ביקור טראמפ בקטאר / צילום: Reuters, Brian Snyder
זרועות התמנון של קטאר - באקדמיה האמריקאית, בנדל"ן ובספורט האירופי, בתעשיית האנרגיה ההודית ובענף הפיננסים בסין - מוכרות לכולם. אבל בתחום הטכנולוגיה היא שחקנית חדשה יחסית, כזו שמנסה לסגור פערים ביחס לסעודיה והאמירויות שהיו שם לפניה.
● מה עומד מאחורי עסקת אינטל־אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה
● הסטארט־אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף
בקיץ נראה היה שהנסיכות המפרצית הסתערה על צמרת חברות ה־AI האמריקאיות. קטאר השתתפה לאחרונה בסבב גיוס הענק בן 13 מיליארד הדולר לאנתרופיק האמריקאית, מפתחת צ'אט הבינה המלאכותית קלוד. בנוסף, לפני כחודש פורסמו דיווחים על כוונתה לקחת חלק בסבב גיוס בשווי 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ פרפלקסיטי, אחד ממנועי ה־AI הבולטים שעשוי להחליף שורת החיפוש של גוגל באייפון.
קטאר גם סייעה לאילון מאסק לגייס 37 מיליארד דולר לחברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, לפי שווי של 120 מיליארד דולר, ולפני כן השקיעה בחברת השתלים הביוניים שלו, נוירואולינק, וסייעה לו לרכוש את טוויטר (כיום X). הנסיכות המפרצית גם מושקעת באמצעות רשות ההשקעות הלאומית שלה (QIA) בחברת ניהול המידע דאטה בריקס, שקיבלה לאחרונה תג מחיר של 20 מיליארד דולר, ובאפיק גיימס, שעומדת מאחורי המשחק המצליח פורטנייט. היא מקיימת שיתופי פעולה עם חברת המחשוב הקוונטי הצרפתית אליס אנד בוב ועם קוואנטינום, שנחשבת לאחת מחברות המתקדמות בתחום.
במאי התחייבה קטאר להשקיע חצי טריליון דולר ב־AI, תעשייה וענף הבריאות בארה"ב בעשור הקרוב - ובקיץ הנוכחי היא התברגה לעסקאות שאפילו סעודיה ואיחוד האמירויות מתקשות לחתום.
משחקת במגרש צפוף מול מדינות המפרץ
בתגובה להשקעות הענק של האמירויות דרך קרן G42 במתקני שרתי AI בארה"ב או מפעל ה־AI הסעודי הומיין, החליטה קטאר למשוך אליה קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי באמצעות השקעה של מיליארד דולר. היא עשתה זאת באמצעות עידוד חברות לפתח פעילות בדוחא באמצעות הטבות מס ותמריצים למגורים בעזרת קרן של חצי מיליארד דולר. כך היא משכה אליה דמויות בכירות כמו מאסק, שותפו לשעבר של מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, ופדי קוסגרייב, מייסד אחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם, ווב סאמיט.
"קטאר היא מעצמה שנבנית דרך השפעה רכה, ואחרי שעשתה זאת באמצעות השקעות באקדמיה, בספורט ובמדיה - השקעה בטכנולוגיה עשויה לעזור לה לבסס את ההשפעה הזו", אומרת הדס לורבר, ראש פרויקט ישראל־ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש המכון ל־AI במכון הטכנולוגי בחולון (HIT). "היא משחקת במגרש צפוף, מול האמירויות שפועלות כדי לרשת את ארה"ב במרכזי נתונים ומול סעודיה שמקימה בעצמה מרכזי AI במימון משותף עם האמריקאים. כמו שאר מדינות המפרץ, היא רוצה להציע אנרגיה זמינה, השקעות זמינות, רגולציה מקילה וכח אדם זמין ונוח. היא גם משחקת משחק דו־מפלגתי יפה מול הרפובליקאים והדמוקרטים דרך ההשקעות שלה".
קטאר גם מעורבת בחברות ישראליות
השקעה בחברות טכנולוגיה עשויה להביא את הנסיכות המפרצית לחשיפה גם לחברות ישראליות. אולם, בניגוד לקרנות העושר הסעודיות ואמירתיות, הקרן הקטארית נמנעת מהשקעות בחברות כאלה ובצד הישראלי מסתייגים מגיוס הון ממנה. בדיקה במאגר חברות הסטארט־אפ הישראליות IVC מעלה כי רק שתי חברות בעלות רקע ישראלי גייסו הון קטארי, אך הן אינו ממוקמות בארץ והקשר שלהן עם ישראל הוא רופף.
הגדולה שבהן היא חברת הסייבר סניק שנוסדה על ידי יזמים ישראלים (רובם כבר אינם מועסקים בחברה) ומחזיקה כיום מרכז פיתוח צנוע של כ־100 עובדים בלבד בת"א מתוך כ־1,300 עובדים בעולם. QIA הובילה בה את ההשקעה האחרונה ב־2022 בהיקף של 200 מיליון דולר, סיבוב ששיקף לחברה הישראלית לשעבר שווי של 7.4 מיליארד דולר.
ניתן היה להעריך שקטאר, שמחפשת דרכים להגן על תשתיות הגז הטבעי והנפט שלה, הייתה עושה שימוש בחברות הפורטפוליו שלה לטובת חברות התשתיות המקומיות (לדוגמה, מאפשרת להן להשתמש בשירותי אבטחת הסייבר של סניק). אולם, משקיע בכיר בענף הסייבר אומר לגלובס כי במקרה של סניק "זה לא כך. מדובר בהשקעה פסיבית כחלק מהצורך לבזר את פורטפוליו האחזקות בתחומים צומחים כמו בינה מלאכותית".
עם זאת, ככל הידוע אין לסניק עובדים בקטאר. אם כבר, מדובר בדרך נוספת לחשיפה בפני ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות: סניק מאבטחת תהליכי פיתוח תוכנה של חברות אמריקאיות גדולות כמו אטלסיאן, רדיט ורבולוט.
חברה נוספת בעלת רקע ישראלי הרשומה במאגר IVC ככזו שגייסה מימון קטארי, היא פרייטוס של היזם הסדרתי צבי שרייבר. החברה פיתחה שוק דיגיטלי עבור הזמנת מכולות הובלה, בדגש על הובלה אווירית, שמשרת עשרות חברות תעופה, בהן גם את קטאר איירווייז.
חברת התעופה הקטארית היא זו שהשקיעה בפרייטוס - פעם אחת ב־2021 ובפעם נוספת כשפרייטוס יצאה להנפקה בנאסד"ק ב־2023. למרות שמייסדיה וחלק מעובדיה ישראלים, החברה העבירה את המטה שלה לברצלונה ומרבית העובדים, כמו גם שרייבר עצמו, מועסקים משם. שרייבר, לא הגיב לפניית גלובס בנושא. לפי ההערכה, פרייטוס פועלת מספרד על מנת לשמור על קשר עסקי תקין עם כלל שותפות הסחר האפשריות. הדירקטוריון שלה כולל אמנם כמה שמות ישראלים, אך אלה מתגוררים בארה"ב, בהם עזרא גרדנר מחברת ההשקעות גשר ורותם הרשקו ממקינזי.
"שיתוף הפעולה מעורר דאגה"
"אמנם השקעות קטאריות ישירות בחברות בעלות רקע ישראלי הן נדירות, אך שכיח יותר לראות חברות ישראליות שעובדות עם קרנות הון סיכון או פרייבט אקוויטי, שמגייסות מימון עקיף מהקרנות הקטאריות. זאת מאחר שישראל וקטאר מוגדרות כבנות ברית אסטרטגיות של ארה"ב ונמצאות עימה במערכת יחסים עסקית נרחבת", אומרת לורבר.
"הקטארים מתרשמים מהטכנולוגיה הישראלית ויש להם אינטרסים לבצע כאן מהלכים מאחורי הקלעים בזמנים רגועים יותר. בהקשר של ארה"ב, יש לקטאר אינטרס לשמור על עצמה כשותפה אסטרטגית שלה - פריבילגיה שלא קיימת אלא לקומץ מדינות, בהן גם ישראל. היא מארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, אל עודייד, משתפת פעולה עם האמריקאים במודיעין ומבצעת השקעות אדירות בנדל"ן, אנרגיה, בנקאות וטכנולוגיה בארה"ב. המעמד הזה חשוב לה מדי מכדי לערער אותו".
לדברי לורבר, הדאגה הגדולה צריכה להיות מופנית לכיוון אחר - לשיתוף הפעולה ההולך וגובר בין קטאר והמערב במחשוב קוונטי. "המיזם המשותף בין קרן אל־רבן הקטארית לבין קוואניטום האמריקאית אמור להדיר שינה מעינינו - המדינה הראשונה שתהיה מדינת סף קוונטית תוביל את העולם, ועצם זה ששתי המדינות משתפות פעולה סביב המיזם הזה היא מקור לדאגה".