השוק הישראלי הפתיע לטובה השנה, אך לא כל הציפיות התממשו - וההזדמנות הגדולה הבאה עשויה להגיע בכלל משוק החוב. אסף בנאי, מייסד ובעלים של פרופיט, הקבוצה הגדולה בישראל לתכנון פיננסי בנושאי השקעות וחיסכון, מסכם את השנה ומספק תחזיות לשנה העברית הבאה.
● ניתוח | ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק
● בעלת המניות הגדולה בבורסה מחסלת את ההחזקות. והתשואה פנומנלית
בשיחה עם בר לביא, ראש מערכת החדשות בגלובס, במסגרת סדרת המפגשים "המסלול לצמיחה פיננסית" של העיתון בשיתוף פרופיט, הוא מסביר את התנהגות שוק ההון ואת הטעות הגדולה של החוסכים, מציע את הפרשנות שלו לנאום האוטרקיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומספר מדוע הוא לא מתרגש מהאיומים האירופיים בטווח הארוך.
הטרנד הישראלי: "לא לעולם חוסן"
"באחד המפגשים הראשונים שלנו בשנה שעברה, נתנו תחזית ואמרנו שכנראה השווקים בישראל יהפכו להיות הטרנד החם הבא. והנה, זה קרה, גם בתוצאות וגם בבחירת אפיקי ההשקעה", אמר בנאי.
הוא התייחס לביקוש שנרשם למסלולי חיסכון שעוקבים בעיקר אחר הבורסה בתל אביב, בעקבות הביצועים העודפים שהיא רשמה השנה מול מקבילותיה בעולם, לרבות וול סטריט. למרות רצף ירידות בימים האחרונים, מדד ת"א 125 עדיין מציג תשואה של יותר מ־25% מתחילת השנה.
"אני לא מת על הטרנדים האלה. הוכח שכל הגל של שנה שעברה, המסלולים העוקבים של S&P 500 שכולם רצו אליהם באופן כמובן הכי שגוי, בסוף התהפך ב־180 מעלות, וישראל נתנה תשואות עודפות באופן דרמטי על פני כל השווקים בעולם. ככה זה כשרודפים אחרי טרנדים. התרופה שלנו זה כמובן פיזור".
וכדי להמחיש את סדר הגודל: עד לפני שלוש, הישראלים השקיעו פחות מ־20 מיליארד שקל באפיקי החיסכון עוקבי S&P 500. כיום הסכום עומד על יותר מ־250 מיליארד שקל.
אז איך מפזרים את הכסף בצורה פשוטה?
"יש כמה טכניקות, אבל הכי פשוט זה המסלול הכללי שיש בכל אפיקי ההשקעה, אם זה קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, הפנסיות, פוליסות חיסכון ועוד רבים אחרים. אני חסיד גדול שלו, הוא מונע טעויות נפוצות שאנחנו עושים כי אנחנו בני אדם".
ובכל זאת, קשה להתעלם מהטרנדים.
"ראינו תזוזה משמעותית לעבר מסלולים ישראלים ומסלולי מחקי ישראל בגופים המוסדיים. אני מקווה שאנשים לא התרשמו והתבסמו מהבחירה הזאת, שגם היא כנראה בוצעה חצי באיחור, אבל גם אלו שהקדימו - שידעו שזה לא לנצח ולא לעולם חוסן ואין לנו שום יכולת להסתמך על כך שהשוק הזה לנצח ייתן יותר משווקים אחרים".
בחזרה ליתרונות המסלול הכללי באפיקי החיסכון השונים, בנאי מדגיש כי "יש בהם 40%־50% מניות, תלוי בגוף, אבל מה שבעיקר נמצא שם זה את הכלכלה העולמית כולה - מניות בפיזור סקטוריאלי, גיאוגרפי, מטבעי, נדל"ן, נכסים לא סחירים, סחורות… יש הכול. כל עוד אתה אופטימי על העולם כולו, אפשר להיות אופטימי על המסלול הכללי".
אז מה הבעיה בלהשקיע ב־S&P או במסלולי מניות, שנותנים בדרך כלל תשואה עודפת כשבוחנים אותם לאורך תקופות ארוכות מאוד?
בנאי מסביר: "אתם לא תשרדו את זה. איך אני יודע? ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים. סטיית התקן של המגמה גבוהה מדי לרוב המכריע של בני האדם, ובאירועי קיצון הם נשברים ובורחים. ומה התוצאה? הם קונים ביוקר ומוכרים בזול".
ההפתעה: ראלי שהתחיל עם הביפרים
גם בנאי מודה שהכוח של השוק המקומי הפתיע אותו. אם נסתכל שנה לאחור, מראש השנה הקודם, ת"א 125 קפץ ביותר מ־50%. שם למעשה התחיל הראלי הגדול, אחרי מבצע הביפרים וחיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה.
"זה בלתי נתפס. בתוך מלחמה, עם אתגרים לא פשוטים בכלל למדינה. מה שקרה בשווקים אחרי ההתקפה באיראן זה פשוט לא ייאמן. תראה מה קרה למניות הבנקים, למניות הביטוח, בכל הבורסה. העלייה הדרמטית הפתיעה גם אותנו, במיוחד אחרי אירוע הביפרים", אמר בנאי.
כשבוחנים לעומק את הביצועים המרשימים בבורסה בתל אביב ב־12 החודשים האחרונים, רואים תשואות דו־ספרתיות כמעט בכל הסקטורים. במקום הראשון ובפער נמצא סקטור הפיננסים: מניות הביטוח עלו בתקופה זו בקרוב ל־180%, והבנקים טיפסו ב־75%.
אחריהם נמצא סקטור האנרגיה עם יותר מ־70%. חברות התעשייה והשירותים טיפסו במעל 50%. אפילו סקטור הנדל"ן שכביכול נותר מאחור ונמצא בתחתית הרשימה, מציג תשואה של 33%. בשורה התחתונה, השבוע האחרון, עם רצף הירידות החריג, לא ממש קלקל את החגיגה.
האכזבה: הורדת הריבית איחרה להגיע
ומה האכזבה או הפספוס של השנה? לפי בנאי, "היה אפשר לצפות להורדת ריבית מהירה יותר ממה שקרה בפועל. הבנקים המרכזיים בחו"ל תמיד מגיבים באיחור. גם כשהיה צריך להוריד את הריבית, וגם כשצריך להעלות אותה. אבל בפועל, השוק תמחר קצב הורדות ריבית שלא התממש. אני מקווה שעכשיו זה ישתנה, כי זה נדרש".
זמן קצר לאחר הראיון, הבנק המרכזי בארה"ב הוריד את הריבית הפדרלית לראשונה זה תשעה חודשים - כך שתעמוד בקצה העליון על 4.25%. בנוסף לכך, חברי הפדרל ריזרב צופים עוד שתי הפחתות השנה, ועוד אחת בלבד בשנה הבאה.
כעת העיניים נשואות לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שימסור את החלטת הריבית שלו בסוף החודש. בעוד שהפחתת הריבית בארה"ב הייתה צפויה ותומחרה על ידי השווקים בצורה מלאה, בישראל הסוגייה הרבה יותר מורכבת. בנאי מסביר למה: "יש לנו סיבות ואתגרים אחרים - מלחמה קטנה שנמשכת שנתיים, ואינפלציה… למרות זאת, לראשונה אנחנו נמצאים ביעד בנק ישראל של מתחת ל־3% (2.9%). דווקא יש שיפור בנושא הזה". הוא צופה עוד הורדת ריבית אחת לפחות עד סוף השנה בארה"ב, ומשער שהקצב בישראל יהיה נמוך יותר.
ההזדמנות: שוק האג"ח עולה
בנאי נשאל מה עשוי להיות הדבר החם הבא בשוק, והשיב: "התשואות באגרות החוב עלו משמעותית, ולדעתי ייתכן שכבר היום שוק החוב ייתן מבחינת יחס סיכוי/סיכון תוצאה טובה יותר מהמניות. אבל אתה יודע למי ניתנה הנבואה. מה שבטוח, מה שהיה לא יהיה. הערכנו בתחזית שלנו שהתשואה במסלול הכללי תגיע השנה ל־9%, שזה המון. אף אחד לא האמין, וייתכן שנעבור את זה, אבל בשנה הבאה כנראה המודל שלנו יראה תחזית נמוכה בצורה משמעותית".
ובכל זאת, הוא הדגיש, עדיין עדיף שהכסף יהיה בשוק ההון מאשר "איפה שרוב העם נמצא - בעו"ש ובפיקדונות. שזה דבר קטסטרופלי".
מדברים על מהלכים שיגרמו לאנשים לצאת מהעו"ש. נראה מעבר כזה בשנה הבאה?
"קודם כל, כבר רואים מעבר הולך וגדל מהעו"ש. זה מהטעם הפשוט שהפחד יורד. התשואות ששוק ההון הפגין מאז שנת 2023 עד היום הן חיוביות באופן קיצוני, והן דוחפות את הציבור לחזור אליו. גם הריביות שהבנקים מציעים בפיקדונות נמוכות מבעבר, כי הם מתמחרים הפחתות ריבית בהמשך.
"לגבי פעולות רגולטוריות, אני לא יודע אם זה המרכיב הדומיננטי שיוביל אנשים. מה שכן יכול לדחוף זה חינוך פיננסי. הטיפה לא חוצבת בסלע מכוחה, אלא מהתמדתה. אנחנו מטפטפים את זה לציבור, זו שליחות שלנו, לדחוף אנשים החוצה מהמלכודת של הפיקדון הבנקאי, כי פיקדון זה אסון. זה המוטו".
גם אם חל שינוי מסוים, נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה מאששים את העובדה כי מרבית הישראלית עדיין חוסכים דרך האפיקים הבנקאיים. רק 21% מהמשיבים לסקר ענו כי הם חוסכים בצורה ישירה בשוק ההון.
הטיפ לחוסכים: הסטטיסטיקה מתיישרת
בנאי נשאל מה הטיפ שלו לחוסכים לשנה הבאה, וענה כי "לחסוך. לחסוך ולהשקיע במסלולים הכלליים. לא חשוב באיזה גוף - אנחנו לא נביאים, ולא יודעים מי יהיה מקום ראשון או שני. לאורך זמן הסטטיסטיקה מתכנסת ונהיית דומה. כל תקופה מישהו אחר מוביל ואחר פחות, קשה להתנבא איזה גוף ייתן יותר. לכן הכי חשוב זה לחסוך, ולהשקיע. אם לא במסלול הכללי, אז במסלול מניות".
לסיום, ראש הממשלה נתן נאום שהסעיר את המדינה, ואמר שנצטרך להיות ספרטה ואפילו סופר־ספרטה. כשבאירופה מאיימים בנקיטת צעדים נגד ישראל, יש סיבה לדאוג?
"הוא התייחס לאלמנט ספציפי של התעשיות הביטחוניות וייצור נשק, ששם אנחנו בהחלט נמצאים במציאות מאתגרת. יש כוונה לפתח ולהשקיע עוד בתעשיות הביטחוניות המקומיות. זה לא איום ולא תהליך רע לכלכלה שלנו לאורך זמן, אלא להיפך".
ובכל זאת, קשה להתעלם מהסביבה הבינלאומית העוינת.
"האתגר שיש לישראל בחודשים הקרובים, אולי בשנה הקרובה, אל מול הצונאמי המדיני מאירופה, כולל האוכלוסייה הפלסטינית או המוסלמית שהיגרה לשם, הוא אתגר גדול".
רק השבוע הודיעה הנציבות האירופית באופן רשמי על שורה של סנקציות שתמליץ למדינות האיחוד לאשר, שהמשמעותית בהן היא השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל (האחראי לכשליש מהסחר בסחורות, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה).
עם זאת, לגבי התעשיות הביטחוניות בנאי אופטימי: "נוצר לצערנו חלון ראווה לתעשיות שלנו ולכלכלה הישראלית בשנים של המלחמה. כל העולם רואה את היכולות הטכנולוגיות המדהימות שלנו, וגם רואים את האיתנות הפיננסית של השוק".
לדבריו, ההישגים הללו "גוברים משמעותית על המציאות הלא נעימה, ועל מצור כזה או אחר מהצד של מדינות מערב אירופה. אנחנו מדינה עמוסה בכישרונות, ואחרי המלחמה שבע"ה תיגמר במהרה בימינו והחטופים יחזרו - אנחנו נצא מהאירוע הזה מחוזקים. זו האמונה שלי".