גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחריות חוזרת ליזמים: מהפכה בבטיחות באתרי הבנייה

ועדת העבודה והרווחה אישרה תקנות בטיחות חדשות שמחייבות את היזמים והקבלנים לקחת אחריות ישירה לבטיחות באתרי בנייה, והשינוי עשוי לטלטל את הענף כולו ● טור אורח

תאונה במלון שרונה של נצבא בתל אביב / צילום: דוברות המשטרה
תאונה במלון שרונה של נצבא בתל אביב / צילום: דוברות המשטרה

לאחר שנים של דיונים אישרה לאחרונה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) החדשות: רפורמה מקיפה שמטלטלת את כל תפיסת ניהול הבטיחות בענף. מדובר במהלך שמבקש לשנות את המשוואה הישנה, שבמרכזה עמד מנהל העבודה, ולהעביר את מרכז הכובד לכתפיהם של היזמים ומבצעי הבנייה - אותם גורמים שבפועל שולטים במשאבים, בלוחות הזמנים ובתרבות העבודה באתר.

"המחירים לא חוזרים למה שהיה": בכמה נמכרה דירת 3.5 חדרים בדרום תל אביב?
הפיצויים מתחילים להגיע - השיפוץ עוד רחוק: מה קורה במגדלי דה וינצ'י אחרי פגיעת הטיל?

כדי להבין את גודל השינוי, צריך להיזכר במצב שהיה קיים עד היום. במשך עשרות שנים, מנהל העבודה - שכיר מטעם הקבלן - נשא ברובה המכריע של האחריות המשפטית לבטיחות באתר. בפועל, לאיש הזה לא היו הכלים האמיתיים להשפיע: הוא לא קבע את התקציב, לא שלט על לוחות הזמנים, ולעתים גם לא נהנה מגיבוי ניהולי. התוצאה הייתה מצב אבסורדי: מי שנדרש להבטיח את חיי העובדים היה בעל סמכות מצומצמת וחלשה.

התקנות החדשות מבקשות לפרוץ את המעגל הזה. הן יוצרות מדרג אחריות חדש וברור: היזם - המזמין - לא יכול עוד לעמוד מנגד.

מעתה, לפני שמתחילים בעבודות, עליו לוודא שקיימת תכנית בטיחות מלאה, לצרף אותה לפנקס הכללי, ולהקצות את המשאבים הנדרשים ליישומה. יתרה מזאת - עליו למנות בקר בטיחות, מהנדס רשום שתפקידו להגיע לאתר בצמתים קריטיים, לבחון את יישום התכנית, לאתר כשלים ולדווח ליזם עצמו.

במקביל, על מבצע הבנייה מוטלות חובות מחמירות לא פחות. הוא לא יכול להתחיל בעבודה בלי שמינה מנהל עבודה שרשום במרשם ייעודי, ובאתרים גדולים - גם מנהל אתר בכיר, מהנדס או הנדסאי, שיחתום על תכנית הבטיחות ויוודא את עדכונה אחת ל־30 יום לפחות.

המנהל הזה נדרש לוודא שהעובדים מקבלים הדרכות, שהציוד עומד בדרישות התקן, ושכל סיכון לא קביל מטופל לאלתר.

המשמעות היא פשוטה: האחריות כבר איננה נחלתו הבלעדית של מנהל העבודה בשטח. היא מתחלקת, נבדקת, ומטפסת אל ראש הפירמידה. מי שמזמין את העבודה, מי שמממן אותה, ומי שמבצע אותה - כולם שותפים מלאים לאחריות הפלילית והאזרחית על בטיחות הפועלים.

הרפורמה נועדה להילחם בתופעת תאונות העבודה בענף הבניה אשר הפכה מזמן ל"מכת מדינה". בהחלט ניתן לראות בתקנות "מהפכה שקטה". הן משנות את מוקדי הכוח, יוצרות תפקידי מפתח חדשים ומחייבות תכנון מוקדם שלא היה קיים ורותמות את היזמים לתחום הבטיחות.

ההשלכות המשפטיות: חשיפה לאחריות פלילית

עד היום, יזמים רבים הסתתרו מאחורי הטענה כי האחריות מוטלת על הקבלן או מנהל העבודה.

התקנות החדשות מחייבות גם אותם להידרש לתחום הבטיחות: יזם שלא יוודא מינוי בקר בטיחות או שלא יגיב לדו"חות על כשלים - חשוף לאחריות פלילית.

גם הקבלנים נדרשים למערך פנימי הדוק יותר. כשל במינוי מנהל עבודה מוסמך או בהעמדת משאבים מספקים עשוי להיחשב עבירה על התקנות. בתי המשפט יידרשו לבחון בעתיד את גבולות האחריות, אך ברור שהתקנות יאפשרו הרחבת מעגל הנאשמים גם כלפי שדרת הניהול העליונה.

שינוי בחוזים ובביטוח: התאמות בהסכמים

במישור ההתקשרויות, התקנות מחייבות שינוי בנוסחי ההסכמים.

יזמים יידרשו לכלול בהסכמי הקבלנות סעיפים מפורטים לגבי תכנית הבטיחות, הקצאת משאבים, סמכויות בקר הבטיחות, ומנגנוני דיווח ותיקון ליקויים. הקבלנים מצדם יצטרכו לוודא שהחוזים משקפים את המעמסה הכלכלית הנוספת - אחרת, הם עלולים למצוא עצמם מחויבים למימון משימות בטיחות שלא הוערכו מראש.

גם תחום הביטוח יצטרך להתאים עצמו. פוליסות קבלנים צפויות לכלול דרישות מחמירות יותר: הוכחת מינוי בקר בטיחות, אישור קיום תכנית בטיחות מעודכנת, ותיעוד ביקורות.

ייתכן שחברות הביטוח יתנו הטבות לפרויקטים שמקפידים על יישום התקנות - אך גם יסרבו לכסות תאונות במקרים שבהם היזם או הקבלן הפרו את חובותיהם החדשות.

כאן נכנסת שאלת האכיפה. האם המדינה תעמיד די מפקחים בשטח? האם תופעל מדיניות ענישה מרתיעה נגד יזמים שיחסכו באמצעי בטיחות? האם בתי המשפט יישמו את חובת האחריות החדשה גם במישור הפלילי, כך שהמסר יעבור באופן ברור?

מעבר מתרבות "טפסים" לתרבות ניהול

החשש הגדול הוא שהתקנות יהפכו לאוסף מסמכים: תכניות בטיחות יוכנו כדי לסמן וי, בקרי בטיחות ימונו אך ידווחו באופן טכני בלבד, והיזמים יראו בכך "עוד דרישה רגולטורית".

אם כך יהיה, לא תושג המטרה - הצלת חיים.

אך אם היזמים והקבלנים יפנימו שמדובר גם בהגנה כלכלית ומשפטית עליהם עצמם - פחות סיכונים, פחות אחריות משפטית, פחות תביעות - ייתכן שנראה שינוי אמיתי בתרבות העבודה בענף.

הכותבת שימשה מנהלת בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ובין היתר יו"ר פורום הרשלנות בפרקליטות המדינה. כיום בעלת משרד המתמחה בעבירות רשלנות, אכיפה פנימית ובטיחות בעבודה

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס