אל''מ (במיל') אבי חלבי / צילום: יח''צ
בחודשים האחרונים מתנהל עימות חריף בין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לבין הסנגוריה הצבאית בראשותה של אלוף משנה אופירה אלקבץ־רוטשטיין, המייצגת קצינים בהליכי ביקורת לגבי התפקיד שמילאו באירועי 7 באוקטובר. ביוני עתרה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ בדרישה לבלום את הביקורת שמוביל אנגלמן. בחודש שעבר אף עדכנה הסנגוריה את בג"ץ, כי "המבקר האיץ את פעילותו, פנה לבכירים ביותר במדינה ובמערכת הביטחון, שלח שאלונים לקראת פגישות מסירת עדותם ואף החל בגיבוש טיוטות דוחות".
● מסיבת בריכה, אמבטיות קרח וחוב של חצי טריליון: משרד האוצר מציג את הדיסוננס במשק
● יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?
העימות נסוב בראש ובראשונה סביב החלטתו של אנגלמן לעסוק במה שמכונה "נושאי הליבה" של המחדל, ואשר אמורים לפי הסנגוריה להיבדק אך ורק על ידי ועדת חקירה עם סמכויות של ועדה ממלכתית. אלה כוללים את עבודת הקבינט המדיני־ביטחוני, מדיניות ההסדרה מול חמאס והאירועים בלילה שקדם ל־7 באוקטובר.
"בעבר, המבקר לא עסק בנושאים שבליבת המדיניות, הביטחון הלאומי והאסטרטגיה. ועדת חקירה היא שאמורה לעסוק בהם", כך אומר עו"ד ואלוף משנה (מיל') אבי חלבי, המשמש כראש מערך הייצוג לאירועי 7 באוקטובר בסנגוריה הצבאית. לדבריו, "אין למבקר סמכות לעסוק בהחלטות עצמן שקיבלו הגופים המבוקרים אלא רק בהליך. אבל מרשימת הנושאים שהמבקר הודיע כי יבדוק ברור כי הוא מכוון לנושאי הליבה".
"הדעה של המבקר ננעלת וקשה לו לסטות ממנה"
בסנגוריה מוטרדים גם מהפגיעה בזכויות הקצינים בהליך הביקורת. "המבקר כתב טיוטות הכוללת ביקורת אישית על קרוב ל-10 אנשים בצה"ל בלי לדבר איתם", מסביר חלבי. אחד מאותם קצינים הוא הרמטכ"ל לשעבר, רב־אלוף (במיל') הרצי הלוי, שהתלונן בפני המבקר בנושא. "כאשר בעבר פעלו ועדות חקירה, אף אחת מהן לא העלתה על דעתה להעיר אישית בלי לשלוח קודם מכתבי אזהרה. המבקר כותב טיוטת דוחות של עשרות ומאות עמודים, הדעה שלו ננעלת, וקשה לו לסטות ממנה".
חלבי מבהיר: "אנחנו מייצגים אנשים שחלק גדול מהם אחראים למה שקרה. אנחנו לא מתבלבלים לגבי זה, וגם הם מבינים את זה. בתחקירים שנערכו בצבא, כולם נטלו אחריות ופירטו במה כשלו. אבל אחריות יש מספיק לכולם, וחשוב שכל אחד יישא בה לפי חלקו ומידתו. זה חשוב לקריירה של האנשים ולאמת ההיסטורית. אם הצבא יגיד שהדרג המדיני אשם זה לא אומר שהצבא פטור מאחריות, ולהיפך".
אתם בעד ועדת חקירה ממלכתית, אבל הממשלה לא מקימה אותה. אז מדוע לא לתת למבקר שיחקור?
"זה לא יכול להתבצע כמו שזה קורה עכשיו. מתישהו תקום ועדת חקירה, אם לא על ידי הממשלה הזו אז על ידי הממשלה הבאה. צריך גם להבין שאצל המבקר לא עובדים אוספי חומרים שמכירים לעומק את הצבא ויודעים מה לשאול, כמו שהיה למשל בוועדת אגרנט (למלחמת יום הכיפורים - ע"ג). בכל מקרה, בגלל שההליך לא עומד ברף לגבי זכויות המבוקרים, אין על מה לדבר".
האם החשש האמיתי שלכם הוא שאנגלמן פועל כדי לסייע לנתניהו לגלגל את האחריות לכתפי לצבא?
"אין לנו שום ראיה לגבי מה המניע של המבקר. וזה גם לא מעניין אותי. אני מתעסק במעשים. הפצע של 7 באוקטובר חי בלב של כולנו כל יום. אני צופה כל שבוע בסרטונים מאותו יום כדי להזכיר לעצמי מה קרה, וכדי לזכור שאנחנו מגינים על אנשים שכשלו. אבל כשמסתכלים על המעשים של המבקר רואים שהוא לא נותן למבוקרים את הזכויות שלהם, רץ מהר כדי לקבוע עובדות בשטח ומתעדף עיסוק בנושאי הליבה".
המבקר פרסם באחרונה דו"ח חריף על אחריות רה"מ לכשלי העורף. זה לא מרגיע את החשש לגביו?
"אנחנו מגינים על משרתי צה"ל. לא ענייננו מה נקבע לגבי אחרים. אני רואה מה כתוב בטיוטות הביקורת על הצבא וזה לא ייתכן. דיברו עם אנשי הצבא על ההיערכות להגנה על ערי הדרום, אבל אז קבעו ממצאים לגבי תוצאות המתקפה וחיברו בינן לבין התנהלות אנשי הצבא. נכתבו שם דברים שעשויים להתפרש כאילו יש להם דם על הידיים. זה חמור מאד. ראינו את זה גם לגבי הנובה. שאלו אנשים רק על ההיערכות מראש אבל הטיוטה מתייחסת למה שקרה בפועל באותו יום והאם הצבא שלח כוחות, למה לא ומתי".
חלבי פונה אישית לאנגלמן: "איך אתה מעז לכתוב דברים כאלה בלי שבדקת את זה כמו שצריך? אתה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק. זו (הטלת - ע"ג) אשמה אישית באנשים. כשבן אדם קורא את זה, זה מטלטל, זה נורא. כמו שמגישים כתב אישום נגד מישהו בלי לשאול אותו קודם מה קרה".
עוד מותח חלבי ביקורת על היעדר השקיפות מצד המבקר. "ההליך חייב להיות שקוף ופומבי כדי להחזיר את אמון הציבור. אבל המבקר נכנס לחדר עם אנשים שהציבור לא יודע מי הם ושואל שאלות שהציבור לא יודע מה הן. אין בתהליך שום קתרזיס שמאפשר לציבור להתרשם ששאלו את השאלות שחשובות לו".
אתה יכול להבין מדוע יש מי שיראה בהתנגדות שלכם לאנגלמן נסיון מצד הצבא להדוף ביקורת?
"אני יכול להבין אבל זה לא נכון. בצה"ל אומרים אנחנו אחראים, נקודה. האנשים שלקחו אחריות גם פירטו לגבי הכשלים שלהם במסגרת תחקירי הצבא, הכל כתוב שחור על גבי לבן. כדאי שהמבקר יבדוק גם את מי שלא קיבל על עצמו אחריות - לא רק בצה"ל, גם בארגונים אחרים ובכל הדרגים".
חלבי (50), צמח בסנגוריה הצבאית ומילא שורה של תפקידים במערכת המשפט הצבאית עד שמונה לתובע הראשי בפרקליטות הצבאית. הוא השתחרר ב־2022, ועם פרוץ המלחמה גויס למילואים בסנגוריה. לדבריו, "זו שליחות. ברמה האישית, אם הייתי מרגיש שאני מייצג אנשים שאין להם חוט שדרה ערכי ושהיו מנסים להתנער מאחריות - לא הייתי כאן".
"לא רק לייצוג בכירים": פרקליטי הצמרת גויסו
רבים מהקצינים הנחקרים על ידי מבקר המדינה מיוצגים על ידי פרקליטי צמרת מהמגזר הפרטי, המשרתים במילואים מטעם הסנגוריה הצבאית. חלקם נמנים זה שנים על מערך המילואים, ובהם עורכי הדין אייל רוזובסקי, המייצג את הלוי, ז'ק חן, רועי בלכר, גלעד שר וציון אמיר. אחרים ביקשו להתגייס בעקבות המלחמה, ובהם נתי שמחוני, דורי קלגסבלד, איתן מעוז וירון ליפשס.
האם רק הבכירים זוכים לייצוג ע"י פרקליטי על? זה אומר שהם לא סומכים על הצוות הפנימי שלכם?
"המערך שלנו מונה מספר עצום של אנשי מילואים זה עשרות שנים, כולל עורכי הדין הבכירים במדינה. הם מייצגים על חשבון ימי מילואים, אף אחד מהם לא נשכר במיוחד תמורת תשלום. מבחינתם זו שליחות והתנדבות. גם קצינים פחות בכירים קיבלו עורכי דין מהשורה הראשונה, כאלה שייצגו ראשי ממשלה. הסצ"רית (סנגורית צבאית ראשית - ע"ג) ואני משבצים לפי הצורך ולפי מי שהיה פנוי לייצג. הקצינים עצמם לא קובעים מי ייצג אותם. איש צבא שהסצ"רית ואני ישבנו איתו ולא זיהינו סכנה לפגיעה בשמו הטוב, לא יזכה לייצוג".
כובע נוסף שחובשת הסנגוריה הצבאית מאז 7 באוקטובר הוא הגנה על חיילים מפני האשמות אפשריות בהפרת החוק הבינלאומי במלחמה. התפקיד הזה קיבל השבוע משנה תוקף לנוכח כניסת הצבא לעיר עזה.
חיילים המשתתפים בכניסה לעזה חשופים במיוחד לסיכון בחו"ל?
"האחריות שלנו היא להיערך. בגלל זה הקמנו מערך של עורכי דין עם ניסיון במשפט בינלאומי ובהסגרה למקרה שיהיה חייל שייעצר בחו"ל. הכוונה איננה רק לקצינים או למפקדים אלא גם למ"פ או אפילו חייל פשוט. עד היום לא היה מקרה כזה ואני מקווה שהמערך לעולם לא יופעל. אבל יש מאגר גדול בקרב ארגונים שלא שוחרים בטובתנו מתוך תיעוד שחיילים העלו לרשתות החברתיות עם פירוט לגבי היחידה הצבאית שלהם. ולכן, טוב יעשו חיילים שיבדקו לפני שהם נוסעים לחו"ל".
חלבי מדגיש, כי מערך הייצוג שהקימה הסנגוריה הצבאית עדיין בחיתוליו. "המטרה היא להבטיח שאם חלילה יש מעצר בחו"ל יהיה שם עורך דין ישראלי, דובר עברית, שיבנה יחסי אמון עם החייל והמשפחה. עורך הדין הזה ידע גם לתווך לעורך הדין המקומי, שהמדינה תשכור בשביל החייל, את ההוויה המבצעית, כללי הפתיחה באש ושרשרת קבלת ההחלטות. אם נדע מראש על תלונה בחו"ל, הסנגוריה הצבאית גם תבחן האם לפנות מראש לפרקליטות הצבאית כדי לקדם הליך משפטי פנימי בישראל".
יש מדינות שבהן הסיכון גבוה במיוחד?
"קשה למפות היכן הסיכון יותר גבוה, הדברים משתנים. במשרד המשפטים פועל צוות בין־משרדי בהשתתפות משרד החוץ וחטיבת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. הם יודעים לזהות סיכונים. אבל בסוף אנחנו מדינה חופשית ואי אפשר לאסור על אנשים לנסוע, אפשר רק להמליץ להם".
אתם בקשר מול מדינות בחו"ל לגבי הגנה משפטית על חיילים?
הצוות הבין־משרדי מוביל את זה. למדינה יש התקשרות עם משרדי עורכי דין, כולל פירמות ענק, בלא מעט מדינות כדי שיעמדו לצדנו ביום פקודה. חלק מהתפקיד של עורך הדין שיגיע מטעמנו יהיה לפקח על הייצוג הזה. כי כשיהיה אירוע, זה יהיה מטלטל, כולל לחצים בתוך אותן מדינות על אותם משרדים".
אתה צופה מצבים שבהם הסנגוריה תרים דגל ותאמר: "מתבצעים כאן דברים שלא ניתן להגן עליהם"?
מי שאמור להרים דגל אלה קודם כל המפקדים, ואז הפרקליטות הצבאית. בתור אזרח, אני לא מכיר כאן פשעים מתוכננים נגד האנושות כמו ברואנדה או בבוסניה. קשה לי לחשוב על אפשרות שלא ניתן ייצוג לחייל. החיילים והמפקדים הם לא עבריינים, נקודה. חריגות תמיד יש, אבל לא זכורים לי חיילים שיורים חלילה סתם בבני אדם או פוגעים במי שנכנע. ולכן אני מרגיש טוב עם חוט השדרה הערכי של החיילים בצה"ל".
משרד המבקר: "טענות לוקות משפטית ועובדתית"
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "טענות הסנגוריה לוקות משפטית ועובדתית. הביקורת בודקת גם את הדרג המדיני והאזרחי ויעידו על כך הביקורות שפורסמו. אין בסיס משפטי לטענה בדבר החריגה מסמכות. לא רק שהביקורת לא מאיינת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אלא שהחוק מאפשר הקמת ועדה כזו בהתבסס על דוח מבקר.
"הטענה לגבי גיבוש טיוטות טרם פגישות אישיות עם המבוקרים מתעלמת מהמתווה המוסכם בין הרמטכ"ל למבקר שאושר בבג"ץ, ולפיו 'ייתכן שמבקר המדינה יעביר להתייחסות צה"ל חלקים מטיוטות של דוחות ביקורת... אף ללא קיומן של פגישות או שיח עם בעלי תפקידים בצה"ל'. למרות זאת, הטיוטות מתבססות על עשרות פגישות עם בעלי התפקידים הרלוונטיים.
"באשר לטענה על היעדר שקיפות - ביקורת המדינה פועלת בהתאם למתודולוגיה סדורה. נושא 'חקירות נגדיות' עלה בעבר בבג"ץ שגיבה את דרך ההתנהלות של משרד המבקר. צר לנו שפעולת הסנגוריה הצבאית משבשת פעולה חוקית, הכרחית ונחוצה ציבורית לבחון את המחדלים שהובילו לאסון הקשה".