גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

בנייה / צילום: Shutterstock
בנייה / צילום: Shutterstock

ההר הוליד עכבר: בעוד שהקבלנים ציפו לשינוי דרמטי של מדד תשומות הבנייה למגורים, בעקבות שינויים שהכניסה בו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי בפועל השינויים היו מינוריים. הלמ"ס שינתה מעט את משקלי הסעיפים הראשיים בסל מדד תשומות הבנייה למגורים - והמדד החדש, שהחל בחודש אוגוסט, עלה רק ב־0.4% לעומת קודמו, שחושב לפי הנוסחה הישנה.

שאלות ותשובות | מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר
המכירות של הדירות החדשות צנחו ב-20%, והעיר ששומרת על המקום הראשון

מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד שאמור לשקף את השתנות עלויות הבנייה למבני מגורים. מרבית החוזים לרכישת דירות חדשות מוצמדים למדד, כמו גם החוזים של היזמים מול קבלני הביצוע, ומכאן חשיבותו הגדולה לשוק. המדד עצמו כולל הרכב של סעיפי עלויות, שלכל אחד מהם ניתן משקל לפי הערך היחסי שלו מהקמת הפרויקט. הסעיפים העיקריים הם חומרים ומוצרים, שכר עבודה, שכירת ציוד והוצאות כלליות. כל אחד מסעיפים אלה מחולק לתתי סעיפים, שבסך הכל כוללים עשרות רכיבים.

עליות שכר והרכבי פועלים

הפעם האחרונה שבה המדד עודכן הייתה לפני 14 שנה, והדבר הביא לתלונות על כך שהרכב המדד אינו מעודכן לבנייה הנוכחית. התלונה השכיחה בקרב הקבלנים נגעה לעליות השכר הגדולות שנרשמו בעקבות המלחמה, שלא השתקפו לדבריהם במדדים הקיימים.

נמחיש: ב־2011, אז נקבעו משקלות המדד הקודם, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו־5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו־29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין עובדים פלסטינים, לפחות מבחינה רשמית (שב"חים לא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ובעקבותיו גם עלויות השכר.

בתחילת השנה עדכנה הלמ"ס את השינוי בהרכב הפועלים, וכתוצאה מזה קפץ המדד הזה ב־2.6% בחודש ינואר. אולם, הקבלנים טענו שזה לא מספיק: "העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מסכום של 500-250 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמת 1,900-1,000 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה היא, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טען בשעתו סגן נשיא התאחדות הקבלנים אריה דוד.

לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל־60% עד 70% מכלל עלויות הבנייה, בעוד שמשקלן במדד מגיע לכ־40% בלבד.

במדד האחרון של חודש יולי, בלמ"ס הכניסו שינויים משמעותיים בהרכבי סעיפי המדד: כך, למשל, משקל עובדי ריצוף וחיפוי קפץ מ־8% ל־19% מסך עלויות העבודה; עובדי בנייה עלו מ־3% ל־5% ועובדי חשמל מ־5% ל־7%.

הבעיה מצד הקבלנים, היא שהמשקל הכולל של השכר הורד מ־43% לפי התחשיב הישן ל־42% במדד החדש, כך שבסופו של דבר נדחתה הטענה המרכזית שלהם, שעלויות השכר שעלו בעשרות אחוזים במהלך המלחמה, הצריכו העלאה דרמטית של משקל השכר במדד.

השאלה היא, כיצד הצדדים התנהלו בחישובים כל כך שונים. מדד תשומות הבנייה החדש מחושב בדרך שונה מבעבר, כשהנתונים על תשומות הבנייה הגיעו מהקבלנים. הפעם בלמ"ס אספו מהרשויות המקומיות 191 תוכניות הגשה ("גרמושקות") להיתרי בנייה, ובאמצעות מודל ממוחשב וסיוע של מומחים חושבו עלויות הבנייה לכל המבנים, וזאת בהתבסס על כמויות רכיבי הבנייה.

כמו כן הלמ"ס שינתה את אופן פרסום המדד: נוסף בו סעיף חדש שיבודד בנייה רוויה של בניינים מרובי דירות מזו צמודת הקרקע. כמו כן, הלמ"ס מציגה במדד זה סעיף של תקורות בנייה, כלומר הוצאות עקיפות שמשפיעות על עלויות הבנייה כמו חשמל, מים, ביטוח, שכר מנהל הפרויקט ועוד. כמו כן נכללו בפרק זה גם השכר של צוות הניהול והפיקוח, שמירה, בטיחות, שכירת ציוד ועוד.

"המדד עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה"

בסופו של דבר, הלמ"ס בהחלט מצאה שחלק משמעותי מהטענות כנגד אופן חישוב המדד בפורמט הקודם היה מוצדק, וערכה שינויים בכיוון. אולם, בעוד השוק צופה לדרמה גדולה ולקפיצה גדולה של המדד האחרון עקב השינויים - זה בהחלט לא קרה.

בשורה תחתונה, אחרי השינויים הגדולים שבוצעו במדד בתחילת השנה ובחודש שעבר, המדד עלה ב־5.5% בשנה האחרונה וב־4.2% מאז תחילת השנה. ואם נרחיק אף יותר לאחור, מאז פרוץ המלחמה המדד הזה עלה ב־7.3%. מאוד רחוק מטענות הקבלנים ולא רחוק מהעלייה הכוללת באינפלציה מאז תחילת המלחמה - 6.2%.

בתגובה, אמר נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק, כי המדד החדש עדיין לא מתכלל את מלוא השפעות המלחמה על ענף הבנייה. לדבריו, "ההתייקרות החריגה בשכר העבודה שנוצרה, לאור עצירת כניסת העובדים הפלסטינים, לפני כשנתיים קיבלה ביטוי בעבודת הלמ"ס להתאמת המדד בתחילת השנה. צריך לומר שהשכר זינק בין פי 2 עד 3 מול השכר ששולם לעובדים בעבודות הרטובות ערב המלחמה, ותוצאות המדד הן שקלול של שורת גורמים ארוכה המשפיעה עליו - והשכר דווקא קיבל ביטוי משמעותי בהתאמות הללו.

"עם זאת, השכר בענף ממשיך לעלות בכל יום שעובר בשל המחסור בעובדים מול הצורך להרחיב מאוד את השיקום, הבנייה והקמת התשתיות. חובת הלמ"ס היא להמשיך ולתת ביטוי לכל השינויים בעלויות הבנייה. אנחנו סבורים שנכון להיום מדד תשומות הבנייה עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה על הענף ובטוחים שכפי שעשו בלמ"ס עד כה, תימשך שם העבודה כדי להשלימו".

ייתכן שהבעיה אינה באופן חישוב המדד, אלא בעיתוי.

עיקר העלייה בשכר הפועלים נרשמה בשנה שעברה, אך 2 התיקונים למדד נערכו בשלב מאוחר בהרבה - כך שגם לאחר ששונה המדד, הוא לא הצליח לעקוב אחר העליות של תחילת המלחמה. המילה האחרונה כנראה עוד לא נאמרה.

עוד כתבות

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?