רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי
פסיקה יוצאת דופן של בית המשפט הכלכלי נגד רשות ניירות ערך: השופטת מיכל רוזן-עוזר דחתה באחרונה עתירה שהגישה הרשות נגד החלטה של ועדת האכיפה המינהלית, ואף הטילה על הרשות לשלם הוצאות בגובה 20 אלף שקל.
הרשות טענה כי חברת דקמא קפיטל והמנכ"ל נתנאל לורנצי הפרו את חובות הדיווח לגבי הפרה של הלוואה שהעניקה, אך טענתה נדחתה כאמור על-ידי ועדת האכיפה המינהלית ובהמשך על-ידי בית המשפט.
● ראיון | התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד
● בלעדי | בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח
במרכז התיק עמדה הלוואה בגובה 10 מיליון שקל שהעניקה דקמא קפיטל ב-2018, כאשר הייתה חברה ציבורית ועסקה בנדל"ן להשקעה. החברה, שנמחקה מהמסחר בבורסה ב-2023, החליטה באותם ימים להכנס לתחום האשראי, ולצורך כך העניקה את ההלוואה באמצעות חברה פרטית שבבעלות לורנצי.
אלא שהלווה לא עמד בהחזרים הן עבור הריבית על ההלוואה המקורית והן עבור הלוואה קטנה נוספת שקיבל בעקבותיה. בסך-הכול צבר הלווה יתרת חוב בגובה כ-770 אלף שקל, אך קפיטל לא דיווחה על כך למשקיעים במשך כשלושה חודשים.
ברשות ניירות ערך טענו כי מדובר היה בהלוואה מהותית לפעילות החברה, וכי לורנצי, ששימש גם כמנכ"ל, פעל ברשלנות חמורה כאשר לא הגיש דוח מיידי על הפרת תנאי ההלוואה.
ועדת האכיפה המינהלית בראשות השופט בדימוס זאב המר דחתה את טענות הרשות, וקבעה כי ההפרה הייתה מינורית וללא השפעה מהותית על החברה. נגד ההחלטה הזו עתרה הרשות לבית המשפט הכלכלי.
"פרסום מידע עודף עלול לפגוע במשקיע"
השופטת רוזן-עוזר צידדה בהחלטה של ועדת האכיפה המינהלית וקבעה כי היקף ההפרה של הלווה לא היה מהותי ולא חייב דיווח. מניית החברה אף לא ירדה אחרי שנמסר דיווח כעבור מספר חודשים, וניתן היה לראות בכך אינדיקציה לתפיסת המשקיעים כי לא מדובר במידע מהותי.
השופטת אף מצאה כי ניתן היה להסיק באופן סביר מהשיח שניהל הדירקטוריון עם עורכי הדין של החברה כי לא כל הפרה של הסכם ההלוואה הצריכה דיווח מיידי. עוד נמצא כי החברה דיווחה על התנאים המחמירים של ההלוואה.
בית המשפט לא הסתפק בכך, אלא שיגר אזהרה עקרונית מפני הצפת המשקיעים בדיווחים רבים מדי. "פרסום מידע עודף עלול לפגוע ביכולתו של המשקיע הסביר לכלכל את צעדיו באופן רציונלי", כתבה השופטת רוזן-עוזר. לדבריה, הבעיה עשויה לעלות במיוחד כאשר המשקיע "יוצף בפרטים מרובים, שמתוכם לא יוכל להבחין בין עיקר לטפל ולברור את אלה הנדרשים לשם קבלת החלטה מושכלת".
עוד נכתב בפסק הדין כי הטלת חובת גילוי כרוכה בעלויות העלולות לגדול ככל שיידרש דיווח רחב יותר. מי שעלול להפגע מכך הן לא רק החברות המדווחות אלא גם המשקיעים, "אשר החברות עשויות 'לגלגל' עליהם את העלויות". זהירות אף נדרשת לגבי סיווג מידע הנוגע לעתיד, ולכן מכונה "מידע רך", כמהותי למשקיעים.
מנגד, השופטת הדגישה כי רשות ניירות ערך רשאית לעתור לבית המשפט נגד ועדת האכיפה המינהלית מבלי שהדבר יפגע בעצמאות הוועדה. זאת, מכיוון שמדובר בשני גופים נפרדים, והוועדה איננה "זרוע" של הרשות.
עו"ד ורו"ח איל נייגר, לשעבר חבר בוועדת האכיפה המינהלית וכיום שותף במשרד פרל כהן, שלא ייצג בתיק, אומר כי "טוב עשה בית המשפט כאשר שקל את הנזק של מידע עודף על יכולת קבלת החלטות של המשקיעים. זאת, לצד החשיבות בגילוי של כל אירוע מהותי בחברה". נייגר מוסיף כי "מדובר בהחלטה חשובה, המבססת את מעמדה העצמאי של הוועדה לאכיפה מינהלית".
מרשות ניירות ערך נמסר כי הרשות לומדת את פסק הדין.
לא הסיבוב הראשון של לורנצי מול הרשות
אין זו הפעם הראשונה שבה רשות ניירות ערך פועלת נגד לורנצי. בפברואר האחרון הטילה עליו ועדת האכיפה המינהלית קנס בגובה 525 אלף שקל במסגרת הסדר שחתם מול הרשות - הקנס הגבוה ביותר שהוטל על נושא משרה בהליך של אכיפה מינהלית.
הפרשה ההיא עסקה בהשקעות שביצע לורנצי בניגוד להוראות הדירקטוריון של דקמא בשנים 2020-2021, ואשר נקבע כי סיכנו את המשקיעים. בין היתר, דקמא הפסידה 8 מיליון שקל כתוצאה ממכירה בחסר ("שורט") שביצע לורנצי במנייתה של רשת בתי הקולנוע הבינלאומית, AMC.
לורנצי וסמנכ"ל הכספים של דקמא הודו אז בהסדר עם הרשות בהפרות דיווח סביב החריגה מהוראות הדירקטוריון. בנוסף לקנס, נאסר על לורנצי לכהן כנושא משרה למשך 15 חודשים.