם, ואז משתוקקים לעוד חטיפים המכילים פחמימות מזוקקות", אומרת גרהרדט. "קשה לחוש רעב לאוכל אמיתי אם כבר אכלת כל כך הרבה מזונות עתירי אנרגיה לאורך היום".
מחקרים מצאו כי חשיפה חוזרת ונשנית לחטיפים לא בריאים משנה את ההעדפות שלנו ומרחיקה אותן ממזונות בריאים יותר. מחקר מבוקר אקראי אחד, שפורסם ב־Cell Metabolism בשנת 2023, מצא כי משתתפים שאכלו יוגורט עתיר סוכר ושומן בכל יום במשך שמונה שבועות התעניינו יותר במזונות לא בריאים מאשר אלה שאכלו חטיף דל סוכר ודל שומן.
באופן מעודד מחקרים מראים שאכילת מזונות בריאים יכולה להפוך את התשוקות הללו. "אם בדרך כלל אינכם אוכלים מזונות עתירי קלוריות או מזונות אולטרה־מעובדים, אז אכילת גזר טרי תהיה מתגמלת כי יש לו טעם מתוק", אומר הפסיכולוג אריק סטייס מאוניברסיטת סטנפורד.
מחקרים מעידים שהפחתת מזונות אולטרה־מעובדים עשויה גם לשפר את הבריאות הנפשית. מחקר אקראי שנערך על 95 מבוגרים עם דיכאון, שפורסם ב־Nutrional Neuroscience בשנת 2017, מצא כי בקרב מי שאכלו במשך שלושה חודשים תזונה עשירה בירקות, פירות, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים נרשמה ירידה גדולה יותר בדיכאון. כמו כן נרשמו תוצאות טובות יותר במדדי בריאות הנפש בהשוואה למי שהשתתפו בקבוצת תמיכה חברתית רגילה.
לאחר חודש ללא מזונות אולטרה־מעובדים הרגשתי כל כך הרבה יותר טוב, מבחינה נפשית, והתברר לי שאני כבר לא זקוקה לכוח רצון כדי לעמוד בפיתוי. פשוט לא רציתי אותם.
ליצור עיר מקלט
אבל לרוזי הניסוי היה מסובך יותר. במהלך החודש כולו, אנשים נתנו לה מזונות אולטרה-מעובדים כמעט בכל מקום שהלכה אליו - במסיבות, בבתים של חברים, בבריכה, בשוקי איכרים, בכנסייה ואפילו במשחקי סופטבול. לאחר מספר שבועות, ההתנגדות לכל המזונות האולטרה-מעובדים סביבה הפכה כמעט בלתי אפשרית ומלחיצה למדי. החלטנו שאנחנו צריכים סט חדש של אסטרטגיות כדי לשמור על חיינו דלי המזונות האולטרה-מעובדים.
ראשית, יצרנו את מה שגירהרדט מאוניברסיטת מישיגן מכנה "מגדיר הקשר" בחרנו זמנים ומקומות ספציפיים שנוכל לשמור עליהם חופשיים ממזונות אולטרה-מעובדים. עבורנו, אלה היו הבית והמכוניות שלנו. "אני עושה משהו דומה עם הילדים שלי", אומרת גרהרדט. "אנחנו אוכלים מזונות אולטרה-מעובדים רק באירועים מיוחדים".
מגדירי הקשר עוזרים להפחית את התשוקה של ילדים למזונות אולטרה-מעובדים. "זה כמו מעשן שנמצא במטוס", מסבירה גרהרדט. הם יודעים שהם לא יכולים לעשן, אז המוח שלהם בסופו של דבר מפסיק להשתוקק לניקוטין בזמן טיסה.
אם זה נשמע קיצוני מדי, גרהרדט ממליצה להפסיק עם נשנושים אולטרה-מעובדים שעשויים בעיקר מפחמימות מזוקקות, כמו קרקרים, לחמים ועוגיות.
"לאכול אותם פשוט גורם לי לרצות לאכול יותר מהם, מה שגורם לי לנשנש כל היום", היא אומרת. "ואז אני לא רעבה לארוחות, ואני לא אוכלת שום דבר מזין". בתור חטיפים, היא ומשפחתה דבקים בעיקר באגוזים, ירקות, פירות ופופקורן מעובד מינימלית.
בהמלצת ד"ר אגנס אייטון מהקולג' המלכותי לפסיכיאטריה בלונדון, אנחנו גם מלמדים את רוזי לבשל. "יש לי נכדים, וחשבתי לעצמי, 'איך לעזאזל אנחנו הולכים להגן עליהם מפני מזונות אולטרה-מעובדים?'", אומרת אייטון. "אני חושבת שזה ממש חשוב ללמד ילדים לבשל ושהבישול יהיה מהנה".
כן, להכנת ארוחות ביתיות נדרש יותר זמן מאשר לקניית ארוחות מוכנות מראש. כדי לחסוך זמן, אייטון ממליצה להשקיע בכמה גאדג'טים למטבח, כמו סיר בישול איטי או סיר ללא שמן (אייר פרייר). במשפחה שלנו משתמשים במכונת לחם לאפיית לחם מעובד מינימלית ובסיר לחץ לצלי ושעועית.
אחרי שתצמצמו את צריכת המזונות האולטרה-מעובדים שלכם, אולי תגלו משהו די מפתיע, אומר מוזאפריאן מאונירסיטת טאפטס: "מזונות שטובים יותר עבורכם הם לרוב גם טעימים יותר".