גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

בנייה / צילום: Shutterstock
בנייה / צילום: Shutterstock

ההר הוליד עכבר: בעוד שהקבלנים ציפו לשינוי דרמטי של מדד תשומות הבנייה למגורים, בעקבות שינויים שהכניסה בו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי בפועל השינויים היו מינוריים. הלמ"ס שינתה מעט את משקלי הסעיפים הראשיים בסל מדד תשומות הבנייה למגורים - והמדד החדש, שהחל בחודש אוגוסט, עלה רק ב־0.4% לעומת קודמו, שחושב לפי הנוסחה הישנה.

שאלות ותשובות | מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר
המכירות של הדירות החדשות צנחו ב-20%, והעיר ששומרת על המקום הראשון

מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד שאמור לשקף את השתנות עלויות הבנייה למבני מגורים. מרבית החוזים לרכישת דירות חדשות מוצמדים למדד, כמו גם החוזים של היזמים מול קבלני הביצוע, ומכאן חשיבותו הגדולה לשוק. המדד עצמו כולל הרכב של סעיפי עלויות, שלכל אחד מהם ניתן משקל לפי הערך היחסי שלו מהקמת הפרויקט. הסעיפים העיקריים הם חומרים ומוצרים, שכר עבודה, שכירת ציוד והוצאות כלליות. כל אחד מסעיפים אלה מחולק לתתי סעיפים, שבסך הכל כוללים עשרות רכיבים.

עליות שכר והרכבי פועלים

הפעם האחרונה שבה המדד עודכן הייתה לפני 14 שנה, והדבר הביא לתלונות על כך שהרכב המדד אינו מעודכן לבנייה הנוכחית. התלונה השכיחה בקרב הקבלנים נגעה לעליות השכר הגדולות שנרשמו בעקבות המלחמה, שלא השתקפו לדבריהם במדדים הקיימים.

נמחיש: ב־2011, אז נקבעו משקלות המדד הקודם, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו־5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו־29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין עובדים פלסטינים, לפחות מבחינה רשמית (שב"חים לא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ובעקבותיו גם עלויות השכר.

בתחילת השנה עדכנה הלמ"ס את השינוי בהרכב הפועלים, וכתוצאה מזה קפץ המדד הזה ב־2.6% בחודש ינואר. אולם, הקבלנים טענו שזה לא מספיק: "העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מסכום של 500-250 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמת 1,900-1,000 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה היא, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טען בשעתו סגן נשיא התאחדות הקבלנים אריה דוד.

לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל־60% עד 70% מכלל עלויות הבנייה, בעוד שמשקלן במדד מגיע לכ־40% בלבד.

במדד האחרון של חודש יולי, בלמ"ס הכניסו שינויים משמעותיים בהרכבי סעיפי המדד: כך, למשל, משקל עובדי ריצוף וחיפוי קפץ מ־8% ל־19% מסך עלויות העבודה; עובדי בנייה עלו מ־3% ל־5% ועובדי חשמל מ־5% ל־7%.

הבעיה מצד הקבלנים, היא שהמשקל הכולל של השכר הורד מ־43% לפי התחשיב הישן ל־42% במדד החדש, כך שבסופו של דבר נדחתה הטענה המרכזית שלהם, שעלויות השכר שעלו בעשרות אחוזים במהלך המלחמה, הצריכו העלאה דרמטית של משקל השכר במדד.

השאלה היא, כיצד הצדדים התנהלו בחישובים כל כך שונים. מדד תשומות הבנייה החדש מחושב בדרך שונה מבעבר, כשהנתונים על תשומות הבנייה הגיעו מהקבלנים. הפעם בלמ"ס אספו מהרשויות המקומיות 191 תוכניות הגשה ("גרמושקות") להיתרי בנייה, ובאמצעות מודל ממוחשב וסיוע של מומחים חושבו עלויות הבנייה לכל המבנים, וזאת בהתבסס על כמויות רכיבי הבנייה.

כמו כן הלמ"ס שינתה את אופן פרסום המדד: נוסף בו סעיף חדש שיבודד בנייה רוויה של בניינים מרובי דירות מזו צמודת הקרקע. כמו כן, הלמ"ס מציגה במדד זה סעיף של תקורות בנייה, כלומר הוצאות עקיפות שמשפיעות על עלויות הבנייה כמו חשמל, מים, ביטוח, שכר מנהל הפרויקט ועוד. כמו כן נכללו בפרק זה גם השכר של צוות הניהול והפיקוח, שמירה, בטיחות, שכירת ציוד ועוד.

"המדד עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה"

בסופו של דבר, הלמ"ס בהחלט מצאה שחלק משמעותי מהטענות כנגד אופן חישוב המדד בפורמט הקודם היה מוצדק, וערכה שינויים בכיוון. אולם, בעוד השוק צופה לדרמה גדולה ולקפיצה גדולה של המדד האחרון עקב השינויים - זה בהחלט לא קרה.

בשורה תחתונה, אחרי השינויים הגדולים שבוצעו במדד בתחילת השנה ובחודש שעבר, המדד עלה ב־5.5% בשנה האחרונה וב־4.2% מאז תחילת השנה. ואם נרחיק אף יותר לאחור, מאז פרוץ המלחמה המדד הזה עלה ב־7.3%. מאוד רחוק מטענות הקבלנים ולא רחוק מהעלייה הכוללת באינפלציה מאז תחילת המלחמה - 6.2%.

בתגובה, אמר נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק, כי המדד החדש עדיין לא מתכלל את מלוא השפעות המלחמה על ענף הבנייה. לדבריו, "ההתייקרות החריגה בשכר העבודה שנוצרה, לאור עצירת כניסת העובדים הפלסטינים, לפני כשנתיים קיבלה ביטוי בעבודת הלמ"ס להתאמת המדד בתחילת השנה. צריך לומר שהשכר זינק בין פי 2 עד 3 מול השכר ששולם לעובדים בעבודות הרטובות ערב המלחמה, ותוצאות המדד הן שקלול של שורת גורמים ארוכה המשפיעה עליו - והשכר דווקא קיבל ביטוי משמעותי בהתאמות הללו.

"עם זאת, השכר בענף ממשיך לעלות בכל יום שעובר בשל המחסור בעובדים מול הצורך להרחיב מאוד את השיקום, הבנייה והקמת התשתיות. חובת הלמ"ס היא להמשיך ולתת ביטוי לכל השינויים בעלויות הבנייה. אנחנו סבורים שנכון להיום מדד תשומות הבנייה עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה על הענף ובטוחים שכפי שעשו בלמ"ס עד כה, תימשך שם העבודה כדי להשלימו".

ייתכן שהבעיה אינה באופן חישוב המדד, אלא בעיתוי.

עיקר העלייה בשכר הפועלים נרשמה בשנה שעברה, אך 2 התיקונים למדד נערכו בשלב מאוחר בהרבה - כך שגם לאחר ששונה המדד, הוא לא הצליח לעקוב אחר העליות של תחילת המלחמה. המילה האחרונה כנראה עוד לא נאמרה.

עוד כתבות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים - מה שחושף אותם לתקלות ולהתקפות סייבר ● וגם: מה יקרה ליבוא מאירופה ואיזה טנדר חשמלי הגיע לארץ ● השבוע בענף הרכב

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

ששת הנופלים / צילום: דובר צה''ל

שני "הותר לפרסום", בהפרש של שעתיים: אלה ששת הנופלים - בפיגוע ובעזה

ערן, איתן, אומרי-חי ורון נהרגו לאחר שההאמר הצבאי שבו נסעו עלה על מטען ברפיח ● מאוחר יותר מחבל ירדני שהגיע חמוש למעבר אלנבי – רצח את יצחק ואורן ● מפקד הפלוגה מרפיח הניח אחריו אלמנה ושני ילדים, רון נפל ביום הולדתו ה-20 ● בנו של יצחק שמשרת במילואים שמע על הפיגוע במעבר הגבול וקפץ לזירה – שם גילה שאביו נרצח ● 48 חטופים - 714 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● הותר לפרסום: סא"ל יצחק הרוש, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו, בן 20 מתל מונד, נפלו בפיגוע במעבר אלנבי בגבול ירדן ● חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בעלת המניות הגדולה בבורסה מחסלת את ההחזקות. והתשואה פנומנלית

מניקיי שרכשה את מניות הבורסה ב-2018 מכרה את יתרת מניותיה, 5.6%, לגופים מוסדיים בארץ ובחו"ל ● לפני כמה חודשים מכרה הקרן 4.8% ממניותיה לבורסה לניירות ערך עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, במהלך שגרר ביקורת ציבורית