דוח מדדי האיכות ברפואה של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בהדסה והאוניברסיטה העברית, מביא השנה בעיקר בשורות שליליות. נכון לסוף 2024, הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר, והפערים החברתיים זועקים.
● פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?
● הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב
חדשות טובות ניתן למצוא בשיעורים הגבוהים יותר של בדיקות הסקר שבוצעו בציבור, אשר עשויות להוביל לפחות תמותה מסרטן בשנים הקרובות.
הנתונים אינם משקפים עדיין את השימוש ההולך וגובר ב-2025 בתרופות מסוג GLP1 לטיפול בהשמנה ובסוכרת. נתונים ממקורות אחרים מרמזים כי אלה עשויות להשפיע בצורה משמעותית על התוצאות שנראה בעוד שנה עבור 2025.
העשירים מקבלים תרופות לדיכאון, העניים תרופות הרגעה
צריכת התרופות נוגדות הדיכאון עלתה ב-4% ב-2024 לעומת 2023, ואילו בצריכה התרופות לשינה והרגעה חלה ירידה מעניינת של חצי אחוז, לעומת 2023.
בהסתכלות לפי אזורי מגורים, התמונה מתחדדת עוד יותר. העלייה המשמעותית ביותר בצריכת תרופות נגד דיכאון היתה בנגב המערבי, נתון לא מפתיע. נציין כי בשיעור המרשמים ל-1000 נפש, הנגב המערבי רחוק מלהוביל את הטבלה. הבכורה הולכת לתל אביב וחיפה דווקא.
בצריכה של תרופות שינה והרגעה, אשר ירדה כאמור בכלל הארץ, נרשמה עלייה בצפון ובדרום הארץ.
שימוש בתרופות שינה והרגעה היה גבוה יותר באוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, ואילו תרופות נגד דיכאון היו נפוצות יותר באוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי גבוה. נראה כי אין בעיה של נגישות לתרופות פסיכיאטריות בישראל, אלא שהצריכה קשורה כנראה יותר למודעות, לנגישות, לאבחונים מורכבים יותר, ואולי גם לסטיגמה של אבחון בתסמונות בהן מטפלים בתרופות נגד דיכאון.
במגזר הערבי חלה עלייה של 4% בצריכת תרופות שינה והרגעה ועלייה של 10% בתרופות נוגדות דיכאון. הנתונים יכולים להעיד מצד אחד על עלייה בצורך בטיפולים מסוג זה בחברה הערבית, שסבלה משיעורי אלימות ורצח גבוהים בשנים האחרונות, לצד החשיפה למלחמה כמו יתר האוכלוסייה. העלייה הגבוהה יותר בשימוש בתרופות לדיכאון לעומת תרופות שינה והרגעה, יכולה לסמן גם מגמה חיובית של ירידה בסטיגמה ועלייה בנגישות לאבחונים.
נתון חיובי נוסף, הוא שנמשכת מגמת העלייה במפגשים טיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקבילה בתוך 14 יום משחרור מאשפוז פסיכיאטרי ממושך. זהו נתון שמושפע מהיצע ונגישות הטיפול הרבה יותר מאשר על הצורך, שהוא די קשיח. בשנת 2024 עמד נתון זה על 64.1% לעומת 63.1% ב-2023, עדיין נמוך מן הרצוי.
מגמת העלייה במשקל נמשכת - נכון ל-2024
נכון לשנת 2024, מגמת העלייה במשקל של האוכלוסייה נמשכת. אנחנו מתייחסים לנתון זה בהסתייגות מסויימת משום שב-9 החודשים הראשונים של 2025, חל אימוץ נרחב יחסית של שימוש בתרופות חדשות להרזיה באוכלוסייה, ונתונים עדכניים יותר מעידים כי אלה כבר מתחילות לעשות שינוי משמעותי במשקל האוכלוסייה, וכן באיזון סוכרת. אולם, נכון לסוף 2024, 62% מהגברים ו-57% מהנשים אופיינו בהשמנת יתר בגילאי 20-64. כמו כן נרשמה ירידה במשקל בקרב נשים בנות 65 ומעלה, וייתכן שזו כבר השפעה של התרופות החדשות.
בתחום הזה ישנו פער סוציו-אקונומי משמעותי, כאשר העשירונים העליונים רזים יותר, ובהתאם גם מבחינה גיאוגרפית במרכז רזים יותר מבפריפריה.
בקרב בני נוער וילדים התמונה מעורבת: בבני נוער נבלמה מגמת העלייה בהשמנה, אך בילדים היא החמירה. גם כאן ישנה הטיה סוציו-אקונומית.
מבחינת מגזרים, בעיית ההשמנה חמורה יותר במגזר הערבי, אחר כך החרדי, והמצב הוא הכי פחות חמור במגזר הכללי.
אל מול בעיית ההשמנה בילדים, ישנה גם בעיה הפוכה של רזון, שלא לומר - רעב, והרזון מופיע דווקא באותם מגזרים בהם ישנה גם השמנה. סקר שנערך בקרב ילדים בני 7 ב-2024 הראה כי 4.5% סובלים מרזון יתר, לעומת 4.2% בשנת 2023. שיעורי הרזון היו גבוהים יותר בקרב ילדים ממצב כלכלי חברתי נמוך יותר, נתון שיכול להעיד על כך שמדובר בחוסר ביטחון תזונתי, ולא בעלייה בשיעורי הפרעות האכילה, אם כי גם זו נרשמה בשנים האחרונות.
אצל בני הנוער בגילאי ה-14-15, שיעור הרזון נמצא במגמת ירידה.
בנגב המערבי עושים בדיקות סקר
בדיקות סקר לגילוי סרטן נמצאות בעלייה, וזה נתון מרשים על רקע האתגרים הלוגיסטיים מהם סבלה רפואת הקהילה בתקופה זו, המלחמה והפינוי הממושך של חלקים גדולים באוכלוסייה. ב-2024 ביצעו 72.3% מהנשים בגילאי ה-50-74 ממוגרפיה, לעומת 70.5% בשנת 2023. זהו השיעור הגבוה ביותר שנרשם בשנים האחרונות. גם כאן ישנו פער חברתי-כלכלי משמעותי, והבדל בין המגזרים. דווקא בנגב המערבי בוצעו הבדיקות בשיעורים הגבוהים ביותר.
חלה עלייה קלה בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, כאשר גם בתחום הזה, הנגב המערבי מוביל בשיעור הבדיקות. גם כאן, הפער בין המעמדות הסוציו-אקונומיים רחב.
חלה עלייה קלה בשיעור ביצוע בדיקת המוגלובין לגילוי אנמיה בתינוקנות - בלימת מגמת ירידה שנרשמה בשנים האחרונות. שיעור האנמיה אכן ירד בהתאמה. בדוח נמצא כי אנמיה בתינוקות בולטת במגזר החרדי, כמעט פי 2 מהאוכלוסייה הכללית.
ילדים עם סוכרת במגזרים חלשים, פחות מאוזנים
בחיסוני השפעת נמשכת מגמת הירידה באוכלוסיות סיכון כמו ילדים חולי סוכרת ואסתמה. על פי הנתונים, בשנת 2024 התחסנו רק 22.6% מהילדים שחולים בסוכרת, אף שהם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיכונים כתוצאה מהשפעת.
לגבי סוכרת בילדים, שוב ניכרת השפעת המעמד הסוציו-אקונומי. ילדים ממעמד חברתי כלכלי נמוך נמצאו עם מחלה לא מאוזנת פי עשרה מאלו ממעמד חברתי-כלכלי גבוה.
הנתון החיובי הוא עלייה בביקורי ילדים במרפאות סוכרת, אך גם כאן נצפו פערים כאשר 90% מהילדים עם סוכרת במעמד כלכלי גבוה ביקרו באופן קבוע במרפאות, לעומת רק 80% במעמד כלכלי נמוך, ונתון זה כנראה תרם לתוצאות שנראות בשיעורי האיזון.
גברים עשירים מעשנים פחות, נשים יותר
שיעורי העישון באוכלוסייה הישראלית ירדו, וכעת רק 15% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנים, ירידה משמעותית מ-21% ב-2023. זו הפעם הראשונה ב-4 השנים האחרונות שבה נרשמת ירידה, אך למרבה הצער ייתכן שהנתון הזה מושפע משינוי בשיטת המדידה. החוקרים ממליצים להמתין ל-2025 כדי להגיע למסקנות ברורות יותר בנושא.
בדוח נמצא כי גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ואילו בנשים המגמה הפוכה - נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה.
המכון לחקר מדיניות הבריאות החל לבצע את סקר מדדי האיכות בשנת 2004 עבור משרד התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה של משרד הבריאות. מידי שנה מפורסמים נתונים אודות המצב הבריאותי של כלל התושבים ואודות צריכת
שירותי הבריאות בתחומים שונים. התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות.
