פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי
ציפייה של תשעה חודשים הגיעה אמש לסיומה. הפדרל ריזרב הוריד כצפוי את הריבית בשיעור מתון של 25 נקודות, מה שמוריד אותה כעת לטווח של 4%-4.25% - הרמה הנמוכה ביותר כמעט בשלוש שנים. בנוסף לכך, חברי הפד הציגו תחזית לפיה הריבית תרד עוד פעמיים בשיעור דומה עד לסוף השנה.
● ניתוח גלובס | ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק
● ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית
● ניתוח גלובס | "מניות בשווי מיליארד שקל": הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני
התגובה בשווקים הייתה מעט צוננת. זה התחיל עם עליות קלות לאחר ההודעה, שהתחלפו בהמשך בירידות במדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק. הסבר אפשרי לתגובה המעורבת הוא התחזית לשנה הבאה. אמנם בבנק המרכזי מדברים על קצב מהיר יחסית של הקלה השנה, אך לגבי השנה הבאה, הטון שונה לחלוטין. ההערכה היא להפחתה אחת בכל אחת מהשנתיים הבאות (2026-2027) ותו לא.
מה צפוי בתקופה הקרובה בשווקים? פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ואחד מכלכלני המאקרו הבכירים בישראל, מעריך כי "הפחתת הריבית והאיתותים קדימה על־ידי הפד צפויות לתמוך בהמשך המגמות החיוביות בשווקים. אמנם ההחלטה לא הפתיעה, אך היה מעט מפתיע האיתות הברור, אם כי לא מחייב, של האפשרות לעוד שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה".
התגובות בוול סטריט היו מעורבות, ללא כיוונים ברורים במדדים העיקריים. כיצד אתה מפרש זאת?
"לא מומלץ לתת חשיבות גדולה למה שקרה במסחר בוול סטריט בשעתיים שאחרי ההודעה. במובן מסוים, ייתכן שהפד והשווקים ייכנסו לסוג של 'sweet spot': כל עוד ארה"ב לא תגלוש למיתון של ממש, הרפיון בשוק העבודה צפוי לתרום להאטת הלחצים האינפלציוניים, דבר שיאפשר לפד לבסס תהליך של הפחתות בריבית. השווקים יקבלו זאת באהדה רבה".
הפד מדבר על החשש מחולשה בשוק העבודה. האם העלייה באבטלה בארה"ב לא צריכה להדאיג את המשקיעים?
"על־פי התחזית, שיעור האבטלה צפוי לעלות מ-4.3% באוגוסט ל-4.5% בסוף השנה. שיעור זה הוא הגבוה בארבע השנים האחרונות. יו"ר הפד הזכיר ששיעור זה הוא עדיין יחסית נמוך, אם כי עצם העלייה מדאיגה, כאשר לבנק המרכזי יעד כפול של תמיכה בהשגת תעסוקה מלאה ויציבות מחירים (יעד אינפלציה של 2% לשנה). בשנים האחרונות, שיעור אבטלה נמוך במיוחד של 3.4% נרשם באפריל 2023 ובשנת 2024 שיעור זה עלה אל מעט מעל 4%".
מצב של "סטגפלציה" - שילוב של אינפלציה והאטה - נחשב לתרחיש האימים של הכלכלה. האם הוא עדיין על השולחן?
"כן. עדיין האבטלה במגמת עלייה בארה"ב והאינפלציה עדיין גבוהה מהיעד".
האינפלציה אכן עדיין גבוהה מהיעד, אז איך הפד צופה עוד שתי הפחתות עד סוף השנה?
"תחזיות האינפלציה של הבנק המרכזי אכן מצביעות על שיעורים עדיין גבוהים מהיעד של 2% השנה וגם בשנה הבאה. אינפלציית מדד ה-PCE (המשקף את עליית המחירים של הצריכה הפרטית - ב"ל) צפויה לעמוד על 3% השנה ועל 2.6% בשנה הבאה. אינפלציית ליבת ה-PCE, שהוא האינדיקטור הכי חשוב עבור הפד, תגיע ל-3.1% השנה ול-2.6% ב- 2026.
"נכון הוא שלכשעצמה, קיומה של סביבת אינפלציה שהיא מעל היעד לא הייתה מצדיקה הפחתה בריבית, אולם הפעם, הנתונים על היחלשות של שוק העבודה בחודשים האחרונים הכריעו בכיוון של הפחתה. כדברי ג'רום פאוול, 'חל שינוי באיזוני הסיכונים בין אבטלה לאינפלציה, שינוי שהצדיק את הצעד שננקט'".
חבר חדש, דרמה חדשה בפד
החלטת הריבית מלווה במתח מתמשך, לאור הדרישה של ממשל טראמפ לנקוט בהפחתות ריבית אגרסיביות. אם לא די בכך, מתנהל עימות נוסף בין הממשל לבנק המרכזי בנוגע לאחת החברות בפד - ליסה קוק. טראמפ מבקש את הדחתה, בטענה שהיא ביצעה תרמית משכנתא. בינתיים, בית משפט פדרלי חסם את ההדחה.
בתוך כך, מינה טראמפ חבר חדש במועצת הנגידים, סטיבן מירן, שהושבע רק יום קודם להחלטה. מירן היה החבר היחיד שהתנגד להפחתה אמש, וטען כי צריך היה לבצע מהלך אגרסיבי יותר. פאוול, מצדו, ניסה להרגיע את המתחים, ואמר פומבית כי "הדרך היחידה עבור כל מצביע להזיז דברים היא להיות משכנע במיוחד, ובמסגרת שלנו זה אומר לטעון טיעונים חזקים המבוססים על נתונים והבנה של הכלכלה. זה כל מה שחשוב וכך זה יעבוד".
ליידרמן, מצדו, לא מודאג, ובטוח שחרף הסערות, עצמאות הבנק המרכזי תישמר. כן, גם במקרה בו האינפלציה תרים ראש והוא ייאלץ לבצע צעדים לא פופולריים:
"למעשה, מדברי פאוול ומהערכה כוללת, עולה כי הבנק הפדרלי נמצא במצב נוח יחסית, עם שוליים מספיק רחבים שיאפשרו לו להגיב באופן משמעותי, במידה שסיכוני המאקרו יוחרפו בכיוון של האצה באינפלציה או החרפת האבטלה".
גם בטווח הארוך לא צפויה טלטלה?
"בינתיים, מדובר בחילוקי דעות לגיטימיים. חבר הוועדה החדש היה בעד הפחתה של חצי אחוז לעומת רבע אחוז, דבר שניתן להבין אותו. אני סבור שהדרמה האמיתית תהיה סביב בחירת יו"ר הפד החדש על־ידי טראמפ. שם יהיה מבחן אמיתי לכוונת הנשיא לשמור על עצמאות הפד".
ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי
בעוד שבפד צופים עוד שתי הפחתות השנה - שלוש בסך הכול - בישראל המצב מורכב הרבה יותר. ההחלטה הבאה של בנק ישראל תתקיים ב-29.9, ובשוק מעריכים כי במצב הנוכחי בנק ישראל יתקשה להפחית את הריבית בצורה סדרתית כמו שמתכנן הפד. הצפי הוא שבכל מקרה נראה הורדה אחת בלבד עד סוף השנה. אם התסריט הזה אכן יתממש, ייפתח פער ריביות של כחצי אחוז לטובת ישראל - מה שלא קרה יותר מעשור.
עד כמה ההחלטה אמש משפיעה על בנק ישראל?
"לא כל שינוי בריבית בארה"ב חייב להשתקף בשינוי בריבית בנק ישראל. אצלנו המצב שונה, בכך שהסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים והמדינה במצב של מלחמה. עם זאת, סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. מדד אוגוסט הצביע על קצב שנתי של 2.9% - בתוך היעד של בנק ישראל.
"בחודשים האחרונים, עיקר עליות המדד מיוחס לשני סעיפים: מחירי הטיסות ושכר הדירה. ככלל, ביתר הסעיפים של המדד ניכרת התמתנות מסוימת. על הרקע הזה, הייסוף המתמשך של השקל והעובדה שפרמיית הסיכון נותרה ברמה נמוכה יחסית לזאת ששררה מפרוץ המלחמה, ייתכן מאוד שנוצר חלון הזדמנות סביר להפחתת הריבית בסוף החודש".
ומה לגבי פער הריביות?
"במידה רבה, הפער בין ריביות הבנקים המרכזיים די מגולם בשווקים. הפער החשוב יותר הוא בתשואות על אג"ח, ושם לא צפויים שינויים מהותיים. בסך הכול, האינפלציה די דומה בינינו לארה"ב ויש מתאם חזק בתשואות על אג"ח ממשלתיות. עם זאת, כדאי להדגיש שעיקר התחזקות השקל השנה משקף את היחלשות הדולר בעולם, וזאת עלולה עוד להתעצם על רקע הודעת הפד".